הצפה, 5 אפריל 1946 — י_^_טיבת !ולחיין בתק1פת רבי רפאל שפירא דיל סניות וגם הגנת ענייני הישיבה כלפי [כתבה]
י_^_טיבת !ולחיין בתק1פת רבי רפאל שפירא דיל סניות וגם הגנת ענייני הישיבה כלפי
גז'!. _צינוביץ
ו . א. בשגתיים וחצי בלבד חדלו ארחות הלימוד התלמודי בבית הישיבה בוולוז'ין ונדפ קול התורה _באכפניה תלמודית מפורסמת זו. אפ כי' הנצי"ב ורבי _חייס _סולובייטשיק הוכרחו מטעם הרשות לצאת מעיירת הישיבה, בכליאת לא השלימה דעת הציבור היהודי שברוסיה עם גזירת ההסגר על ישיבה וי ובמד, אנשי מעשה ויחידי סגולה שבווילנה ומיגפק השתדלו על־ידי כל מיני אמצעיס לתכסיסים שוניפ לרכך את רוע הגזירה ולפתוח מהדש דלתות בית הישיבה ליומדי תורה. ואמנם הצליחו להערים על גזירה זו ולמצוא היתר חצי רשמי לפתיהת שערי _הישי־ בה. כיפור עיקר לפתיחתה מהדש של הישיבה בזואלוו'ין בצורת בית מדרש של קיבוץ תלמוד, שימש מוסד . הכולל לאברכים שעל• שם ברודסקי בקיוב, שנוסד עוד בשנות השמונים כסניף מיוחד בישיבת יולול'ין. על י ־ ידי בל מיני תלכיוים להשתדלויות, הסכימו השלטונות ד, ד?סיי0 לכך ש. זירת הסגירך, על ישיבת וולוז'ין., משנת תרנ''ב, אינה הלה 'על קבוצת "אברכי ברודסקי, " עשוה במספרם, שתקציבה אינו מקופת הישיבה הרשמית, כי אם על השנלן איש פרטי , גביר יהוד מקיוב. בד?, דמנות ?ו נשלחו לולללל'ין עוד קבוצת־אברכים שניה, שלושים איש, מטעפ ההברה "תומכי חורה" במינפק שבראשה עמד רבי אברהם גרשון ברגר, נדי לבסס יותר את הגרעין התלמוד המחודש
בוולה'ין ובמשך הזמן תוחזר העטרה ליושנה. שתי קבוצות האברכים אשד ביניהם היו גדולי תורד, ידועים סייעו בהרכד. להרמת קרנה של וולוז'ין מהדש והתחילו לנסוע שמד. אברכים אחרים שלא היו זקוקים לתקציב הישיבה ואף בני אמידפ ששילמו ממיטב כםפם לבני ישיבה מעולים שידריכו בלימוד התלמוד. בין קבוצת ה"ברודםקיים" שקיבלו 15 רבלים לחודש היו רבי ישראל מקורשני , רבי אברהם יעקב _פרלמאן, אחר־בך רב _בוויםוקי־מאזוכיצק ועוד. על החריפים לה־ עילויים נמנה רבי ישיאל אבא ציטרון, חתנו של הגאון הירוהאטשלבי, שהיה _אחו־כך רבד. של פתח־תקיוה. כוח רענן לקבוץ התלמוד המחודש בלו־ לחיין הגישה קבלצת ה"טללאים. "במשך הזמן ניתלוםטו עוד יותר םפםלים בבית המדרש הזד. מכל מיני תלמידים תלרניים צערם, עד שהגיע מספרם בקירוב למאתיים. שוטרי העיר ופקיר הרשות' ידעו כמובן מרבוי התלמידים, אבל הסתפקו בהיתר הראשון שקיבלו ממקום גבלה. התחילה ככר לנסר שאלת משפיע רוהלי ומנהל רשמי לקיבוץ המחודש הלה. שאלד, זו גפתרה עם התמנותו של . הגאון רבי דפאל שפירא לרב בווללל'ין• ובקשר לזה אף הר"'ם והמנהל של "עץ חיים" בוו־ לוז'ין.
