למרחב, 4 יולי 1963 — עצרת המונית בת"א נגד שיחדור מורר העבירה את עצומותיה לממשלת ויבא [כתבה]
עצרת המונית בת"א נגד שיחדור מורר העבירה את עצומותיה לממשלת ויבא
המפגינים צעדו לבית השגרירות האוסטרית ומיופה־הכוח הביע, בפגישה אתם, הבנה למחאתם
מאת סופרלמרהב" " הל־אביכ. — הפגנמ־אלפ של אלפי אזרהיפ נושאי דג־ ליפ שחוריפ צעדה אממול אהה"צ כרחוכומ העיר, במהאה על זיכויו של רוצה יהודי וילנה, פראנץ מורד, על ידי פימ? הדין כגראץ שכאופטריה.
המפגינים, שענדו מגן־דוד צ־ חוב על חזיהם, נשאו כרזות הקוראות לחידוש משפטו של ה־ צודד הנאצי בפני בית־דין המור־ כב משופטים בעלי עבר נקי ר שייעדר מחוץ לעיר גראץ, ה־ שורצת נאצים לרוב. המפגינים צעדו בדומיה עד לבית השגרירות האוסטרית, . שם נתקבלו
ע"י מיופה־הכוח של השגרירות, ש־ הודיע, כי העביר את העצומה שהוגשה ע"י המפגינים בו־בלילד, ל־ ממשלתו בוינא. מיופה הפוה האופמרי הכיע בפני הכרי המשלהמ אמ דעמו האישימ, כי יש כהפגנה זו משופ ממיכה לאומפ הוגיפ וכוהומ הכר־ מייפ כאופטריה, השוהריפ צדק והומניזפ. קדמה להפגנה עצרת גדולה שנערכה בכיכר הדברט סמואל, בהש־ תתפות יוצאי וילנה שרידי השואה, פרטיזנים, לוחמים אנטי־נאצים ואז־ רחים. הנאספים האזינו לדברי הנואמים שהועברו ברמקולים מעל משאית פתוחה, עליה ישבו חברי נשיאות העצרת, ביניהם כמה מן העדים במשפטו של מורד, שתוארו את האווירה העויינת בה נמסרו עדויותיהם וסיפרו על מעלליו של הרתה. ד"ד מ. דבורז'צקי אמר, כי פסה"ד במשפט מורד הוא הזדהות גמורה עם האידיאולוגיה הנאצית ועם מעשי ההשמדה הנאציים. העיד שם אב. כי לעיניו רצח מורד את בנו והופיע בן, שהעיד, כי לעיניו הוא רצח את אביו ו"הדמ כיסה את השלג". והעידו אם ואחות, נצולי גיטאות ויל־ נה מישראל ומארה"ב, אך הצורר הכחיש והשופטים האמינו וזיכוהו. ד"ר פייגנברג, שהעיד בגראץ סיפר לחרדת השומעים על מעשי התעללות זוועתיים שבוצעו ע"י מודד במו־ידיו. המשפט - אקט ציני בקשב רב נשמע נאומו המרשים של המשורר אבא קובנר, שאמר, כי על אדמת הטבח של אירופה ביצעו נאצים לאיךספור מעשי רצח, שמ־ קרבנותיהם לא נותר בחיים אפילו אחד לעדות. פושעים אלה חוגגים מזח עשרים שנח בראש־חוצות את נצחון הפשע המושלם. הללו למדו לדעת, ולקח נורא זה הם מנחילים לעתיד. שהרצח ככל שחוא יותר גדול, יותר המוני. יותר מושלם, סופו שמשתלם, נשכח ונסלח. פרנץמורר, — המשיך קובנר, — הניח מאחוריו ארץ־דמים ששמה פו־ נאדי , שם טמון אפרם של 80 דבוא יהודי וילנה, אנשים, נשים וטף. אך ידו קצרה מלהשיג את המעטים שנותרו לפליטה, והם הניצולים עדי־ הראיה לפשעיו. עדי־דאייה אלה ה־ , מרומים והתמימים, נסעו לגראץ ב־
תקווה כוזבת, שיביאו על ענשו את רוצח הוריהם ואהיהם. אך מורד זוכה מכל אשמה, לא מחוסר הוכ־ חות, אלא משום ההוכחות. הוא זר כה לא מחמת שהראיות לא היו מם־ פיקות, אלא על יסוד הראיות, שהיו מרשיעות וכבדות. בהמשך דבריו אמר המשורר. ש־ הוא עצמו היה מפקד פרטיזנים באזור וילנה, כי משפט גראץ הוא אקט ציני מן השפלים ביותר שנת־ גלו באירופה שלאחר היטלר. ה־ משפט הוכיח, למי שזקוק היה ל־ הוכחה זו, שאין בעולם משפט אר בייקטיבי. ישנו משפט הרודף צדק וישנו משפט הרודף צדיקים. נאמו עוד המשורר א. םוצקבר. שנשא דבריו ביידיש, והפרטיזןחיים לזאר. המשלהמ מופרמ אמ העצומה בתום העצרת צעדו המשתתפים בדומיה לעבד השגרירות האוסטרית. ההפגנה, שבראשה צעדו ראשי ארגון הפרטיזנים בווילנה, לוחמי גי־ טאות, יוצאי ווילנה ואלפים מכל שדרות העם, עברה בכמה רחובות. עד פינת דחי הרמן כהן, בו שוכנת שגרירות אוסטריה. אולם שרשרת שוטרים חסמה את הכניסה לרחוב, פרט למשלתת מצומצמת שהגישה את העצומה למיופה־חכוח בשגרירות האוסטרית. המשלחת. שעליה נמנו ד"ד מ. דבורזצקי, א. םוצקבר, א. ברוידס, א. שפטל, ח. לאזר וד"ר פייגנברג, נתקבלה ע"י מיופה־הכוח והוזמנה למסור את העצומה. בעצומה נאמר, כי המפגינים תובעים לחדש את משפטו של הפושע הנאצי פרנץ מורד, לערכו מהוץ ל־ גראץ וע"י שוטפים שאינם השורים בהשתייכות לתנועה הנאצית. בעצומה נאמר עוד. כי העצרת בת"א וההפגנה שנערכה לאחריה בהשתתפות 5000 איש, באו למחות נגד עיוות־הדין בגראץ. בעצומה פורטו האקציות נגד היהודים, שתוכננו ובוצעו ע"י מורד, ושבהן ניספו רבבות יהודים. עדיין לא נאמרה המלה האהרונה בדברי תשובתו, שנאמרו בגרמנית. הבטיח מיופה־הכוח, ד"ר פ. באואר, להעביר ללא דיחוי את תוכנה ה־ מקוצר של העצומה לממשלתו. הוא העיר, כי עדיין לא נאמרה המלה האחרונה במשפט וציין, כי התביעה בגראץ הגישה בקשה לעריכת משפט חוזר. כן ציין, כי ההפגנות הראשונות נגד זיכויו של מורד נערכו בווינה, בגראץ ובערים אחרות באוסטריה. ד"ד באואר העביד (סוף בעמי , 3 טור 3) *