מעריב, 25 אפריל 1948 — 1הה _מוםר־השכל [כתבה]
1הה _מוםר־השכל
(ד. ל(. את הלקח הפוליטי ב)ביבוש היפה — אם דרוש היד. לנו עוד בכלל לקח פוליטי, ואם לא , למדנו די והותר מנס־ מנותינו — קיבלנו הפעם בצורה המפתיעה ביותר. י ::, '";, היה תוצאה ישירה מהתקפות ך. ערבים על ־יהודים במשך ארבעת הימים האחת־ נים" — ־ערבה זו ניתנה לכ---בוש היפה לא בידי פרש־ צבאי עברי. " מומחה צכא־ בריטי כותב זאת. ולא סתם מומחה: ה. מ. הנציב העיון הגנרל קאנינגהמ ביכורו ובעצמו נותן הערכה זו במבדקי למיניסטר המושבות — ונציגה של בריט:יה באירגון האו"מ משמיע את נוסח המהרק באזני חברי מועצת הבטחון. ז!_כי , נפל דבר. כי לפתע פתאום — הצדק אתנו. לפתע פתאום — ל א א נ ו האיוימים. כל האחריות מוטלת על הערבים. לא עוד דברי קיטירוק ובלע על שאין אנו נמנים על "עמי התרבות. " זהו מיפנה חשוב. זאת היא גישה חדשה לגמרי. וזהו — הלקח: איו צודקים תמיד יש־ עה שאנו כובשים, בשעה שאנו מנצחים. אנו נאשמים תמיד — בשעה שאנו מותקפים ומתגינ־ גנים. זהו המוסר־השכל של כיבוש היפה.
קולות והדיהם ). ד. ג (.. "קול ההגנה"• שידר אתמול בצהרים תכנית חג ל־ אנשי המגי. התחנה עודנה שומרת ע לאלמוניותה ומעלימה את' . שמות משתתפיה. אך הפעם היו כרטיסי הבי־ קור של המשתתפים מצורפים לקולם. אם זה היה קולם של הקריינוי!;הקריינים, הזמרת והזמר ואי* של הסופד הגכבד, שחיבר את התכנית המוצלחת ושדבריו והפאתוס שלו ש-מ-שו מסגרת לכל התכנית. היתד, זו אלמוניות. שכל אחד זיהה אותה היטב. היה זה סוד — לכל ברוד... מה שם ייקרא לו? (י. צ(. תנועת "אחדות הלם" הגבירה את פעילותה בזמן האחרון, עד בדי הרכבת ממשלה. ורואים בה משום חיקוי לתנועת דה־גול בצרפת — פ־־. במו שם, העומד בראש ד' א איש צכא, שם גנרל ופה קפטן. , קפטן ליפשיץ שינה את שמי לקפטן גיל. ובגלל הדמיון לתנועת דה־גול — נקרא שמי בתל אביב: קפטן דה־גיל... תערוכת פרנסל
(ד. ג(. תערוכת יצחק פ-נקל היא תמיד בבחינת מאורע אמ־ נותי. ועתה בוודאי ידושו בה יותר ? מכרגיל. פתאום הופיע פרנקל אחר - בצבעים ובצורות ובאמון הביטוי. הנושא הו?, אותו נושא נצחי — צפת, שהצייר מאוהב בה. לצפת זו עתי־ קת הימים צורות וצבעים משונים, שהצייר מוסיף עליהם את "נקודת מבטו" ואת רפלקסי הצבע האישיים שלו. ויש יאתה עומד _בנןני תמונה, שנישא־ מיטשטש ואתה רואה רק שילובי קוים וצורות וצבעים באופן כל כד מ. שלם, _שאינד יכ_!ל להבחין, איפה מתחילים הקוים ואיפה מסתיימים הצבעים... פרנקל התחיל גם להשתמש בכתמים לכנים. המעיררים הרגשה, שלא קארטון, אלא הרכינה יש מתחת לצבעים. במרכזה של התערוכה העמיד תמונה אחת מהעיר העתיקה ביהשלים. כל הליבות נתונים עתה לירושלים ולצפת. כובעי־הש
(ש. ה(. כולנו עברים •? לעו־ נות האפנה. עד לערב פסח אי אפשר היה לדאות אפילו איש אחד בכובע קש. אף כי חיו כבר ימים חכים למדי וכובע הקש הלם מאוד את קרני השמש הלוהטת. אך היום, היום הראשון' של חול המועד, אחה רואה כבר ב־ עיר עשרות אנשים מכובדים בכובעים לבנים. העונה הגיעה! אומרים שאין היה־דים שומ־ דים מסורת בימים אלה. זה לא יתכן: המסורת היא בדמם. אפילו ביהס ל"כובע קש.