מעריב, 30 ספטמבר 1949 — Untitled [כתבה]
3_י_19ד 0")?1)113'ה 31"11_^51־111 11ל 1 1111111ו10_יד1ד הבד1!!!1
על תכניתה של הבי. בי. סי. לפתוח בשיידודיים בעברית יידע לי באוגוסט' כאשר ביקרתי ב־ מהלקה המזדהית של שרות השידור?הבריטי. המחלקה המזרחית אינה נמ־ צאת במין הגדול של הבי. בי. סי,. אלא , באחד הרחובות ה־ הומים ביותר עול לונדון — אוכםפורד סטריט, רחוב החנו־ יות הגדולות. היא נמצאת כבנין של משרדים ממשלתיים לשעבר, שביצר מאד בימי המלחמה כהגנה בפני הפצצות אוויריות, והביצור הזה היד, הכ־ רתי. כפי שמלמד ההרס שנג־ רם בקרבת מקום. בתים גדו־ לים נחרבו כליל _יודזמיקוס שבו התנוססו פעם משמש עתה כ־ מגרש חגיה למכוניות. בהעדרו של מנהל המחלקה, עיתונאי בעל שם שהיה במשך שנים אחד "הכוכבים" של רוי ־ _טיר — דוד ווטירפילד — נתקבלתי על ידי סגנו נוויל באר־ בר, גם הוא עתיוגאי מנוסה ובקי בעניני המזרח התיכון, ובייחוד עניני ארץ ישראל. השאילה הראשונה שהצגתי לבאירבר היתזז: האם יש בדעתכם לשדר בעברית?
עלי להודיות שציפיתי לת־ שובה מעורפלת. אולם להפ־ תעתי אמר לי: כן. *נו כבר עושים נסיונות, ולפני סוף השנה נתחיל לשדר את הקריאה "פת מדברת לונדון. "הוא ביטא את הדברים בעברית נכונה. קשה _למצוזז קריינים שימחתי לשמוע את הידיעה הזיאית, שיחנה אופיינית ליחס הבריטים כלפי מדינתנו ומיד התחלתי להתעגין בפרטים. אמריו לי שקשה למצוא קריי־ נים ומתרגמים טובים, כיון שאין טעם בדבר להעסיק בשי־ דור אנשים המדברים עברית בהברה אשכנזית. אנשים מסוג זה' — אמר בארבר, שגילה. על ידי כך פעם נוספת את בקי־ אותו — יש לרוב באנגליה. אולם הוא מעונין באנשים המדברים עברית מודרנית, ר הוא היד. מעדיף ילידי ארץ ישראל. הסכמתי לדבריו ויעצתי ליו להתקשר עם הסטודנטים הידראוליים הלומדים בלונדון. אני מקווה כי כמה מ?זם הצ־
ליהו לקבל משרה טיובה אצל הבי. בי. סי. שאלתי את באדבר מה גרם לידי ההחלטה לפתוח בשידר רים עבריים, והוא. הזכיר שלונדון כבר משדרת בערבית, פרסית ותורכית, והרי זה רק טבעי שהיא תוסיף' גם את ה־ שפת המדינה היהודית היחדשה. שאלתי איותו אס יש ליראות בזה ביטוי של רצון בריטניה להגיע לידי הבנה עם ישראל, והוא השיב בחיוך, שיאפשר לראיות בו אישור די&לומאטי של השערתי. בכל מקום ב־ בריטניה גילו התענינות גדולה במדינתנו ורצון לשפר את היחסים אתה. מוסיקה נפרדת 7 " 5^;!:;כ_7_העדות_ אחר כך שמעתי פרטים טכניים על הכנת השידור. כבכל יתר הישידורים הלועזיים הע־ ריבה תהיה בידי בריטי, ויב־ הרו לתפקיד זה אדם הבקי בעיניני ישראל והיהודים. ה־ חומר שישודר ייערך תהילה בשפה האנגלית, ואחר כך יתורגם לעברית. התווכחנו על
המוסיקה שינגנו בגמר השידורים העבריים. בארבר רצה במוסיקה נפרדת בשביל אשכנזים, ספרדים ותימנים ואילו אני אמרתי שהמאזינים בישראל ירצו לשמוע אותה מוסיקה טובה ששרות השידור הבריטי מגיש לבל יתד מאזיניו• הראו לי את האולפנים הגדולים שמחם משדרים בכל שפות המזרח. הבנין משמש לאזור עצום המשתרע מצפון א'&ריקיה ועד יפאן ואיי האיוק־ ינום השקט. _זנקב_^ן _הרא^_2_^רב!ת - - יהודי מבגד. ! בשעת הסיור 0זי< נודע לי בדרך אגב כי הקריין הראשי של התכנית הערבית בראדיו לונדון הוא יהודי מבגדאד. כן יכולתי להתפעל מי&יה של ה־ נערה המפקחת על השידור הפרסי... היבנין הגדול עושה רושם של מערכת עצומת שיבה יוש ־ בים מאות אנשים ומתקתקים שידורים בכל מיני לשונות. אתרים עוסקים בקריאת עתר
נים מכיל הארצות שאליהם _מגיעים השידורים _־. הטלפרינ־ טרים מביאים בכל דקה אלפי מלים של מברקי חדשות מכל פינות העולם. היה לי סיפוק רב בראותי כי ד. בי. בי. םי. שבמשך החד־ שיים הרבים של מאבקנו נגד. השלטונות המנדטוריים ונגד. הערבינ!ניהל מסע עויין גג־ דנו והפיץ בכל רחבי העולם בדותות ושקרים עלינו, החליט סוף כל סוף להכיר במדינתנו •ובתרבותנו;. גם_מוסקבה__ל; . _- ; . אמנם' עדיין אי אפשר לדעת אם השידור העברי ייתן ידיעות אובייקטיביות על ה־ מתרחש אצלנו ובארצות הש־ כבית" אבל עצם העובדה ש - הוח-לט על. שידור עברי מדברת. בעד עצמה.
בשערי שערכתי את ביקורי שם היתד, הכוונה לשדר רבע שעה בכל יום ?ולהתחיל בשידורים בסוף השבה. העובדת שהוחלט להקדים את הש'ידד דים ולהכפיל את הזמן שיוק־ דש להם מעידה שלונדון מיי־ הסת השיבות רבה לשידור ה־ חדש. ואין זה סוד שקיימים קשרים אמיצים בין הבי, בי, םי ומשרד החוץ הבריטי. תש&ת העיבריית כחבשית לה את. מקומה על גלי האתר• ובקרוב עוד תרחיב את גבולר תיה, כי גם "קול אמריקה" חושבת על שידור עברי, ותר גימ פוליטיים סבורים _שילא יע ־ בור זמן רב וגם מוסקבה תפתח בשידורים עבריים. השפה העברית — ביו אם נרצה בהד ובין אפ לא — תהיה אחת _מדגישים הלשונות שבהן כבר _מתמהלת המלחמה הקדה. פיליפ בן