מעריב, 19 יוני 1953 — מר שביתת נשק [כתבה]
מר שביתת נשק
הפיקוח 'על שגיתת נשק :בקוריאה 'יחייג !מציאת -מומחים בשטח זה, וגמדה ש־ יישובם!בפלל •בעלי 'מקצוע, ב־ !פיקוח יעל הפוגה!, הפי למדו את _המליאכה:בבית הספר ה־ •ישראלי. ילבן!אין לתמוה שמפר ומיק שלנו, השבדי פאול מיהן, _מהפוינן 'עתה לנסוע
לקוריאה. מוהן היד, שחפן בנעוריו', ולכן 'לא נתגשם חלומו להתקבל 'לשרות הדיפלומטי השבדי. אבל ב־ 'כל זאת ינ-עשה , דיפלומט — _בלשביל ארצות , אחרות. במלחמת העולם השניה ישב , בווישי, וייצג _שיס 'א_^יהאינ־ _טרםים של, נורבגיה!והולנד. :אחר , כך ישב גרומא, •וייצג שם:את, מכסיקו, הולנד -ורוסיה:. ולפני. תום המלהמה עוד הספיק לשבת ביוון ולארגן שם . את הסעד לעם היווני מוכה ;הרעב. על ־עבודתו . בישראל, במטה 'התיווך של ארים, אין צורך להרחיב . את הדיבור. 'ברגע זה הוא יושב בבית הריק של השגרירות הפרסית בלונדון, ומייצג את האינטרסים של מוצדק. בבריטניה. השבדים החלו קוראים לו "מד שביתת נשק. "
שומרע? ראש הכפר כפ* . %£_> צלנו מתלוננים לעתים _^י£ על בעלי המשרות המו־ כנים למסור את נפשם על :םאם, •ובשום יפנים 'ואופן 'לא ייפרדו :ממנו'. מה, אם •בן, חייבים לומר תושבי הכפר הצרפתי אחון, שזה שבעים ואהה שנה יש להט אותו ראש מועצה •ז '_אדמון 'מאתים הוא _־אדם ש־ כסאו יקר לו 'עד כדי כך,
שאפילו מלאך המוות אינו יכול לסלקו ממנו. זמן קצר אהד 'יום הולדתו ה־101 •נתקיימו בהירות בכפר, ומאת־ ים נבהר מהדש. אך הפעם קדמו לבחירות. ויכוחיט סר עדימ בשאלח אם איו מאת־ יט זקן מדי מכדי למלא את תפקידיו הנעלים. צעירי הכ־ פד טענו שהגיע הזמן לתת "שאנסה" גם לנוער. כי כי-
צד יזכו בני 60 או 70 בכי - -בוד', ־אם ־ישיש יזה אמו: מוכן לא למות ולא להתפטר ו , , המו. צאה !היתד" שמאתים קיבל הפעם פחות קולות מ־ אשר בבחירות הקודמות. ב־ סך הכל הצביעו בעדו 41 איש _?מספד יתושבי הכפר הוא ;. ({171אבל ־מה לא הדאיג אותו ביותר, כי הוא היה 'המועמד היחיד.. .
_מו . _ימד. ", * ה מעשה שקרה 'באמרי־ \ קה. מי ?שמיתיייחס, מטעמים עקרוניים, בפקפקנות ל־ . כל מעשה משונה 'הקורה שם —הברירה בידו 'לא להאמין. אך הגברת קוידי 'נשבעת 'שראתה:את הדבר 'במו עיניה 'ביתה ?של הגברה קוירי . עמד עד 'לפני זמן 'קןצר _בפי־ לדלפיה. יעמד, "אמרנו, כי 'איננויעוד " ' . נשרף. מישהו 'עפר 'ברחוב ?לפני 'הבית, •והשליך 'בדל 'סיגריה יעל המדרכה. מקן שבנתה על גג היתד', של הגברת קוי' די 'הגיחה ציפור, ־עטתה על "המציאה', "אחזה•. בה 'והביאה אותה לקנה. כעבור 'שניות בלבד יהיה 'הקן אחוז להבות, ועמו 'גג הבית!. ועד 'שבאו הכבאים _זהשתל־טו על הד-
ליקה, נותרו הקידות המ־ פוהמים בלבד, הכבאים אישרו שהדליקה התחילה על הגג' ושאותה שעה לא הוסק שום תנור בבית:, וכל הסימנים מעידים איפוא שאמת בפי האשה, ה־ טוענת כי הציפור אשמה".