ה־-און רבי רפאל נולד לאביו הגאון רבי לייב שפירא בשנת תקצ"ז בעיירה סמאר־ גון, שם שימש באותו זמן כאב"ד• עלד בצעירותו _התפרפם בגדלותו התורנית ובשק־ דגותו ובהיותו בן ט"ו נהיה לחתן הנצי"ב ז"ל. מוולוזיין, כסמוך , על ?שללחן חותנו ולנצז"ב הוסיף פעלים לתורה ועזר לחותנו בכמה מקומות בחיבורו . העמק שאלה" על השאלתלת דרב _אחאי גאון. הנצי"ב בפתח ; דברו ב"קדמת העמק" מציין את התנו זה בין העוזרים בעבודתו: "שהוא יושב עמדי בחבורה, בחו יפה בתורה ודעתו ברה להתיש ב עמו;בעמק הלכה ולברחל וגם הוא הוסיף כמו. הגהות כרוב חקירה. "בהקדמתו לחלק ב' על ספר ויקרא מדגיש הוא שוב פעם _השותפות חתנו לה ומפרס ?עורתו הרבה במידור הפפר, בעשיית תיקונים ובשכלול הפגנה להלשלן "וגפ לתקן המעות במקוס אשר עיניו הזו מישרים להשכיל על דבר שיהא מובן גם לאתרים. "מלבד ההוספות הרבות;חידושי תורה' הגהות והערות שבאו ממט ככל החלקים של ספר חשוב זה, בשיעורו התורניים שהשמיע בוואלוזין (כשנות תר"כ—תרמ"א) פילס לו נתיב מיו־
(במלאות כ"ה שנה לפטירתו)
הזי• דרך לימודו במובן החידוש והיצירה, היה אחר לגמרי משל אביו ל"בל'ה הפשטן וחותני הנצי''ב בעל הבקיאות המסודרת וההותר למקורות היצירה גופם. רבי רפאל היד, ירוע כבעל "לשיטתו, "ממל של 'חריפות בקיאותית ועמקות נפלאה. מלבד גדלו בתורה הצטיין רבי רפאל בתמימותו ובצדקתו. ביהוד היד, שתקן גדול. רבי רפאל בא לוואלוז'ין בפעס השניה בשנת תרנ"ט. באותו הזמן התנוססו הישיבות והאחדות שבליטה וזאמוט לשם ולתפארת ובכל זאת לא ?עברו רק שנים מעטות והשם וואלוו'ין מופיע שוב בתוך ישיבות גוולוה אלה לשם ולתפארת וכבעלת עמדה חשובה ביותר. נהרו כבר אליה צעירים תורניים מרובים, מהם כמה מצוייניפ שבישיבות גדולות אחרות. נתחדש גם המעמד התק־ , ציבי מקהילות ישראל המרובות לטובת הישיבה• מ"זירת ההסגר הידוע לא נשאר כבר במעט שום זכר, אלא בכד לשמור על רשמיות ידועה, היה משמיע רבי רפאל את שיעוריו לא באולפ הישיבה פנימה, כי אם בדירתו הפרטית. שיעורו אלה לא תיו קבו־
יעים ותמידייט ביותר, העיקר היה להיכנס אליו ולשוחח אתו בדברי תורה• ביהוד היו מבקרים אותו האברכים שהתעתד להיות רבנים בישראל התמחו אצלו כענייני הוראה וגם הפצו _בהיתריהוואד. משלו. _חיוו־ שי תורתו של רבי חיים ו'לוי טללובייטשיק, חתנו של רבי רפאל, מתקופתו שבוואלוז'ין וגט מבריטק דליטה הגיעו, כמובן, לישיבה לו ובדרכו הוא בשיטת הלימודים נקטו גפ כמה מתלמידי וואלוזיין, שהרבה מחם היו לראשי ישיבה ברבות הימים. הלק גדול של בני הישיבה מצאו רב עני!בשיעוריו מרובי , ההיקף של רבי רפאל, שהיד. בהם בהרבה לעורר בלבות הצעירים את כוח החידוש המושתת על בקיאות עצומה בכל רהב' הש''ם. בדרך 'בלל — הירי נופף לשיעוריו של רבי רפאל — התלכדו בוואלוז'ין שבאותה התקופות כל גאוני ההדרכה התלמודית שהפתעפו בשיטת ההבנה של רבי חיים _פולוכייט־ שיק "הסברה" הסלאבודקאית., החקירה" הטלואית", ההגיון" של הרב ריינס ואף הפלפול המעשי השנון של רבי אליהו ברוך קמאיי בישיבת מיר,
