הצפה, 27 דצמבר 1964 — החינוך בפרוזדור *רושלים [כתבה]
החינוך בפרוזדור *רושלים
מאת תנחום לוין חמעכר מחינוך לפי זרמיפ לחינוך ממלכתי כא לעוסקים כחינוך כעצם ימי מלחמח על משלימה כמערכת החינוך ן מלחמת תנופח וכיכוש מצד זרפ חעוכדיפ, אשר הרגיש כי כאח שעתו, ומלחמת חגנח מצד זרמיפ אחרים. המעבד דרש תפנית חדה ביותר, היהודי אשד עלה ממרכז אירופה ו-
בשיטות, ביהס אל היחיד ואל ה־ מפעל, בצמצום הזכויות והסמכויות שהיו מקודם בידי רבים, ועוד. אפשר היה לדעת מראש שתפנית זו לא תצ * ליח במיתי. שווה בידי כל הנדרשים לבצעה: בודאי יישארו עוד במה שנים מזכירי מניפים של מפלגה זו א' אחרת הרואה גן ילדים או בית ספד מסוים בשלהם. עדיין המצב רחוק מממלבתיות אמתית, למדות ה־ הישגים הניכרים. דוגמא לכך פרשת נצרת, בה נתן ־ משדד החיגוך והתר־ בות גבוי מלא להחנהגות האנסי־ ממלכתית, המפלגתית הצרופה של המועצה המקומית. אך אין זה מקדה בודד. ופרשת החינוך בפרוזדור ידר שלים יוכיח.
גכולות חפרוזדור בפרוזדור ירושלים נכללים הרי יהודה הגבוהים, עד חבל עדולם בדרום, עד נחשון במערב ובקוע בצפיי וחבל לכיש המזרחי. כאן נמצאים יישובי עולים עירוניים למחצה כמו מבשרת ירושלים ומעוז ציה המאוח־ דים עתה לרשות אחת, עיירת עולים כמו בית שמש, ועשרו תמושבים חקלאיים המאורגנים רובם בתנועת המושבים (מפא"י) ומעוטם באיגוד המושבים של הפועל המזרחי. עד־ ל חדשים אלה ממש התקיימו כאן מספד מועצות אזוריות כגון , הדי יהודה", ,, אבן העזר", "עמק האלה", גיזו, עדולם, אלא שלפני זמן קצר נתאחדו כל אלה ביזמת משדד הפנים למועצה אזורית גדולה בשם מטה יהודה. נצחון חממלכתיות והגה, פרוזדור זה ראה אחד הנצחד נות של ממלכתיות החינוך: החינוך 1ו היה כמעט כולו "על טהרת ה־ קודש", כלומד היה ממלכתי דתי. להוציא שגי הקבוצים קרית ענבים ומעלה ההמישה, חלק מן החינוך בבית שמש (פהות מן החצי!). לא היה ישוב שלא היה מצורף לחינוך ה־ ממלכתי דתי, הן ע-'י בתי"ם במוש־ בים, עם על ידי בתי ספד אזוריים גדולים במו אבן העזר (נחס) שריגים במבואות יגור, צלפון, ועוד• את "הגצחון" של הממלכתיות יש לדאות בכך שגם המושבים הרבים של תנועת המושבים הצליחו לקבל חיגוך ממלכ ־ תי דתי לפי בחידת ההודים, על אף היותם במסגרת התישבותית בלתי דתית. ושום נצחוז אינו ב אבהיסח הדעת' וכן גם לא נצחון זה. בהרבה ישובים נעשו תחילה נםיונות לחויות את
התושבים ולהערים עליהם, ובעלותם ארצה ובבואם נטולי שפה וחסדי נסיון לכפרים אלה, ניסו להכניסם ללא אומד ודברים לחינוך חחופשי. אבל לאט לאט התישר הקו. נפקחו העיניים ולמדו להבחין בין צורות בתיה"ס וטיב החינוך הניתן בהם, וכך חגיעו ישוב אחדי ישוב לדרך הנכונה, עד •שכל הפרוזדור חיה כמעט רשת דצופח של מוסדות דתיים. לא חסדו בכל השנים נסיונות "לתקן אח ההיסטוריה", - ופעם פעלה מפלגת פועלי ירושלים, פעם תנועת