מעריב, 13 מאי 1955 — בול רפטור [כתבה]
בול רפטור
"?* שה להבין ממש, כיצד קרה הדבר שלא נכתב עדיין אצא, לנו מחקר מדעי — להשגת תואר דוקטור או שלא על מנת לקבל פרס ישראל — על השפעת ההסידות על תנועת הפועלים בארץ. מה שמפליא ביותר, זו העובדה שלא יצא מחקר כזה מבית־מדרשו של הפרופ' מארטיןיבובד, גדול הוקרי ה־ הסידות, וקרוב לתנועת העבודה—, בשעה שכיהן עוד באוניברסיטה העברית בקתידרה למדעי ההברה. איזה נושא מענ־ יין ומאלף — ואיש לא נגע בוו די לדפדף בששה כרכי "אנציקלותדהר" — שאגב', אינו אלא אוסף אוטוביוגרפיות — בדי להיווכח שרוב מנהיגי המפלגות השמאליות שלנו גדלו ונתהנכו בסביבה תסידיח, וככל שאדם שמאלי יותר, ?יש לו " ייחוס" הסירי מכובד יותר י , והוא גם מבליט אותו במיוחד, אין להניח כי הוק התורשה לא חל במקדה זה, משהו ירשו בכל זאת — גם יערי וגם סנה, גם שזר וגם שלונסקי. אח הלהט הנפשי הגדול, את ה"דבקות, "אולי את הקנאות לרעיון קיבלו בלי ספק בירושה מאבות אבותיהם. ואילו נעשה מהקר סוציולוגי יסודי בסוגיה המענינית, היינו מקבלים אולי הלוקה לגמרי אהדת של מפלגות וסיעות. במקום מפא"י ומפ"ם ואחדות העבודה ואפילו מק"י, היינו רואים אולי לנגד עינינו נציגי שושלות אדמו"דים וצדיקים, צאצאי קוצק וגור, נכדים של ר' אלימלך מילזנםק (מאיר יערי) ור' דוד'ל מטלנא, הטידיהב"ד (זלמן שזר, _בנציון דינור, אברהם שלונ־ סקי, (חסידי: _דאדזין י (משה סנה) וםדגורח, פשיסחא וברצלב, " בדל דפטוד — אחת הדמויות הבולטות ביותר והאהודות ביותר בתנועת הפועלים בארץ — יופיע בחלוקח חדשח זו כנציגה הנאמן של חחםידות האריפטוקראטית ביותר: הוא מצאצאי ר' ישראל מדוז'ין, כלומר, מבני בניו של אותו צדיק גדול שהקים לו ארמון פאר ונהג בו מנהגי מלכות, נסע במרכבה נאה ואף לחקח מנגנים החזיק בחצרו. אף לא אחת מהכד נותיו אלו של הרוז'ינאי ירש נינו זה חמצטייו בצניעותו ב־
, אורח־חייו הפשוט, אפילו בלבושו הפרוליטארי. או ראו נא את, בדל דפטור עולה על במת חנואמים ונושא אח דברו — אם זח בוועד הפועל, ואט זח באסיפת בחירות או פעם, בימי היותו חבר הכנסת הראשונה: באיזה לחט פנימי חוא מדבר, כיצד חוא נשרף כולו בשלחבח הבוערת בלבו, כולו חוצב אש לחבות, כולו סערה, כולו _הד־געש. פל עצמותי חאמרגח וקרא בגרון אל תחשוד — כל הוקי הדיטודיקה הקדומה שלנו מצאו בו את ביטויים הנאמן. והיכן ספג לתוכו תורד' זו, אט לא מדורי דודות של יראים והסירים , : ללא חווילה, ללא מפונית, " ואיזה מחח מוסרי גבוח משתקף תמיר בדבריו. חוא — מודח ומוכיח בעמו, עומד בשער וזועק למחר המידות, ל־ מלחטח בשחיתות ובקאדיידיזמ, מטיף ללא ליאות לנאמנות לאידיאלים, לחלוציות, לחיי צנע — האם לא נשמע בדבריו הנרגשיט תמיד הד דבדיהט של בעלי• ה"מוסד" ביחדותדחוא אחד מהם, בשד מבשרם -- אלא שהללו חיו מופיעים ברבים כשהט לבושים כובעי־קטיפה ומעילי משי שהורים, ואילו הוא מסתפק בחורף במכנסי רכיבחירחבים"' בקיץ' זד*במבנסי!חאקי _קצךים שאעט מגיעיט לברכיים (אלו י נשארות חשופות. ', (ובז
