הזמן, 1 מאי 1908 — אלהקהל _- חעברי . [כתבה]
אלהקהל _- חעברי .
השמיעה הרעד, עיר :הא נדד. הנדולה _שאנרה לפפרוחגו במות עליה אחד טנוזירי עיבדיח, הטופר נדל-הכשרון יהודה שמיינ. ר נ, כבר הניעה אל כל הקוראים העברים בנל מקים שהם, ותעירר בלבם רגשי יער ואנל על העדרו של כשרון םצוץ !ר, עלא ישכח בספרותנו לדורות. אולם אל נא ישכחו נל אלו שנהנו, הם וילדידם, מפרי רוחו, הםצית חלבו ירט, של אותי רסיפר, כי _ענויינכרנ ות שהעשיר את ספרותנו עשר רב, השאיר אחריואנוזות ל ולמנה ושלשה ננים בעיני ובחוסר כל בלא משען _פדנסר, נל שחוא... יזכרו ואת הקוראים הענריט, הם וננ י הם , כל אלו שעברם שטיינברג ענידה פורה :דנה• כשרק, מתיך רחקית ותיל, ' —יזכרו נא וישלטו לפחות, נמקצת את חובם לנני ניתו על הטנוה, ולא יהיו אשתו וילדיו של פיפר גדול נשכחים ונעונום נתוך עטם. רוצים אני, חנדי הטניח, שראו בצעדה ? רווו וטותו יטנירום כמצבו הנורא על ביתו, לאסוף סבים הנון נתור פונד לפרנסתנוו ב ' בדו שחובל האלמנה לתת לוליום חנוך הנון, חנוך של כמר, — והיה זה שכד עטלו של סיפר זה, שהבנים הרנה מרנליור. טוהידות נםפדותניבנלל _ובספוותוו החניכית בפרט טקציע שהמניה היה אחד מראשי העינרימ ני , אין הקהל העבת יודע בצערם של ופרו ס, !אין הוא יודע כיצד הם םתפדנסים וניצר דם חיום, נשער, שהם עובדים אח ענורתם . לעמם, — נחמתם וששונם היחודיפ נחייהט חקשים, דק מותם עלה אח צער חייהם. _יחווח שפ"ננדנ נם הוא לא נפל _נחיוו לטשא על אחיו, נשעה שנשא ננר בתוכו את מהלת המוח, נטעט עד רנע' חייו האחרונים, עור הוסיף לענוד ולהעשיר את ספרותנו,
הישבה נט עחד, הקהל העברי אח חובתו לסופרו!הימצא איש בתוכנו, אשר לנו לא יתעורר עבשו מאליו לנוא לע1רת משפחתו, לעורת אשתי ובניו של עונד צנוע ותטום J11 אשר חי נל יטיו נדחק ועינו י , ענד םתיך עוני—ויפת נעניו 1
_היהודי: א. ל. _רורנםקי. ח. נ. _ביאליק. ח. רבניצקי. טקייט אנחנו, שיטצאו בכל עיר עסקנים אשד _יקחו עלוהם את הטורח לאסף את הנפף לטובת בני ניתי של _הםנוח ולשלחו לתעודתו עפיי אדרוםה !ו! P, s, _Gosellohaft " CAEMEL Odessa ' . fur Steinberg _jffsa HlTellnGejiroB'b_, Ofleooa _ToBapHmecrao " _KAPMEJTb" חנדי המנוח ומיקירי 'נ_&דונו _מ»ים אל טייר'ספריו . וכתביו של ד. םנוה, !. ע'ד _ואאחט. _יפרטםי. נשהנוע השעה. לכך,
ווילנה!7, _אםריל. נגליין !ד, יטצאי הקיראיט פיליטין םאת אלנםנדרוני על רבד הטקטיקה של הקדט"ם והמאורע בניסילונוץ, שהלך לשאול את פי _הדיפו&_טיט _השחורום ואת ראש הממשלה נדנד שאלת היהודים. אנהנו ננר דנדנו על ד, ם_»ורע הות וחנענו. את דעתנו, נ' הדרך שבחד הדופוטט שלנו לא !והי הדרך _להענת !כיומו, אולם לא נל_^ממדימ"קע_^רית היתד, מה נעצה אהת . הטענות הישניון^*"ד < הקרטי?_רויחוםם ליהירים נתעוררו מחדש. נם ח ־ אלכסנורונ' חור נפיליטונו על נל הטענות הישנית נוח, ששאלות הוהגדום י והוא — להנניס וץעת חוק _לחדחסה על ? דנך שווי וביית היהידינ!