הצפה, 22 דצמבר 1938 — ‭" " "‬ על פני המ_0ות [כתבה]
" " " על פני המ_0ות
;?א. י . גולדראט
— לעזיבת "מחנה ישראל" —-
עזיבת "מחנה ישראל" ממתיישביה מעידה על כשלון עבודתה המעשית של- "אגודת ישראל" בארץ ולמען בנין הארץ". מהנה ישראל" כנקודה התיישבותית אחת ויהידד. של ., אגירתישראל . ". שימשה אבן־בוחן ליי בלתה הממשית ־ ולכושר -: פעולתה, ובעיקר, לסיכויי הצלחתה;־ בשטה ? זה. מחובתנו אנו', אנשי "אגודת יש־ ראלי'־ ובייחוד כפועלים ". אגודתיים, " להסיק ממאורע: י רב ערךיכבד . י ־תוצ־ אות. ::זה אתל'־ המסקנות הראויות. לברר לעצמנו ולאחרים:, בלא משוא־
פנים והעלמת האמת, את הסיבות והגורמים שתביאי לדעתנו, לכשלון זה, כדי ללמוד ממנו להבא. מהי הסיבה לכך, ש"אגודת יש־ רא יל" עם היותה הסתדרות מסועפת, רבת השפעה וערר, תנועה בעלת מאות אלפי הברים, לא הצליחה עד עכשיו ליצור מפעל בן־קיום בארץ־ ישראל, אף־על־פי שהשקיעה מאמ־ צים, בפרט?בשנים ; האחרונות כדי ליצור ערכים בעלי , משקל : בארץ ? הסיבה נעוצה בראשיתה של "אגו - דת ישראל. "במעמד היסוד שלה בקאמוביץ, שמה לה למטרתה העי־ קרית לקדש מלחמה בבל השפעה חילונית: שחדרה לעם וחדשות מק־ ?־ רוב באו, י ואף שבאותו י מעמד הוכרז גם־בן על עמדה חיובית לבנין הארץ, כחובתה המייהדת . של היהדות החרדית הנובעת ממצוות יישוב אךץ־ ישראל. _:_~ הרי ד הכוח הדוחף העיקרי והגורם המכריע:היתד. ההתנגדות לכל
מה שריח חולין נודף-־הימנו ושיש בו. משום שמץ שלככל הגויים . בית. " ישראל";"־־לכן :גבר?;• היסוד: השלילי על החיובי ונקבעה הלכה לדורות: דע לד, איש• "אגודת ישראל:, " מחובתך ללחום ולהתנגד לכל דבר שגופו: נוטה ־ לרשות הרבים של אחרים. נמצא , ־ מצוות לא תעשה ?שמענו, אבל מצוות •עשה ־מנייןן : . '. וודאי, _? ': התפקיד כשלעצמו", היינו", להחזיר עטרה' ליושנה_^ ולהדוף" סכנת ההשתלטות: של יסודות ? זרים לרוח ־ ;? ישראל _;' סבא בתוך האומה '— הואי קדוש ונשגב. ־אולם, '' '1 :טעינו 1 בחשבנו , ' שמטרה זו הושג ותתגשם;־'בחיים', בשאלה _=בלבה י' בביקורת ובהצבעה על מומי אחרים, " מבלי' להתמיד ביצירת גם חיוב י עצמי;חיוב — משלנו;ובהעדר חיוב־עצמי?מוכרחה :: ' להתבלט בסוף ' הדברים גם שלילה' ־ עצמית. החלל : הריק שנוצר ברבות הימים נראה לעין כל.
