מעריב, 26 אוקטובר 1956 — Untitled [כתבה]
? ד ו. ד ל א זר
מ יפרו יהודי פולין, בצחוק ודמע: יי — 'כאשר התירה ממשלת פולין החדשה את עלייתם של יהודים, מיד לאחר המלחמה — ולאחר הפוגרום בקילצה, כבר בימי המישטד החדש — וזרם המבקשים דרכון והיתר־יציאה בקרב יהודי פולין גבר והלך מיום ליום, רצה הילארי מיגץ, הדיקטאטור הכלכלי של פולין, להיווכח מה היא הסיבה האמיתית של עזיבה המונית זו ולמה אין היהודים רוצים "להשת־ לב" בחיים החדשים של פולין ה"עממית" הבונה את הריסותיה. יום אחד הלך הרודן מינץ לאותו משרד ממשלתי שעמדו בו היהודים בתור וחיכו לניירותיהם שיאפשרו להם את היציאה, בחד לו יהודי אחד שעמד וחיכה יחד עם חאחרים — והזמין אותו לשיחה. לקח אותו במכוניתו אל משרדו המפואר, ביקש להגיש לו תה ועוגות, סגר את הדלתות לגל יאזין איש לשיחתם האינטימית, ופנה אל אותו יהודי . בבקשה שיגיד בכל הכנות, ללא כל פחד, מה מניע אוחו לעזוב את הארץ*; הסוציאליסטית, המבטיחה שוו־ _יון־זכויות מלא לכל אזרחיה לרבות הי-
, הודים... השיב לו אותו יהודי: "הואיל וביקשת ממני לומר לך הכל בגלוי־לב, אגיד' לד: יש שתי סיבות שבגללן אני דוצה לעזוב את פולין. הראשונה היא — האנטישמיות של המוני העם. העם הפולני לא למד לקה והשנאה הארסית ליהודים נותנת את אותותיה על כל צעד ושעל. נכון הוא, שהממשלה החדשה עושה את הכל כדי להילחם בזרם האנטישמי העכור והיא , טובה' ליהודים כאשר לא היתה עוד אף ממשלה פולנית אחרת לפניה. אד אם יבוא ביום מן הימים זעזוע קטן ביותר, אם תתמוטט, הלילה, ממשלה זו וכוחות אחרים ישתלטו במדינה — עלולים לשחוט את כולנו, כל אלח שניצלו מן הגיהנום הנאצי... " הפסיק לו הילארי מינץ ואמר: " יצאת מדעתך, אדוני?על איזה , זעזוע' אתה מדבר?המישטר _הדימיקראטי שלנו, המבוסם על הידידות עם בריודהמועצות, לא יזדעזע ולא יתמוטט לעולם. הוא קיים — ל נ צ ח... "
"הנה — ז ו ה י הםיבה השניה שבגללה אני רוצה בכל לבי לעזוב את שלין ולעלות לישראל. "השיב למינץ אותו יהודי ממולה.
4? . ־¥־ ןץ סיפור — אינו "אקטואלי" עוד, לנוכח * * התסיסה המהפכנית העוברת על פני פולין ושאר הדימוקראטיות העממיות — וגם הילארי מינץ עצמו אינו "אקטואלי" עוד. הוא סולק, יחד עם שאר חבריו היהודים, עמ ברמן, זאמברובםקי והאחרים—, כול_!ם נאמני םטאלין, חוטאים בחטא פולחן היחיד ושאר חטאים שאין להם כפרה בימי גומולקה. והמישטר — איננו נצחי, הוא עלול להתמוטט, ויהודי פולין הנמצאים חמיד בין הפטיש והסדן, שואפים לעלות — כאז, כן היום. היום — עוד יותד. גם אם ישתלט גומולקה על המצב, גם אם יסולק אחרון היהודים מן הצמרת — גם אם יצא החייל הסובייטי האחרון וה־ טאנק הםוביטי האחרון יעזוב את אדמת פולין — לא יוכלו היהודים להיות §1ז לאורך ימים. ולא רק משום שאי־אפשר לחיות בביתיהקברות, בבדידות מחרידה, כשזכר השואה מעיק וארם השנאה מפעפע בלבו של השכן, הלוטש את מכינו בחשאי. אלא — משוס _שאי־אפשר לו למיעוט חםר־אונים וחםר-ישע לחיות בין גויים — על אחת כמה וכמה בין גויים לא־מרוצים, מאוכזבים, גויים החושבים את עצמם מרומים גויים ש — שהפסידו במערכה. אי-
