הצפה, 16 נובמבר 1942 — רבת _unuu [כתבה]
רבת _unuu
גז\_1?ר_&לי _3ון\ ־
ליובלה ההמשיס *מל שושנה פרסיץ בעולם היהודי קנתה לה ־שושנה פרסיץ שם גדול בכמה וכמה מפעלים צבוריים 'ותרבותיים, שהתמכרה להם בכל לבה •ונפ--שה ובעבודתה השקיעה מדר. רבה ־של מרץ :כשרון, שנתברכה בהם מן השמים בשפע רב. אולם בכל 'מפעליה הרבים ־והשונים ־של ש ושבה ברסיץ ביכר רעיון אחד, שהוא המשמש לה כוה מעורר :ומלהיב. אין, זו י בלבד חוצאד, ש יל עודף ־ _כוחוה, המביא הרבה אנשים' רבי פעלים !לאחת בכל מפעל הבא לידם, שיש בו כדי להעסיק את את מרצם, אלא משאת ־נפש אהת, המבריחה את כל מעשיה והמאירה את דרך עבודתה. רעיון זה, משאת־נפש . זו — הוא;חינוך חדו!היהודי באחבח לעמו, לארץ־ אבותיו וללשונו הלאומית, למן עבודחה במוסקבה ביסוד בתי ־פפר של "תרבות, "בהוצאת-—-הספרים /'אמבות, "שיסדה באודיסה והמ־. ~יכה בגרמניה והעבירה לארץ" י־שראל, ועד ההנ"־ י ה של מחלקת חתניך בעידית י תל אביב — אנו מוצאים בה את חדאגה הריה להקנות לדור הצעיר אח החינוך העברי השלם •־ ואת האהבה לערכי התרבות הישראלית.
ברשימתי הקצרה ' אין בדעתי לתת סקירה על כל המפעלים, שיסדה ופרנסה שישביח פרטיץ או ' שהשתתפה בהם_'. דבתת ־ פות רבה. את :זה ;וודאי יעשו א!;רים ' ..., הבקיאים־ יותר ממני בעבודתה בכל _מקציוי .,. עות פעולותיה. אני רוצה רק דס2ר מעט י — לכבוד יובלההחמישים — עדי ? עבודתה . במקצוע אחד., הקרוב ללבי ביותר, ד&ז ־ ביתי במשך כמה שני ים לעבוד עמה •במחי - צת אחת ולראות בעיני אתי טי י ב עבודתיה ולעמוד במקצת על תכונות נפשה של הא ־ שד, רבת הפעלים הזאת. כוונתי לעב ודתה בהוצאת הספרים "אמ• - ? בזת. " הדבר הראשון שלקח את לבי בעבודה של. הוצאת "'אמבות" היא —המעוף הגדול של המפעל. תענוג 'גדול היה לשמוע את דברי שושנה פרסיץ על התכנית הרחבה י והמקיפה של "אמגיות, "על בל מה שהיא חושבת לעיסות. השם , 'אמנות" שבחרה להוצאת הספרים שלה( היה חביב עליה, משום שהוא• . כוללי הרבה •יותר. מספ ־ ר ו ת. אמנם לא עלה כידה להגשיםאפילו -: חלק ממה שהגתה, אבל אלמלא המעוף " שבתכונתה לא היתה מוציאה את . ספרי "אשבית" בשפע כזה.
הדבר השני שהבעים, את השתתפותי, ב"אמנזת"_־ . :מיסודה של שושנה. פרסיץ ,., היה הטעם . הטוב, הנוי 'וההידור', שהשקיעה במו"ל בכל ספרי :וכפר. את הטעם .. הטיב בהוצאת . ספרים לבני הנעורים רכשה לה על ידי בקיאותה בספרים מסוג זה בלשונות הלועזיות אולם התשובה לנוי ולהידור של ספר — נדמה לי — באה לה . בירושה מדורות של עשירים יהודים, שהיו מפזרים ' מהונם על נוי :ועל הידור ־. של מצור., כמד ,. פעמים, בזמן שהייתי רואה \ את שושנה פרםיץ, כיצד היא מתנאה בספר v חדש של "אמנות, "בדפוסו הנאה, בכרי־ כתו המהודרה, היה עולה •בדמיוני מראה הרב בעירנו בשעה שלשמח שמחה גדולה על האתרוג המהודר עלבמהודר, שעלה בידו לקנות. jj והדבר השלישי: — 'וזה אולי העיק. ־:, י — שתמיד היתד:'לי הרגשה, כי הוצאת "א מבות" אינה עסק כשאר העסקום, אלא _, מוסד של אדם '"הגיע אליו מתוך אהבה ־עצומה ללשון העברית •:מתוך אמונה רבה ., י'—כי כל עמל וכל קרבן כדאי הוא בשביל המטרה הקדושה: לחבב את הספר העברי ־על חדור הצעיר.