הצפה, 12 מאי 1949 — מכתבים למערכת [כתבה]
מכתבים למערכת
לשאלת גביית תשלום המים בירושלים
בגליון' ' , של יום השישי ל'ניסן . נדפסה ידיעה• על: ישיבת מועצת העיר מיום החמישי כ"ס ניסן ובה נאמר: י "בישיבה , זו החליטה אתמול העירייה לגבות את מס המים מהדיירים ולא. מבעלי הבתים" ... " מיספר חברי הג?_ו־ עצה נעדרו מהתחלת הישיבה, בעיהם מר ר. שרייבמאן, שהודיע כי העניין לא נגמר וציבור הפועל י ים והצרכנים לא ישלים עם החלטה . זו, שהצביעו עליה בחטיפה" ... שלושה נציגים — בינהם נציג הפועל המזרחי — נמנעו מהצבעה.. " בידיעה זו. יש משום הסעאת הציבור, כאילו לפנינו השאלה: מי חייב לשלם בעד המים — הצרכן או בעל־ הבית י ולא היא. • " מעולם לא עמדה בעירייה ולא בועדת המים, שבעל הביה חייב לשל י ם בעד המים י במקום הצרכן. הוויכוח היה על טינות גביית התשלום. מר שרייבמן וחבריו דרשו שאמנם בעד המים משל י ם הצרכן, הדייו/ אבל בשל י נוחות העירייה יגבה בעל הבית מה־ דייר אה ' תשלום המים ויהיה אחראי כלפי העירייה ולפי הצעה זו, נאמר בסעיף י ג: "באם מחזיק הדירה לא
יסלק את חלקו בתשלומי המים, ההל עליו מיד עם הצגת החשבון — רשאי בעל הבית לדרוש את - הפסקת המים לדירתו של הדייר, והעיריה תהיה מףו־ "בת לעשות כך. מר שרייבמאן הציע 'לקבוע •בין תנאי החוזה תוספת שלפיה יתחייבו הדיירים כלפי בצל ?י הבית י ומעיריה. לתשלום מחיר י המים. בישיבה וועדה המים המכהי בעמדה מנהל המים, מהוך הנחה, כי לפי שעה אין אפשרוה של הכניה אחרה. אולם בשמעי מפי ראש העיריה בישיבת המועצה שאת השאלה אפשר לפתור על ידי הוספת כמה פקידים וגובים — אמרתי: אין להעמיד על הדייר נוגש ולהת סמכוה לבעל הביר, לסגור אה המים. י מוטב ? שהדייר ישלם בעד המים ישר י לעיריה :ולא באמצעוה בעל הביה שיכול להשהמש במגלב, שהעיריה _נו־ הנה לו לנקום בדייר. אני, מר קליינ־ לרר — בא־כוח פואג"י, ומר . סיטון — פרוגרסיבי, מן הספרדים נמנענו מהצבעה כי ראינו מצד נציג המפא"י עמדה, שלפיה לא תצמח כל י טובה לדייר. י , משה קאיכ־יים נאומי בכנסת . רצוני להגיב ? בזה על השגותיו של בעל "אגב" בהצופה של יום י ב י' אייר בנוגע לנאומי . בכנסת ביום ג' אייר . ;. התאחדותנו - היא אמנם • על רקע דתי , (החזית ? הדתית המאוחדת) והנני בטוח 'שבכל הנוגע לדת . הרי כל 17 חברי הכנסת בדעה אחה ומבחינה זו אין י כל - הבדל דעות בין נותני עבודה ובין מקבלי 'עבודה. אבל לעצם ענין _הזןבודה מן ההכרח הוא שתהיינה '
השקפות שונות כשמ שדבר. זה מצוי , וא ב"אגודת ישראל" ו"פועלי אגודת ישראל" וכן גם בין ה"מזרחי" ו"פועלי המזרחי. "מדברי בעל ההשגות נשפע כאילו נבחרתי להגן אך ורק על הדת ולא על נותני העבודה, כלומר, י שכל חברי החזית הדהיח המאוחדת צריכים לצמצם את עצמם בכנסה רק בוויכוחים על הדה• דבר שלפי דעהי אינו נכון כל עיקר. מכיוון _שבוחרינו שלחו אותנו י לכנסה, דורשים מאהנו לעמוד על י . המשפר בכל הענינים הנידונים בכנסת. וממילא מובן שהבעה-דעתי על עניני עבודה היא בההאם גמור לכוונת החזית הדתית המאוחרת. _יימש כמו. שבצדק מהגוננימ בכנסת מקבלי העבודה. בעל "אגב" כוהב: אי אפ"ר שישמע היום בשם גוש אהד: "אנו נוחני העבודה" ומחר: "אנו פועלים. " עד היום מופיעים ארגוני הפועלים בכגםת ומדברים ?זעו הפועל י ים" — הרי ממילא נכון הוא שמוהר גם י להש־ המש ולומר "אנו נוהני העבודה". וכאן מקום אתי להסביר ולומר, שלפי דעהי, אין המושג "נוהני העבוז'ר",
מתכוון לחרשהבים גדודים כי אם דוקא לאלה מן המעמד הבינוני: בעלי מלא־ כה, בעלי י הנויות ומכולת, תעשיה ' בית וכדומה. ' והא . ראיה שבנאומי השתמשתי 'בהוד דוגמא של נוהן עבו־ דה באופה וחברי "אגודת ישראל" נותני הקולות ? בבחירות לכנסת " מ־. ־ ווים חלק גדול של המעמד הבינוני הזה. והנה בנאומי זה לא היתה כל כוונה נגד הפועלים, אדרבא, הרי אפרתי מפורש שאינני זולל פועלים . -, )ארביי' מער פרעסער(" ולא עוד, אלא שהדגשתי, שאני בעד שבר עבורה הוגן אך לא מופרז. שניה אמרהי באותו נאום 'שהנני מסכים לדבריו של חכר הכנסה ממפא"י אבא חושי וההבפאת• אפילו שהוא קלע למפרהנו. ועוד, בעל , "אגב" כוהב שכאילו עיקר נאומי מכוון היה לקיפוח שכר העבודה של הפועל. הרי מלבד זה •שאין הדבר נכון כלל, כפי שהוכחתי זאה
לעיל, הלא כל זה לא הופס אלא חלק קטן בנאומי. בשעה . שרוב דברי נסבו על הסכמהי ־ לצנע מהוך הסהייגוה כלשהי, על !ןלוקה צודקת בשטח הורדת נזזזיריפ ויוקר החיים• גג־הפליות ופרי־ ויליגיות, נגד הלאמת היבוא ־מטעמי קידום היזמה הפרטית והבאת הון פרמי לארץ. אודות _מוציאליזאציה ו"סולל־ בוניזאציד. ". אודות, לשבה לתכנון ול־ האום כלכלי, כמובן ההנגדהי -להגדלה מס הדיכנםה. להפלה מס גדול הד־ פעמי על הרכוש והשתמשתי בדוגמאות כדי להוכיח בנמוקיפ חותכים אה _^רש הרע ?זל ההיקרות הבניה. דברתי גם נגד צמצום בקליטה העל י יה ובקשתי ' הכנית קונספרוקםיביה בשבילם. התנגדתי גם נגד דן יחידי שיקבע בעניו יבואנים והוצאתם מהאגודה, ב־ של עבירוה בעניני יבוא. דברתי על צמצום היבוא בגלל ההפרש הגדול בין :יבוא ויצוא, ועוד. ־ אליהו מזור