קול העם, 26 יולי 1948 — עם הפקעת מחירי החשמל [כתבה]
עם הפקעת מחירי החשמל
פאת נו_3. _ררגזגגור
לפי הודעה שפורסמה ברבים יעלו מחי־ מ החשמל לכל הסוגים של השמחים. השמל למאוד ב_*עור של 60% בעדך, חשמל לתעשיח בשעור של 50-60% וחשמל להשקאה בשעור של 30% בערי. העלאה גדולה זו, אין לה תקמם בארץ. היא היתד, אפשרית רק . לאוד מעמדה המו־ נוסוליסםי של החברה, והיחס הרך מצד ה - ממשלה _לזכיונות הזרים• ידוע שההכרה הגישה לממשלה את בק־ שתה להעלאת תעריפי החשמל עוד לפני חודשיים, ומענין לציין שרוב העתונים . לא הגיבו על כך למרות שמוהו שמועות עק־ שניות שבקשח החברה כוללת דרישה להעלות אח מהירי החשמל לכל הסונים ־ב 100% בערך. מנהל החברה בת"א מר שפירא התאונן במסיבח עחונאים, כי עסקי החברה אינם טובים וכי אי אפשר . לטעון שהרווחים היו מופרזים. ומשים שיש צירו "למשוך הין" בקשר לפעולות עתידות של החברה, י ש לשמור על דיוידנדה נבוהה ולהבטיח רווחים כשעור ניכר. המטקנה המתבקשת מאליה היא: העלאת מהירים על מנת לשמור על מתח רווחים גבוה.
, _אובדות הממשיות בקשר לטענות אלו כדאי להעיר הערות מספר: הונה של החברה עלה במהירות רבד. —, סימן לעסקים מוביס. בשנת 1937 הניע הון ההברה _עמ הרזרבות ל־3. 700. 000 לירות ובשנת 1944 . ל־00_נ5. 640. _! לירות• בשנת 1946—47 עלה ההון והרזרבות בהר - בה על 6 מיליון לידות• רווחי החברה אף הם גבוהים מאד, כפי שמוכיחות העובדות הבאות: הרווחים בשנת 1945—46 היו 750. 000 לירות היינו: 33% מהון המניות וכ־% 16 מההון והרזרבות גם יחד. ואילו בשנת 1946—47 הגיעו הרוות־מ• ל־900. 000 לירות. לטי עובדות אלו קשה . לטעון, שרווחי החבוי• אינם משביעי רצון. אמנם, כתו - צאה מהמלחמה נגרמו לחברה מספר נז - קים. אך כלום לא נגרם נזק רב יותר למ־ שקים ולתעשיה ?וכי רוצי, החברה לכסות את נזקיה הקטנים באופו יחסי ע"ח המיני הצרכנים י ללא ספק, כי כך הוא הדבר. מעמדה המונופליסםי של החברה מאפ־ שר לה דרישות אולטימטיביות אלה. חברת החשמל לאי מרכזת93 החש ־
" "• מאספקת מל בארץ7% ). מרכזת חברת החשמל הי - רושלמית, אף היא מונופול בריטי) הצריכה לחשמל גדלה אף היא במידה ניכרת והגיעה בשגת 1946 ל־233 מיליון קו"ש לעומת 72 מיליון קו"ש בשנת . 1938 מעובדות אלו למדים אנו לדעת, כי לא היה כל יסוד . לדברי מנהל הברת החשמל בת"א על, עסקים רעים כביכול. כל העתו־ נים מעידים שההכרה ניצלה באופן יפר, את מעמדה המונופוליסטי לשם הגברת רווחיה הספסריים ע"ח הצבור הרחב. מה שנוגע "למשיכת הון" !ל"י מתו מיי ־ י דגדד, גבוהה, הרי איןזה מתפקידו של ה־ צבורלדאוג לפיתוחה הכלכלי של החברה. _^ י נוסף לכך המושג "משיכת הון" איו לו הגדרה וגבולות מדויקים. מוידנדה של 50% למשל תמשוך יותר הון מאשר נניח דירדנדד, של 30 אחוז, וכד לאין קץ. נימוק זה, אף הוא אינו עומד בפנינ הב ־ קורת ומתפקידו להציג את החברה בפני הצבור כחלוץ ההשקעות, למדות שלאמתו של דבר' מתכוונת החבוי, בנימוק מזויף זה להסוות את מעמדה המונופוליטטי ולהסוות את רווחיה העצומים הדוקרים את העי־ !!ברה לאומית,, חלק מהחוגים הכלכליים בישוב _יביהיד החלק האזרחי, מ . ה להצדיק את ההעלאה גם ע"י העובדה, _שחבךת החשמל לא"י היא
חברה לאומית. עובדה זו אינה נכונה!מעולם לא היתה הברת ההשמל לא"י הברה לאומלת. מאז הווסדד, ע"י סיר אלפרד מונד יושב ראש של ' אי. סי. אי. לשעבר, היתה היא בידי הברה זו, והנהלתה המרכזית 'היא בידי בריטיט. בשנת 1935 עברה חברת ההשמל לידי חברה מקורבת לאי. סי. אי. בשם "גנ ־ רל אלקטריק קומסני אוף אינגלנדי. מאז ועד עתה מנוהלת החברי. בימ אנגלים היושבים בלונדון. אמנם, ניתנו מניות מספר בידי יהודים ואף יהודים מקימיים, אך צעד זד, נעשה על מנת להקנות גוון מקומי לחברה ולאפ־ שר לה פופולריות מפויימת בקרב הישוב היהודי. בעשותה צעד זה, הביאה חחברד, ב'יהשבין את העיבדה, שצרכנים רבים של החברה בארץ יהיי יהירים. צעד זה אינו משנה כלל את העובדה לגבי הבעלות הממשית על החברה.