, לו היו אנגליה וצרפת ואמריקה מפסידות במלחמת העולם הראשונה — או השניה — כפי שהפסידו הגרמנים, היח, קרוב לוודאי, מופיע היטלר אנגלי או צרפתי או אמריקאני — וחצי מיליון יהודי גרמניה היו יושבים עדיין שלווים ושאננים בבתי־ הם בברלין ובמינכן, והיו הוסים בצלם של דגלי הקיסר, או הדיפובליקה וחוקתה ה"ליבראלית, _" והיו נבלעים בתוך מיליוני שותי הבירה הגרמנים, השבעים, המרוצים מעצמם, המאמינים בי "גרמניה מעל לכל" - ואילו בארצות שנחלו תבוסה, היו חיי היהודים הופכים לגיהנום, גם במישטד ה־ דימוקראטי ביותר. מה קדה לפולנים?יש לנו חשבון אהד עמם חשבון של _דורי־דורוח - ואיש מעמנו לא יבוא להצדיקם או ללמד זכות עליהם. אך העם הפולני יכול לשמש בתקופתנו זאת - "תקופח הזילזול, "כפי שקרא לה הםופר הצרפתי אנדרה מאלרו, - דוגמה מחרידה מה עלול לקרות לעס קטן שנפל קרבן לתככיס ומזימות בינלאומיות, שבני־בדיתו נטשוהו והפקידו אד תו בידי אויבידמשחרריו. זהו לקח גט בש־ בילנו — שכן, גס לנו יש ענין עם אנגלים ואמריקאנים.,. '_ז4ו * ז_*ר ר? י זה הוא הפרדוכס הגורלי , זו אירוניה *• של היסטוריה. הפולנים—שמנהיגיהם ה־ כושלים והמכשילים - כרתו את החוזה לאי־התקפה עם היטלר עוד בשנת , 1934 היו הראשונים שיצאו למערכה האבודה
נגד צבאות הנאצים שהסתערו על פולין בכודדמהץ אדיר באותו יום 1 בספטמבר . 1939הפולנים היו הראשונים שהתנגדו לתביעותיו הטריטוריאליות של היטלד. הצ'כים נכנעו מיד, לצ'כים היה נשיא־בוגד האכא, ששיתף פעולה עם הנאצים והפך סמל לבגידה. הפולנים נלחמו — כמעט ללא נשק, תחת אותה ממשלה כושלת, ששר החוץ שלה יוזף בק הידוע לשימצה, היה ., עולה לרגל" לבדבטםגאדן, לשיחות עם היטלר, אותה ממשלה שעודדה פוגרומים בפולין. פולין היתה קשורה בברית צבאית עם צדפת ועם רומניה, ניתנו לה "ערבויות" לשלמותה. מצד בריטניה — וזכור עוד איד "פעלה" הברית. דק כעבור שלשה ימים של קרבות מרים בפולין החליטי' ממשלת צ'מבדליין להכריז על מלחמה נגד גרמניה בהתאם לחתחייבויותיה — בשעה שלא היח אף תותח אנטי־אווירי אחד בלונדון, לא היו תותחים לצבא, לא היה צבא בכלל. מטוסים בריטיים, במידה שהעיזו להופיע בשמי גרמניה הפיצו כרוזי תעמולח שעוררו צחוק בין הגרמנים. צרפת — הסתפקה במלחמת משמרות על הגבול ובטחה ב"קדמאז'ינד שלה. רומניה — שחחוזה על עזרה צבאית הדדית צריך היה לפעול באופן "אוטומאטי, " מיד עם פרוץ פעולות האיבה - לא זו בלבד שלא הגישה את עזרתה, אלא פירקה את נשקו ש?הצבא הפולני שחצה את גבולותיה. והשכן האדיר ממזרה -־ _ברית־המועצות, היה אותה שעח בירח־הדבש של ברית ריבנטרופ־מולוטוב — והסתער על פולין ממזרה בשעה שהטאנקים הגרמניים פעלו ממערב. ובשעה שהיטלר הכריז בדאנציג על נצחונו הגדול על פולין, עמד מולוטוב בםובייט העליון והכריז אף הוא, כי "כבנין קלפים התפוררה מדינה פולין והיא לא תקום עוד לעולם. "
