עברי אנכי, 9 מאי 1884 — רום סד א נ ד. [כתבה]
רום סד א נ ד.
הוספה_*לטכ"ע "עברי אנכי" גליון כיט ־ל' _#נת העשרים.
מכתבים ממזר _^ל ים, מ"ב. לעורך , העברי!"בימינו עלתה השאלה על דבר ישוב ארץ ישראל" עי שלחן הסופרים, כלם דנים עליי/ " כל הסיפרים באו בערבוביא ובקול המולה במ"ע לכ"י ישמיעו דעותיהם, מחשבותיהם יעציתיהם, המשוררים בשיריהם, חמליצים במליציתיהם, החוקרים בחקיריתיהם, יהמבקדים יבקרי אהרי כר דבר ישרש דבר, אזנינו הצילינה לקול הסופרים ברעם : , קומו ונעלה ציינה"! בחצוצרות יקול " תרועה יצאו הסופרים ברוסיא בראש כל חוצות ויקראו כקיל גדול ולא יסף: , שאו נס ציונה!"ומה אתרית כל אלה ?הה!אין אף אחד מד גבירים התעורר לירות אבן פנה לבנין האומה הישראלית להיות בזה מופת לרבים אשר יעשו גם המת כמהו, ועד היום איש לעברו יתעה כצאן ואין מקבץ_, וע"כ לא תשיגנו ישוער., כשתי שנים חלפי עבדו מיום דברנו דברינו אלה
ביתר כאור וכדברים בדידים בהטגיד, קראנו בקול גדול: , נחנו, ראש" ולא גכגה כד אהד במה לעצמו, ומד, אנחנו רואים היום?כאז כן עתר, לא צעדנו אף צעד אהד קדימה, דק הקולות לא חדלו, הסופרים מריעים גם _היוס תרועה גדולת במתנה ישראל ויהד עם המו"ל ט"ע לב"י 'תעסקי בהשאלה הגדולה לטיבת ישוב ארץ ישראל. אלי יאלי מצפצפים ימתיכחים, מחרפים ומגדפים איש
את רעתו, ידברו גבוה גבוה_, מנצחים זח את זת בדברי חדודין, ימלאו גליוני מיע בתגרות ובדברי ריבות, וכמעט רובם כבלם — לריב ומצה יקראו. הנה הס יציעו עצות _עמיקית מני תהים, והבל בשם האמת ובשם אהבת עם ישראל יכשס קרישת ארץ ישראל, יאחרי כ"ז שאל ישאלו עוד, מדוע לא יכנסו דברי הסיפרים הנרגנים ההם בלבות הגבירים לצאת לעזרת ישראל?הן רבריס הייצאיס מלב טהור יכנסי ללב השומעים, וגבירינו שימעיס חרפתם ואינם משיבים _ילא יזיזי ממקימם_, והרבנים לא יעזבו ד' אמותיהם ויאטמו אזניהם משמוע כקול היועצים, כאלו הדבר אינני ניגע להם כלל וכלל י האם ידמו בנפשם, להמלט בד"א של הלבה מכל הירידים השדודים, ילמר, זר, לא יתני אל לבם להשתתף בצרת הכלל, האס לבם לב ברזל יבשרם נחישה ?השאלה הזאת לא הניחה לי לישן ימים רבים. היתכן, אמרתי לנפשי, היחכן, כי רחמנים כ"ר לא ירחמי על שה פזירה ישראל ויתנו למוט רגלי אחיהם ילא ישמעי לקול צעקת הסופרים הבאים בתיכהותטוסר להרבנים ולהגכירים כיהר?הלא דבר היא!
