הצפה, 8 אוקטובר 1945 — Untitled [כתבה]
מעמד מרומם של עליית "הקהל" בירושלים זכר למצוות " הקהל, " שבימי שבת העם בארצו _קויימה ברוב פאר והדר והתקהלות המוני ישראל מכל פינות הארץ והגילה - חוגג בירושלים בב' _דוווהמים במעמד רב רושם וסימל את תקוות העם להחזרת העטרה ?משנה. הפגנה לאומית לאלפים מכל _יחלקי הארץ, שבאו — ולולביהם גידיהם, ־— ברכבות מיוחדות ובקרונות מיוחדים, נילוו המונים מתושבי 'ירושלים, בזקניה ובנעוריה. בצערם בתהלוכה נתקבלו החוגגים י בתשואות נסערות מאת העוברים ושבים כש י עשו את דרכם לבית כנסת " ישורון" ומשם לכותל המערבי. מספד בתים וחנויות לאורך כל הדרך קושטו בדגלים ודמעות גיל נראו בעיני מסקיפיש רבים שברחובות. נשמעו קריאות " הידד, "ו " מלכות בית• דוד. "! אם לקהל הרחב שימש המאורע הפגנה לאומית והעלהכרונית ז על מלכות ישראל — היתד, זאת
, מיוהדת לקהל שלומי האמונים: בפעם הראשונה זכו להעלות את זכר המצווה הגדולה — ןזתרי"ב שבמצוות — שבימי המקדש היתה לעטרתולתפארת ., מפי דבי0 נשמעה ברטט ברכת " שהחיינו. " עצרת העלייה כ, יש1ח1' . הטקס החל בעצרת העליה בבית הכנסת " ישורון" לאחר קבלת פנים לבבית?לעולים שהגיעו ברכבות. במעמד הרבנים הראשיים לארץ ישראל, אדמורי"ם , ראשי ישיבות, גדולי תורה, נצ יג הש ל טונות וקהל נלהב — כולם בבגדי חג — 'שמלאו את האולם ואח היציע על כל שורותיו ואגפיו ומקומות העמידה — פתחה המקהלה ב "ש יר האמונה " להרב קוק זצ"ל ובמזמור תהלים. בעמידת כל העדה נתקבלו ספרי התורה של העולים ולאחר אמידת הפסוקים השתתף הקהל עם מקהלה, בטירת " ויהי בישורון טלך. « מדברי הרב מאיר ברלין ראשון למדברים היה הרב מאיר ברלין. בהדגישו את חשיבות מצוות " הקהל, "שחובתה חלד. לא בלבד על אנשים בי אם גם על " נשים וטף מה שאין כן במצוות אחרות — א_*. ר: במצווה זו מסחמלת המלכות בישראל, התורה בישראל, עם ישראל ושפת ישראל. מצוות הקהל הלה על אבות. אמהות וילדים, נועד וטף. אין יתמות והדור המקיימר איננו יתום. :הוא מתחבר עם העבר
המזהיר ועם העתיד, המצווה, הבריח בין העבר, ההווה והעתיד, מאחדת את הדור לעמוד יחד, לסבול יחד, לקוות יחד וללחום ולנצח ביחד. — לא די שמצפים לגאולה — קיא הרב ברלין — הגיע הזמן שנהיה מוכנים לגאולה למרות הכל ועל אף המתקיפים מבחוץ. " המזרחי'' "הפועל המזרחי" מהמים אה הגוף היחידי , העוסק בהכנת העם לגאולה והמצפה למלכות י שראל. הגיע תומן שעלינו להשליך מאתנו את היתמות ולהוכיח •שאין הדור יתום! בברכה לבאים " מקרוב ומדחזק" סיים הרב ברלין באמרו: לצערנו " מרחוק" ביום פירושו — חיפה, צפת, טבריה. נקווה " שעוד לפני מוצאי שביעית — הבא נזכה שיבואו י עוד רבוא-דבבות יהודים, מלבד אלו שישבו על אדמתם לבטח, — מרחוק ממש, מעבר לים. הנואם םיים בתקווה לגאולה שלימה. תורה שלימה מלכות 'שלימה ומדינה שלימה.
מדברי הרב הראשי הרצוג על הכוונות והרעיונות הנצחיים שבמצוות הקהל שמע הקהל משא מפי הרב הראשי לארץ ישראל הגרי"א הדצוג. מלבד שהמצווה מזכירה אח מעמד הר סיני — שאנו עם נצחי — כוללת היא מיסודות ועיקרי היהדות. השמיטה, הקשורה -ב"הקהל, _"מוכיחה שהארץ אינה ככל הארצות ושלעם ישראל יש תעודה אלוקית ויעוד נצחי •בארץ• ישראל. החינוך העברי משתקף במצווה, והוא יסוד היסודות לביצור עתידו של העם — הנוער — על ירי האמהות, המביאות את ילדיהן לבתי לימור, והקשר עם האמהות מתבטא בזר. שמעמדהקהל, " התקיים בעזרת נשים של , בית המקדש. כיוס, " שצצה אידיאולוגיה חדשה בציונות, המעמידה בסכנו;את הרוח הדתית_\, יש לקדם את פני הרעה על ידי חיזוק הדת ולפי עקרוני המזרחי והפועל המזרחי " — ארץ ישראל לעם ישראל על פי תורת ישראל. " בהבעת התקווה שנמוג את מוצאי _השמיטה הבאה בבית מקדשנו — פנה מרן הרב לאומות היושבים כעת על בס המשפט ועומדים לחרוץ את גורל הארץ. בב' הרב אמר: " אין אנו יודעים מד. שתפסקו, אבל דעו לכם שלא נקבל ?שוס , פתרון שאינו מבוסס על' היסודות הנצחיים שלנו. " בקריאה לקהל לעש_^ת מאמץ של תשובה בשביל תחיית ישראל םיים הרב הראשי: "עלינו להחדיר את הרעיון של מעמד הר סיני — שאנו עם נצחי. "
מדברי הרב הראשי עוזיאל הראשון לציון מרן הגרב"צ עוזיאל הדגיש שזו הפעם הראשונה מאז חורבן הבית שמעלים את זכר " הקהל" ושאל: מה ראו _א:שי " המזרחי" ו"הפוןיל המזרחי" לחדש כעת אתהמצויה?האם המצב כד, מרומם?האט כה טוב לנו. בשעה שדמי אחינו . עודם צועקים עד לב השמים, בשרכבות אחינו עדיין נמצאים במחנות בלי תקוזז, בלי מקום ובלי בםים טתוזח לרגליהם?, _וכשבאךץ אנו חיים עוד תחת משטר הספר הלבן־השחור, הגוזר עלינו גזירת כליה? אכל — השיב מרן הרב — דווקא בזמן חזר, יש צורך להלחם גגד הטועים ומטעים בקרבנו. עתה השעה לחיזוק ידינו ושעה דחופה זו מווייבת מאמץ עליון להחיאת הרוח היהודי , לעידוד הכושלים _והנרפים ובכיוון זה פועלים אנשי " המזרחי" ו"הפועל המזרחי, " לאחר הנאומים שהושמעו ברמקול גם מחוץ לבית הכנסת למאות שלא יבלו להיכנס. שר הקהל שירה אדירה של " אני מאמין" ועם הרבנים הראשיים בפאש נהרו ההמונים מבית הכנסת אל הכותל המערבי, את עצרת העליר. ניהל ד"ר ש. ז. כהנא והשתתפו בה כ־3000 איש.