אותה ... שיטה ' הטביעה-את. חותמה על מהלך העבודה של "אגודת יש־. י ראלי' בנוגע לבנין הארץ ואף השפיעה- על ד'לד־תמחשבה־־והלך־הנפש " של חבריה. עבודת יצירה ממש• בא־ רץ־ישראל היתד, טפלה אצלה, אך ורק כדי לצאת־ ידי חובת "בנין הא. " רץ, "כביכול, ואף ־ גם זאתי בזמן גיאות ? כלכלית?ובשעה של " שבר בארץ, " עצם גישתם של. מנהיגי "אגודת ישראל" העולמית לבעיית אדץ־ישראל -היתה• ? פושרת• ' ואפילו קרירה, גישה מתור טעמים של קונ־ יונקטורה וחיזוק עמדותיה, או תחת. לחץ הנוער האגודתי, נוער־מעפיל, חדור: מסירות והק -רבה י למען הארץ : משאת י נפשם. ברם, אף פעם לא " ;תפסה-שאלת: ארץ: ישראל- מקום, ;בראש: ולא הועמדה במרכז העניינים, ומנהיגי ה"אגודה" :לא הקדישו לד, את מיטב יכלתם. מאמצי־אמת, מסי־ רות ורצינות וגם אחריות במידה' הדרושה. ועוד יותר: אהדים ממנהיגי האגודה, מתוך התנגדותם לציונות וההווי החפשי המתרקם בארץ, התייחסו בסתר־ לבם בשלילה לבנין ' הארץ בכלל וכפת בעצם ' ־־ה חובה; " שלי , ־ כל עבודה מעשית _מיצד "אגודת;יש-
ראל" להחיאת הארץ והקמת הריםו־ •תיה. אין תימה, איפוא, שכל עבודת הבנין והיצירה ' של".. ־ אגודת ישראל" נסתיימה בכשלמ גמור ומאזנת ד, מ־ עשי היא כה שלילי. כך הוא חוק החיים, גזירת המציאות והשתלשלות קבועה מראש!בהעדר מסירות וא* הבה לדבר, נכונות לסבל ולאחריות ועקשנית ולא ליאות. הרי הזנחה. רישול ואפילו התנגדות שבלב יוד־ שור. את מקומן. נחטא להאמת אם לא נביא בחש־ בון עוד גורם אהד שבעטיו הגענו עד הלום: ב"אגודה" הירושלמית או לפי הגושפנקא הרשמית!מרכז אגודת ?ישראל ? בארץ, ? שמתוך ' קיצו - ניותה וקנאיתה הנפחת, התעלמה בליל מכל הנעשה סביבה, התכהשה בהחלט לשעה;ההיסטורית:הזאת, תוך בדי מלחמתה הנטושה בציונות החילונית נקטה בעמדה . שלילית גם כלפי מפעל הבנין, גאולת הקרק ע ויצירת מקלט ומפלט . להמוני ישראל הנמקים בגולה' • הנתונים למשיסה ולביזה' לטרף ' ולשבי.
"אגודת ישראל" בתפוצות נתנה אימון ל"אגודד", שבירושלים, בתורת ה"אנשים על המקום, " הבקיאים . בבעי ' \ת הארץ, והיא מעלה:באימון . זה שניתן לה. במקום לעורר ולהלהיב את ההמונים . החרדים בחוץ־ לארץ לבוא לעזרתה למען קדושת הארץ, על ידי, יצירת דברים שבחיוב .., בייסוד קיבוצים ומושבים שלשומרי אמונים, י בייסוד מפעלים י כל־ . כליים למען• הפועל - ?החרדי> לעזור לביסוסו ולהתערותו, לגייס הון. למען התיישבות דתית" וכוי — עוררה ה"אגודה" הירושלמית ־ את הג ו לה ה"אגודתית" למלחמה למען קהילות
