הצפה, 13 פברואר 1953 — ר אש י ת ו ר ל ז ד י ז [כתבה]
ר אש י ת ו ר ל ז ד י ז
rmx " ;־ _^_zzi r : _^'
(מאה והמישיפ שנה ליבוד הישיבה)
"'־מקובל הדבר ששנת תקס"ג הוא התאריך הנכון ליסוד ישיבת וואלוז'ין על ידי'רבי חיים ברבי יצחק, ילידה . ורבה של עיר •זו' העומדת באמצע הדרך בין שיתי הערים הגדולות ווילנה ומינסק ש־ , . בליטה ההיסטורית• על שנת־תאריך זו מודיע לנו הסופר מיכה יוסף. בדדי־ טשבםקי בעצמו תלמיד ישיבה זו' במ־ אמרו הידוע "לת!ילדות ישיבת עץ חיים . בוואליז'ין'" שהופיע בשנתון ", האסיף" תדמ"_ן. בתאריך זה הכיר' כפי. הנראה, הנצי''ב בעצמו, היות וכמ. "פרטים.. שב - מאמר הראשון לתולדות הישיבה נמסרה מפיו למיכה־יוסף .. ברדיטשבסקי. לתאריך זת הסכים גם רבי חיים ברלין בג* 'של?הנצי'יב• עיל, כמד' פרטים במא־ מרו תנ"ל-של מי"בשלד, רבי חיים •ברלין השגות והשלימו ת:' ואילו ע'ל שנת היווסד י •הישיבה לא עירערי בוודאי היה למקור זה סמוכין ממסורת משפחתית
של "בית הרבי" בוואללז'ין. ?על ?סמך המקור פירסם הסופר זלמן אפשטין מאמר ב"הצפירד", בשנת תדם'ג גשם ישיבת וואלוז'ין. •במאמר הוא מ־ ציין' את התאריך של "מאה שנה (תק־ _<'ג—תרס''ג) י מעת שהתייםדד, ישיבת וואלוז'יך' שהיתר, לעם ישראל "אבי סנית של תורה ממדרגה ראןוגה' בית אולפנא. רבתי' כמעט _יחי. ד במינל בדר תת האחרונים' שהעמיד תלמידים; למאות ולאלפים י ושיצק מדוחו, על בחורי ישראל. דור אחר דור משך מאה שנה. " _ומשוס־כך. בדאי הוא הדבר לפי דעת ך'נ"ל' ששמה של ישיבה ז_!ו " יישאר מז - כרת בלולות. דברי הימים ?לעם ישראל' על ידי הדפסת מאסף מיוהד "להעבר של הישיבה , 'ולהתפתחותה, "• ושמאםף " יתן. תמונה שלימה ובהירה מחיי מאת שנה של הישיבה בחומר וברוח ונשאיר אותה . לזכרון ־לדור אחרון' לרעת טובו ואופיו. המיוחדים של מקור הרוח' ממנו 'שתו לרווייה צעירי ישראל' במשך
מאה שנד"'• : הרב משה שמעון שמוקלד (שפירא) המשתייך אף הוא במידת מה "לבית י הרב.. "של וואילוז'ין בספרו "תולדות רבנו. חיים מוואלוז'ן, " אף הוא. אינו חולק על עצם התאריך הנ"ל ליסוד הישיבה, אלא שהוא מוסיף כמה פרט:מ בנדון זה. כבר בשנת תקס"ב ההדק רבי חיים ישיבה של עשרה אנשים' שהחזקתם היתה מוטלת עליו ורק בעשרת ' ימי־תשובה תקס"ג(1802) פנה ר' חיים לציבור חדחב אשד _בקהילזת ליטר, , וץםיה־הלבנה ובו' וביקש תמיצה כספית לישיבתו• _עיד פנייתו זו של ר' הייע . armהשר יהושע צייטלין, ידיד נעוריו של ר' חיים )כפי הנראה מת־ קופת למודם אצל הגאון בעל "שאגת אריה"' הרא ש ון' במינסק והשני ברוא־ לוז'ין גופא) !והצטרפו לכרוז גדולי ווילנא, ביניהם הגאה ד' ?אברהם אבלי פאסבולייר והגאון ר' אברהם בנו שיל הגר"א. הודות להתעוררות זו לתמיכת הישיבה, י שקבלה באותה שגד, צורה של ישיבך, קבועה' החלו להתרבות במשך הזמן תלמידים מצויינים בשעריה ואף בנו בית מיוחד למטרד, זו»