אצל הםתל ארגוניהנוער _" הדתיים על דגליהם, צעדו בשורות נאות ובפיהם שירי חג עד העיר העתיקה. התנועה הופנתה על ידו המשטרה לרחובות צדדיים. אחרי הצהרים גדל מספד המשתתפים ונוספו כל אלד. _עלא הספיקו להגיע עד הצהרים. תושבי העיר העתיקה קיבלו בעין יפה פני הבאים. ב " בתי מחסה" ועוד השקו מים לאלפי החוגגים. אחרי תפילה מיוהדת ופרקי "_תהל י מ " שנאמרו ליד הכותל — מילא הקהל את ה _" סוכות" המיוחדות שבעיר העתיקה ושליד המסעדות הממשלתיות לסעודת הצהרים, בתפילה ליד הכותל השתתפו כ7000- איש. אחרי סעודת הצהרים נמשכו הכינוסים לפי התבנית: כינוס העליד, בחורבת רבי יהודה החסיד, שבו נאמו והרצו: ד"ד ש. ז. כהנא, הרש"ד כהנא, מר א. ל. גלמאן, מר ש. ז. שרגאי , הרב י . ברמאן, הרב זאב גולר, הרב מ. אוםטרובםקי, הד"ר י. וולפסברג, הוקרא כרוז לאירגון לימוד תורה בעם ובבתי. כנסיות. ב4. 30- נערכה עצרת נוער בחצר "על המשטר, " נפקדו אלף וחמישים איש) נאמו והרצו;הרב ש, _רוזנטאל, הרב ם. קירשבלום, הונ י צ, נדיר" מ. סגל, דובדבני וא, קרול. מ ד ב ר י מ ר ל .. ג ל מן: כנסיה העזובה תופעה נהדרה היא _שצריכימ לברך עליה אח ההלל. • מציה דתית-לאומית -זו יש בה קדושה וחשיבות לשעה ולדורות.
זכר למצוות "הקהל"
הרב מאיר ברלין מאם _בביהכניס' " _שורוך
. ־ , «) "מר ל. _גלנזז, חרב זאב ג1לד, הרב י. בדמו, הרג י. "! _חורביץ
אם התורה צותד, להקהיל את העם במועד שנת שמיטת הארץ " להזהיר האנשיםו _הנשיט והטף. " וביחוד את " בניהם אשד לא ידעו. "על שמירת התורה והמצור, — מר, גדולה חובתנו להקהל ולהקהיל קהלות ברביםלהזעיק . ולהתריע לא רק במועד של שמיטת כספים או של שמיטת קרקעות אלא בזמן שמיטות שונות ושל פרצות שונית שנתהוו בחיינו אנו. כאחד מבני הגולה אפשר לי לומר: »"ני הגבר ראה עני. "מה עגומים חימו בגי לה ן מה גדולים הצללים ומה מעורפלים שמינו ו שם, בגולה, מרגישים אנו כי היהדות נשמטת מתחת לרגלינו;גר התורה הולך ודועך, הולך וכבה;המסורת מתנוונת והולכת, היו יסודות־ קבועים וסימנים. מובהקים שעל פיהם היתד, נכדת צורת החיים של היהדות — והיסודות הללו מתמוטטים ונופלים. החורבן העולמי עדעד עד היסוד את חיי עם ישראל בבל התפוצות זכמדד, ידועה גט בארצות החופש, האסון הנורא של השמדת יותר מששת מלמנים יהודים אין דוגמתו ככל תולדות ישראל. אולם לא רק ההשמדה בעצמה מכאיבה אותנו עדדכדוכה , של נפש, אלא אותה ההרגשה שבודדים אנו ועזובים בעולם תרבותי זה, אין חולה ואין מדגיש את כאבנו וצעדנו, דמנו מותר, היינו הפקד, רגילים ' אנו לשמוע על המרחק " כין החזון והמציאות. "ומה מאד גדול המרחק. המציאות של החזון הגדול שחזיגו על גדולת העם ובנין הארץ לא אכזבה אותנו. הסרחת היישוב. פיתוחה של הארץ, הגדלת כל ענפי החיים — הוא אחד משבעת פלאי התבל... אבל־1 המציאות המדד, של הצמוליזציד, המודרנית עם אכזריותה המדעית אכזבה אותנו. בשעה קשה זו יש לנו רק תרופה אחת — עיני כל ישראל צריכות להיות פתותות רק לכאן, למקום חיותנו, כל המאמצים מחויבים להיות מרוכזים אך ורק לבנות את הארץ ולהבנות. ממנה.
