כל העיר (ירושלים), 9 מרץ 1984 — הליכות [כתבה]
הליכות
ספי בן יוסף שיח׳ זקן ובודד מציץ מתחת למצבה על מפלת הפלאנגות בק ירושלים ושכם יש כביש, שימיו ארוכים מימי סיפורי ההיסטוריה הראשונים על הארץ, ובאמצע הדרך יש עמק משגע, שהשקדים מסתערים אליו מהמדרונות התלולים, המקיפים אותו. בק השקדים מפלס את דרכו,’ ממרומי ההר אל התחתית, כביש מפותל כנחש. זהו מעלה לבונה היורד לעמק הלבונה. על המעלה הזה, כך אומתם, תפס יום אחד יהודה המכבי איזה גנראל סורי טיפש בשם אפולוניוס, שהחליט ללכת עם צבא משותק וכבד בשטח ההררי והמבותר הזה משומרק עד ירושלים. הגרילה הקלה של יהודה פשוט לעגה לשתק הסורי המתגלגל במורד ולחיילי הפלאנגות האיומים, שצוידו במיטב הנשק והתחמושת, וחיסלה את הכוח הזה בנשק קל מתוך מסתורים הרריים ומטעים צפופים. כמה עצוב, ששתק אחר ופלאנגות אחרות לא למדו את הלקח הזה בבואם להילחם בגדילה אחרת ובשטח הררי דומה בזמן מאוחר יותר. נתעצב אם כן אל לבנו ועלוש במורד הלבונה, נעבור על־פני חאן עתיק וניסע עוד קצת צפונה, כאילו לכיוק שכם, אבל כשניים וחצי ק"מ מתחתית המורד והחאן, נפנה שמאלה אל הכפר לבאן א־שרקייה (לבונה המזרחית); נטפס דרך סמטאותיו ונמשיך במעלה מתון על צלעו הצפונית של ג׳בל
טרווג׳ה. הדרך כאן כבר לא כל־כך אי־אי־אי, אז בזהירות. התחנה הבאה אחרי כארבעה ק״מ של קרטוע תהיה הכפרק עמוריה. נבקש ממישהו, שליד ביתו נחנה את הרכב, לשים עליו עין, ונעלה בהר מתץ־מחץ חזרה, כאילו לכיוון לבאן א־שרקייה, אבל רק במיפלס גבוה יותר כמובן עד לפסגת ההר. שם נצנח למנוחה של כיף בתוך חורשה של עצי אלץ זקנים, ליד מצבת קבר עתיקה, בנויה אבנים בלי מלט, ועטופה בקצת סמרטוטים בשביל הכבוד. בתוך החורשה ניצב מבנה עם כיפה, גם
הוא ענתיקה, עניין של כמה מאות שנים, עדות חותכת לכך, שלא רק אנחנו לא ראשונים כאן, אלא גם הקבר של !r הקדוש (בלי קשר לאלכסנדר מגבעות זיד) לא נכרה פה על קרקע בתולה. מי היה הראשץ לא נדע כמובן, כי למרות שזו נחלת אבות וכר, המקום, מההתחלה, הוא עסק של עובדי אלילים ושאר עכו" ם, שעל כל גבעה רמה ותחת כל עץ רענן ץעו וזנו ועשו הילולים. כל התנ״ך הרי עמום בקטעים האלה. מפה לשם, מותר להציץ גם בקברו של אותו
זיד אגדי, שהיה אולי פעם חשוב או גיבור או חכם, אבל היום הוא סתם מתחת למצבה, וכדי שלא יהיה לו עצוב, פוקדים אותו הדרווישים אחת לשנה, ומרקדים לאור הירח ולקול הלמות תופי עור ושרשראות ברזל. גם סתם אנשים מן היישוב עולים לכאן בצר להם. אז יקשרו סמרטוטי נדר אל ענפי העצים הזקנים, או יניחו •נר דולק על קבר האבנים הפשוט שבחוץ. על שיח׳ זיד זה מסופר, שהוא בא בתעופה מעבר להר, ושהיה כמובן בעל נס ידוע, שכוחו רב לו בריפוי וליטוף והרגעה, ואנו חושדים, שהיה לא יותר מאשר ראש השבט הבדואי בני־זיד, שפלשו לאזור הזה לפני כמה מאות שנים, ועד היום זרעם ממלא את כפרי האזור ועיירותיו. משום תעופתו הפלאית של אותו גבר, נקרא גס ההר טרווג׳ה (טאר וג׳א עף ובא בעברית). סוכריה אחרונה: ליד עמוריה יש קברים עתיקים חצובים בסלע, ואחד מהם מפואר מאוד, ומזכיר את הקברים מסנהדריה, מרמות־אשכול ומנחל קדרץ. נראה אתכם מוצאים אותם לבד.