כרעיונות כאלה עליתי על יצועי, ובמזימות זו חשבתי נפלה תרדמה עלי יאישן, יהנה השרף לפני, 7 ויאמר: במה עסקת כל היום ובל הלילה—?הה! קראתי מנהמת דבבי, עת צרה היא ליעקב אשר במיה לא נהיתה עד היום הזה: אלה להרפות ואלה לדראין, בלס יחרפיני, כלם _ירמםיני, וגם כי אחנן קולי ואקרא , חנוני חניני"! המה הכיני פצעוני, יען עברי אנכי. לקח י את הוני יאיני, והרבנים יהגבירים לא יחושי עלינו, בחנוני בכף אייכיני ילא ישסעי לקול סיפריני, פרשני אליהם ירינו והם לא 'חני לבס לדבריני, האם חלילה נתני יד _לשינאיני מנדעו ? ? ־- הרבנים יהגכירים מה הם כי תלין עליהם ? השיב השרף בריח תליני, 'אבדה האמינה ?!• • הסופרים המה בנים בלי הבינה. ביא נא אתי אראך את מעשי החלוצים, "תנה את לבך לראית מעשה הסיפרים " המפרים, ?איך בצעדי ענק יצעדי _ייפסעי על ראשי עם כדש, והרבנים יהגכירים אשד אמרח-־ א ף להם ויריחו
יכירו ויבינו את אשר לפניהם, רואים המה איך _הפינריפ ירקדו על חבלים וידברו הכל הכלים, ערומים המה כשועלים, ובמים שאיןלהס סיף כן דבריהם אינםכלום. כי האיטנם עשו הסופרים דבר מה בפועל?לא! כונחם רק לנצח איש אח אחיו בדברי חדורין, לא מאהבתם לארץ הקדושר, או מחמלתם על אחיהם הנתונים בצרה יעשו כזאת_, רק מאהכחם לנפשם. אלה למק יקראו סופרים בישראל, ואלה כי בזה שמן חלקס • • • מביר אני סופרים רבים יידדחי עמוק עמוק כלבית בעלי העצות האלה וראיתי את מתשבותיהם וידעתי אל נכין, לוא החלו המוליים לעורר את העס. לילך המדברת, גס אז ענו הסופרים אמן בכל כחס ושמו _^_5ל המרבד פניהם ועוד יתרה עשו להביא ע"ז חבילות1' חבילות של ראיות כי ההוב מוטל על היהודי לחיית כפרא למור מרבד
יסמכו על הכחוב ביחזקאל _, יישכו במדבר לבטח. " הסופרים בהדגישם, כי אין בידס לדין כדבר. חרש, כי כבר הוציאי כל הגות רוחם על רגליו] ואין בידם מנחה חדשה להביא לפני הקוראים, ומיראחם פן חלילה ישכחו הקוראים כי יש סופרים בשמוחם למשפחותם כישראל_, החלו להחס את התבשיל הישן שנתפגל בחוץ לזמנו אשר כבר יצא מאפנו ויהי לנו לזדא, וישנו וישלשו
עצותיהם, יבנו מגדלים באויר, יקימו גשרים מנייר, ועמודים מעטים ונוצות, והקוראים החמימים ידמו כי הסופרים " המדברים בהומס המה העומדים בפרץ להשיכ אח נדחי ישראל. אכל לא בן יראו הרבנים והגבירים, אשר עיניס להם לראיה ולהבין דבר לאשורו, המה יראו, כי מעשי הסופרים רק אחיזת־עיניס הם, ובאו"א מגמתו לעשות סחורח בפרתו של חברו . עכרתי
בערים רבות וגדולות, ראיתי איך — נערים נבערים קיפצים בראש!נער פלוני יעשח את דבריו לקרדום לחפור בי שוחח עטיקה לאיש חרמי, נער אלמוני יכוון להנאת עצמי למען יצא שמו לחהלה כי הוא העומד בראש מכ"ע לתיות מדברנא דאומתיה, פלמוני יתקנא בהם ייחפוץ גם הוא שידברו בו יושבי קרנות ויאמרו: ראו פלוני החייט והטבה זכה לכן שקולו נשמע מסוף העולם עד סופו — והרבנים והגבירים בראותם כי נערים
יצאו לפניהם, נפשם ירעה להם לראות כבלע הקדש. יהםופרים היהירים בראותם, כי אזנים קשובות נמצאו בין הקיראיס, ר"ל ן הקוראים שהם משתמשים גם בכתר הסופרים, יאיזה מהם יצאי לחשי:? על חלומותיהם, יוסיפי הבל על הכל, שטותים על שטותיס, וירהיכי עיז בנפשם
לדבר על גוי ואדם יחד, ויקריבו את מעשי ידיהם בטנא לפגי אחיהם מקריב ימרחוק. ייש סופרים אשר החלו לדבר בשפת עם לועז ואלה בשפת ארמית, לא הרי אלי כהרי אלו, הצד השיה שבהס, שבלם לדבר אחד _יחבויגי: הגאת עצמם וטיבת בשרם, ימה גובל לקייח מסופרים כאלי!ינסו נא המילי"ם לבוא לעיר פלונית, _מקומ מושב הסופר שלא יתן מניח בפלפוליו כמ"ע, ילעיד אלמונית ' . • אז כלמה תכסה פניהם בראותם את התלוץ ואנשי החיל אשר יתאספו אספה לטכס עצת לצאת לעזרת