אבל נמצאים, לדאבוננו. אנשים כאלה. היושבים כאן ומתפלפלים אם _־ מותד עלפי הדין לקיים מצית " הקהל, "כשם שחבריהם ברוח יושבים בגולה ודואגים לגורלו של עם ישראל. .. ;. ? הם חושבים על עזרה והצלה ב"כ ל הארצות — מלבד ארץ־ישראל, • " אפרים בעמים יתבולל, אכלו זרים כהו והוא ל» ידע. " ואם מחויבים אנו להפגין במוצאי 'החג על שמיטת הארץ — על אחת "כ מה וכמר, שמו ח יי בם אנו להפגין נגד אלה שבלבם שוררת שמיטת אהבת ארץ ישראל, הר ב ה פר צי ם . הרבה נג עי ם נר אי ם בבת י נו
: ־ : י מגלופוזבמימוור ', קהל משתתפי " הקהל* נזהר לתפילה על יד הםתל
בגולה וגם" בארץ. נגעים ביחם אל היחיד, אל הכלל, אל תודת ישראל. אל אדץ־ישראל.. תהא תפלה נשגבה בוקעת מכנסית קדושתזו: הושע ה' את עמך את שארית ישראל t ותהא בת קול יוצאת אל קול העולם בקריאה *ודירה: נסיר מעלינו את חרפת הגלות ו נשתדל בבל הכיתות לשפר את מעשינו, להעמיק ולהגביר את דעה תודתנו, ועלינו להבריז: כשם שאין אומתנו אומה אלא כתורתה, כך אין חיינו חיים אלא בארצנו אנו, ארץ האבות והבנים. ארץ _העכי והעתיד. מדברי ש. ז. שרגאי: • באתת השעות הנוראת ביותר בהיסטוריה של עם ישראל;נשעה של הסתרת פנים איומה שלא היתד. כמוה להסתרה בתולדות ישראל, בשעה שהגויים שוחקים . על משבתינו וטוענים לעומתנו " אין תוחלת ותקווה;"ובשעה שאנו מודהמים בעוצם האסון שקרה לעם ישראל בהשמדת ששה מיליון ממיטב בניו ובנותיו על ידי היטלר ומרעיו, ועל ידי העמידה על הרם של מתנגדיו;בשעה שאין כפינו מענה לשאלה הנוקבת: על מה באתנו כל זאת — בשעה זו הועמדנו בפני הנםיון הגדול ביותר בבל התולדה שלנו: לשמור אמונים " אף על פי כן ולמרות. הכל" לה' ולתורתו.. לאמונת ישראל ולעם ישראל. להתחזק
באמונה בגאולת ישראל ובתשועת ישראל כהרף עין. . '. זה •אולי הפשר לכל מה שקרה לנו, אם אין אנו רוצים להצדיק את חדין בשעה שמידת הדין שולטת עלינו — ואין אנו רוצים, ואין אני יכולים לליהצדיק את הדין — י הדי הפשר היחיד לכל מד• שעבד עלינו אפשר למצוא, אם נראה את כל זאת כהנסיון הגדול- שהכביכול העמיד את דורנו זה, לפני בוא הגאולה הקרובה שאנו מצפים לה במהרה, — »ם דור וה י ראוי לגאולה;אס אנו מוכשרים לעמוד בנסיון הנמל, האיום המחריד הזד. של אבדון שליש האומה. ובהם גדולי היראד. ואף על פי כן לא לבעוט בקודשא בדיך הוא, לא לפרוק עול מלבית שמים אלא. להיפך ביתר'שאת לק כל עלינו עול מלכות שמים. דורנו הועמד בנםיון להוכיח ־ שמסוגל הוא לענות גם לכביכול. כפי מה שמביא בעל שבט יהורה " : אף על פי כן נשאר יהודים ולא נעובך"... ואנחנו " עומדים לפני הגאולה;כבר אמרו חכז"ל " ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם _תשאו" — אין לך קץ מגולה מזה:" ועדים אנו כי בבל ימי החורבן שמרד, הארץ לנו אמונים, היתמ שוממה ולא קלטה זדים שבאו כנחלתה, לא נענתה לתת להם מסירותיה, כםי שהובטח לגו בתוכחה ושממו. עליה אויביכם_^ . " ולקראת הקץ המגולה. " הועמדנו. בנסיון הגדול להוכיח כי אנו ראויים
מנהיגי המזרחי באמריקה - לבואם בארץ
הראעוון מעזמאל - מר ל. גל1_ז, 1הראש!!מימי! '-הרב מ. סידשבלום
לגאולה — אם אחרי . כל מה שעבר עלינו נהיה מסוגלים לשאת עלינו את עול מלכות שמים. עם תום שמיטת ההשמדה של »יס ישראל על ידי היטלר (השמדת היהודים החלה עוד לפגיפרוץ " המלחמה) עם םכום חשבוננו במוצאי שבת השמיטה כמצוה עלינו בתודה. שלפנים בישראל הקהילו בעם את הזה, אנשים, נשים וטף, לירושלים עיר הקדש. ואיחדו את ארץ ישראל, תורת ישראל עם מלכות ישראל, בשעת זו. _שהתאםפנו 'לזכר "הקהל" שלפנים נוכח הנםיון הגדול, שהכביכול העמיד אותנו במבחן — הכרזנו היום במעמד נשגב בבית הכנסת " ישורון" " שמע ישראל ה' אלוקינו' ה אחד1« הכרזה זו יחד עם הקריאה " ה' הוא האלוקים" היו בהן משו& תשובה _לנסמן הגדול, על אף כ?מד, שעבד ע?ינו איננו בועטים, איננו מתיאשים, איננו טורקים עול אלא להיפך, קבל כל העולם וכלפי עצמנו השמענו היום: "ד' הוא האלוקים!" ואת אשר השמענו היום עלינו לקיים י בבל עת ובכל שעה, ואו נוכל-נם אנו לפנות כלפי מעלה לומר. " שדי , עשינו את שלגו, - תקיף — עשה את
