מעריב, 2 יולי 1954 — פח 0טוד דתי סביב מעות אדהו [כתבה]
פח 0טוד דתי סביב מעות אדהו
־ - עד לבירור ים _יד י המערה נסגרה
נדרים קתוליים רוצים להעמיד צלב ומזבח בתיך המערה. ליד ארון הקודש - . הדי התקרית הגיעו למשרד ?
הדתית - ולוותי־קן -מאתופ _&בשןזה התחיל בבוקר•, משפר ד' ?משה אהרון לבל• ???זוז , שומר מערת אליהו אשר למרגלות הכרמל.. פ־ תחתי את השעדיפ, ובחוץ כבד דויכו כמה גשיפ בוכיות ומרות גפש שבאו להשתטח על אבני המהופ ולשפוך לבן לפני הנביא אליהו. הכנסתי אותן פנימה, הכנתי את פפרי התפילה ותיקנתי את נרות־ התמיד פתאופ עמדו ליד הפתח עשרה נזירימ קתוליים. אולי ' היו אפילו שנים-עשד. בירכתי אותפ לשלום. אני מברזיל ויודע ספרדית וגם קצת לאטיייינ _בירדימי _אוהמ גלאפזינית"
. אני רגיל לביקורם של כמרים ונזירים במערה, "ממשיד ר' משה אהרן". אני נותן להם כיפות ומסביר להם את הבתר בות על פני הקיר, באים גם ע־ רבים ודרוזים, באים ומנשקים את חריצפח ואומרים שאליהו הנביא שומר גם עליהם. אני נותן להיכנס לבל מי שרוצה. צלב זהב - ומזבח. ?. נתתי כיפות לכמרים והם חבשו אותן. אחרי שנכנסו לתור המערה, הורידו כמה מהם את המעילים וראיתי שהם לבושים לבן. אח"כ הסירו נם את הכיפות. שניים הלכו לפיגה ופתחו ארגז קטן שהיה אתם. כעסתי שהם מסירים את הכיפות וא־ ו מדתי להם בספרדית: "מדוע אתם לא מתנהגים כמו שצריך!, כאשר אני נכנס לכנסיה אני מוריד י את הכובע... "הם לא ענו! לי , והוציאו מתוף הארגז צלב מזהב ומזבח קטן ורצו להעמיד! אותם בפינה הזאת (כאן מצביע דת משה אהרון על שקע עמוק בקיר, בתוכו ניצב ארון־קודש וסביבו דולקים עשרות נרות־
נשמח. (הנשים י בפנים נבהלו ר פרצו בבכי. "" "דמי רחח. ידעתי, שחכמרים הנם מהמנזר של ר"כרמליטים' למעלה. אמרתי להם ז ?אתם י־ בולים לבוא הגה מתי שאתם רד צים, אבל לא למטרות פולחן_, יש כאן ארון־קודש — אני לא אתפרץ עם שופד לכנסיה ד י שבריפ, תרועהאח"כ הביא מישהו זקן אחד. הוא היה אולי בן תשעים. בקושי עמד על רגליו. כשראה את הכמרים התחיל לצעוק: . סי ש־ ענה לאליהו בהר הכרמל, הוא יעננו'... ! הלכתי והוצאתי את השופר, רצתי לכל ארבעת םיגות המערה ותקעתי שברים, תרועה ותקיעה גדולה. הכמרים נבהלו ויצאו. הלכתי אחריהם והעוזר שלי אמר לי: , אל תעשה שום דבר, זה עניו בינלאומי'! לא עשיתי מאומה, הסתכלתי רה, איד הם הולכים.
כעבור זמן מה !באו אלי מה־ עידיה ומחמשטרח מפני שהכמרים הלכו להתלונן עלי בפניהם. הציעו לי לתת להם להיכנס ב־ ביקר השכם כשאין אף אדם במערה. אמדתי: זח לא בא בחשבון, השבוע יבואו ממשרד הדתות. בינתיים אמרו לי לסגוד את המערה. החזקתי אותה סגורה כמח ימים. אח"כ באו הנשים — ובכו. פתחתי שזב את המערה, אני נותן להיכנס לכל מי שרוצה—, למוסלמים, דרוזים. נוצרים. "אבל אס ירשו לכמרים להפוך את , המערה למקום פולחן אני עוזב את העבו־ דהה אני לא עובד בשביל כסף ... "! מה מקורו של הפיבפוף, ומפני מה רצו הנזירים ח־ הדמליטיפ לערוך תפילה במערת אליהו דווקא ל יש לפרשה כולה היסטוריה ארוכה, חם אומרים, ותחילתה נ---עוצה איישם בשלה. ?המאה ה־ 11 עת יסד נזיר בשם בדטהולד
, מקלבריה את המיסדר העולמי של הכדמליטים, וציווה על חברי המיסדר הנאמנים והמסורים ביותר להקים מנזרבמרומי הכרמל מעל המערה', שם שכן לפי המסורת הנוצרית הנביא אליהו. ברטהולד עצמו מח!. בגיל 115 במנזר הכרמליטים על הכרמל. בשנת , 1219התנפלו, לפי מסורת •הכרמליטיס. מוסלמים מ־ זויינים על המנזר, הרםוהו ושחטו את מרבית הכמרים שהיו במקום, אלה שניצלו ממוות נמלטו ללבנון, מכאן ואילך מצווות בידי נזירי מיסדר הכדמ־ ליטים עובדות ממשיות להוכחת קשרם למערת אליהו, הס טוע־ נים?כי בשנת 1631 הגיע לארץ ישראל אפשרי, האי ראש . מגזר פדוטטד חלב דה שנשלח סנט־ ע"י האפיפיור. אודבדהשמיני כ י שליח מיוחד לנהל מו''ט עם דר אמיר טארביי, המכונה "נסיו ח־ כרמל, "ולשכנעו להחזיר אח הכרמליטיס להד. לאחר משא־ומי תן ממושך נתן האמיר טארביי לשליח האפיפיור . פירמאו)"•ע־