הפולנים הם עם בעל גאווה לאומית — המרגיזה _לפעמיס את העולם המערבי. חם — לא שכחו. . _$. _^נ _^. ך( 9 ם — המשיכו להלחם. זה בדמם. מל־ " חמה — זו כל חייהם". באש ובחרב" — זה הרומאן ההיסטורי מימי חמילביצקי ומלחמות הקוזאקים — הוא היצירה הספרותית האהובה עליהם ביותר. הם אינם סובלים שיעבוד — גרמני או רוסי או אוסטרי. בדרכים שונות הגיעו חייליהם למערב, גנבו גבולות, סיכנו חייהם — הכל כדי להצטרף לכוחות הלוחמים בצרפת — שלא לחמו, שלא רצו ללחום. גל של שנאה לפולנים הששים אלי קרב הציף את צרפת — מסוכן היה לדבר פולנית בחוצות פאריס. חצרפתים לא רצו לחילחם, לא רצו "למות בעד דנציג, "כפי שחגדיר את הדבר אחד הצרפתים שדגלו בסיסמת הכניעה עוד לפני פרוץ המלחמה. התעמולה הנאצית שהתנהלה זמן ממושך בצרפת, שפיזרה זהב לימין ולשמאל, שיחדה את העתונות ואת דעת־הקהל הצרפתית - נתנה את פירותיה. הקומוניסטים הצרפתים, בני־בריתו של םטאלין, בן־בריתו של _היט־ לד — התנגדו למלחמה. מנהיגם טורז — ערק משורות הצבא הצרפתי. ה"רחוב" היה נגד מלחמה. ממשלת הגולה הפולנית נאלצה לחפש מחסה בעיירה פרובינציאלית שקטה — כה גדלה השנאה אליה בפאריס. מה שחשוב יותר: אותם מפקדי הצבא הפולני המובס, שהצליחו להימלט למערב, הביאו בפני המטה הצרפתי חומד רב־ערך — נסיונותיהם משיטות הלהימה הנאצית כפי שראו במערכת ספטמבר, אך מי מאנשי הצבא הצרפתיים רצה לשמוע לדבריהם?בראש המטה עמדו אנשי הכניעה — ווייגאן וגמלין. שניהם לא רצו במלחמה. האחד שהראה הבנה לבעיות השריון במל־ המה, קולונל לא נודע בשם _דה־גול, לא היה אהוד ביותר בצמרת הצבא הצרפתי. צרפת נפלה — אנגליה עמדה בבדידותה הלא־מזהירה, ללא נשק וללא היילים, ללא טייסים וללא בני-ברית — והנה הופיע לפתע אצל צ'רצ'יל אותו גגראל שי־ קורסקי — שכה נלהבו ממנו הרוסים לאהד זמן מה, בשעה שהם עצמם נפלו קרבן לפלישה נאצית, והוא מתקבל בכבוד מלכים ע"י םטאלין בקרמל — הופיע אצל
ראש ממשלת בריטניה והעמיד את עצמו לרשותו, יחד עם כמה אלפי טייסים פולניים מאומנים היטב, עם צבא של כמה וכמה דיביזיות מנוסות בקרבות בפולין ובנורבגיה (נארוויק. (ולא היה גבול לשמחתו של 'רצ'יל שהנה קיבל תגבורת כזאת, כמעט חכוח חלוחם היחיד שהיה עתה ברשותו, שכן, האנגלים עצמם עדיין לא היו מוכנים. ידוע למדי חלקם של הטייסים הפולניים ב"באטל אוף בריטך, זו המלחמה לחיים ולמוות בשמי בריטניה ומעל לתעלה שנסתיימה בכשלונו של היל־התעופהשל גרינג. בכמה הזדמנויות ציין צ'דצ'יל את גבורתם של אותם טייסים פולניים שהצילו את המ - צב' ולא פעם השמיע דברי שבח ותהילה ללוחמי פולין — גם' אלו שבמחתרת, בפולין הכבושה, וגם אלו שלחמו בטוברוק, במונטה־קאסינו, בימי הפלישה של צבאות הברית ליבשת _*וירופה. והואיל וכר, הואיל וכה הצטיינו — הלך אותו צירצ'יל ומכר את הפולנים לםטאלין בוועידות _טהראן ד יאלטה, כפי שידוע עתה ללא כל צל של ספק, לפי הפרטיכלים החשאיים של שתי הוועידות, שנתפרסמו בארצות־הברית. שיקורםקי עצמו ־ - ניםפה בנםיבות מיס־ תוריות לגמרי בעת המראת מטוסו המיוחד שחזר בו ממסעו למזרח - לאנגליה, בלוו־ ית _קצין־הקשד שלו עב!הצבא הבריטי — י המג'ור קאזא־לט, אגב, ידיד הציונות הנלהב והנשכה. המטוס המיוחד נתרסק ליד גיברלטר—, איזה מקרה מוזר — לעיני שר ההגנה הבריטי שבא להי יפרד ־ מן הנו-5 עים — ואת הסיד הוא שומר בלבו עד היום.