שלך(« הפד מחשבות שונאינו הזוממים עלינו רעות, להחזיק אח שעדי הארץ נעולים בפני שרידי החרב ולהביא עליגו כליה ח"ו. ואנו אמונת ותקוה כי ממעמד גדול וקדוש זה נשאב כוח, עוז ואומץ, לעמוד מול כל הקמים עלינו ולהעלות את אחינו לציון בדינה " ותחזינה עינינו בשנב הי, אח שיבת ציון. " מדברי הרב מ. קיר ש בלוט (בעצרונ הנועד) נוער קדוש י ו להיות מוזמן, יהא אפילו לברכה קצרה, לעצרת הנוער — יש• בזה בשבילי לא רק משום כבוד וזכות כי אם גם משום מחמאה ועידוד. מחמאה. כי באמריקה אני כבר נמנה בין זקני המזרחי. ועידוד, כי אם יש דבר. שאנו רעבים וצמאים ד־יו באמייקה הרי זה נוער קדוש ומוקדש לתורת ישראל וארץ ישראל גם יתד;ואס יש פסוק שאינו פר מלבנו ו_1י*ינו פוסק משפתינו הרי זה הפסוק גדוש _ר־זיאוש. ־ והילד איגנו ואנא אגי בא" וקנה עדיין יש לנו, זקנה " שבאה אלינו ממרחקים; וקנה שבימי חרפה בנתה את קינה בישיבת וולוז'ין ומיד. וםלובורקה. אבל _שזאיפתנו היא?להחזיר אות העטרה למשנה ולאותו המטבע"של אברהם אבינו
שזקן וזקנה הקוקים בו בצד אחז _ובהזר ובתולה בצד שני , אמנם זכינו בזמן האחרון באמריקה לישיבות , ומוסדות תורה חשובים, שישיבת ר' יצחק _אלמנן המפורסמת הראתה להם את הדרך. אבל עוד המרחק רב לפיתוח נוער תורני במידה זו . שארץ ־ ישראל ממציאה לנו בשנות הבנין וההתחדשות. לפי התכנית עדלי לברך, ואני מברך ברכת
הדיוט מעומק הלב והנפש. אבל יותר מאשר אני מברך אני מתברך מכם ועל ידכם בראותי בי יש מחד לעם ישראל, יש עתיד לארץ ישראל ויש תקוד, לחיי תורה ו מ צ ו ה -בארץ חמדתנו, זו. אנא פני כל יהודי מועדות — ? דבר זה מובן מאליו. לעת עתה ? אני עדיין חי במדינה _חפשית ודימוקדאטית' מדינה שווי זכויות. ובכל זאת אין אני משווה את המדינה הזאת לארץ ישראל בקשר עט ווייהיהודים ־ בארץ זו. כי הדי "גולה" מושג רחב הוא למאוד ואין לשכיח שנח" עם יש בעיות רוחניות לא פחות חשובות מאשר בעיות המריות. ההבדל בין הגולה וארץ המולדת הוא שבגולה נאבקים להחזיק מעמד ביהדות המוגבלת בארבע אמות ההלכה, יהדות שלפעמים היא שטחית וגם לא מקורית. וכאן, בארץ הצבי והתקווה, מחדשים, מחיים ומתקרבים יותר ויותר אל המקור ומתכוננים'לח יי י מדינה יהורית-תורנית. טעינו בזד. שתנועתנו להתחדשות ותחיה התחילי• ב " _חיבת ציון. "רעיון חיובי שלא כולם זכו להבינו ולא על לב כולם נתקבל, מי יוזן והתחילו אלד, שקדמו לנו בתנועה של " שנאת הגלות, " בי אילו שנאנו את הגלות היינו מגיעים זה מכבד לחיבת ציון?ובנין ירושלים. . בל מי שפטור מראייה", אינו בהקהל. "כל מי שחשב את עצמו למבוסס על אדמת-דנכד ופטור מלראות את הסוף המד ולהגין על עצמו ועל עמו על ידי בנין הארץ. — היכן הוא עכשיו בשעת " הקהל?"העין דוטעת והלב מתכווץ _, מ כ אב ב זכ ר נו את החרב הלוהטת שעשתה לנו שמות ואת פיזור שרידי ישראל בכל קצויחבל. נתחיל לראות ונתחיל להקהל ולעמיד על נפש אומתנו. נועד יקר ' בידיכם הנאמנות עתידנו ובלבותיכם הטהוריםיתקוותנו, תמשיכו להתמסר לתורה ולארץ ותזכו אותנו במדינה עברית יהודית יבהשלטת התורה על מלכות ישראל. מדברי הד" ר ש. ז. כה נ א (עם" הסיום)
המעמד חנהרר הזה בא ביזמתני להזכיר למשתתפיו 'ולדורשמ מקרוב ומרחיק בישוב ובתפוצות את תעודת " הקהל" במוצאי |שנת השמיטה., מצוה שנשתכחה בימי הגולה. אין אנו באים לחדש אח המצור אלא להתחדש _:על ירה/. להכניס התעוררות דתית לתוך לבות המוני הישוב. יום " הקהל" צריך לשמש כמו תמיד יום מפנה בחיינו הצבוריים. אנו מתכוננים, . למדינה י יהודית. • •ואנו מזכירים לכל אלה שעומדים על יד הגה חיינו את חובת . השלטון . כישראל כלפי העם והארץ, לכרות ברית אמנה, כנה ונאמנה, עם תורת ישראל, הבסיס הנצחי לעתידנו בארץ קדושה זו.