'> 1 *וצאות המידיות אין הצבור יכול להשאר אדיש לצעדה זה של חברת החשמל. כי העלאת המהירים עלולה להביא לתוצאות שליליות ממשיות, בכל שטחי הכלכלה שלנו. רא־ שית, עלול הדבר להעלות את מהירי ה - מוצרים הזועשיתיים. שנית, יעלו מחירי התוצרת החקלאית, שהנם ממילא גבוהים למדי!שלישית עליל הדבר לפגוע באופן רציני במאמץ המלחמתי. יש להביא בחש־ בון שחלק גדול מייתעשיה והחקלאית עובדים באופ_, ישיר למען הצבא. חעלאת המחירים עלולה להגדיל באופן ישיר את הוצאות הצבא שכסוים הוא קשה מאד. בהזדמנות;זו כדאי לחביא את חוות דעתם של תעשינים אמריקאיים, שביקרו בארץ בתקופת מלחמת . העולם השניה. לדעתם מחירי החשמל בארץ גבוהים פי 2!4 מא - שר באנגליה ובארצות הברית. ומשום כך יהיה קשה לתעשיה מודרנית המושתתת על אספקה רחבה של כוח חשמל להתחרות בתוצרת חוץ. עכשיו בלי כל ספק ישתנה
היחס עוד יותר לרעה. והדבר עלול לסכן אח כל מבנה המחירים בארץ, ולסייע למא־ מץ הכללי של הספסרים להעלאת המחי־ דים. I יש לבטל את ההע«;ו« מה שמתמיה בכל הענין הוא היחס של הממשלה. ההעלאה אושרה ע"י הממשלה, מבלי להביא את הדבר לידיעת הצבור, ומבלי להביא בחשבון את התוצאות ההר־ סניות שדבר זה עלול להביא ביחס למחי־ דים. זאת ועוד: מעמדי. _המוניפוליסמי של החברה נשמר, ואין כל סימנים' כי יש בכ - וונתה של הממשלה לבטל בזמן הקרוב מע־ מד מונופוליטטי זה. יש לדרוש בכל תוקף מן הממשלה לב־ טל את ההעלאות, מאחר שבשנים האהרו־ נות העלתה חברח החשמל את התעריפים פעמים מספד. שנית, יש להלאים חברה מונופוליסטית זו, החולשת על הייה הכל־ כלייט של הארץ, ומשפיעה על התעשיה וההקלאות באוטן ניכר.
הלאמתד, של החברה לא יחשב כצעד "קיצוני" יתר על המידה, מאחר שצעדים מסוג זה נעשי ע"י ממשלית שינות בעלות אופי קאפיטליסטי טהור. יש לקבוע אחת ולתמיד _&מדה ברורה לגבי ההון הזר בארץ. כל־יתור ' לחברות הזרות במסווה של לאומיות ואינטרסים לאומייס כביכול, פי־ רושם האמתי הפקרת האינטרסים ד, כלכ־ ליים האמתיימ של הארץ ותושביה, ולא חשוב כלל אם ילבישו חברה זו או אהרת בלבוש . לאומי , כי ע"י כך לא ישנו את אופיר, הכלכלי. אחת עלינו לזכיר: כל זמן שבארצני תשלוטנה חברות מונוטוליסטיות בריטיות או אחרות, גם עצמאותנו הכלכלית תעמוד בטבגה. אי אפשר להפריד ביו עצמאות כלכלית ופוליטית. עובדה זו ידועה מה־ היסטוריה של המלחמות הלאומיות של־ ה מושבות הבריטיות ששחרורו הממני־ ה פורמלי ושעבודם הכלכלי הביא בסופו של דבר גם לשעבודם המדיני המחודש.