מעריב, 14 פברואר 1958 — ספר־יםרד למבקש להחכים [כתבה]
ספר־יםרד למבקש להחכים
אגו פוגשים את ד"ד גדליהו אל־ קושי ליד שולהן עבודתו שבספרייתו הגדולה. מסביב דק ספרים. המדפים הם לא לאורך הקירות, אלא בנויים שורות־שודות ומעברים ביניהם. ה־ סדר המופתי על המדפים מעיד על איש־המדע המודרני, העובד בעזרת קטלוגים הערוכים לפי מקצועות ולפי 11תדימ שהוקצו לכל מקצוע וענף על המדפים. אין מבזבזים זמן על חיפה שים, אלא מציצים בקטלוג ונוטלים מפר בהושטת־יד אחת. " יושב דיר אלקושי ליד מכתבתו וכלב־ 1אב גדול לידו הנותן מדי פעם אותות חיבתו לבעליו. באנו לשוחה אתו על האנציקלופדיה הכללית "מסדה" שהוא אחד _מעווביה. שמו ידוע לנו מכמה ספרים ש־ חיבר והוא הקוק היטב בזכרוננו מעדותו של דניאל פרסקי עליו, שהוא נמנה על חצי תריסר הביבליוגרפים העברים הגמלים של דורנו. על סמך עדות זו חשבנו למצוא איש בא בימים עם עטרת שיבה והנה, מצאנו אדם צעיר למדי שטרם הגיע יגיל חמשים. אנו שואלים יחיקו בעריכת האנציקיו־ 8דיה ודייר אלקושי. מגלה, כי הוא נטל על וצמו עריבת הכרך הראשון. שיטה זו שי ומכה לפי חלוקה "טכנית" ננקטה רק ל• 9זם ההשת העבודה. כדך ראשון זה כולל את האות אל"ף נלבה שהיא האות הגדולה ביותר באל"ף־ ני"ת העברי מבחינת כל אנציקלופדיה, ב־ ושד תיא הקיפה את כל המלים הלועזיות המתחילות בפתח, סגול, חולם' שורוק ר נר. כמובן, לאל"ף שייכת גם "ארץ ישראל" והיא . ערך" תשוב וגדול התופס מקום רב, ביחוד בפיצולו לערכי־מישנה רבים, כגון אתריו המרובים, העתיקים והחדשים, שאף אחד אינו נעדר. וכאן יש לעמוד על ההבדל בין האנציקלופדיה העברית הגדולה ובין זו הכללית.
ו"ר ג. אלקושי בגדולה הופך ה"ערך" של נושא מסרם למסה, למחקר, או ימאמר ממצה הכולל הכל. שימושה שי זו הוא בשביל חוקרים, בשביל משכילים ממדרגה גבוהה, שענינם הוא ללמוד נושאים על כל צדדיהם, ואילו ה־ אנציקיופדיה הכייית מנתייה לנזקקים לה ידיעות אלמנטריות, יסודיות. ולכן הערכים קצרים', בהירים וברורים, ולכן מספרם מרובה יותר מאשר באנציקלופדיה הגדויה, ולכן היא קלה יוחד לשימושו של בי הנזקק לה. אתה מוצא בה את הדרוש לך תוד הצצה קצרה!הצצת !השכלת!ואט חרצה לדעת יותר על הנושא ולקנות ידיעה יותר יסודית ומקפת, אנציקלופדיה זו מש־ משת לך גם מודה־דדה לאילו מקורות לפנות והיכן למצוא את הדרוש לך. ד"ד אלקושי מזכיר דוגמא. באנציקלר שדיה זו אין "עדן" בשם "אמנות. "כי אילו היה, היו צריכים להקדיש לו, כמושא בולל ומורכב מונוגרפיה שלימה, נושא זה מפוצל לענפיו המקצועיים, כגון . אדריכלות", "מוסיקה", "ציוד, " פיסול" וכוי , וכל אחד יבוי למצוא בקלות את ה־ סענין אות!