רבי רפאל שפירא היה נושא בעול הישיבה ומסור לה בכל נפשו• ?מרות זקנתו ושקדנותו המופתית באהלה ש?תורה היה מנה?בבשרי!רב גם _מבהינה אדמינ'טטרא־ טיבית. מפקידה לפקידיה, היה יוצא לדרך ?שנועלת אחדים _*חלק מעל"זר, הכספי על ידי ביקור בכמה ערים גורלות לעשירי ישראל היו נענים לו בוצון רב, היד!, חכב על כל בני הישיבה, שהיה להם כאב _מסלר לנאמן, מבלה אתם בשיחת תורנית ופרטית להתעניין• בחייהם לכמצבם _המילתד. בימי החג מקבלים פני רבת בביתו כמנהג ולאלוליין מקדמת דלא. היה בא למשתתף _בח־ גיגלת הפלמביות שערכו התלמידים בישיבה בימי 'חג ומועד וביחוו בימי שמחת־בית־ השואבת. חדר לימודו שבדירתו היה מואר רובו של הלילה והוא יושב וללמד, הלגו, בתורה או כותכ את חידושיו. ומרובים היו חידושי התורה שלו שסיור בכתב בימי שבתו בוואלול'ין. הד"ת אלד, היו •על סוגיות הש"ם בבלי וירושלמי, ראשונים ואחרונים, על כל חלקי השולחן ערוך ותשובות להוראת ולהלכה למעשה *•וף חידושים באגדה למדרשי חל"ל. ספרל "תלות ופאלי' שהופיע על יוי שני בניו ר' אריה ור' ישראל איסר בשנת תש"ג (ירושלים, (הוא אחד הספרים המעולים בספרות התלמודית שבתקופה האחרונה. צביונה של ישיבת וואלח'ין נשאר גם כימי רבי רפאל לפי צורתה הקודמת הוותיקה. במובן זד, היה רבי רפאל מקפיד אפילו יותר מקלדמיו. כשהיו באים אליו לפעמים בדרשה של איזה תיקלן והידלש בישיבה, היתה תשובתו". כמו שקיבלתי מאבותי ', כך רצוני למםור לדור יבוא, "הלא השב את עצמו
כשלמד _פקדון ולא עוד, ואמנם זד, מילא גאון וצדיק זה על הצד הטוב בילתר. עפ בל השמרנות ששררה בישיבה בימי רבי רפאל' בכל זאת שוניט היו בהרבה בני ישיבה זו מבני הישיבות האחרות של בעלי המומר• אופקט לא דדה מצומצם כל־בך_, ידעו מהמתרחש _בחייפ הכלליים והתמצאו יפה בכל העניינים העומדים על הפרק. אמנם בשנות תרם"ז ותרע"ר, היד. כעין משבר בישיבה ותיקה זו. הודות להשפעת ה"משגיח" בישיבה שהיד, בעצמו הניד השיטה המופרה, החליטה הנהלת ישיבה על תקנה, שכל בן' ישיבה יחתום על בחב־איםור, שלא לעיין בספרות עברית חדשה לקריאת עתונים, תקנה זו עוררה תפיסה רבת בחלק גדול של בני הישיבה. הפולמוס מסביב ללה הגיע עד ל"ה־ צפירה" שפירסם _גילוי־דעת נגד התקנה. הסוף היד, שבני הישיבה _גיצחו והמשגיח היה צריך לחתלפ על נתב התחייבות ' המבטל תקנתל הקודמת• על חייה הכללייפ של הישיבה, בייחוד על הרקע ההברות' והכלכלי בשניפ האחרונות מ_/פני המלחמה העולמית הקודמת מפר בכמה מאמריפ בעיתונות העברית שבאותפ הימיס אחד מתלמידיה מר יצחק ריבקינד מללול,