כינוס "קול האדמה" על הר הצופים. "קרעו לגזרים את הספר הלבן!הסירו את הכתם השחור מעל העם הבריטי!תנו לנו לבנות את בית ישראל ואת, המדינה העברית — זאת תהי כפרתכם. " בדברים אלה פנה הרב הראשי לאי" הגרי" א . ד צ ו ג לאומות העולם מעל במת הכינוס הרביעי " קול ה א דמה , "המתכנס מדי שנה ביום מוחו של מנחם אוסישקין ז"ל. • תהא זאת צביעות יתירה לדבר גבוהה גבוהת על הצדק ועל השלום מבלי שייעשה מעשה כביר שישמח את לבו _הליביד של, העם. " מי מכם מהאומות" שאל הרב הראשייכול לרחוץ בנקיון י כפיו שםגרתס את שעדיכם ואת " שערי ארץ האבות לעם שנאבק עם מר המוות ן וזאת כפרתכם: תאחרו שוב את אלה שזרוע הרשע הפרמה כץ העבש ובין אדמתו. כלפי פנים אטד הרב הראשי " חטאנו גם אנו בלפי האדמה. לא מלאנו את הובתנו לגאול אוחד
מידי זרים. "עם ישראל חייב לתקן את החטא כלפי אדמת ישראל. "ולא , די בהכרזות והחלטות. ואף לא בתרומות!דרושה נכונות לקרבנוח, דרושה ההכרה של קדושת השבת על _אדמית ארץ ישראל ואדמת הלאום בפרט. חרב הראשי הצביע על הדיונים הפוליטיים בענין ארץ ישראל המתנהלים והביע את בטחונו שבקרוב נזכה לפתיחת שערי הארץ לא לשרידי הגיטאות " — איני גורס זה" — אלא לכל עם ישראל באשר הוא שם
נאום הפתיהה של הרב מאיר ברלץ את הכינוס פתח הרב מאיד ברלין במעמד שליחים מכל עדי הארץ ומושבותיה, נציגי המוסדות והרשויות המקימיות ובמעמד קהל עצום, שמילא את אולם רוזנבלום על הד הצופים, הקהל הגדול קיבל בתשואות לבביות את מנהיג המזרחי, בהופיעו עתה בפומבי אחרי הפסקה כל כך ממושכת, הרב נשא את נאום' הפתיחה וניהל את הכינוס במשך זמן ניכר בישיבה, הרב מאיר ברלין אמר בין השאר: לא מקרה הוא שהבינום השנתי ביום מותו של אוסישקין רכש לו שם מםויים "קול האדמה. "כי אוסישקין הוא שחידש את הביטוי הזה. הארץ אלמת ואינה משמיעה את קולר. ואינה תובעת, תחת אשר לשטחים אחרים- בעבודה הציונית יש תובעים ויש צועקים לעזרה. אוסישקין היה הראשון שאז:יו קלטו את "קיל האדמה, " והרגיל גם אותנו לקול הזה, מי יודע דרכי ההשגחה העליונה. אם אין בזד, מדת עונש כנגד מדת החטא. אלמלא אטמנו אזננו לקול האדמה בארצנו לא היו תוססים כל כך-דמי אחינו יום יום, ואפילו בימי שלום, כביכול, בארצות חוץ, ובינינו לבין -עצמנו, גבם את הקול הזר. אין אנחנו' שומעים כראוי, שכן אילויינו ה שומעים כהוגן היינו משמיעים את צעקתנו עד לב השמים וער לבותיהם שלי יושבי ארץ ומנהיגי מדינות. קשה
זכות על העומדים על דם בני ישראל ועל קיומו של עם ישראל, אבל היא חובתנו אנור כי גם אנחנו שאננים במקום וכזמן שהילנו צריכים להיות כולנו מלאי חרדה, מלאי מעשים ופעילות ומלאי תביעות על זכויותינו המלאות, זכויות לחיים של שלום ככל . ארץ. וכעיקר וכיסוד לחיים של חירות במדינתנו אנו. אלמלי היינו 'שומעים אחרת מאשר אנחנו שומעים. דיי:. ו משמיעים אחרת מאשר אנחנו משמיעים, _ידכרינו היו נשמעים אחרת משהם נשמעים עכשיו , אוסישקין היר. _יהידי:נאמן ,, ־ ונאמן רק לעצמו בתור בן ישראל ולעם ישראל ומתוך כך גם לאלקי ישראל. על כן חיה אוסישקין אוהבי את ארץ ישראל שומר מצוה, מכבד תורה, שואף לתתית השפה, מצד בצרת ישראל ודואג לידיעות היהדות, כן היה כל יהודי נאמן לפני שלושה דורות. לפני שני דורות ואף לפני דור אחד. אבל אוםישיקין גדל ־ בזה שמדת _נאמנותו. ג: מ ו ת מסירותו ואיכותה, אהבתו לישראל ולכל השייך לישראל, היו גדולות מאשר אצל זולתו, זה סוד עקשנותו " וכרזליותו" אט. י. כי ?לא הלה עקשן ואיש הברזל כלל, עיניו התכולות ושיחותיו הנעימות העידי על זה. אבל מסירותו ואמונתו בכל הנוגע ליהדות ולקיום היהדות _ולתחית היהדות. היו גדולות ומרובות וייא מחק את הסאה בשביל-אחרים שהיו קטני אמונה.
עלינו לשמוע את מעמי הגאולה אוסישקין האמין בכל לבו ביהדות גדולה, בשחרור מלא, ־בעתיד נהדר, הוא לא ראה בחיבת ציון וציונות שום חידוש, כדרך שראו אחרים, שרגלם אחת בתוך היהדות ורגלם האחת מחוץ לתחום, אוסישקין ככל יהודי פשוט, ככל יהודי־ , נאמן, האמין בשיבת ציון בתידוש ימינו כקדם, ? הוא ראה את הימים הבאים מתוך אםפקרלית העבר,
על כן האמין לא, רק במדינת ישראל. ולא רק בארץ ישראל, אלא גם במלכות בית דוד. כל המעריצים את אוםישקין. צריכים לשמוע יפה יפה את קול דמי אחינו בארצות שנחרבו, קול האדמה בארצנו ההולכת ונבנית. ולאדמתנו ולארצנו יש לא רק קול אך גם תשובה ומענה כמו שנבאו לנו: הארץ תענה את הדגן ואת התירוש ואת היצהר והם יענו את יזרעאל: עלינו גם לשמוע את פעמי הגאולה הבאה לקראתנו, לו גם מתוך יסורים קשים. ואף על פי שתתמהמה נחכה לה. בי בא תבוא. נצפה לגאולה ־נזכר, לגאולה. ר"ר א, גרנובםק' ? סקר את המערכה המרה של גאולת הארץ בתנאי המחנק של הםסר הלבן. ואת ההחלטה הנחושה ש?התנועה הציונית להכנע לגזירה ולהמשיך במפעל הגאולה בבל התנאים. אנו באים השנה בתביעה נמרצת ונועזת. אנו קובעים השנה את תקציב השקעותינו ל־יסך של חמשה מיליון לירות, _ואמצעים לכך יבואו הן מתרומות העם והן מתור גיוס כספים מוגבר בדרך. של אשרא י נרחב.
