כותרת ראשית, 3 דצמבר 1986 — צלולואיד אמיתי [תמונה]
צלולואיד אמיתי
הוליווד/כוכב נופל
קרי גראנט שיהק ב־72 סרטים. נסה למנות שניים מהם. אף תפקיד שלו לא היה השוב, ובכל זאת היה סיפור הצלהה. גם בהיים וגם על המסך. הגבר הלא מאיים מת השבוע בן 82
רחל נאמן
פני עשרים פרש ן^^^0 ^^^^ ארצ'יבלד־עסקי : השעשועים והתפנה לעסוק בניר שג'נטלמנים עוסקים ^^ בו: ניהול חברות־ענק. בתפ-- ^^ קידו החדש קידם את מי הגילוח של 'פאברג'ה'. אולי אין זה מיקרה שאחד האנשים המפורסמים ביותר בעולם, מי שגילם בשיא הקריירה שלו את דמות הדנדי המודרני בחליפה המחוייטת היטב, התברג בקלות כה רבה לתוך עולם הקוסמטיקה. אחרי הכל, קוסמטיקה היא גם עניין של אשליה, וליץ', הידוע יותר בשם קרי גראנט שהעניק לו שולברג, מנהלפארא־ ' מונט' שהחתים אותו על חוזה בשנת , 1931 היה אלוף האשליות. הילד העני מבריסטול, שברח מהבית והצטרף ללהקה של אקרובטים, לאחר שאימו אושפזה בבית־חולים לחולי־נפש, רכש את התיזמון המושלם בתנועותיו על בימות הוודביל של לונדון וניו־יורק, בחברתם של מוקיונים, אקרובטים ופנטו־ מימאים. מהחומר הזה קורצו גם סטן לורל וצ'רלי צ'פלין. צ'פלין כתב הקדמה למונוגרפיה על גראנט בשנות ה־'60 ובה ציין כי איכותו המיוחדת של גראנט היא פועל יוצא מכושרו לשחק כסילים מבלי לפגוע בדימוי הגברי שלו. זאת אמנם התכונה שאיפשרה לגראנט למצוא את מקומו הטבעי בקומדיות המטורפות של שנות ה־'30 ה־>!<^16וחג, 50ת6\¥1נ211 0 שצמחו לאהד השפל הכלכלי הגדול ודעכו עם פרוץ מלחמת העולם.
הוא חיח בן־זוג אידיאלי לכוכבות טמפרמנטיות כרוזלינד ראסל ('נערתו ששת') וקתרין חפברן('סיפור פילדלפיח'). חוא שיחק ג'נטלמנים חסרי־מצפון וכבש את לב הצופים בהרמת גבה. מאוחר יותר, בשנות ה־50 י , בסרטיו של חיצ'קוק, יתגלח מחדש בדמות ההרפתקן חמסוכן אך השארמנטי, שפן אחד שלו תמיד נותר מיסתורי. הנשים נמסות בקרבתו: אינגריד ברגמן, גרייס קלי, אווה מרי סיינט. הוא חומקני, וגם כשחן אוחזות בו לבסוף, משהו בו נותר בלתי נתפס. אולי זו תחושת חחירות של הדנדי שדי לו בעצמו, הנרקיסיסט המושלם, דוריאן גריי ללא המסיבה הנוראה בסיום. "גראנט מפגין כושר כמעט פלאי להביס את הזמן, '' כתב עליו צ'פלין לפני יותר מעשרים שנה. אין בקריירה הארוכה שלו - 72 סרטים, רובם קומדיות - שום הצדקה למוניטין הרב שקנה לעצמו ללא מאמץ. אי שום תפקיר שלו, שאפשר לומר עליו שהוא תפקיד חשוב. החצלחה היד ־ בהתאמתו המופלאה לז'אנר הקימי־רומנטי. לגברים הוא היה מודל הזדד"ית - הג'נטלמן המושלם שיש בו גם קריצה מסויימת. המאמץ להגביה אליו לא היה כרוך בכאב. לנשים הוא היה סמל מין מפתה - לא אגרסיווי מדי כמו
גייבל או מאצ'ואיסטי כג'ון ויין, אך גם לא רכרוכי או מישהו שאפשר לשלוט בו כמונטגומרי קליפט. גראנט חי את תפקידו גם מחוץ למסך. הוא היה מוקף תמיד בידידים מחחברה הגבוהה, בנשים יפות, בחפצים מעודנים, וכמו הכוכבים חגדולים בכל הזמנים הוא לא שיחק - הוא היה. הגבה המורמת, החיוך המצודד, ההליכה הקפיצית, כמעט כמו של רקדן סטפס - כל אלה היו שלו גם מחוץ לאתר הצילומים. הוא היה נשוי חמש פעמים ופרשיות־הנישואין שלו כמו לקוחות מקומדיה שעשה ב־1937 'האמת האיומה'. הוליווד לא העניקה לו אוסקר - אחרי הכל הוא לא היה גיבור רציני, לא איש מוסר כגרי קופר או כל־אדם '' מסוגם של הנרי פונדה וג'ימי סטיוארט. הוא היה קומיקאי טהור והוליווד העדיפה תמיד שחקנים דרמאתיים. קרי גראנט כל־כך התאים למנטליות של זמנו, עד שהיום הוא נראה כמעט כדמות היסטורית, מצטרף בטבעיות לדמויות הנשיאים החרותות בסלע הר ראשמור. דמות הדנדי שלו שייכת לעידן שבין מלחמות־העולם - עידן שבו החיים נראו עדיין בקומדיה של נואל קווארד. ?