מעריב, 5 מאי 1953 — שער"מנשה כפר לבנ י שיבה [כתבה]
שער"מנשה כפר לבנ י שיבה
- מאת. א. ט. -? י שעד־מנשה חוא צפר שאין כר אדם צעיר מכן 65 שנה. רכים מתושביו טוענים שככר הוציאו יותר משני יובלות, כישוב מיוהד כמינו זה, מנה ל הדואר י הוא כן , 71הרופאים כני ?5ומעלה, הגננים ככני . 70י
כפר הזקנים שעד־מגשה ש־ שימש יבעבר בסים לחיל האויד הבריטי — יושב למרגלות חדי אפרים מצפון להנרה. אלף תו' שבים. בו, גברים ונשים, יוצאי ארצות רבות. מהם שנולדו בימי הזוהר של סוף המאה הקודמת במז_^ח אירופה, שראו מלכים ושליטים באים והולכים ושלעי־ ניהם התפתחה 'הציביליזציה מ־ תקופת הנר ומנורת הנפט לתקו־ פת האנרגיה האטומית. ילידי גרמניה של ביםמארק ושל וויל־ הלם הראשון ויוצאי הקיסרות האוסטרית הגדולה של פראנץ יחף. אחרים עברו דרך ארוכה במרחב ובזמן, מתנאי ימי הבי־ ניים של תימן — למאה העש־ רים בישראל, כל אחד — זכרונות והויות תלויות לו מאחוריו. כולם משתדלים להנעים לעצמם ככל האפשר את שנותיהם, חדשיהם, ימיהם האחרונים. אוסטרים ותימנים, הונגרים ויוגוםלביס, פולנים ורומנים, גרמנים ועיראקים — מהם מוכי רזון ומשלים, מהם נכים מרותקים למשכב ומהם שאור־נעורים נוצץ בעיניהם — כאלה הם תושבי שער־ מנשה. שבעים אחוז מתושבי הכפר — נשים, כמו להוכיח שנשים מיטיבות לעמוד בסבל ותלאות יותר מגברים80. אחוז מן התושבים הם אלמנות ואלמנים.
פרהי אחכה כסתיו-ימיפ לישישים הללו גם יצרים י . ו־ גם חיכוכים, יריבות וקנאות אינם נעדרים מתוכם. ואפילו אהבה רומנטית אינה חסרה. למשל. גב. 'אונגר, בת , 74הודיעה שהיא עומדת להינשא למר נורדשילד, בן . 72היא אלמנה מהונגריה, הוא נכה, יליד גרמניה, שברח לשאנחאי וישב שם עשר שנים. "הייתי עוזרת לו והתידדנו ול־ בסוף גילינו, שזוהי אהבה—, היא אומדת בעליזות—. אנו עומדים להתחתן מיד לכשנוכל לקבל חדר לזוג. "ואין זה הזוג הרומנטי היחיד בכפר. גב' זינגר ומר פראנק עומדים אף הם להתחתן. שניהם למעלה מבני 70 שנה. כמה ישישים תימנים, שמראה פאטריארכלי להם, הביעו אף הם את רצונם להוסיף להם נשים על נשיחם. ואחד מהם, זקן בן , 75 איש שיבה, חסך את "מעות הכיס" שלו, כדי לקנות לו כלה צעידה. מנהל הכפר הצעיר, יוצא פולין, לא הסכים לכך, אס־ כי לא התנגד לנשואי תימנים אחרים, שהסתפקו בנשים נוס־ פות מעל למות 65 שנה. הולכי רכיל בכפר מספרים, שלאחר חשכה אפשר לראות זוגות מתחבקים ומתנשקים בחו־ רש הקטן. עיפוק מהיה נפש הזהניפ
"מלב"ן, "הארגון המנהל את הכפר בכספים שהג'וינט מעמיד לרשותו, םבור, י שזקנים זקוקים לעיסוק ולענין בחיים לא פחות מצעירים. רוב תושבי הכפר הישישים עובד שעתיים ליום במטבח, במשרד, בבית החולים, בגן הירקות ובמטע בננות קטן שליד הכפר. תימניות שוטפות את רצפת בית הכנסת, שם יוש־ בים בעליהן כפופים על הגמרא. אחרות עוסקות ברקמת זהב וכסף, שגאוותן עליה. בקצה האהר של הכפר עוסקת גב' וייס — כסופת השער—, ל־ שעבר מורה ברומניה — בציור אקווארל. באולם אחד יושבות ישישות ותופרות, אורגות על נול פשוט, או, סורגות סוודרים וצעיפים. באולם־הנופש נחים ישישים נאי"לבוש בכסאות־מד־ גוע ומעיינים בגליוגות האחרונים של השבועון הגרמני מ־ ארה"ב, או של העתון הרומני היוצא בתל־אביב, כמאה עובדים עוזרים לזקנים לנהל את עניני הכפר. רוב העובדים "החיצוניים" מועסקים בשני בתי החולים ל־150 חולים כרוניים, חמדותקים למיטיחיהם רוב הזמן, אחד מבתי החולים הללו מתנהל על ידי ד"ד קדונר, יוצא ברלין שעודנו פעיל מאוד על אף 75 שנותיו. והוא מרבה לנגן גם בפסנתר, ישישים בעלי זקני־מידוח, ה־ מתהלכים ' על משעגוחיחמ ונשים שחוחותבנות 70 ו־80 שנה
מדברים על "המקהלה שלנו/' אי " ישיבת ועדת התרבות שלנו. " ־ראשוני תושבי שער־מנשה באו לכאן לפגיכשלש ־ שנים. היתה זו קבוצה של 300 יהודי תימן. כעת מונה הכפר למעלה מאלף נפש. חוא נפתח באורח רשמי באביב זה, כאשר ניתן לו שם ונפתח משרד־דואר במקום. מנהלו חוא אשר גולדשטיין, בן , 71לשעבר סוחר בבוקארשט.