_$_> _^ _^ג *I תאר לעצמנו לרגע קט שאנחנו כאן "* בארץ נמצאים, חם וחלילה, תחת כי - בוש ממושך של מצרים או עיראקים — ובתוקף נסיבות שונות אירע כך, שלשחרר אותנו בא — איבךסעוד, בראש צבא־המד־ בד שלו. כך בדיוק קרה לפולנים. הם נלחמו בג־ בורה בכל החזיתות, הם סבלו — לא כמונו' אך בכל זאת סבלו — תחת כיבוש ממושד של ארצם, הס השליכו את יהבם על ה"מערב" שהם קשורים בו קשרי רוח וקשרי הרבות במשך דורות' והנח בא לשחררם - ה"מזדה, "אותו ה"מוםקאל" השנוא עליהם תכלית שנאה מדורי דורות, ויהא משטרו אשר יהיה — לבן או אדום, צאריםטי או קומוניסטי. אפשר לבוא באלף טענות כלפי הפולנים. מנהודת מבט יהודית — הן מוצדקוח בחחלט. להבין — א י ן פירושו לסלוח. לא סלחנו. לא שכחנו — אם כי נדמה היה לרגע, בימי המלחמה ולאהריה, שיש נטייה בקרב טובי העם הפולני לתקן את המעוות לגבי היהודים ולחזור בתשובה. הדבר בא לידי ביטוי ' כזכור, בייחוד בימי עצרת או"ם ב־ לייק־םאקםם, כאשר המשלחת הפולנית — ובתוכה אנשי ה"המשטר הישן" דווקא _ , כ־ קםאוורי פרושינםקי ויוזף וינייביץ' הע---
מידו את עצמם בראש הכוחות הלוחמים למען הקמת המדינה היהודית בארץ־ישראל. כבשנת , 1812בשעת מסע נפוליאון קיסר לרוסיה — כאשר ראו. בו הפולנים המשועבדים בידי הרוסים את הגואל והמושיע — ונתאכזבו ממנו — כך קרה לעם הפולני גם הפעם. הם ציפו לדה־גול ולאייזנהואד — וגם לאותו גנראל פולני, איש הריאקציה, אנדרם, שאגב, גם הוא שתה שמפניה בקרמל כאורהו של םטאלין בכבודו ובעצמו, אחרי שחרורו מכלא "לוביאנקה" - והנה במקום כל אלה באו — קונייב וז'וקוב, ואותו "מתבולל" _פולני־רוםי רוקוםובסקי — עם הטאנקים שלהם והצבאות שלהם, והארץ כולה — במקום לחזור להיי עצמאות מלאה' כפי שהם קיוו — נכנסה לעול סובייטי במקום העול הגרמני שפורק ממנה. כל זה עקב בגידת המערב, בעקבות חוזה יאלטה וטהראן, ובעזרת כל מיני "בוגדים" פולניים — למן מיקולייצ'יק שנשלח מלונדון ועד ביירוט וההבורה שלו שנשלחה ממוסקבה — ובתוכה כמה יהודים — בולטים, כרגיל, שקפצו בראש ונתנו את ה"טוף' במשך שנים, והגבירו את השנאה המושרשת בלאו־חכי — ? עד אשר בא לפני חודשים מספר החבר כרושצ'וב ואמר לחבריו הקומוניסטים הפולנים, בשעה שראה אח רשימת הצירים לוועידת חמםל־
גה הקומוניסטית הפולנית:יש * לכם יוחד מדי רבינוביצ'ים... " '_£' _^ ־_£י ף עוד אמר להם כרושצ'וב, כפי שנתברר י עתה: "עצח אחת אתן לכם, חברים פולנים, " פנה אליהם". אם עומדים לפניכם לבחירה לתפקיד אחראי וחשוב דוזנבאום שהוא גאון ממש וקובאלםקי — שאיננו נוכל ואידיוט גמור, תמיד תבחרו בקובאלסקי, ?