" מר בעלות) בו, כחוב לדברי ח־ כר&ליטיפ לאמור: "הנני נותן בזה זכויות לכרמליטים לגבי הד חכרמל בכללו, ובין היתר על המקום ח נודע בשמו כ, מר אלי־ אם' והאדמות הסמוכות... " באן נח ישו ואמו... הנזירים שבאו למערת אליהו לחוג את "חג הנביא אלישע" החל ב־14 ליוני., חיפשו בספרי־ תם ומצאו כי למקום המכונה "מערת אלי!הו, "ערך כפול ל־ דבריהם, כותב האב פייר פיו־ רנס!בספרו . "איל מונטה כרמלו" שחובר לפני כ־300 שנה, כי במערת אליהו נחו ישו ואמו מדיד" בדרכם מחגליל, בנסיעתם הראשונה דרומה, ובידיהם מפח של ארץ ישראל שנערכה ע"י הוקר־גרמני שסימן את כל ה־ נקודות בהן חנה ישו—, ויש במפה "האלט'' (חניה) גם במערת אליהו. בתזכיר שהעביר חמיםדר ח־ כרמליטי למשרד הדתות הישראלי באמצעות עו"ד לבהד, אין' הנזירים טוענים לבעלות על ה־ מערה, אלא דורשים זכות "חז - קה" על פינה אחת בתוך המערה הנקראת בפיהם "מקום הזעיר של מריה הקדושה. "הם
דורשים כי יורשה להם פעם ב־ שנר, לערוך "מיסד", (תפילה) של שעתיים בפינה זו. הדתיים: צלם בהיבל ו כאשר נודע בחיפה דבד התקרית בין הנזירים ושומרי מע דת אליהו, זועזעו החונים הדתיים בעיר. רבים נרעשו ונזדעקו: צלפ כהיכל! המפוכחים וחשקולים יותר מבין הדתיים התקשרו מיד עם משרד הדתות ?שציוח לסגור את המערה עד לבירור יסודי. ב־ תשובה למחאת מיסדר הכדמ־ ליטים, הודיע משרד הדתות, כי הוא מבקש הסברים מתאימים והוכחות בכתב לקיום תפילות במערת אליהו ע"י חכרמליטים במשך ?השנים. חאחדונות. בתזכיר ששלחו שבוע לאחד מכן, למשרד הדתות, ושהוא מעין "מחקר זוטא, "משתדלים הכר־ מליטים להוכיח כי במערה קויי־ מו ?תפילות רצופות של המים־ דר ב יום " אלישע" במשך עשרות בשנים. לתזכיר צורפו קטעים מתוך כתבי־העת של המיס־ דר—, "קול הכרמל" ו"ידיעות חכרמל" ובהם פרטים על טקסי תפילה שחתקיימו במערת אלי־ הו. כמו כן, מצטטים הכרמלי־ טים בתזכירם את הטיסקה מתוך מגילת העצמאות, הישראלית ה־ דנה ,, בשמירה על המקומות ה־ קדושים של כל הדתות. "חעתק של התזכיר נשלח ללשכת "ארץ הקודש" של הוואתיהאו.
ארון-הקודש בפינה המצב במערת אליהו לא היה מסובך בל בך, אלמלא ניצב כ " שקע" המקודש לנוצרים ?)מקום הנייתו של ישו והאם הקדושה) . " -
אדון־קודש. אומר עו"ד לבהר: , יתנו לכדמליטיפ את השקע המקודש להם, יפדרו בשבילם בניםדז מיוחדת _ ושלום על כולם. " אלא שהעני!אינו פשוט כל כך. ביקרתי במערת אליהו, נכי נסתי ?עומק החלל האפלולי ה־ מואר בעשרות נרות־נשמר, מהבהבים. השומר ד' משה **הרון לבלזון, הובילני ל"שקע" והורד, באצבעו: , כאן הם רצו לעשות מקום פולחן"! השקע סתום מכל צדדיו. הקירות עשויים סלע עבר" האפשרות לחצוב פתח מיוחד בקיר נראה כדבר בלתי אפשרי לחלוטין. מאירה אין זה מתקבל על הדעת שהכרמליטים יערכו תפילה עם מזבח וצלב, וקטורת ולבונה, מול אדון קודש מקושט _בפרוכת־ארגמן דקומת אותיות זהב: "אני ה' אלוהיך. " וכדי _להופיר סיבוך על ת ס בוכת , קמה עתה לפתע מועצת העדה המופלמית בחיפה והודיעה לעירית חיפה כי חבריה מתנגדים שהעידיה תמשיך בסידור גן נוי סביב מערת אליהו. טוענים המוסלמים : ' מעדת אליהו שייכתל"וואקף" המוסלמי ועבדה אוטומטית לרכוש נטוש עם קום המדינה. כל שינוי במקום חייב להיעשות ברשות מועצת העדר, המוסלמית. וחס מתנגדים בתוקף י לכל שינוי בשטח המערה. עמדו ושלחו חמוסלמיס מבדק מחאה לשר הדתות... הוגים יודעי דבר, הבקיאים כפרשת םפך היחפים עפ חוואתיקאן, טוענים " ? העניו' סבוך ועדיו. טמוו כו, חומד נפץ' העלול לח־ פיא לידי שערוריה בינלאומית. י
, השקע" בתוך המערה תפילה ליד ארוךהקודש