הזמן, 5 מרץ 1903 — השקפה מדינית [כתבה]
השקפה מדינית
(ריב בין הקתולים והאוונגליים _בפרוםיא —. הומה בועד המדיני—. _ביולאוו מדבר לשלום—. שאלת חוק הצבא באונו. ריא —. שאלת מוקדוניא—. יהוס סרביה לשאלה זו—. התקונים במדינת מוקדוניא —. יהוס גרמניה לממשלת ארצות־הברית באמריקא —. פסל המל ך פרידריך השני בוושינגטון—. השמועות מכינה, ( בועד המדיני של ממלכת פרוםיא עורר " מאורע טריאר" וכוח עצום. כבר הודעתי, כי יצא ההגמון הקנאי של טריאר לגזור הרם ושמתא על בית הספר לנערות בעיר הזאת העומד ברשות הממשלה, ובמכתב גלוי הודיע להקתולים, כי את גפשם חם קובעים בשלחם ? את בגותיהם לבית הספר, שאין בו אלא מינות וכפירה. בעיר טריא גמצא בית םפר לגערות מיסודן של הנזירות. ואולם רוב יושבי העיר האמידים וחמשכילים בוחרים לשלוח את בנותיהם לבית הםפר של הרשות, העולה בסדריו הטובים ובלמודיו על זה של הנזירות, הדבר העיר תמהון לא רק בלב האוונגלים, הרואים בזה עלבון דתם ועלבון הממשלה הפרוסית, אלא גם בלב רבים מן הקתולים, אשר מאד יצר להם להרהיק את בנותיהם מבי"ס מסודר ומתוקן ולשלחן לבית ספר שכלויראת " שמים, "והנערות יוצאות' ממנו נעשות צדקניות וחסידות וחשוכות. מובן, כי אם יעברו האוונגליים על מאורעות כאלה בשתיקה—אין לדבר _סוץש, מטעם זוז שאל שאלו הנציול־ליברלים בועד המדיני
הפרוסי את שר הממשלה, זה האדו ן בילאוו, " העושה תמיד שלום במרומים, "מה בדעתו לעשות לעתיד, כדי לעצור בעד קנאת הק לריק לים הנבהלה?ואמנם הנציונל־ליברלים הללו סייעו בסוף שנת 1902 בכל. כהם להקלריקלים בדבר תעריף המכס החדש והיו תמימי דעות עמם, ואולם כעת קנאת דתם האווניגלית וקנאת החירות חדתית בכלל אכלתם , הגראף ביל_^וו אחז גם הפעם במעשיו הראשונים, להתהדר במליצותיו ובדבוריו היפים, להשתיק ולהרגיע את הלבבות, לפשר ולדבר לשלום, אמנם חטא גדול חטא ההגמון _ממריאר ולא נכון לעשות כן, הלילה!וכי כן עושים בני עליה ?הלא היה עליו לשאול עצה מפי הממשלה, ואם יש לו איזו קובלנא על בית הספר, יבוא ויגיד!הלא ידוע הוא, הוסיף בילאוי " כי מדתי מדת היושר לכל צד, והלילה לי לעות איש בריבו. ואולם לאידך גיסא, לאהר שכבר עשה מה שעשה, חלילה לנו לבוא על ההגמון בקררומות, להעיר קנאה ואיבה וכר וכוי. זהו הגראף _בילאוו וזוהי שטתו המדינית תמיר!היום יסביר פנים להליברלים ואפילו להםוציאליסטים, ולמחר הוא עושה כדבר הקתולים והכךנסרווטיווים. בא אהד והציע לפניו ריבו הוא אומר לו: צדקת!ואם יבוא רעהו ומציע טענותיו יצדיקהו בילאוו גם אותו. וכי ישאלהו איש לאמר: אדוני!בנוהג שבעולם, אם שני אנשים נצים . רק האחד צודק ולא שניהם — ישיבהו בילאוו:
ין הדבר, צדקת גם אתה. בשיטה זו מתנהגת גרמניא זה כמה שגים. ו ג א ונגר יא עדיין לא באו לידי גמר בדבר הצעת חיל הצבא, אלא עורם מחזיקים באבסטרוקציון עד כדי יציאת נשמה, ורשות ארוכות בכל יום ויום לאין חרף, טענות ומענות, שאלות ותשובות, השר סיל חוח דעתו, כי לא יפריע את םדרי חועד המדיני, אלא . ידברו ככל העולה על רותם, ער אשר ייעפו ויגעו. ואולם אין הדבר פשוט כל. כך. בינתים נגמר הענין באוםטריאה. שם נתקבל חחוק _חחדש כנחוג בועד באי־כה־העם ובועד האצילים, ועכשו הם הפצים _להוציאהו לפעולה אלמלא היה חעכוב מצד אונגריא. אהד הפטריוטים הנלהבים בועד המדיני של אוסטריאה קצף ורגז מאד על עזי פגים שבועד המדיגי חאוגגרי וחטיח דברים בנגר ו. ומובן, כי העלו הדברים חאלח שרטו ן באוגגריא וחיו פחם לגחלים . אם יתמיד המאורע הזד, ימים רבים, בכחו להביא סכסוך