דברי הרב _קירשבלום סגן י נשיא. המזרחי באמריקה, ויו"ר מחלקת החרדים של הקרן הקימת לישראל בארו", ב נתקבלו בתשואות. כשהוא . אומר : אני חושב לי אח זה לזכות. גדולה לברך את הבינום החשוב הזה בשם ציונות אמריקה _ובשבס חכר הדריקטדמם מל הקרן הקימת בארצות הברית שאני חבר י לו זר. יותר מעשר שנים. עברו י על ציונות _^ אמריקה ימים קשים, ימים • של משבר פנימי. ואפילו בימים אלו של " מלחמה" פנימית, נשאר שולחן ציוני אחד טהור ונקי — שולחן קרן הקימת, אדמת ארץ ישראל הקדושה. לכולנו. בלונדון נפגשנו זה לא כבר עם באי כה שא - רות הפליטה של עמנו המדוכא, שם שמענו את קול האדמה: קול האדמה הטמאה שהשמיצוד. הנאצים הארורים וכמה מאושרים אנחנו בשמענו היום את קול הא ־ דמה הטתורה. !והקדושה הדורשת גאולה והמבשרת ישועה., נדמה לי שאין נקם כנקמה זו, " בי דם עבדיו יקום ונקם ישיב . לצריו וכפר אדמתו עמו. " ואני שמח להודיע שאמריקה הציונית מבינה את צו השעה ומוכנה לעשות את שלה אם רק תדע ארץ ישראללנצל . את ההזדמנות, תשמיע באזני ינו את קיל האדמה וקול האומה ולא תתן לנו להתקרר בקרח הפילנטרופיות האםילוגטית המוכנה להשתתף אפילו כבנין הארץ, ובלבד שיהיה שקט מסביב לשאיפותינו המדיניות והסופיות, הקמת המדינה היהודית ללא דיחוי. . - ציונות אמריקה . מתחילה להבין שלא ירק כספים היא צריכה להמציא לארץ העבר ־והעתיד אלא. גם אנשים. אנש ; ס שיבואו ויבנו. אף בידיהם הם, אנשים שיביאו ויוכחו שלא אנחנו •כבשנו את הארץ אלא הארץ כבשה _אורתנו.
ברכות _לאורתים היושכ ראש, הרב מאיד ברלין, הציג' לפני הבינום "כמה מהאורחים שבאו מקרוב ומרחוק. ואמר: ראשונה לכרכר, אלה, שבאו מן המיצר, מן המצוקה בגולה, העולים החדשים שעלו ארצה. בברכה מיוחדת אנחנו מקדמים את אחינו ואחיותינו ששבו מן המערכה — מערכה כפשוטה — חייל־יים' וחיילות של _הבריגאדה העברית הנמצאים בתוכנו _ל מחיאות כפים ממושכות,. (הם חר פ ו א ת נפשכם למות, אבל, ברוך השכם, הם שבי. והם גם החיו נפשות לאלפים ולרבבות מאלה שנשארו
כאודים מוצלים מאש, אמדנו בלבנו כי אלה אשר הסתפחו לחי"ל ואל מערכות הצבא העברי בכלל ירימו את דגלנו ברמה, אבל אנשי ר'חי"ל ע. שו יותר מזה — הם קידשו את השם, קידשו את שט שמים ושם הארץ בעבודתם הגדולה והמסורה להצלו!גופים ולהחיאמ נפשות. ובין האורחים שבאו י הנח ל_"_קיל האדמה" אורחים חשובים ועסקנים נכבדים מאוד, שבאו מעבר ליבש ומעבד לימים — הרב זאת גולד. ידר המרכז העולמי של ה " _מזרחי" שבמשך שש שנוח המלחמה _עשד־ז גדולות לשם הציונות גם בצפון אמריקה מט בדרומה, הגד. הוא שב אלינו, וגם השופט ברנאדד רוזנבלאט, יו"ד קרן היסוד באמריקה שגם הוא עזר לנו, בא הנה מר גלמן, נשיא ה " _מזרחי" באמריקה שהוא גם חבר הוועדה לשעת חירום מאלה שנבחרו עכשיו בלונדון, הוא בא לראות את הארץ ולדעת מה לעשות לבנינה, םגנו הרב קידשבלום שמלבד עבודתו בציונות _וביחוד כהמזרווי" הוא אחד העסקנים החשובים בעבודתה של " 'הקרן הקי;מת בארצות הברית. ו3אה• •נם הגב' נעמי טשרטוב. מ"ר "הדסה הצעירה. "
ראשי המזרחי במסיבת קבלת פנים לחרב זאב גולה מר ל. גלמאן והרב מ. קירשבלום בהשתתפות כבוד הרבנים הראשיים לאדץ-יש-דאל. ראשי תנועת המזרחי, והפועל המזרחי וחשובי עסקני התנועה, התקיימה בי"א תשרי כביתו של מר ה. פארבשטיין מסיבת קבלת-פנים לכבודם של הרב זאב גולד, מ"ר המרכז העולמי של המזרחי באמריקה והרב מ. _קירשבלוס, טגן נשיא המזרחי(?, הגיעו זה מקרוב . ארצה. הרב מאיר ברלין פתח את _ר־זמסיבדה בהבעת תודה והוקרה לבעל האכםניר, מר פאדבשטיין ומש פ חת וודיבר . על תנועת -המזרחי באמריקה וחלקם הגדול ומסירותם הרבה של האורחים החשובים בעבודתה ובהתפתחותה. הרב זאבגולד — המשיך הרב ברלין — היד, באמריקה לאיש •המפתח ולאיש הברית בינינו לבין העולם. מר ל. גלמאן, נשיא המזרחי באמריקה — במדומני שלא היו ימים קשים ורביאחריות למזרחי באמריקה כבאותן השנים שמר גלמאן מכהן בנשיא. בתורת שכזה השפיע השפעה רבה לא רק בעניינים פנימיים אלא גם בענינינו
המדיניים. ועל ידו הרב קירשבלום, אשר הנהו מן הכחות העולים ואישיות חשובה במזרחי, ־ ב צי ונות וביהדות אמריקה. יש לי ביחס אל האורחים גם נימה אישית. אני מאושר מאד בראותי את שלושמ השריגים י האלה עומדים בצמרת התנועה כולה, אני חושב זאת לאושר גדול בשבילי בראותי שעמלי לא היה לריק' נתקיים בי , "עולמך תראה בחייך'י. לעתעתה ביחס למזרחי באמריקה ואני מקוה גם בארץ ישראל»;תי פעמים -בשנה נוהגים לעשות סעודות משפחה שיש בהן משום חג וחול באחד: בפוריט ובערב יום הכפודים. בפורים נערכת הסעודה . אחרי חיסורים והקשיים. לאחר שמחת-הנצחון ואילו בערב מ0 _הבפורים עושים את הסעודה לפני התענית ולפני יום הדין והמשפט. גם המסיבה 'שלנו היא " בבח י נת סעודת ערב יום הכסורים. מפני שהיא נערכת בסדום הועידה העולמית שלנו. אנו צריכים עדיין להתפלל שהבינום יצליח ואז נעשה עוד מסיבה, מסיבה גרויי' ומפוארת מזו, מסיבה של משפחת המזרחי , שתהא בבחינת סעודת פורים שלאחר הגצחון. כרוכים אתם חברי היקרים, בבואכם . ונזכה לעבוד עבודה משותפת והי יצליח בידינו.