המושבים במישרין — אבל י ללא תוצאות' והפרוזדור נשאר דתי. היתה זאת אכזבה רבד. לעסקני החינוך הממלכתי, אמנם הצרו את צעדי החינוך הממלכתי הגואה בשיטת ההפליה במבנים? — במעוז ציון החשופה לדוחות העזות של פסגת ההד אין חדרים בנויים במידה מספקת עד היום הזה, בבית שמש ישבו תלמידי החינוך הממלכתי במספר ממוצע קטן של תלמידים בחדרי כיתה מתוקנים בזמן שלמולה מעשר כיתות של החינוך חממלכתי דתי נדחקו לחדרי מגורים, לצריפים מפוזרים ועוד. וגס אכזבות אחדות היו לנאמני החינוך החילוני: מרכז שריגים בפתח עג'ור שהוקם על ידי הסוכנות היהודית בצורה משוכללת טתוך כוונה טובה להינוך ממלכתי — "נפל בידי" החמ"ד, ובדאי בזיון וקצף! (כאשר חלקו בהשראת משדד החינוך את 12 ההדרים בין ביה"ס הממלבתיי בן 50 תלמיד ובין ביה"ם המם"ד בן 250 תלמיד — נתנו 4 חדרים לראשון־ ו8 חדרים לשני!) גם מרכז "צור הדסה" נפל בידי החמ"ד, וכמה מחישוביהם של אנשי מחלקת הקליטה של ה־ םוזז"י — גתבדי, אבל באן בא גואל.. . החינוך חחקלאי אין חולק היום על הלקה המכריע של ההתישבות חעובדת בפיתוח ה־ ארץ, בבטדונה ובשנוי הערכים של
ממזרחה. אבל סוד גלוי הוא, שחחקל־ אות בארץ הגיעה לגבול גידולה מבחינה משקית, בין מטעם הצריכה הי פנימית והאפשרות של ייצוא, בין מבחינת משק חמים, בין מבחינת מאזגנו המסחרי. הארץ זקוקה לפיתוח תעשייתי כדי שנוכל להתפרנס, ר במושבי עולים — מח דרוש להם ן גם לחם לא דרושה חקלאות לכל ח־ דוד הבא, אלא דק לחלק ממנו. משפחה המגדלת 7—5 ילדים אינה יכולח לראות עתידם של כל הילדים האלה בכפר, על 70-50 היחידות המשפחתיות שלו, חלק מן הילדים צריך להתפרנס ממה שהוא אחר או להגר לעיר• בתקופת המיכון של החקלאות, כאשר טרקטור אחד יכול לחרוש שטחים גדולים של כמה יישובים, כאשד גידולים חדודשים חרבה שעות של עבודת־יד אינם משקיים — אין חחקלאות עתידם של כל בגי ה־ מושבים או אפילו של רובם. החינוך, במידה שהוא בא, לפחות בשלב ה־ על־יסודי, להכשיר את הנועד לחיים הייב לקחת עובדות אלה בחשבון, ולא תמיד נעשה חדבר. ועתה, נחזור לעניננו: רצה ה־ מקרה שבאשר נאלץ משק הפועלות שבהנהלת רחל בן צבי — ינאית לנ־ , טוש את מקום ביח"ס החקלאי שליד
ארמון הנציב בתלפיות, ירושלים, מצאה לה מחסה כבניני בי"ס לא יהודי, לשעבר, בעין כרם. אין צורך לומר שמוסד זה לא התנהל כמוסד דתי. בכל זאת קווה להיות מדכז החינוך העל־יםודי לבני הפרוזדור, ולהשפיע עליהם בגיל הנעורים ה־ רגיש שיעזבו את אמונת אבותיהם ואורח חייהם ויצטרפו למחנה החילוני. , הרעיון — היה מוצלח, אך הוא נכשל' בבצוע: פשוט לא באו תלמידים מן הפרוזדור. וכבד עבד המוסד לבעלות ממשלתית והציע לנוער הפרוזדור ארבע שנות חיים בפנימיה וחינוך חקלאי כמעט חינם — אבל עדיין אין בני הפרוזדור נמשכים לשם. המוסד היה במשך שנים ריק למחצה ואותם התלמידים אשר היו בו — הובאו ממרחקים — לרכות הגליל העליון — ובלבד שלא יפול גם הוא בידי הדתיים כאשר הוא ריק מתלמידים. חקיפוח כחינוך חחקלאי כאמור, כבד שנים נמצא בי"ס זה בבעלות הממשלה, תחילה של משרד החקלאות, וזה ארבע שנים בידי מש־ רד החינוך והתרבות. למשרד זח ישנם 6 (שישה!) בתי"ס חקלאיים, שהוא בעלים להם — ואין אף אחד מהם דתי! האגף לחינוך חקלאי ב־ ראשותו של מד א. רגב מוציא כל שנה מליונים לירות על בתי"ס חקל־ איים ממשלתיים אלה — ונער יהודי דתי אינו יכול לחנות מהם אפילו כשווה פרוטה! מה טבעי יותר מאשר למסור את ביה"ס זה של עין כרם לחינוך הדתי, ששימש את האזור בו הוא עומד! — מדוע לא יהיה ביה"ם החקלאי ממשלתי ע"ש הנשיא ווייצמן ליד באד־שבע — ממלכתי דתי, כאשר אוכלוסיה גדולה של חימר דתי
סובבת אותו ן יכולנו עוד להבין אילו היו אל המוסדות הסתדרותיים. כי פרט לעסקני "העובד הדתי" ה־ תמימים יודע ויודה כל אדם שההסתד ־ רות מתנגדת לערכי דת ישראל־ ו רודפת יהדות דתית מאורגנת, אבל איך מתרץ מר זלמן אדן את העוול והאבסורד הזה ז עתה בכספי תורם מסורתי מקנדה, מר ברונפמן הוקמו בניני פאר לביה''ס החקלאי בעין כרם — ואין רישום מן האזור הקריב — והורים באו על עגלות בשבת כדי להציל את ילדיהם מן הסכנה הרוחנית שבאותו מוסד — אבל מר ארן מסרב למסור את ביה"ס לחינוך הדתי! אכל -אכן ספיד" " אבל, פטור בלא בלום אי אפשר*. ועל כן הציע המשרד ברוב טובו לפני כמה שנים להקים בי"ס דתי הקלאי במושב "אבן ספירי'. זהו מושב מבודד בראש הרים. בזמן החלטה נדיבה זו לא היה כביש למקום, ולא היו שם מבנים. עד היום אין שם כיתות־ ל ביה''ס החקלאי, ואין כל ציוד למשק חקלאי או מעבדות לשעורים עיוניים. הסעת התלמידים לשם יום יום עולה למדינה רבבות ל"י לשנה, מטלטלת תלמידים ומורים משעות הבוקר המוקדמות עד שעות אהה"צ בדרכים כדי לקבל כמה שעות חינוך על־יסוד־ חקלאי — ללא חקלאות, כמי שלומד שחיה ביבשה - וכל זה נאשר כל תלמיד המוסע לשם בבוקר השכם ב־ הוצאות מרובות עובר תחילה את בניני הפאר של ביררס הממשלתי המיועד לפי היושר וההגיון עבורו ו אותו בנין פאר. אילו היה כידי ה־ חינוך הממלכתי דתי, יכלו בו התלמידים לקבל חינוך דתי בפנימיה, וגם ללמוד מקצועות המועילים — אבל הדוח הקרה, של צמצום החינוך הדתי, המנשבת מתנועת המושבים — וסניפה ותומכיה במשרד החינוך ו־ התרבות. מונעת שייעשה דבר לפי היושר ולפי החובה הממלכתית.
תמונה נוספת כמחזה אותה מועצה אזורית שמשדד ה־ פנים יצר אותה זה עתה — מטה יהודה — הגדירה את עמדתה ב־ תהליכי־ ההתנכלות לחינוך הדתי! בהשפעת תנועת המושבים החליטה להרוס את ביה"ם אבן ספיר רליל, ולהוציאו בקרוב מתחום טיפולה. כי עדיין הצליח ביה"ס באבן ספיר למ י שוך אליו על אף דלותו, יותר תלמ־י דים מן הפרוזדור מאשר בי''ס ברונס ־ מן העשיר. ועל בן יש להשמידו! עד מתי נמחה כף לממלכתיות - ונראה שהיא בוגדת בנו?