' .. יש לציין שכמה שנים לפני כן התקיי מהאכםניא. של י תורה בוואלוז'ין' עיירת מולדתו של ר' חיים, ליחידי סגולה' שנמשכו אליו לקבל תורה מפ"ו ולהת־ בשם. מתורתו• גורם חשוב _לקבןעת ווא־ לוז'ין למקום תורה משמשת ' פעילותיו של הגאון בעל "שאגת אריה" אריה' לייב . ברבי אשר' שעשה בעיירה זו פעמיים כמורת הוראה בשנים תק"י—־ , תקט"ו ותקב"ד—תקכ"ה• בוואליודין עצמה קבלו ־ תורה מפיו שני האחים ך"מירים ר, '_היים לד' שמחד—, בני התורני האמיד רבי יצחק, שהיה דתנו של הרב ישראל הכהן רפופורט אב"ד פינסק ומינסק• קהילת וואליז'ין החלה להתפתח ולתפוס עמלה במערכת הקהילות. שעל יד גבול ליטה ורוסיה חלבנה. יהודי י ם הוזלו להתאחז ' כאן מאמ־ צע ' המאה הי"ז ובפנקס הקהלה רשומים היו בשנת 1766 (תקב"ו) 383 יהודים "רשמיים"• באותו הזמן היו בסביבתה קהילות יותר תשובות כמו םמארגוני ' _איווגיץ דאקןב ועוד אבל מכ'ית יעל ־ -שאגת אריה. "התחילה אלוז'ין לכ-
בוש ' עמלה ניכרת בכל הסביבה• : כפי הנראה החלו בני תורה בודדים לבוא. לרבי חיים החל מתקנ"א ואילך אחרי שתזר בו מרבנותו מווילקומיד מתקבל בעיירת מולדתו בפע_& השנייה לרב. בפעם הראשונה היה רבי _חוום רב בוואליוז'ין בשנים תקל"ג—תקל"ד. מי היו' אם כן' תלמידיו הראשונים של דבי-חיים בתקופה זו' לפני שייסד " ישי־ בה_? ?רשמית לרבים י אביו זקנו של רבי שמואל מוהיליבר — רבי יוסף, תושב הודודוק' שנפטר בשנת תר"ז, היה תלמידו של רבי חיים בוואלודין• לפגי שנת תקס"ב—תקל"ג באותה תקופה למדו בוואליוז'ין: רבי יחזקאל לנדא' מר'צ . ראשי במילנא ז רבי אהרן ברבי יצהק " בונימובץ, יליד _וואלוזיין, מראשי מדיינים וספרא דדיינא בבית דינו של ר' חיים ואחר בך בווילנא• חיזוק לדבריו, י שוואלוא'ין כמקום תןרה היתד, ידועה לפני תיווסד ישיבתה' מוצאים בשבועון היהודי־גרמני "איזראעליטישע אגנאלען" משנת . 1840באחת הרש ימות' במסגרת רשמ־מסע בליטה' כתוב
בלן השאר: "בשכנות, בין מינסק ווייל־ נא' נמצאת העיירה וואלוז'ין וקיימת בתוכה ישיבה חשובה שנוסדה מלפני - חמישים שנה ומעלה. "לפי מקור זה צריכ " _ים י אולי " . להסיק, שישיבת וואלוז'ין נוסדה בשנת 1790 (תק"ן_:( אבל ?לאמיתו של דבר היתד, ישיבה זו מקום תורה ליתידיט בלבד והתאריך הנכון לד"תנוננותה ' של הישיבה היא שנת תקס"ג' שאז צלח בידו (הדח"וו) לירות אבן פיגת •הישיבה הרוממח אשר התרח - _יש 'והתפשטה מכיל שאר הישיבות ול-
גודלכמלתד .,. ואיכותה היתד, למרכז התורה בכל. תפוצות . ישראל_" . " ר. ' יצחק בנו שלי. ר. 'חיים' מייסד. הישיבה '. שמא בעצמו קבל תורה מפי . אבין לפני . התכוננותה של . , הישיבה' _בוחב עיל אביו בהקדמתו ל"נפש ההיים:_" "הוא הגבר הקים עולה של תורה במדינותינו בתורת חסד' פיהו פתח בחכמה למאות תלמידים להגדיל תורה ולהאדירה• _לאג־ מורי ולמיסבר ואיזן והיקר ותיקן ובנד, בית תלמוד גדול עומד על שלושה עמו - דים, " גורם תשוב ילהצלתתו של ר' חיים בישיבתו, היוו . תלמידיו ) הראשונים' שהיו ממובחרי ב:_י התורה ' הצעירים שבמחוזות ליעד, והם־המ שפרסמו ' ישיבה זו למרחקים. התחילו לנהור אליה צעירים מוכשרים רבים אף מזאמוט !וממ - חוזות פולין ואוקראינה• הראש וחרא י שון שביניהם הרב יעקב אב"ד קארלין' מפורסם בעףלם התורה !והרבנות בספריו " : משכנות יעקב"*! '"קהילות יע-
