מעריב, 4 יוני 1954 — הנמו_^עול_^על י ד־־־מי3אי‭*.‬מזר [כתבה]
הנמו_^עול_^על י ד־־־מי3אי*. מזר
דמדומ ליד:: המיקדוטון.
"המסך עולה" היא המסגרת ש־ לתוגה נדחקה _לאחתינה, בעיקו בגלל סיבות _תקציביזת, ־תעשיית י התסכיתים הרציניים ב"קול ישר אל. "אך לאתמיד .. היו פני הד־ ברים כך?. פני כמה שניט היו ב רדיו בישראל תסכיתים י — י והיה גם "מלך התסכיתיס. "שמו ש? אותו מלך _בלחי־מוכתר היה _מיכ־ ימ או ר. 1, בעצםהיד ,. שמו' באוחה שנת 1938 , רחוקה, מיכאל דייך. ידיו משפתה רייך, אהד ממנהלי "קול ירושלים, "שקרא במה פרקי־ כתובים משל הנער, הציע לו לכתוב משהו לרדיו. מיכה התל כותב. בניגוד למיד, שניתן לחשוב., כתב. תנעל הקא ?שדורי הערב, ודוקא באנגלית. רק אחרי שמתמחה בטכניקה המיוחדת של כתיבה לרדיו, התמסר לכתיבה בעברית והעז לכך חוב גם לתכניות הנוער ־(דבר הדורש הכשרה ואהריוח גדולות יותר לדעתו, ( מיכה הוא י מר, י שנקרא בדרך שד ?חיבה. ייקח• שאינו יודע הכ־ מות. כיון שהחל לכתוב תסכיתים', כתב אותם ובשטף גדל
מיבאול אוהד והולך. במשך כמד, שנים הוציא תחת ידיו לפחות שגי תסכיתים לשבוע : עיבודי. רומאנים, פרשות היסטוריות. ומחזות מקב־ ?ים אצלו טיפול שיטתי — כדרכו שדייקר ", " טוב — וכשמתחילים בשדוריפ ?בתי־ר_, ספר, מוסרים לעיבורו סדרות שלמות שד נושאים. אחרי מאות שדודים המוקדמים בהודעה " : בעיבודו של מיכאל דייך" מתהילים ?לעליות על הא־ תר שידורים "בעיבודו ובבימויו של מיכאל אוהד. " אך לפני שחל השינוי בשם המשפחה, עוברת עד ישראל תקופה סוערת של סיום המנדט הבריטי י ההתקפות הערביות ומל־ חמת העצמאות, מיכה שאינו יו־ דע "הכמות, "היה היהודי האחרון שירד לאולפנים בדתויב מ־ _ליסנדה בירושלים כשהמצב כבר היד, מסוכן ביותר. הוא יורד בוקר אהד דבניני השידור, מרגיש במבטי התמיהה המלווים אותו, נכנס למשרדים ומופתע . מהריקנות השוררת ?בתם, הולך _ליתק־ ליטיה פדי לברור לו תקליטים הדרושים דתכנית מ&ויימת, נוטל את התקליטים וכשמבטים זועמים בגבו הוא חוזר העירה בידי דר, ־ וווע כי השוורים . העבריים של "קול ירושלים" נעשים ככר ט־ אותו יום בבית החלוצות שברחב7 יה, החלק ליהודי שד ירושלים. בשמחפש "קול אמריקה'' אדם מתאים דשדוריו העבריים, שיידע , את מלאכת הרדיו ויוכל לעבי נושאים מתוך החיים האמריקניים ולהגישם בצודה נאותה למאזינים בישראל — מזמינים, כמובן, את מיכאל אוהד. הוא נוסע עו-
, בד, מצליח, לומד, משתלם, מת־ רשם — וחוזר דישראל עם סיוט שוודי "קול אמריקה. " אח אשר למד, אינו יכוד לנ־ צל בינתים, הסיבה — אין במר, לעבוד. חסר הציוד התדיש, ח־ סרים תקליטים, חסדים אמצעים• הדאגה העיקרית בשעת, הכנת תכנית היא — שהסרט שעליו מקליטים לא ייקרע באמצע ההק־ לטר, מחמת השמוש הרב בו. אוהד יודע ש אין תקציב. "הוא מבין שסופרים " צעירים ואתרים אינם מתאמצים ?כתוב לרדיו כיוון שהדבל אינו משתלם דיו, אח־ דת, בטוח מיכה, היו מרבים לב־ תוב תסכיתים ומערכונים — מ אותם הסופרים הכותבים כיום מחזות. לא שהדבר קד יותר, אך הוא פחות מסובך, כרגע מוכנים לקבל ב"קול ישראל" כד תס־ כית מקולי על רקע ישראלי, ואפילו יהיה גו דק גרעין של טוב. למעלה מאלח תכניות שונות מסודרות בשלושה עשר תיקים עבים הניצבים כעדים אלמים ב: חורו של מיכאל אוהד, עתה מ־ קווה מיכל, שהיום אינו רחוק וגעיות תקציב תמצאנה פתרון. הוי! מאמין, כי עם זאת תיפתר גט בעית ה"צנזויוד", החשאית הקיימת על נושאים שמותר ואסור ד' טפל בחט בתסכיתיט (געיות חב? דתיות הנוגעות בחיי הישוב, ב־ עיותמו&ד, צניעות, ובדומה. (והוא בטוח כי שיגהימ אלה יקרבו מאזינים למיס אל למקלט וי• הפכו אח "קול ישלאל" למכשיו תרבותי _לב־עלל ולא _למקיוד־ הדשות ומוסיקה פלבל, בפי שהוא כיוםב לגבי רבים בישוב הישראלי. ר. עזריח . עפ9. ? מעריב 4. 6. 54