, ר א ש י ל א " י ה ג ר י " א ה ל ו י ה ר צ ו ג ־ : אני מגרך אתכם. אורחים נכבדים : ותן ה' לכם חיי חיים, ? כי יש חיים ויש חיים. כוונת המזרחי להכניס חיים ארוכים, חיים של קדושה וטהרה בקרב
העם, תיים שיש בהם חייט. הגויים יעשו תכניות ואנחנו בעזרת ה' ננצח, עוצו עצה ותופר. הם יכולים רק לעכב את הגאולה אבל לא למנוע אותה. קודם שהשחר עולה החושך גובר ועכשיו אנו מצפים כבד לאוד שיבקע ויעלה. אני מביא את ברכתי הנאמנה המצאת מהלב: נזכה כולנו יהד עם נשיאנו הגדול לשמוח בגאולתנו השלטה, הרב הראשי לא"י הגד ב "צ עוזיאל: ישראל _וקוב_"ד, — חד הוא ולכן המטרד. הבי קדושה היא . ' לארגן אח כנסת ישראל. זהו ממש קודש הקדשים. והאורחים הנבבדיט עשו הרבה בבוון זה וגדולה זבותם. הייתי. פעם חברו של הרב גולד _בהמרתי _בנוירק והכרתיו בפעולותיו וראיתי את מסירותו הרבה בעבודתו. נשיא המזרחי וסגנו, הזקן והצעיר — זהו בבחינת המטבע של אברהם אבינו שיש בה זקנה וצעירות הבאים שניהם לידי מזיגה נעלה, תפקיר המזרחי — להביא את האהבה בקרב S3 ישראל, אהבת התודה ואהבת השט וכפופי האהבה יביאו לידי הגאולה, אני מקוד, שהבינום של המזרחי ינית את היסודות הבריאים אשר עליהט יבנה בניננו השלם. _רהרב מאיר ברלין מביע דברי ברכה למר _עזפירא ולמד . 0ז, שרגאי לרגל שובם מהכינוס הציוני בלונדון ומוסר את הנהלת המסיבה לידי ד, ד ב משה _אוסטרובםקי. דברי ברכה נאמרו עוד על־1 ידי:הרב י. ברמאן, מר ש. ז. שרגאי, ד"ד י . אנגל, הרב ש. ד. כהנא, הרב ח, בדונרוט, הרב משולם ראטה, הרב ש .. מוין, הרב י . וורטהיים, ד"ד ש, ב, פלדמאן, מר משד, שפירא, ד"ד י . וולפסברג, מר דוב ווים, הרב מרדכי אוסטרובסקי , מר יצחק וורסל, מר מ• קאלכהיים ומר א, מ, גגיחובסקי. הרב זאב גולד שהשיב בלפי המברכים אמר: הנני בבחינת " גר ותושב אנכי עמכם, " אינני אורח _־באדץ אלא חוזר אל הארץ אשר אני אזרח בתוכה. אני מאחל גם לשני חברי לשוב ארצה ולהתישב בה ישיבת קבע. מאושר אני מאד שזכיתי להיות ע_9בס לראות את חברי הגדולים ואת חשובי
התניעה בארץ _ובחו''ל במסיבה אחת. הרב גולד המשיך לספר זבדונות על־1 עבודת המזרחי באמרי־ _קד־ז זהפליג בשבחם של מר גלמאן והרב קירשבלוט אשר הודות לעבודתם המסורה ללא גבול התפתחה עבודת המזרחי המזרחי באמריקה במרה גדולה מאד והיא תופסת מקום י שד־1 כבזד בציונות וביהדות האמריקנית. מ ו* ל?. ג למא ן: "טפי. בראשית ? ־דבריו . עק-י החרדה הגדולה שמילאה את לב כל• חברי התנועה באמריקה לשלומו של הרב ברלין לאחד שנודע שם על דבר מחלתו. שכן הרב ברלין הוא שהקים את תנועת המזרחי באמריקה ועל ידי כך הציל ממש את היהדות האמריקאנית. הוא הביע את שמחתו שהרב ברלין מחליט והולך ומאחל לו רפואה שלמה והמשכת עבודתו הקדושה. בהמשך דבריו סיפר על התפתחות המזרחי באמריקה ועל חלקה העצום בכבושיה של: מיהדותי- הדתית שם. י"'הודות ' לעבודת המזרחי באה התפתחות גדולה כוזיים הדתיים בכלל, בשמת השבת והכשרות ובשדה החינוך. המזרתי תומך עכשיו בישיבת הרב יצחק אלחנן, שנעשתה מוסד גדול ומפואר. המזרחי קרא לאסיפה-. גדולה של־1 נציגי בתי הכנסיות . לחיזוק הדת והשתתפו בה 1500-3 נציגים. היתה זאת האסיפה הגדולה ביותר של היהדות- הדתית, ממנה היתד, השפעה גדולה גם כלפי פגים לחיזוק רוח היהדות וגם כלפי מוץ בעיני הממשלה, להראות את הקשר הישר בין שמירת המצוות ובין בנין ארץ-ישראל. המזרחי משתתף בעניני. הצלה ובאיסוף הכספים י הרביםשנשלחיט לארצית שינית שיש ג:י'ז שרייי מר _" _^ ־ רד. תלמידי ישיבות וכו if*?! *>?X &'\vy_& / !P_^ _fflfim _^ '\ _^ v _^ _\ _^ _^t' Slv , '