קב, " חמכילים תשובות וחידושים לפי דרך רבו הדגול בשכל ישר', בינה עמד קה ובקיאות מסודרת לכל אותם העניינים הנידונים לפניו• רבי יעקב נחשב בבתייזנתיימה כו_{למיד}־חבר . לדבי חיים ומטרתו היתר, לסגל לו את דרך לימודו של הרב הוזאלזדינאי' שקיבל ;!ודה מבעל "שאגת אריה"• דבי חיים התשיב את רבי יעקב, כבדהו הרבה פעמים בה־ גדת שעירים בגפ"ת 'לתלמידי הישיבה הצעירים ממנו• ר' יעקב מזכיר בספריו את רבי חיים מימי למדו בישיבת ווא• לוז'ין. אחרי פטירתו של רבי ףיים בשנת תקפ" _* היה רבי , יעקב הפוסק המובהק של הרבנות הליטאית וה"משיב" בענייני היתר עגונות ובהלכות אישות מסו - בכות. בו בזמן שמקצתם מקהילת התאומים פינסק-קארלין . דבקו _בחסיחות הבעש"טית ע'ל ידי רבי אהרן חגדול מקארל י ין וממשיכיו הרוחניים. הדי ר' יעקב אב"ד קארלין מראה את דבקותו באסכולה התורנית הוותיקה של הצביון הפרושי־מתנגדי• .., .
מבין. תלמידי ר' חיים. יש. להזכיר שגי רבנים מפורסמים . שחצטיינו גם בצדקתם המופתית' הריהם ר' . יוסף אב"ד קרינאק וד' יהונתן הוואהליני• על ר' יוסף מוצאים אנו בספר " יסודי העיקרים" ע'ל חמישה חומשי תודה (ווארשה תרמי'ח) ל י הרב יצחק דאנציג ' מסלאנימה• בספר נאמר עלי_!ו' שהיה צדיק מפורסם' . איש מופת לרבים' אחד מתל---מ-די הגאון האמיתי מוה"ד היים מווא־ למיין. והיה מצטער בצרת הכלל ונפטר והילך בדרך רבו ובחייו כל אחד בא לפניו לקבל' ברכתו' כל נגע?!וכל מחלה בפרט ובכלל בא לפניו והוא בירך איש איש בברכתו. "יש לציין, שרבי יוסף הקרינקא' רשם לפניו במד, רשומות הכרוניות ליסוד וואליוז'ין' ביניהם המכתב. המעניין שפורסם אחר כך בשמו על מהות הישיבה ועל י הירושה בין יהודי 'ליטה• נמסר משמו שהוא בעצמו היה נוכח שעה . שהונחה• אבן הפיגה לבניין הישיבה _הוואלוזיינאית• ועמד ר' חיים
על 'רגליו וממך ראשו על האבן והיה מתפלל שעה ארוכה בבכיות גדולות כל כך עד שחיו יכולים ללוש את החמר של היסוד בדמעותיו דמות מעניינת. היה הרב יהונתן ה־ וואלוז'ינאי י . הוא נדד מסטאנוב עיירתו לוואלוז'ין בניגוד ?לדעת ?החסידים . עול עיירתו• ר' חיים תהה על קנקנו ובראותו כי ברכד, בצעיר ווהלינאי זה ובקי הוא בתלמוד ומפרשיו — קיבל אוחו בחיבה• בן •חסידים זה היה השקדן שבישיבה• היה י אז המנהג• שבני הישיבה' שלא נסעו להוריהם הביתה לחגים הוזמנו לאש"ל לימי ' החגים בעיירות ובכפרים הסמוכים ללוואלוז'ין. ר' חיים שלח אותו לחגים 'לתלמידו הרביהגביר רבי שמואל בקטשר מליובטשי• כעבור זמן• מה . נתקבל 'רבי יהונתן לרב בליוב־ טשי כשהוא נוכח שהרבנות מטרידה אותו מלימודיו והתנהגותו התפטר מהרבנות ויתנהג בפרישות בעליית־קיר קטנה בבית חותנו' ר' שמואל בא י קש י טר.