ברגע נתון' מביי יהיאלץ לקרוא מסה גדולה ולדלות ממנה פדםים שהוא מתענין בהם, אנציקלופדית מעודכנת אנציקלוטדיה בעלת אופי כזה נותנת אפשרות לעדכון ממש "עד הרגע האהדון, " ורוכשה לא ימצא בה שום שגם מבחינת א ק ט ו א ל י ו ח ה. וגם מבחינת דיוק ה־ דברים, כי כל הערכים נכתבו מחדש, ללא הסתמכות על אנציקלופדיות אחרות, קודמות, ולגבי זה מזכיו ד"ד אלקושי עוד דוגמא, מערבת האנציקלופדיה פנתה ישירות לאישים שועים לצורך בירור טדטים ביו־ גרשיים. הצורך בכך התע1דר לרגל הסתי־ וות שנתגלו בסדסומים שונים עליהם, סד־ סומים שמחבריהם סמכו אחד על השני ד הזויו אחדדי על שגיאות !טעויוח. למשל. לגבי המלחין י . _אדמון(גודוכוב) עם' _ 26 , מעריב' _ גליון העשור
היה בתוב במקום אהד, שהוא נולד בייקט־ דינוםלב ובמקום שני הודפס שהוא "נולד בירושלים. "או לגבי אלוף אבישר פורסם במקום אהד שהוא נולד ב ס מ ב ו ר (ג־ ליציה) ובמקום שני היה כתוב שהוא נולד בסומבור., סמוך לוינה. "וכמו שהפניה האישית אל נשואי הערכים עצמם סילקה טעויות אחת ולתמיד, כך סולקו ט־ עויות גם בשטחים אהמם, תוך דקדוק ב־ בל פרט. ד"ד אלקושי . מדבר לבסוף על שיטת עבודתו שי עורך אנציקלופדיה — מפעל ספרותי שהוא שונה בכך מבי סוג אהד של ספרות, שקודם יכי צריך שיהיה טבוע עליו הותם הדיוק. תוא נעזר בעריכת כרך א' בכשלשים עוזרים ראשיים ממקצועות המדע השונים, שכתבו את הערכים. כי אהד מעוזרים איה נאמן עי _העודך כבד־ סמכא לגבי הענף שלו. אף על פי כן עובר ה"ערך" שהוא מגיש, בדיקה מחודשת לגבי הפרטים והעובדות הכלולים בו. העד דך נותן אחו בך את הליטוש הסגנוני! הוא קובע מיבנה אתיד לערכים וממילא צריך לתת להם צורה אחידה מבחינת מיבנה וסגנון. הפעם רשאי הנחתום לתעיד על עיסתו, כי בעל אבטוריטה הוא. והוא מעיד ואומר, כי האנציקלופדיה הכללית "מסדה'' תעשיר כל בית בנכס גדול. נכס שבלעדיו אין האדם יכול לראות עצמו כבן הדור הזה, דור של חכמה וידיעה רבה. ייו ד נדליהו _אלקושי, _נינליונרו־ _יטוצה לספרות עבריה חושה באוניברסיטת תלאנינ— נולד _כ־, 1010_באוםטרוב־טזונייצק (פולי, (!חוק ליטודיו התחיל בוורשח, בנמנסיה ואחר נד נמנו!לחבטה ישראל _!:'כואי_^ותם של מדופי 'טור ומאיי נלנז. עלה _אועדו ב־_2ו:וו1 והוכתר בתוארייר ד נאוניבוםיטח חעגוית במקצועות חסש• רות העברית וההיםטוריח _הישראלית, טילוםופיו וםדנוניח, עבד חחילח כעשר שנים כםםו!נניח הספרים הלאומי ואחר כד נחוואת םםרוח בנטנפיח חעבייח נ? רחניח. _נ־זי. ו!ו!ו פרש ט!חחוראח ומאן _טחטםר בעיקר לענורח עריכה נוווצאת "מפוח. "
גמה טעויגי חאנציקמשדיח בהחיעצוח (מימין לשמאל) - מוופ' _רבין, א, טלאי ו"ו *לעושי "1, ר *ויש"' '!ין