הזמן, 1 אפריל 1910 — מן היעידד' הרבגית. דיננית נררה את [כתבה]
מן היעידד' הרבגית. דיננית נררה את
הקיפיסית השאלה, אם ־שאים היהודים לקיוא לעצפם נ,, ::־, ייל - ניצייש. הזאלה באה עני'•' חייי נת ה•. ־ . ודי _ייוזי־ם•;על אחד דר. _־ביי , •ש;_פנע פחד, ד, י. \־ר רנני הנילד להק־א נש_;_מאקסימיליאן ורשם אזה' גפנקפ הלידה בשפ , מדרכי•. _הקומיסיד, ההלימה פהיאחד, יי ל» היתד, הישית להרג להםנע טרשים את הילד בפנקס הלירה, מפני שאין בהוקי היהודים אפיי להקיא נשמות של נוצרים. השאלה ביני אחד הדגנים , שלא הפץ לרשום נפנקם הלירה ילי שלא ניסיל, נפתיה כקיטיםיה ברוב דעות בהיוב, הייני שמעשהו וה של אותו הרב נעשה כהוגן. טחנדי _הקיטים־ה, אשר לא הפנימי לדעה 1ו, חווה עורך הרין המישנע מ. פ. מאזור!את דעתו המייחדת לו והיא, ני צריך להכניס ילדים _בלחי־נימולים נפנקמ הלירה, אפם כי יש להעיר עם ורו, שילד פלוני ופלוני לא ניטול. בישיבה הכללית _התפישית של הועידה הרבנית, שהיתר, ביום 16 מארט, נמשכו _הוינוהים בדבר הרבנות הנפולה, שנתעוררו בישיבה הכללית הקודמת, הר ב דנ י ו יינ' חן התחיל שוב להפטיר ויקים וחצים על הרבנים מטעהיס, שאינם יכילים לחנך את בני ערתמ בדוה אמונת ישראל, ועל בני דנעורים המתרחקים 0ן היהדות . היויד הפפיק כמה _פעפים את הניאם י בדבורו בנלל מנםאיו _הנפים _והמעלינים יותר טדא, _'
בטיט העמיד _למנין הרעות את ההתייטוח _נמא היויר נאום, שבו הוה י ר את הרבנים לבלתי ה_»שך אחרי הש_5עתפ של אלד,, המתווים את דעתט נננר צינן מל השכלר. בלי השכלה מרובה אי _אפמר לעמוד בזמננו כראש עדה. _האפפה קבלי, פה"אח_^ אח ההנחה המ י רה , כ• םצכ דרבנים הרוהניים בימינו הוא בלהי •נורם־י־לי.. יכי נח"ן להשינ בשבילם לינאליזאציה . ההצעה, כי הקאנדיראפים לרבנים רודנים צריך שתהיה להם תעידר, _טיכית־ו על ידיעתם בתורת ישראל, עוררה שוב ויכוחים _נלהניפ טאר. האורתודוקסים הכניסי הצעה םתנגרת, בי דרבנים הרוחניים צריכיפ להכחר בחירה חפשי ־ פאת הקהלת ?י פי חיית דעתה. יי!י. ט י פ ק י ן פעי, "כ' אם לדרוש חעורה, היינו אם לדרוש, שהקאנ־ דידאפים להרנגים הרוחניים יעמדו במכה; ידוע, אפשר הדבר, כי הרבנים היותי םכיבדיפ ', כשלו" בנם־ון הרשמי. אבל עוה"ר ם ל י א ו!ב י י ג עימד על דעתו, בי צריך לבחון את הקאנדיראפים לרבנים, בבדי שלא יוכלו אנשים שאין ידיעותיהם מרובות _להתיץנ בתור מנחלים דתיים לקהלות ישראל. האפפה הנללית ההלימה _לםפיר את שתי ההצעות לקוםיפיה פיוחית שעל יי המה לקה, המ»לח בשאלת היבנית.
השאלה השניה, אם ידיעת הלשון הרוסית הובר, הוא להרנ ובאיזו מרה, נ־הלקה עפיי דרישת הרוב לשני פעיפיפ , _הפעיף הראשון נתקנל ביוב של 28 כנני 8 דעות ואחר מלא חווה דעה בלל . הפעיף השני נדנד שיעיר הצינז עורר עוד הפעם ויכוחים נלהבים. הבארון נינצבורנ חיה אח דעתי , בי דרישת . _צינז פולני, ' היינו יויעת הלשיןהרומית . כשיעיד של נחי-ספי בעל• שת• מחלקית. היא טגיחנת מאד. יריעת הלשין עייבה להיות יוחי
אחרי העמדת השאלה למגי;הדעות _נהכרד בכיז. כי נ ריב של כיה רעת כנגר שמינה עם שלשה, שנמנעו _פהוית דעה כליי, נתקבל , _יצינז ר. _פ־לני" נשכיל הרבנים הרוחנ"מ , לפני םנירת האספה הפכ הבארון נינצבירג את _תשימת ל גם של חברי האספה על הינד, כי _עביית הועידה מתנהלת כעצלתים, ולפיכך הוא מציע להגדיל א. _ת מספר הישיבית של הק־ם־םיה. ההצעה הואר, נתקבלה כרוב רעוה.