כי המזרחי לעולם לא ישלים שיבדילו ויפרידו בין החזקת התורה., יסוד ישיבות, שמירת השבח, השפעה לקיים המציית יכין העבידה המדינית והישובית בארץ ישראל. המזרחי נלחם וילחם לאיחוד כל ערכי היהדות ללא הבדלים והפרדים, מבלי להגיד זו מצור, קלה וזו מצוד. חמורה, עבודתי עד כה — סיים מר גלמאן — מוקדשת לשני יסודות: תורה ואדץ־י י שראל, וכך אמשיך גם להבא. ד. ד ב מ. ק י ד ש ב ל ו ם: שהיד. אחרון לנואמים, הפליג בשבחו של הרב גולד, שהוא חושב אוחו למורו ודבו בעניני התנועה וסיפר על עבודתו הגדולה של הרב גולד למען המזרחי באמריקז., — בדברים שלובי הומור . המשיך הדב קירשבלוס לספר על עבודת המזרחי באמריקה והביע את דעתו שעוד יזרמו עולים רבים מאמריקה לארץ-ישדאל , אבל לא מתוך לחץ מבחוץ אלא מתוך התלהבות, אידיאל וחיבת הארץ מבפנים. הרב קירשבלום אמר שהוא מקצר בדבריו ועוד יוסיף וידבר י בועידה העולמית של המזרחי. נעל את המסיבה הרב משה־אוסטרובםקי. שקרא את המסובים להשתתף בעלייה לדגל " זכר הקהל" שתתקים בב' _דחול המועד סובות, פעולה חשובה המשותפת לכל מלקי התנועה. בשיית "דית־ קוה" ננעלה המסיבה. ידיעות קצרות ידיעות כלליות — לנמל חיפה הגיעה האניו. הפורטוגזית . לימד., ' שהביאה *1נ עולים מארונות אירופה וצפון אפריקה' בין העולים 42 חברי . ברית חלוצים דתיים• (_בחיד—. ( הכינוס השני של ברית השבתי נתקיים בירושלים גחוהמ-ם כמעמד הרבנים הראשיים לאי י , אדמור'ים וצירים מכל האדץ. נתקבלו החלמות לחיזוק שמירת השבת בארץ—. חברי ועדת החוץ של הקונגרס האמריקני , ד, גנ' פ. _בולטון ומר ק. מאגד ביקרו בארץ. כן גמצא בארץ הסיגאטור קלאו ספד החוקר • את מצב מסחר החוץ בארץ. אניה ראשונה מפולין הגיע בקרוב _אדצרה-. "הבימה, " התיאטרון העברי הנודע' נכנטד, לביתה החדש והמפואר _כתל־אביכ.
בתנועה — אספת עם רבתי _החקייטד. כשבח בראשית _כידושלימ מטעם הסתדרויות המזרחי והפועל המזרחי , על?הנושא . :_במערכחנו המדיני ת, . כאספה, שנערכה באולם הגדול גיותד בעיר, נאמו: הרב זאב גולד. מר משר, שפירא, מר ל. גלמן והרב מ. קירשבלוס. פתח:מ. קלכהיים—. בהחלטה שנתקבלה עיי הסתדרות המזרחי כאנגליה בקשר לשמועות על עתידה של ארץ־ישדאל נאמד. !אנו מפצירים בממשלת בריטניה שתמשיך ללכת בדרך הצדק והכבוד ביחסה כלפי היהודים. _מגיעת ארץ ־ ישראל מן העם היהודי כמוה כהכחשה האמת והתוקף של התנ'ך-. טקס הגמר של מחזור ח' בכפר הנוער הדתי נתקיים בחגיגיות רבד, במעמד חניכי המוסד ונציגי התנועה—. ידיעות אישיות הרב זאב גולד ירד המרכז העולמי של המזרחי ומנהיגי המזרחי באמריקה מר ל. לגמן, הרכ מ. קירשבלום יה• הולנדי־ מסיירים בארץ ומבקרים במוסדות _התגועד. והישובים הדתיים. מסיכות קבלת־פנימ נערכו _לכבודם עיי מוסדות התנו»ה ומהיגיון-. ד"ד זרח ורהפטיג, ממנהיגי הפועל המזרחי , באמריקה יצא לצרפת וביקר שם כמחנות השרידים. ־־־ מ. קרינה יצא בשליחות . הפועל המזרחי' לארצות־הברית מסחר וכלכלה - סחר הייצוא הבריטי לשנת 1946 . נאמד •בכמה מאות מליון _לייש. ארצות המזרח הקדוכ, בתוכן _אדץ־ישדאל. מכסות מהסכום הזה כ־80 מליון לייש—. קבוצה אנגלית ארצישראלית של בעלי הון התחילו בנםיונומ בייצור• כקנה' מדר. רחב של חמרים פלסטיים בארץ. למעלה _ט־80% של חמדי הגלם הדרושים לכך אפשר להפיק מיט המלח וכתי־ _הויקוק. . ?~ מצפים לקבלתם הקרובה על משי וסחורות טקסטיל מיוחדור־ז * בשווי של כמד. מאוח אלף . לא" מהודו—. בתפוצות
2000 — מיהודי פולין נמצאים עכשיו בשטח הונגריה—. »דיה הנדלד, נציג בחיד באנגליה יצא מלונדון לשבדיה לדון בענינים הנוגעים לעליית הנוער ולסידורם300 -. אלף דולר אספה המחלקה החרדית של •הקהק"ל באמריקה בשנת תשיר'. בראש המחלקה עומד הרב מרדכי קירשבלום. ־־ הוקמה ועדה מצומצמת ליד המוסדות הלאומיים *תרכז את העבודה בארץ להספקת ספרים לשרידי הגולה באירופה, דפוס הפועל המזרחי , ירושלים.