חולצה פשוטה, פתוהה, לפי מיטב המסורת ההלוצית, הוא לא נשתנה אף כמלוא נימה מימי הרומאנטיקה הציונית בארץ, רק בלוריתו הכפיפה ונצטמצמה קמעה, אף העיניים השחורות יוקדות כשתי גחלים בוערות, והוא. נשאר בתור תוכו אותו תלוץ, אותו פועל, אותו סבל בנמל היפה, אותו - 'בדל דפטור סולל־בונה . ללא זה חווילה שנים על — אפילו י הכרמל ללא — 'מכונית אם כי הוא פרטית הבר !ולחוץ־ הנהלת לארץ כמעט שאינו נוסע — מאז עלה ארצה לפני 35 שנה' היח בסו־הכל בשני קונגרסים, בלוצרן ובג'ניבה, ואולי עוד פעם או פעמיים יצא — וזה הכל. ובחדר־עבווחו _שכבנין הוועד הפועל של ההסתדרות הוא מופיע יום־יום-בשעה שש בבוקר בדיוק — סנונית דאשונח בין כל חעובדים, מבחינת הדוגמה האישית שהוא נותן, איפוא, בכל חליכותיו י — אין שני כמוהו. נאה דורש, עוד יותר נאה מקיים, ף* אותה דח'ין מהוללת שבאוקראינה עמדה עריסתו 'ן!ל 4־ בדל והבית היה בית חסידי מובהק — סבא היה מבאי בויאו. _וסאדאגורח, וגט חוכר טהנת קמה גדולה בעיירה — אבל הנכד יצא לתרבות רעה: התחבר עם הציונים והסוציא־ ליסטים, היה פעיל בקבוצת "על המשמר" שכללה נוער חלוצי נלהב שחלם על עליה לארץ, והגשים את הלומו. םעט יצא. בראש משלחת נועד זה לאודיסה כדי להיפגש עם או־ טישקין ולדרוש הקמת משק־הכשרה בעיירה, והמשק החלוצי הוקם בעצם ימי שלטון הבולשביקים?. הימים היו סוערים — המהפכה גברה בעיירה ושוב נסוגה, מיד ליד עבדה רה'ין, פעם היה זה דניקין ופעם פטליורח, פעם הצבא האדום ושעט צבא פילסודסקי המסתער על קיוב, נחשול של פרעות עבר על העיירה והנוער אירגן את ההגנה ובדל היה הרוח החיה כין שורותיה. אותה הווה חלוצית נחרבה כליל — ויום אחד קמה קבוצה של שמונח בחורים ושבע בחורות ויצאה לדוד כהשאילעבר הגבול ההומאני, אל נהר הדנייסטו שצריו היה _להצות אותו באישון לילה הדי להמשיר הלאה — אל הנמל, משתי גדות הנהר נתקבלו גונבי הגבול ביריות, או חט לא שמו לב לכדורים שעפו מכל צד — וחלכו' והגיעו, עבדו ?זמן מח בקישיניב, עברו לקושטא, שט ישב וילאדימיר טיומקץ, וזמן. מח לפני בואט חיח שם יוסף טרומםלדור בדי לארגן: אח הנועד חחלוצי, כמה חדשים לאחר חדראמח של תל־חי עלתה חקבוצח הרוז'ינאיח, יחד עט עוד כאלף שלוש מאות איש _ שהצטופפו על סיפונה של האניה התורכית "מחמודייד"_! כך וןהלה העליה• השלישית, כד עלה בדל דפטור, _מחיפח, _מיול ברגל - אל _פוקולוב :
עלח בנמל חיפה וחיח בין בוני חנמל - עבודה דאשוגח השיג במהצבה שבוואדי דושמייח שסיפקה אבנים לקטע חדש של חגמל הנבנה, או כאשר צויו חיח לכבוש את העבודה בנמל לסבלים עבריט-, חלד וכבש, וחיה לסבל, ואט, צריף חיח לפרוק מטעני נשק שנועדו ל"חגנח" — פרק, יחד עם ווזה כהן, אמו של אלוף יצחק דפיו, חיה חפר המפקדה של ח"הגנה" בחופה י , הבר מועצת הפועלים הראשונה בעיר:הנמל ח"אךומה/ יחבד אותח !משלחת" מוזרה י י שחלהח־ י בדגל:מחיטה לתל-אביג _הזץ לחגיא בטני נחום םוקולובאת התביעה לוות-
. בשש בבוקר - בעבורה גבר על חחיסוםיס ולדרוש טו האנגלים מתיחת שערי. _האוץ. דומה, שאפיזודה זו שבתולדות חיישוב נשכחה מלב כליל. א. ד. גורדון חיח-יוזם התהלוכה הזאת והוא. עצמו השתתף: בה -־ וצעד י בדגל, יחד עם הצעירים - עט אהרן ציזלינג, יצחק שווייגר (דמיאל, (_בףחורין - שחיה במרוצת חשניט לרביזיוניסט פעיל — ובדל. ופטורי דיו זכרון־יעקב חלבו וכמה ימיט גמשך הטיול עד שתגיעו למלון טפקטוו בתל-אביב, לשם חובא במיוחד סוקולוב מירושלים (ע"י יוסף שסרינצק) כדי לשמוע את עצומותיח של המשלחת שדרשה עליה גדולה, גידי באו ; פרעות חנצימ תדט _מימידי '!א , והעלית י : ! ., נפסקת ; ' 1%. :, ? לגמרי , \ , ?'?? ?\_-; שעו !\ , י -י\ ? חאד ; _' :'? ?;? ץ ייו< "נגעלו **_$ !