א ברוזנבאומ .. ". אותו גנראל וויטאשבםקי , הפוליטרוק ה־ ראשי בצבא פולין ויד ימינו של המרשאל רוקוסובסקי, נאם זמן מה לפני ההפיכה באסיפת קצינים ומתח ביקורת קטלנית על מדיניותו הכלכלית של היהודי הילארי מינץ — המביאה, לדעתו, נזק המור לפולין—, ותיבל את דבריו בהערות אנטישמיות גסות מן המין הגדוע ביותר. קם אחד הקצינים הצעירים והעיז להעיר, כי איבו דואה כל סיבה, למה צריד לדבר בדוח אנטישמית כאשר מותחים ביקורת על אחד משרי הממשלה החשובים ביותר, שבמקרה הוא ממוצא יהודי. החשובה לשאלה לא איחרה לבוא. אותו קצין חצוף נאסר מיד לאחר האסיפה. זו היתה התשובה שקיבל. כיצד היה אומר החבר ד"ד משה סנה בתקופת הזוהר שלו — הציונית: "עוד לא הומצא הנוזל הכימי שאפשר ל, המים' בו את היהודי כדי שיטמע כליל וייעלם באו-
תה תמיסה. "רצה לומר, אין כל סיכויים להתבוללות בין הגויים. אולי שמע סנה את הדברים מפי מורו ורבו אברהם גולדברג, הציוני הנלהב, העורך הראשי של ה"היינט" שבהדרכתו העמיד ידידנו משה סנה את צעדיו הראשונים בפובליציסטיקה הציונית? עובדה היא, שבנו של אותו אברהם גולדברג — שבפולין החדשה הגיע לדרגת גגראל והיה אחד מראשי ה"או. ב— ". משטרת הבטחון החשאית, המוסד השנוא ביותר בפולין הקומוניסטית, האחראי לטירוד, לעינויים, למאםרים חמונייס — אותו גנראל דוז'נסקי , בנו הצעיר של אברהם גולדברג, נמק עכשיו בכלא הפולני — והוא השעיר לעזאזל (הבן הבכור, ידי בוריישא־ גולדברג, היה הפוסק האחרון בעניני רוח וספרות ~ וביםפה לפני כמה שנים בתאונת דרכים בנסיבות השורות למדי. (רוז'אנםקי־ גולדברג", איש בדיה, "הקנאי שבקנאיס, אהראי כיוס לכל הרע שהיה בפולין, לדיכוי ' _לעיוות־הדין, לרציחות. הוא נידון לפני זמן מה לשלוש שנות מאסר, אך עתה עומדים לחדש. את משפטו, כי התובע הכללי הגיש ערעור ל- מתוך נימוק, _בלתי־רגיל בפולין של עכשיו, המשחררת:את בל אסי - ; רי מהומות פוזנאן: פסק־דינדנראה י בעיני התובע הכללי קל יותר מדל:... עתה יועמד גולדברג־רוז'אנםקי לדין ;;-;-למען ישמעו ויראו מי הוא "האשם" בכל־מה , שקרה: היהודי , כמובן'. ה"ציובי:, '"'"... ''•'';:
_^. ג _^. _$. נ _*_£ ין תקווה ואין תקומה ליהודי פולין *^ — גם בימי גומולקה. כאשר יצא לפולין — לאהד הפסקה של שנים, למן גירושו של אריה קובובי כ"פר־ סונה נון גראטה" — ציר ישראל חדש, כתדיאל כץ, לשעבר חבר קיבוץ בית־השיטה ודובד ההגנה — לא ידענו שהוא יועמד בפני תפקיד כה קשה וכה עדין. זה קורה בשירות הדיפלומאטי. אדם נשלח בתפקיד צנוע למדי — והוא עצמו מצניע לכת, ידידנו כתריאל כץ, השקט ועדין־הנפשוהנה הוא נמצא?לפתע באוד הזרקורים, וכל העינים מופנות לפתע אליו. בוודאי לא ניתפנה עדיין שליטה החדש של פולין החבר ווייםלאוו גומולקה, עוד לא מזמן אסירם של ברמן וגולדברג־רוז'נםקי — לא נתפנה לשיחה מקיפה ואינטימית עם ציר ישראל בווארשה. דומה, שצריך לחזק את ידיו של כתדיאל כץ. היה רצוי , אילו היה צירנו בפולין מופיע — עם שוך הסערה — אצל מר גומולקה כשבידו מכתב אישי מראש ממשלת ישראל דוד בךגודירן, יליד פלונםק שבפולין — איגרת ובה רק כמה מלים סעודות: "שלח את עמי, את שרידי עמי. אח שארית הפליטה. "