⁨⁨קול העם⁩, 19 ינואר 1950⁩ — ישראל לא תשכח _עוו־ת צ/ס.ד._במאבק תקומתה [⁨תמונה⁩]

ישראל לא תשכח _עוו־ת צ/ס. ד. _במאבק תקומתה

ד'ידו"צ‭:!* ‬

ציר צ'כוסלובקיה הגיש כתב מימיו לנשיא ד"ד _גולדשטיקד: מדינת? ‭. nu"o‬ _ליעודאל במיטב כוחותיה

י צירה הראשון של צ'כוםלובקיה בישראל, ד"ר אדוארד גולדשטיקר? הגיש אתמול את כתב ההאמנה שלו לידי נשיא המדינה, ד"ר ח. וייצמן. שיהיו לי הכבוד והוכוח לייצג בישראל אח

בהתאם לנוהג המקובל, יצאה שיירת וציר ממשרדי הצירות נמלוןירון" תל־ " אנינ, רנע שעה לפני התחלת הטכס, נראש השיירה יצאו שלושה דונני־"ופנוע של המשטרה האורתית — אחריהם מכוניתו ו‭5, ‬רטית של נשיא המדינה' כשעליה מונף הרגל הציבי. במכונית וו ישבו הציר וראש הטכס, דייר מ. סימון, אהרי מכונית וו נסעו שני _רוכבי־זנופנוע של המשטרה הצבאית _וווי־ר־הם מכונית שניה, ובר, המוכיר השני _זגל הצירות, מר אלוים באראטושק וסגן ואש הטכס, מר צ. גבעון. השיירה נסגרה ‭־'?/‬‭>, ‬ _^לושד, _רונבי־אוסנוע של המשטרה הצבאית. ק»יירת הציר נסער, דרך הרחובות: שדרות ?רן־קיימת ורחוב ויונגוף והגיעה לבנין ' לשכת הנשיא בקרייהבשעה ‭12. 00‬ בדוק. נכאת הציר ובני לוויתו ממנוניותיהם, וגל מעמר הכבוד שניצב בשער הלשכה את נשקו ותזמורת צבאית נגנה את ההמנון הצ'כו־ סלובקי. _אחו־כך סקר הציד את שורות משמד הכביר ונכנס לבנין הלשכה. בשער הלשכה !תקבל על-ילי שלישו של הנשיא, _רב־סרן ד, ארנון, ועל-יוי מ1כירו הפרטי של הנשיא, מר י. קמחי? אותה שעד, נוכחו בתדר הנשיא שר החוץ, ניר מ. _עות, ופקיויס גבוהים של משרד החוץ.

דברי הציר _לסני הגישו את כחב ההאמנה נשא הציר את הנאום הבא: — דך מ_^לתך' הישבני זאת לכבוו שניתן לי _למשןך להוד מעלתך כציר ראש1ן את כתב ההאמנה, בו י האיל נשיא הרפובליקה חצ־בומלובקיח לא־ מן אותי אליך כשליח מיוחד וציד מיסמך. בבואי לישראל מקווה ממשלתי לעשות לבינו! _יחטים ויםלומטייס תקינים בין שתי " ינוהינו וטכס זה הנהו סימן ואשון לכך. מ יחסיפ אלו, ראשיחם בכבוד אשר _רוחשוח ע, תינו באופן הודי לדבונות הלאומית טו דוידח הכנה השוררת בינינו. כל זמן וכן