** ומה, שאם היתד, פורענות כלשהי מתרחשת ובאה על הו יישוב או על _הםועליפ, מיד היו מביאים את בדל רפטוד. פרץ משבר חמור ב־, 1927עם הוסר עבודה . קשה —מיד , נדרש •הוא לנטוש את מקום עבודתו ולטפל בפתרון בעית האבטלה המהמירה והולכת, סולל־בונה בגילגולו הראשון עמד בפני התמוטטות—, מתייצב מיד בדל רפטוד ובכל הלהט ה־ נפשי שלו הוא דורש להקים מחדש את המפעל שהוא רואה בו, יחד עם דוד רמז, יסוד למשק שועלי עצמאי (יצויין אגב, שמעולם לא עבד ברל רפטור בסולל־בונה - בשכר. (תמיד הוא דורש תנופה, דינאמיות, יציאה למרחב, לא תהיה תקומה להסתדרות, משנן הוא השכם והערב באזני האנשים העומדים בראש, אט היא. תצטמצם. רק למסגרת של אידגון מקצועי. עליה לשמש מנוף לעבודה ציוניה, לנהל פעולה התיישבותיה נרחבת הוא , להקים אחד הלוחמים חרושת, התקיפים למלא תפקידים ביותר י ממלכתיים לאופיו החלוצי . של סולל־בונה. שנים על שנים נאבק הוא על פשטות החייט של אנשי המנגנון והחנחלה"על שוויון ביו הפועל חפשוט וחבר ההנהלה, הוא רוצה לראותי אח הפועל כשותף של ממש במפע־ לים הכלכליים שנבנו בשמו ולמענו, לוהט זח שניט נגד הביו־ דוקראטיזאציה של המוסדות ההסתדרותייט ודואר, עדיין . את הדברים — איזו תמימות — באספקלריה של של שנת , 1920 , ברל רפטוד לא הדל עד היום הזה להיות פועל נמל" ' אומד ברוח תיבד, אחד מהבריו, רצה לומר, בעיניו הכל עדיין רומאנטי " טהור, תלוצי, תמיד היתד, כשבילו ההסתדרות מכשיר במעלה המדינה והיום נוטה הוא להודות לא
ראשון לבנין — בלי נעימת תוגה— שהתאכזב לא במעט", הדופק החלוצי נה־ לש, "קובע הוא בצער — ואינו משלים עט מצב העניניט. הוא טמשיו _במלהמתו, מתווכח בריתהה, נואט, פולט 'בקצב מסחרר ? של:מכונות. ידיד, מאות מליט בדקה (ומטיל אימה עלי'תקצו? ניות) — ומרגיז לא מעט אגשיט בפזמונו החוזר ונשנה, שההסתדרות לא תחזיק מעמד אם יהדיסו, הניגודים בין. הפועל מן השורה לביו אלה שמתפקידם. לשרת אותו. הוא עצמו - מוכן לשרתו בכל לבו ונפשו, יום ולילה, עוד בחיותו הבד מועצת פועלי חיפה, נאסר פעם ע"י המשטרה הבריטית כאשר: התפרץ בימי שביתה קשה לביח־דפוס פרטי שהעסיק מסירי־שביתח ופיזר את• חסדו המוכן, הועמד למשפט הוכח מאשמח. ותמיד חוא נחלץ לעזדח חאיש הקטן, הנמצא במצוקה, הנשחק בגלגלי המכונה _הסוציאלית הגדולה, אין הוא מכיר במחיצות - אפשר לגשת אליו כל עת וכל שעה, י*• הסתדרות עמדה תמיד במרכז פעולחו, בעיקר בשטח י ח־ 71 כלכלי, ), בדל הוא משורר של המשק ההסתדרותי, " אמר, עליו פעט אחו מאנשי המפתה, (אך פעיל חיח כל חשניט גט בהגנה, גט בעליה בי, בהנחלת חווזגד מלאומי ובוועד חבטחון. בימי המאבק ייצג את _חכיוון חאקטיביסמי ועמו לא פעט בפולמוס חויף גם עט אנשי נזפא"י וגם, עט אנשי _חשומר חצעיר, בוויכוחים 1 הגדוליםוחסועויט בוועדחלאומיעל דרכיחתגוגח לגביגזירות החנק של משטר חמנדאט, מעולט לא קיבל בדל ופטור את התפיסה המקובלת כי יש לוותר על בל שיטח אק- י טיביסטית הואיל: וגגןאצ"ל וגט, לח"י!מנחלות פעולות, טיווד, : נגדימבריטים;םגור , _ימיתני דק, _"א_:0תגוא'תגןבוו חמימה מוגז" "?
