מעריב, 21 דצמבר 1949 — Untitled [כתבה]
יושבי החרבות ברובע הרוס ומוזנח נושמים לרווחה
כשעוברים על פני חרת־אל־ אקראך בצפת ומסתכלים בה־ ריםות רובע זח' קשה להאמין כי בקרבן חיים אישים. אך לעת־ ערב, כאשר האורות מנצנצים מבעד לחלונות 'הבתים רואים כי כאן מצאו משכן מאות מש־ פחות. לרובע זד!היסטורית משלו. בתקופת המלחמה הפך לשדה־ מערכה, מכל בית שבו ד, ומ־ טרו יריות לעבר הרובע היהודי ולתושביו היד. חלק מכריע בש־ תוק . התחבורה בעיר. משום כך קראו לו : "שיך _גייראח של צפת. " אחרי שחרור צפת פוצצו ?ה־ טובים שבבתי השכונה והאח־ ריט חובלו. אז עדיין לא חשבו על העלייה הגדולה שעתידה הי תה לבוא, אך משבאו העולים, הת־ חילו לבקש להם משכן גם ב־ רובע ההדום. רבים נאלצו לטפס
על תלי החרבות כדי להכגם לביתם ולא אחת ארעו אסונות, ביחוד בלילות אפלים. מים לא היו והתנאים הסניטריים תיו גרועים. הממונים על הרכוש הנטוש לא רצו לנקוף אציבע לתקו־ נים ולא שעו לפניות. משראתה עירית צפת שאין דואג לרובע זה ושמשרד הרכוש הנטוש מסתפק בגביית שכר־ הדירה החדש, "החליטה לבצע מבצע נקיון ופינוי הריסות. בכמה מאות ימי עיבודה מסר־ כים פונו ההריסות ונאספה ד, ־ אשפה שנצטברה במשך שנד! ומעלה ושעלולה ד, יתה לגרום למגפות. תושבי הרובע נשמו לרווחה. באמצעים פרימיטיביים למדי נמו מדרגות למעבר מרחוב לרחוב. לא היד, מערבל ביטון,
והתערובת הוכנה בטודיות. יל־ דים 'ונשים סייעו בעבודה ע"י הבאת מים. סומנו מקומות להתקנת פנ־ םים ולהרחבת רשת החשמל. אף מים יוזרמו לרובע ורחובותיו ילבשו צורה חדשה. בתים רבים __ _ינ ^^ושוממ_^ ובאשר לעתידו של המקום 1 רובע זד!יכול ליהפך אחד הי־ פים והמושכים ביותר בצפת. הירק רב. אין בית אשר אין בו עץ ובעליהם נהנים _מהפירי־ז. רבים בו הבתים, אשר בתקון קל באופן יחסי אפשר להכשירם לדיור יעיל יותר מאשר בצרי־ פונים. בתכנון ובעזרת משרד הרכוש הנטוש תובל שכונה זו להיות שכונת בתי־מלון ובתי הבראה, פנת חמד לקייטן ול־ מבריא. דוד פדהצור