מבלי שים לנ ןהקדטיים _ן י השקפה בזו _ןויא השקפת רבים טעםקני; תוהורים ולכן לא ל_^5תר לנרד אותה נראוי. מעטים םאד דט jfuצי ים" בהכנסת הצעת חוק_" ע_^_וןר _שוןי זכיות לשם _דימינםפרציק נלנר, ריטינפטדציה כוו כנר הותת בדוטןז השניה, שיותר מסאה _וששיט _ויפוטטים חת!)ו? על הצעת חוק על השויון. אנל האם שפו ab אליה או?אם פכניםים עתה הצעת חוק אל הדומה נשאלה וו, דנונה נוה נדי לרון נך. ולהביא את השאלה העילמית ה!את לירי _ביויוך. _' היוכלו עני הרופיטטים היועדים ?לנו לעשות דבר _נוה י להם • בלבד אין רשית
להכנום שוט הצעת הוק אל הדוטוז נל וטן שלא יהיו חתומים עליה שלשים _דיפיטטים , האטנט ישתדלו הוופיטטיט _המעריט?נקנרן החתימות אצל הט. ד, _והפרוחביקים יאת _הנףוט־ם יעונו _לנפשםי האם אי אפשר לננא מראש , ני הדנר ד!, ר', ניא דק לידו קנורר. "ההצעהז _האקטיאנריםטיט לא ישיטו לנ בודאי להצעה שיצאת לא מאת _הקידגדם, ורק T«b השטאל"מ, טנל מעשי חריטה השלישית אנחנו _ריאוםל_"ני אי אפשר לעשית בל צער הנין טנלעוי'_הקירטום. יאס 'ש טענות וטעטת נננד _הקדיטופ על . שענדו לפעמים נשתיקח על שאלת . היהודים, אין לני נשניל _ור, רשות . לשטר את הנליט־. עלינו לדעת, כי נל זטן שהקו? טיימ נריריצינ, טילייקינ, קילינאקין, אדו 'י• טיב יעיד לא יצאי להלהט נהדוטר. עם הניי־ ! _רקרטיה נשניל היהודים נדי לנול טעל העט _ הריםי את חרפתי נשניל יחוסו ליהודים, א! לא נובל לקויות לתועלת _טטשית ננל חנונע להשנת וכיותנו. _ ניטילוביץופרורטאן יתלו לדרוש כשאלת היהודים ולהביע את מחאת העם העברי, _ופורי _שקיניץ יחנריו יענו לעומתם נקריאית . אהא• והצחיק ערל נעולם ומה חתם הקומדיה. לא נן יהיה היחס נשעה שידם־ דירי• צינ ומיליוקונ ובדומח, אוחם מוכרחים יחיו השתידיט לשמוע ונל העולם ישפע את חוח דעת הנאורים שבעם חרופ/ ותאוקטיאב. _ריפטים חםראים את עצמם כליברלים לעיני אירופה, _טיכרחים יהיו. להתחשב אתם.
לבן אם חפציט אנהנו להעמיד את שאלת היהודים נדוטה השליעית, אין לגו נל 'יכולת לבטל כלאחר יר את הקרםייט. עליגו לדרוש םאחם, _שיםלאו את הבטחתם ליהודיםלפני הנחירות, עלינו היהודים להתאסף ולקנל וומ_^טה ורועה נור, _ולהיריע איחהלהקדטי־ם , וא לי ה ד_^רטי _יט שלא יתחשבו עם הפוליטיקה '"?&" נים1_^ב"ן , יתחשבו בוראו עם דרישות _קהלות היו|ירים. י ?.. ?? ־־• ?בכל אופן על _דקדטןים אפשר להשפיע, הינם' נהיעדהפרכוי• שלהםיי י_^ ליהודי אחד או ענום:, _ך, ש_^ _'! עו, '?נדולר/, ( י ־ _"_1 לכן/_לרןרונו לא היתה _^ י_^גל ר_&ות מוסרית ., לניסיליבי/^_שווט_^_ינמנד#', ו על_^הקרטי־ס " 'לעשיןג י צעדי_^וד, סבלי ay _y_^m ראשי AA " '־/ / \ 'י nn!—~-— אהרי 'שננר _6' _ncyiעשה—, יעירר, של היהירים דרישה. ליוקרם בדי . _Jn3bאת הטקטיקה שלני ניטים הקריבים .. ץ_. »י, *י*י־ג, *'*_־ י _^_י»י"י . _. « _־ד, _י.., "