חדש בין אוסטריאה ואונגריא. לעת עתה עסוקות כל הבריות בשאלת מוקדוניא. כאשר נתפרסם דבר התקינים המדיניים מיסודן של ממשלות רוסיה ואוסטריה נשמע ברבים, כי גם ממשלת סרביה מסכמת להם ובכלל אין בחפצה לעורר שאלת־מוקדוניה, אלא ישאר הדבר כמו שהוא. לעומת זח יצא עתון רשמי אחד בסרביה לערוך מחאה על השמועה הזאת, לא יעלה על הדעת, נאמר במ"ע המדבר, בי יסכים אף איש אחד בסרביה למצב הנוכתי של הענינים במוקרוניא, לנו הסרבים נוגע חדבר ביותר, מפני שאחינו בסרביח _הישנה סובלים הרבה מתנרת ידי האלבנים הקנאים השואפים לדמים. זח לא יוכל לחתמיד לאורך ימים. ואם חכינו והכינו לתקונים נחוצים, הנה כבר כשל כה הסבל, בימים האחרונים קבל הגינירל מרקוויטש, נשיא ממשלת סרביה, את אחד הסופרים וחציע לפניו בצורהדפלומטית את משאת נפש הסרבים, חם חפצים בנת ה " טוב" של מוקדוניא, ואולם אינם עושים כמעשי הבולגרים לבוא על ממשלת הטורקיח בסערת מלחמה, אלא יתכו לשעת הכושר, ובינתים העמיד כבר השלטן את _חילמי־פחה לפקיד ראשי של שלשת הגלילות סלוניקי, קוסובו ומונסטיר. להוציא לפעולה את התקונים שהציעו ממשלת רוסיה ואוסטריאה לפניו ושהסכים הוא , השלטן., להם. הדפלומטיא האירופית היא מלאה תקוה י ובטחון, כי לאיופר . חשלום בקרן דרומית־מזרחית . של אירופא. ואולם לפי ספורי אנשים מהימנים מוטל הדבר בספק, גם אם ישקוד חשלטן
בכל כחו לחזק את השלום, הנה הענינים יגעים מאד במוקדוניא, ובפירוש אמרו המוקדונים, כי אין חתקונים חאלח מספיקים לחם. בולגריה עומדת בקרן־זוית וכועסת, היא אינה מקבלת על עצמה אחריות הדברים, ולפי דברתה אין פתרונים לשאלת מוקדוניא זולת לקרוע את המדינה ממלכות השלטן, ואולם איך תהיה חחלוקח? דוקא השאלה הזאת היא היותר קשה ומסובכה, ובגללה הסכימו הממשלות האדירות להניח הכל כמו שהיה . '
בימים הראשונים, כאשר נהגו ? . בין גרמניא וארצות הברית באמריקה אהבה ואהוה שלום ורעיה נדב הקיסר ווילהלם מתנה הגונה לממשלת ארצות הברית. הוא אמר להקים על השבונו פסל המלך פרידריך השני, אשר בימיו נגאלו ארצות הברית משעבוד האנגליים, והמל ך היה שמח על הדבר הזה והודה לו. כאשר באה השמועה על דבר המתנה הזאת לוושינגטון קבלוה בפנים של תמהון, מד, ענין פסל _חמלך פרידריך השני עם הרי= פובליקא האמריקנית?ואמנם אמרו לקבל את המתנה חחשובה הזאת בחבה, אלא שנראים הדברים, כי אין זד, אלא נמוס בעלמא, ובאמת נוח להם מעבר לים לבלי יזכו במתנה זו _משיזכו. כל זה היה בשעתהחבה הראשונה, "עכשו נתקרבו הלבבות, וכבר יש " קצת תיגרא בין _הזווג הזה. ומה יעשו במתנה שעדיין לא קבלוה? לשמחת כל הצדדים נודע כעת בייבים, כי לא ישלחו את פסל המלך פרידריך חשני לוושינגטון, וזח מצא חן בעיני האמריקנים, אפשר כי דוקא המאורע הזה יועיל להסיר כעס ואיבה מלב האמ־
ריקנים נגד הגרמנים, מ כ י נ ח באח חשמועה, כי השנאה לבני הנכר הולכת וגוברת שם" ובני בריוני מכינים עצמם להתקומם עליהם להרגם ולאבדם. הממשלה מתחזקת לעצור בעד התנועה הזאת וכבר הצליח בידה לגלות מצפוני בלי נשק לרוב. אם כנים מעשי הממשלה, ימים ידברו, קרוב לשערו כי תגלה מצפונים במקום שהיא חפצה לראות, ובמקומות אתרים תעלים את עיניה. על כל פנים אין םפק בדבר, כי עוד הדברים יגעים מאד בממלכה הזאת. ?151