מעריב, 8 מאי 1957 — פ א ו י ל בן־חיים [כתבה]
פ א ו י ל בן־חיים
בדירתו הצנועח, סמוך לבכר דיזנגוף, כשחיוכו הלבבי מבצבץ מבעד למסגרת משקפיו וכל הופעתו אומרת ענווח, אינו יכול פאול בן־חיים, _חמלחין וח־ מוסיקאי, לכבוש חתרגשותו עם קבלת "פרם ישראל"!"אני רואת בפרס עידוד ו ת י ו ב, חיוב ממלכתי לחמשיר ולחפש דרך אל המוסיקח תישראלית, לחעמיק ולנעוץ שרשים בחמי חחדש וברקע חעתיק. אני מקור שאוכל לתמשיך לתרום למטרד, זו את אוני. " זח מצלצל תגיגי ורשמי מאד, אלמלא נשמעו חמלים בפשטות חםרח־יומרח. אך לפאול בן חיים מותר לדבר אף במלים רמות כאלה. במשד עשרים ואר־ בע שנות ש י בחו בישראל עשח אמן יליד־מינכן זח יותר להפצת מוטיקח ישראלית ופרסו־ מד, מרבים אתרים. בסקרו את דרכו האישיח וחאמנותית בעוד חדשיים, במלאוח לו ששים, יעשה זאת אמנם בחוג חמשפחתי חמצומצם• אד חסקירח תחדור אל "רשות חרבים" יותר משני - תן לחניח לגבי קומפוזיטור ח־ עובד בדרך כלל בחדריו פ נ י _־ מ ה. פאול בן תיים סיים אח חוק לימודיו הכללי בעיר מינכן, ו־ שם אף קיבל את השכלתו המו־ סיקלית. בשנת 1921 סיים שם אח האקדמיה, כשמקצועותיו ה־ ראשיים פסנתר וקומפוזיציה. וכבד מראשית דרכו האירה לו ההצלחה פניה. באותה שנה נתקבלו בענין רב ועודדו הדים רביעיה לכלי מיתר וחזיון לירי לסופרן, באדיטון ותזמורת לפי "הגנן" של רבינדרנט טאגורי, שעל ביצועה אף ניצח בעצמו. הוא המשיך לתבר יצירות לתזמורת . קאמרית, למקהלה ולתזמורת גדולה. בשנת 1931 בוצעו
ביצוע בכורה גם יצירתו "חחי־ לים קכ"ו" (בנירנברג(! וקונ־ צ'דטו גרוסו לתזמורת (בפראג. ( יצירה זו, של המלחין היהודי בן מינכן, מיתה כנראה היצירה חיחודיח האחרונה שבוצעה בגרמניה הנאצית, שמינכן ונירנברג חפכו לה ממל. במארס , 1933יום אחרי שריפת חרייכס־ טאג, בוצעה בקונצרט עירוני בחמניץ. הקהל קיבל אותה בחמימות — אך 'חעתונות חוקי־ עה אותה למהרת כ"מעשה שעטנז יהודוני. " חדשיים לאהד־מכן כבר הגיע פאול פדנקנבורגר כתייר לארץ
מאת א. חבני - ישראל. כמח חדשים לאתר מכן אושר כאזרח מנדטורי. כיוון שלקכלת אשרת התייר נאלץ להתחייב בפני הקונסול חבריטי בגרמניה לא להשתכר למחיתו ולא להופיע בפומבי, וכיוון שב־ דרך נפגש עם הכנר הנודע שמעון בקמן והסכים להופיע יחד אתו בארץ בערב סונטות — בתר בשם אביו לצורך הופעה זו. מן חשם בן־חיים לא נפרד עוד. עד מהרה ?התאקלם _בךחיים בארץ-. במשך שנים רבות עבד בשיתוף פעולה תדוק עם הזמרת חתימניה הנודעת. ברכת צפירה, וכך התקרב אל הומר הפולקלור חתימני־פפרדייערבי המשמש מקור לא אכזב ליש־ ראליותו'' המקורית של "היקהי _" השקט ובעל ההומור. עבודה משותפת זו השפיעה מאד על יצירתו בעשרים השנים האחרו־
נות. מ"תתרגעות, " עיבוד השיר הספרדי שעשה בשביל ברכה צפירה, בין שירים רבים אתרים, ועד ליצירתו האהרונה", נעים זמירות ישראל" (בוצעה השגה בסדרת המנויים השלישית של הפילהרמונית, (הפכו יצירותיו לנכס עממי ולתלק בלתי נפרד מתכניותיהם של פסנתרנים ישראלים ואתרים. יצירות רבות משלו חוקלטו. קונצ'רטו לכלי מיתר הוקלט זה עתה ע"י תזמורת מ. ג. מ. בניצוח אייזלר סלומון. קונצ'רטו לפםגתר שלו ושתי הסימפוניות שכתב בוצעו על ידי חפילחרמונית. יצירתו "תדועח לישראל" הפכח חלק בלחי נפרד מכל מעמד חגיגי במדינה ובתוץ לארץ. לעתים קרובות מיוצגת המוסיקה הישראלית . בעולם הרחב על ידי יצירות של בן חיים, בין אם בקונצרטים ובין אם זו המוסיקה שכתב לסרט "גבעה עשירים וארבע אינה עונה. "
מר בן חיים מאמין, כי אין דבר טוב יוחד עבוד מלחין מלכתוב "לפי חזמנד— ", אם חוא שייך כמובן לאלה המקבלים הזמנות. הוא מאמין, כי כשם שחדבר לא הזיק לגדולי הקומפוזיטורים בעבר, כן ייחפך לברכה אפ ייכנס שוב ל"מו־ דה. "נוסף לעבודתו כמהנך ומדריך הוא עוסק כרגע בחיבור מחזור קטעים חדשים לפסנתר ומקווה. כי ככל שהמלחינים ח־ ישראלים יתגברו . על הצורך "לחדש" לשם תידוש, כן תגבר הבנח הקהל ליצירוחיהם והעי רכחן.