בל מוזז טיט *, _־< עיירה ההולנדית דום־ בורג ישנהמשפחה ש־ היא _^ נורמלית מכל הבחינות, אלא שברגע שאהד מבניה מושיט, את 'ידו', מתגלה פת־ אום שכף היד שחורה. ושום רחיצה לא •תעזור •כאן. ב־ :משפחה -האנאפל משחירה כף היד 'כמעט מלידה(בדרך כלל :מתגלה הדבר :בגיל ששה חדשים, (ואי, אפשר ל־ הפטר, מסימן היפר מיוהד זה י עד ?ום:המוות!. ומסורת בידי המשפחה שכך המצב מזה ארבע. ' מאות שנה!. התופעה מתגלית ביתר 'חריפות אצל בני המשפחה,, בעוד שהמנוח יש להן כף יד, אדומה כהה. , מה ההסבר ז בדוםבורג 'מספרים שלפני ארבע מאות שנה היה אהד מבני. המשפחה שומר לילה, ולפתע ראה שפרצה :דליקה בכנסיה. מיהר ועלה על הצריח כדי לבדוק את המצב, אך כאשד , רצה לחזור ולרדת, נוכה לדעת שהלהבות ניתקו את. דרך הנסיגה שלו. לא היחד, לו ברירה אלא לאחוז בחבל הפעמון הגדול ולהתחלק למטה. החיבור בחבל גרם לו. כוויות חמורות בידיו וברגליו,, אשתו של ?אותו שומר לילה היתה בהריון בזמן שקרה הדבר הזה, ובראותה את ידי בעלה, התעלפה:. וזמן קצר אהרי
כן ילדה בן שכפות ידיו ר רגליו השהית יזמן ־קצר יאחר הלידה. ומאז עובר הדבר ב־ ?דוושה , במשפחה, ומזה עשרים דורות. המדע צוהק מהסבר זה. מוס הנגרם בתאונה אינו אינו •עובד בירושה. המדע . אומד שזאת !הרא מחלה, שאינה מתבטאת דק בצבע הידים;, אלא גם 'בעובדה שהן קודמות עור עבה ו* גס ;מאד:. ותופעה ?וומד, ידועה באי קטן בחוף דלמציה, 'ששמו מילידח. ועל שט אי זה קרויה חמחלה הזאת ", ־מח&ת מיליידה/' המחלה 'נדירה מאד , בשאר 'מקומות, אבל •:פה ושם מתגלה 'מקרה כזה — •ואין לו. תקנה.
אי הממרים *• שנו אי 'שאינו 'יודע את כל הצרות הצרורות של התרבות :: אין בו לא אבטלה" לא משטרה, לא ?בעיות תהבזרה, לא ?בחירות 'ולא מסים. אבל יש בו... בית חרד שת לחמרי נפץ. אף על פי כן זה •האי •הש־ לוו ביותר בעולם. מבחינת הנוף הוא גן יעדן בזעיר אנפץ. ושמונים ושש המשפחות המתגוררות 'בו הן מן המאושרות ביותר 'בעולם. • 'ראשי המשפחות עובדים. שמונה •שעות :ביום בייצור פגזים ומוקשים'. המפעל הקטלני הזה נמצא באזור נפ־ דד של האי', ובינו 'לפין אזור המגורים חוצה שטה מיועד. ד, אי נקרא ג'יימם איילנד_, על שם :איזה מושל מלפני ?מאה שנה. הוא שוכן:בקרבת :החוף המערבי של קנדה:. וה־ אוכלוםיה :מורכבת לא . מפועלים בלבד : יש 'שם גם;אג־ שים שחדלו מזמן לעבוד ב־ ביה החרושת לחמרי הרס, אבל האי מצא חן בעיניהם עד כדי כך, שלא היו מוכנים להפרד ממנו גם •לאחר שיצאו לפנסיה. אחד מאלה הוא החנווני, אחד הוא סנדלר, יאחד הצלם של הכפר. ואחרי שעות העבודה אפשר לראות כמעט
את כל התושבים על שפת הים — מתרהצים או עמד קיט בדיג. לאי יש חיםטוריה משלו. ישובו התחיל לפגי מאה שנה. הוא עבר כמה פעמים מיד ליד, ובאחד הגלגולים שלו היה שייך לקבוצת םו־ הרים קנדיים, שחיפשו מקום צייד נוח. מן הימים ההם נותר באי שפע של צביים, ואין איפוא מחסור בבשר. לפני ארבעים שנח נקנח האי על ידי "תעשיות קג־ דה בע"מ., "והברה זו בנתה את בית החרושה ואת הכפר. כיוון שהאי הוא כולו רכוש פרטי, אין לו מעמד מוניציפאלי. אבל התושבים אומרים שהם יכולים לוותר על הפוליטיקה. החברה דרי אגת לבל השדותים, והשקט אינו מופר אלא על ידי אניות . המשא המביאות המרי גלם ולוקחות אתן את הפגזים המוגמרים.