הישוב המאורגן, אפשר יהיה־ למנוע פעולה נבדלת מצד ח־ "פורשים. " ;י . הצייקיפ הוחזרו בדואר וכמובן, הוא נאסר נאותה שבת שחודר" כששמו מופיע בין הראשונים ברשימה השחורה — נאסר בהיפר, והובא לעתליט, נתקר קשות — עשרות שעות נמשכה החקירה — או לא עונה, ולפי הפקודה שניתנה מטעם סנה וגלילי — סירב להשיב על שאלות, מעהליט הועבר למהנה רפיה, שם בילה הדשים מספד כשהוא מייצג את אסירי, ההגנה כלפי המפקדה הבריטית ומארגן אחי החיים הפנימיים בתוו המחנח, או כאשר ניסו:לנתקו מחבריו הצעירים ולהעבידו, יחד עם שאר הברי הנהלת התער הלאומי, כ"אישיות חשובה מאד" אל מהנה לאטרון -- מקום שם ישבו כבד המנהיגים וויתר על הכבוד וסירב ללכת. טוב היה לו בין הנוער הפלמהי במדבר רפיה, ודק דאגה אחת הטרידה את לבו: בחדרו בוועד הפועל של ההסתדדו1ז השאיר במגדח את אקדחו חאישי ומספר צ'יקים בחתימת ידו, על שם אליעזר שושני, גזבר הפלמ"ח, והן נערו חיפוש קפדני. בבנין הוועדהפועל, והואהיד, מלאהדדד, לגורל הצ'קים הללו. לשווא היחה הדאגה, הצ'יקיט הוחזרו לו בדואר המלכותי — מלונדון, הדשיט לאהד שאהרון הבריטים עזב את גבולות הארץ. ** וא נלחם:בזמנו בתוקף, יחד עט בדל כצנלםון, שאול 11 אביגור והאחדיט, נגד רעיון ההלוקה, נלחט בתוף מפא"י נגד הסכם בן־גוויון־ז'בוטינסקי, נלחם במפ"ט, נגד הזנתת העניו _ההתישבותי, נלחם במסת הראשונה (בקושי הצליחו הבריו לשכנע אותו שיופיע, לו רק לישיבת הפתיהה החגיגית. במכנסיים אדונים, (נלהם בוועדה המרכזת של ההסתדרות — איש מלחמה הוא מטבעו, אף על שי כן, אהוב הוא על כולם, יש לו מתנגדים — גם במפלגתו, בעיקר על רקעץהסנטימנטים האישיים שלו לכמה מאנשי הצמרת של מפא"י — או אין לו אויבים באף מהגה. מעריכים אח יושרו, את טוהר לפו. את האידיאליזם והלהט שלו, את מסירותו — וציונותו". הוא יהודי יקד" — זוהי הדעה הכללית", בעל לב הט וראש הט18, " ־ סיפיט לפעמים חבריו, דומה, שאין צויד, להוסיף עד כמד, הרגיש עצמו לא נוח בשורות מס"ט, וכמח חחאושש י וכאילו נולד מחדש כשהוקמה המפלגה ההדשה. והוא נמצא שוב בצוותא עט אנשי הגווארדיה הוותיקה — יצהק טבנקין, שהוא חושב את עצמו לתלמידו הנאמן, עט י. בד־יהודה, ישראל גלילי, יגאל אלון, י. בן־אהדון, הוא נעשה ממש צעיר יותר. וענן יותר — בחמשיט ושתייט אסיפות השתתף במטע הבהיוות האחרון, ולא בטיוח קטנה יש לו חלק בהצלחת מפלגתו' הצעידה". הפילוג איהד קצת י לבוא" ' אומר הוא לפעמים • > "צריו היה לבוא מוקדם יוחד"
,, "כשיש דיניט •חט ושלוט על ישראל, "מובא בשט ר' ישראל מדוז'ין בסטר "עירין ?ןדישיף", אזי אני חולח ועצוב, וכשיש רחמים :—אני בריא ושטח, "מח יש לדבר ז יצעיד ורענן, בריא ושמח מתחלף ביטיט אלח גדל רטמוד, מצאצאיו י ?';? י'יו'. ־* י ־7 :!:71 :7*11 י ?':';? ג יי: 8. "' IV!. ;, י י?" ' " " '* V; !?. ־