ה' ויעמדו בראש ההגועה והיציאה. אנכי מדי עברי דרך ד עיר פלונית שאלתי: איה מקופ משבן כבוד סיפר פלוני שהודיע ברבים דברים העימדים ברימי של עילם בשם כ ל ע ד ת/ל הן בלי ספק יד ושם לי כעיר, יפה מאד השתוממתי לשמוע מפי כלם, כי לא ירעו באיזה — ביתיהיין יבלה כעת ריב ימיי לרכות הלילות • • • אשר ע"כ חיכ מיטל עליך, שר של ים , להרים _קילך כשופר ילקריא באזני המילי"ס, שישמיעו באזני חםיפריס לאמר: כל סופר תמלא מלים יאשר הציקחהו רוח בטנו ויחפיץ לדבר בשער ע"ר הרעיון הקדיש של ישיב א י י, התוכ מוטל עליו, לשלם (יפחות) א' רו"כ לקיפת הרעדאקציא
?'שבר הדפסת מאמרו, והכסף הנאסף, אשר לפי דעתי ?עלה לסף• הנין3)?י לא אלמן ישראל מסופרים כאלה • < י) ישלחו נא הםולי"ס ליד האנשים אשי כבד נאחזי בארץ ישראל לעביד שמה את האדמח יטיבית רבות חצמחנה מזה: אי, (מס הדש שלא נשמע עיד דיגמתי מפי _הסיפרים לטובת הקילוניםטיס_, כ(' כסף רב מאר יאספו הםילי"ס, הרבה יחד . מרטי חניכה" אשר יחנדכי הילדים ומכסף , משלוח מניתי שהציע אתר הלאומיים לפני המתנדבים,
ימכסף חת מינות אשר אינטריגעם _רבית הביאי בקהל, כידיע ליחידי סגלה_, ג, (הסופרים העניים (כדעת) לא יבאו בקהל לני בריב חבלים וכדברי רוח וסר מעליגו הבל פיהם של תניקות • • י ועור ועור _טיבות אשר אי אפשר לפורטן פה בי רבות הנה—. העצה היעיצח הזאת היא דבר בעתו, וראויה היא להשמיעה בקהל למען ישמעו הסופרים וירבו להביא תבן ומספוא בקהל—כ בסף מלא ולא יהיה עליהם קצף מהקוראים בראותם בי תועלת לא מעטה הביאי הסופרים, אם לא בדבריהם אבל בכסף מלא מאמתחותיהם, ככלות השרף לדבר נעלם מעיני, ואני הקיצותי משנתי ואמרתי אודיעך, ירידי העורך, את כל החזיון ואתה תשמיע זאת ברבים, וה' הטיב _הביתר בציון יברכך באישר וישמרך מן המזיקים כחפץ _איהכך חסים כל הימים הכו"ח פה ק יעו ו ממחרת חג המצות החרמ"ד לב"ע. שר של ים.
_?. 8, בכלותי לכחוב אח מכחבי זה בא לירי המליץ (נימר (25 קראתי אח הפילייטיןמענינא דיומא" " להסיפר התבם ה"ש, כי כן אהבתי לקרוא את מאמרי הסופר המליץ הלזה ימתענג אנכי על אמרותיי הטהורית כי י נעמי, כי ה' הגנו בלשון לסירים וספרו , עמק ארזים' יעיד על כשרונו כי חכם ומליץ נפלא הוא, אך להמהון לבבי מצאתי הפעם במאמרו איזו _בטייים קשים וזרים לתיקי ההגיון ימלות בולטות ייוצאות מכין שורותיו הנראית כמיותרות ולא בריחו עד כ? במעט לא האמנתי למראה עיני. לדוגמא: אי,, (כנים, "מנדיני הכינו יוחד _מהחרטימים לעשוח כל. עפר הארץ לנישכיס יאוכלים את בשרינו. וקשה להבין, הנה הוא אומר, כימנדינו " הבינו יותר מהחרטימים, "איך יתכן להשתמש בערך היתרון כמקים שאין כלום?וזה מתנגד להקי ההגיון. ושתי המלותואוכלים בשריני" זרות הנה, כיכשר" " "
לא נמצא בלשון רביםוכנים" האם על מין האוכלים " יחשבי —? ב,, ('שחין, "במלא כף פית כבשן יעירו עיניני ייפריחי בני כל יר נגע ומדיה. מסופקני אם באמת יסתפקו האויבים רק בכף אתת. ומח עניןפיה " כבשן" אצל מעשה רשעחם, ועורו;אצלשחין' ?ואיך " נופל הלשון "פרח" ערנגע ומדור", וכי 'ש כנין הפעיל " במושג הזה י—ימח חיה לה"ש, שסיפר מובהק ומצוין הוא, בי השתמש כמלותכל יד" בהחכינו לאמר אללעד " האגד (כלשון אשכגז, (האם גס הוא יעשה כמעשה הסופדים הבותביסרצון ברזל" אוכחובות שלמית " " לשמה" ?האמנם הח' מהר"י ר"פטאן _היאיל לבאר את המלות האלת (באיוב) מענין זה, אך אין זה אלא דעת יהיר, וכל תכותב כזאת ראוי לו להוסיף לזה הערה כעי; פירוש לאמר: אנא כר" רייפמאן םבירא לי ?אך עלובת שפה שהסיפר המדבר בה צריך _לסיבבד, כבאורים ופרושים כאלה. ה נ " ל,