נפרדות: י. )שמלבד י ירושלים. איך. זכר . למו_, (השקיעה, את:: כל? -. מרצה ?; ואונה-. ־ ' במלחמות־םרק ופעולות מעשיות ממשיות, -מאן. דבר שמיהו_, _' וכלפי חוץ;, :'המטרת " תזכירים: לחבר הל־ אומים, י ראיונות אצל הנציב.. ביקורים . : 'ימשרד. ' המושבות בלונדון ' ' והו־ פעה , 'לפני וועדות '' . —. ' ושלום על י "אגודת ישראל;" אכן, בעזיבת " "מחנה' ישראל" מת־, בטאת'; בכל היקפה;הטראגדיה של הנוער ה"אגוךתי, ;"נוער זה ' שגמר אומו־: י להתחיל בחיים ; חדשים, ' חיים של־יעבודה ממש י ויגיע '" כפיים ולקד - שם ' בתורת די , וגם ללחום ; למען השלטת " התורה ־ י במולדת המתחדשת
בכיר שטחי החיים ־ — נוער זה מאוכזב מאוד:. עולמו' חרב עליו. מנהיגיו לא הגינו לרוחו ולא . י . היטו .. אוזן. קש־ ' בתי לדברי י תוכחה ולביקורת שנאמרו ' ובשבו מפי י טובי "פועלי אגודת יש־ ראלי" שחזו מראש את הכשלון המתי . ק רב. ־ הנוער האגודתי' עומד י על פר־ שת דרכים. מצד" _אחד עליו להודות מאונכ. באפסותם של כל כושר־פעו־ לה 'ויכולת־'יצירה מצד' אגודת־יש־ ראל בארץ, ובאותו זמן, האידיאל שלו לא נתערער ובאורו הוא רואה י " את אור החיים לאומה כולה. אמ נהיה כנים ' לעצמנו, מן ההכרח לבוא. לידי מסקנות ראדיקאליות'_, יש לשנות' את ' עמדת ההתבדלות. יש לבוא ־ בדברים עם ־ " הסוכנות היהודית" ואף להצטרף אליה;השאלה: של חינוך;ותרבות • " ששימשה- מכשול עיקרי להצטרפות' " אפשר-לקוות, שת---סולק. עוד. לפני : :שנים מספר הביע
מר בן גוריון, בשיחה עם• בא־פוחה של " ה"אגודה. _" בווארשה , שהסוכנות מוכנה' להוציא?מתחום פעולותיה ' את? ענייני החינוך והתרבות. יש איפוא . מקום • : לסידור מוסכם. ? : בייחודבשעה :?' י זו י לנוכח ' הקאטאם־ טרופה. 'האיומה של אחינו בגרמניה, המצב:הפוליטי: וגם הכלכלי החמור,
שבו: אנו ' נתונים .. בארץ, צו חיוני להתייצב במערכה הקשח בשורות מלוכדות של כל חלקי האומה. על . , : , אגודת . ישראל. " להחליף. את העיקרון של אי־שיתוף?ובדידות בשיתוף מלא עם כל שאד חלקי העם, ובפרט עט "המזרחי" ו"הפועל המזרחי" ברוח ההסכםי ־ שנחתם ? בפאריז, באביב שעבר. בייחוד חובה קדושה מוטלת על "פועלי אגודת ישראל" בארץ לתת יד ל"הפועל המזרחי" ' ולהקים ביחד הסתדרות פועלים דתית אחידה, ובזה לחזק ולבצר את עמדתו של הפועל הדתי ' והשפעתו בהיים הציבוריים.
בשיחה אודות תכניותיו בדבר די־ אורגאניזאציה" והשכנת סדר ב"קרן היישוב" אמר ד"ד ברויאר לפני שנה : ישנה תפילה קדושה: ונשגבה "למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה, "אם :?במשך?זמן:מסויים איווכח לדעת, י ? שאין;הברכה. ־מצוייה במעשי ידיי '? למען? ? קרן ' ־? היישוב" נסיך ביחד * את המסקנות המרחיקות?לכת ביותר. זהו הנםיון ד"אהרון. דומני;שהנסיון ההז, האחרון' -, לא הצליח. ? נשאר ?לנו, איפוא, להסיק את ? המסקנות הראויות והמרחיקות לכת באמת. . נחפשה ־ דרכינו בעוד מועד. - י