הרפובליקה?אחשוב לי להפקיד ראשי להקדיש את מיטב מאמצי להוק יחסים אלה, אשר החלו להתפתח בצורה כה נאותה, ולהעתיקם. הריני סבור, כי בורך זו אבטא נאמנה את רצונה «ל מוינחי. ד, נ‭. _!‬י נא ננציג מוינה הפנינה יפה, ני קיום שלומם _ונפחונפ של העמים הנפ עני־ נה ההיוני. מנפיונה למוד?מוינתי, ני מסרה !ו לא תושג אלא אמ נן תוגן ללא לאות, והחופש החנרתי והלאומי הנן נעולם כו־ לו ילכו מתיל אל היל. בהתאם לעסרוגות אלד, היתד?הרפובליקה הצ'כוסלובקית בין הראשונות שהחליט־, להכיר נמדיגת ישד אל, ללא הסתייגות, מיד עם התקכל היד־ עה על הכרותה. נן סייעה לה מדינתי נמי־ נב כוחותיה 1עשתד, לניצ1ו מעמדה נאשר היתר, נתונה בסכנה. באשר אני משוכנע כי הוו מעלתך, ברוב חסד, וממשלת ישראל בע!רתד. האדיבה, י1אילו לסייע ביד נמילוי שליחוחי, שלי־ חות של, ם 1ידד1ת, הריני לבקש מהוד מע־ לתך להתיר לי להביע לך את ברכותיה הכנות ביותך לשלומך ולשגשוגו של עפ ישראל.

תשובת הנשיא נאום הציר נשא סלובקיה ונשיא ענה לו נדנריט הבאים שנשאו עברית: — "אדוני הציר, נעונג רנ אני מקניל את פניך היום כציר מוכמך ראשון נישראל של הופונלי־ טה הציכונל. בקית. צ'כוםלובקיה חרוסה בספר תולדת עמ־ נ1 כמרכ!תרבותי יהוד במשך וורות מי נים, וביותר, פראג, היא עיר ואם בישראל. מא1 ומתמיו רחש העם היהווי בתפוצות רגשות אהוד, והוקרה לעמי מוינתך. הוק־ רה ואהדה !ו באה ליד ביטוי בשעת מאב־ קה של צ'כוסלובקיה _בוירה הבינלאומית על עצמאותה נזמן מלחמת ד, ע1לם הדאשו־ נה. בן מצא העם היהודי מצד המדינה הצ'כוסלובקית הבנה לשאיפותיו להקמת עצמאותו במולדתו ההיסטורית. הננו מציי־ נים _במיוחו שזכינו בידידותו של !שיאבפ

הגמל המנוח חומאס מאסאריק, אשר אי־ שיוחו קשורה נמאנקה של האנ1שית הנ־ אורה נעו זנויות האום ונגד האנטישמיות? ונן נידוותם של אנשי מוינה צ'כוסלונ־ קיים אחד 4 מונן ו"ונעי ששתי חמדנות?אחרי השגת עצמאותן המלאה, תקשורנה קשרים יוי־ דתיים הנובעים מתוך הננה והערנר. הר ויח. עט ישואל לא _ישנח את ע_!התה של _ציכוסלונקיד, _נמאבק תקומתו. אנו מערי־ בים את ההבנה שגילחה ממשלת ציכוסלו־ נקיה לרצונם של אורחיה היהודים לעל1ח למדנת ישראל ולהשתתף בהגנתה וננני־ נה, ואת האפשרות _החפשית שנתנה להם לנך. גוול חלקם של _יוצאי צינופלובקיה, משר ממשלתך עורה לעליתם. בבגין הארץ. אנו מקדמים בנדנה אח נואך אלינו. היד. נא סמוך ונפוח שממשלת ישראל תושיפ לך את כל העזרה בתפקיד שהצנת לפניך. אני תפילה ששליחוחך חונחר בהצלחה וני

תצמח מפנה נדנה לישראל ולצ'נוסלופקיה נמ יחד. אהיה אפיו חווה לך אפ חואיל למסור לנשיא צ'נוסלופקיה ולממשלתה את אחו־ לינו הלננייפ לשלומם •ולשנשוג מדינתפ‭. "‬ לאחר החלפת הונריפ הציג הציר את המוניר השני נפני נשיא _המוינה ועד החוץ. ראש הסכס הציג אחר כך את כל _הנונחים נפני הציר, והנשיא, שר־החוץ וה־ ציר בילו שעה קלה בשיחח חולין. הציר ונני לוויתו עזנו את אולם הלשנה נענור מחצית השעה לערך. נהגיעם לשער הלשנה וגל משמר הננוד שונ את נשקו והחזמורח נגנה את "התקווה‭. "‬ אחר _נך חורה השיירה למשרוי חצירות, !הו הנציג הדיפלוממי העשירי _נמנין שהגיש את נתב ההאמנה שלו ליוי נשיא המדינה.