באהד המאמרים שפירסם בתמוז תרע"ד בקובץ "שהרית" שנה שניה' (כליון ר־ה, בעריבת ד"ר שמואל אייזנשוט) בטאון עבדי המוקדש להכשרה לאלמית של הדוד הצעיר, מקנא םלפר צעיר לה קנאת ישיבת ללא־ לוליין ומתריע על . המלםראיים" שבישיבלת אהרות המשפילים ערכה ומורידיפ אותה מגדולתה בזה "שהישיבה הוואלולייגאית דהאיונא אינה זל שהיתר, לפנים. "הלא מתאר לפניל את היי הישיבה הוואלול'ינאית, גם בתקופתה זו שיש בתלכה הרחבת הנפש, ההייס, ההוללד, והעלילות ומורגש דופק החיים החברתייפ הפנימיים. מתקיימות בתוכה שתי חברות לעורה הדדית הגמ"ח ותומכי תלדה (ת"ת) שהונן מגיע קרלב לאלף _רל_-"ב ומתנה. ות בהגיון ומשטר. כמו כן משלכלל הוא בהרבה "אוצר הטפרים" הבנוי על יסו־ דות ותקנות ישרות ונמצא במקוט מוכשר לעיון וללימוד. חשיבות מיוחדת ל"וועד המפקחים על מעונות" שהוא מתנחג לפי "מפר תקנות" מדויק. מטרתו של וועד זה, להודיע ב"בין הזמנים" לבני הישיבה הפונים אליו, על דבר מעונות פנויים וטובים, הערכות המעונות לפי שווים, שמירה והש־ גהה על המצב הטאניטאר וד"היגייני של האכ-
בן בעליו., יש גט גרעין מוסרי טמון במוסד זד" שאין בךישיבז;החדש מרגיש את עצמו זר בבואו בפעם הראשונה העירת. חשיבות מיוחדת ?יחס של כבוד לבני הישיבה מצד בני העיירה שנשתמר עוד מחשניפ הקודמות. אף האוכלוסיה הנוצרת ואי כרי הסביבה _מתיית־ סיפ ביראת הכבוד לבני הישיבה _ומכניפ אותם בשם "סטודנטים. " תיאור חי' של ישיבת וואלוזיין שבאותה תקופה מוסר כמו כן הטופר א. _ליטווין בר - שימת מאמריו " "וישע נשמות" שפירפפ בעתון "פרינר" והופיע אחר כך בצורת טפו מיוחד. ג. המלחמה העולמית הראשונה פגעה גם בישיבות וואלוז'ין כמו בישיבות ליטר, האחרוח. הרבה בחורים יצאוה ורק הוגי מצומצט נשאר שם והתלכד מםביב למנהלה ור"מה הגאון רבי ופאל שפירא, _כשהחוית התקרבה לוואלוז'ין ששימשה נקווה איפסראטגית חשובה, היתה העיירה מוצפת מצבא רועי. הוחרמו על ידי הצבא כמעט, כל בתי העיירה ובתוכם דירתו של רבי רפאל הגדולה שב: כולם, ששט היה מקום משכן הלשכה הצב-
אית המרכזית. בכל זאת היו אדיבים לרבי רפאל והשאירו בעבורו ובני ביתו שני חדרים גרוליפ. מםפרים: פעם, כשרבי רפאל עמו בתפילת _שמונהיעשרה, הוטלה פצצה על בית ממוך. הפצצה , הטילה מהומת פאניקה בעיירה וכולמ השתוממו למאור כשנודע להפ שרבי רפאל כל כך דבוק היה בתפילתו שלא שמע קול פצצה זו. הגנדאלים הדוסים האמינו' שכל הזמן שהרב היהודי הזה גמצא בעיירה לא יקרה שום אסון. אבל כשפעם עף כדור לבית הישיבה, ורבי רפאל נוכח שסכנה להישאר במקום זה העתיק את דירתו בלוויית בני משפחתו למינסק, ששם התגורר באותו זמן •חתנו הגאון רבי חיים םולוברטשיק. הוא נענה להזמנת בית ולבוביץ לקבוע גם את ישיבתו בעיר זו וכמה עשרות תלמידם וותיקים ואף הדשים התרכזו מסביב לו. בתיותו במינסק היו שם עוד כמה גאונים פליטים מליטה וזאמוט ניניהם רבי אליהו ברוך קמאי, רבי אברהם דוד?כהנא שפירא ובול י פ התייחסו ביראת הכבוד לגאון ישיש זה. בערב יום הכיפורים היו כולפ' בנוכחות רבי חיים טולובייטשיק, מקבלים אתי פני האב"ד והר"ם הוואלוז'ינאי ומקבלים ממ1ו
ברכת השנה. רבי רפאל נפטר במינסק כ"ג אדר תרפ"א כשהוא מוכן כבר לחזור לעיירתו וואלוז'ין שנפלו, לתחום פולין ולבונ!שם את ישיבתו מהדש.