הצפירה, 3 ינואר 1912 — : _מונגוליה. [כתבה]
: _מונגוליה.
*: : בדיבואציה שבחיגה השתמשה לראשונה, כידוע כבר לקוראינו, מדינת מוגגואה, אשר היתד, שייכת לממלכת חינה ימים רבים, ועתה גפרדה והיתה לממלכה בפגי עצמה_, אשר המליכה עליה את הכהן הגדול שלה. מדיגה זו נמצאה בין סיביריה_, מגדזוריה, חיגה, טיבט וטורקיסטאן. מדת שטחה עולה לכדי 2, 831, 000 קילומטר מרובעים (בשטחן של איםטריה_, אשבנז_, שייייץ_, איטליה, צרפת, אגגליה_, שוודיה וגורווגיד, יחדו. (בצפונה של המדינה נמצאים הרי אלטייא_, בקרן דרובית־שערביתהרי טיאן־שאן_, המסתעפים לכמה וכמה סעיפים. בקרן ררומית־םזרהית גטצא המדבר הגדול גובי. מבין ההרים אך מקצתם מכיםים יערים, ואולם בתוך המדבר נמצאים הרבה מקומות המביטים דש11י של ערבה. המדינה עשירה מאד בשפעת מתכת_, ובהרי אלטייא נמצא גם זהב. יש במדיגה גם המון חיות, אשר עורותיהן נמכרים לאדרות שער. אוכלםי המרינה ריבם מונגולים, שהם מתחלקים לשבטים שונים, המונגולים בכלל הם בעלי קומה נמוכה, עיניהם קטנות, הממם רחב ושטוח_, שפתותיהם עבית. הם יושבים באהלים עגולים, המכוסים עורות. רובם מתפרנסים בגדול בד_&ות_, ונודדים ממקום'למקום. מספרם מגיע לבדי שלשה מיליונים.
בטדותיהם ובמגהגיהמ גשענים המונגולים על תורתו של ' בודדא_, אשר בה הם דבקים מאד והמון לאטים (גזורים) שומרים עליה. מנהלם של הלאמים הואהמשגה לבודדא על הארץ_, "הכהן הגדול, הומוחט, "היושב " בעיר _" הבירה אורגא, . אשר עד עכשיו גתטנה על ידי הדאאי־לאמא בטיבט בהסכמתה של הממשלה בפקין. עכשי הטאבו עליהם המונגולים, בידוע, את ה"חומוהט" שלהם, _הע־טא־הע . עיר הכירה אורגא_, הנקראת' בפי החינאימ קיףלון ובפי הםוגנואם -קירען_/ או באגדא־־קודען, יושבת בצפונה של מונגוליה_, ליד הדרך המובילה מקיאהטא לפקין_, יחיא נחלקת לשתים•. לעיר . המונגולים, שבד, יושבים בעשרת אלפים לאמים, ולעיר חינאית_, הנקראת בשם םיימאטשץ. אחרי שפרצה _הריביאציה קמו המונגולים וגרשו משם את החינאים. הקורות העתיקות של עם המוננולים אינן נודעות_, ואך. בימי המאה השלש עשרה_, בימי ממשלת המל ך דזינגיס־־ חאן. או טעמודזין_, אשר לבד מדינות רבות באזיה התיכונית והמערבית, גורע שמם של המונגולים בעולם. בניו ש. ל המלך הזה כבשי את הינדי, בטא את הכאפות שבבגדד ־והורידו שולטגים משאתם. בשגת 1237 חדר מהנר, נירא ואיום אל ארצות הםלאווים , כבשו את מוסקבה ושלש שנים אחרי כן עבר במדינות הסלאווים והחריבו ערייפ וכפרים ובאו לפולין והרבו להחריב ולהשחית. משם באו לשליזיה, אך שם הדפו אותם הפולנימ ונוסע הצלב יחדו, ובאו למוראביח, ששם
הוכו מכה גדולה בשנת 1241 . משם באו• לאונגאר והפילו את חתיתם על אירופה המערבית. במחצית המאה השלש?עשרה השתרעה ממלכת המונגולים ? • טיס המזרחי של חינה עד גבולות פולי ן וממדינות הרי היטאאי עד פנים םיביריח . • למוננואסיש ספרות גדולה ועשירה ורבים מספד התולדות שלהם תוגרמו אשכנזית, רוסית ואנגלית , מאד, שנים אחרי מות דזינגיס־חאן _, התהילה ממלכת מונגוליה להקרע לקרעים, אך המושל במוגגוליח בעת ההיא , טימור, הזק את הממלכה במונגוליה עצמה. בימי המאה השש עשרה פסקה מונגוליה להיות ממלכה עומדת ברשות עצמה ועברה לרשותה של הינד.. ואולם עד הזמן האחרון היתד. למונגוליה כעין אוטונומיה ואך מס העלו המוגגולים להיגד.. בראש הממשלה במונ• גוליה עטר בא כחה של הממשלה בפקין, אשר גקרא בשם תתאר " אמבאן" והיא משל כארבעה גלילות, שכל אחד ואהד מהם נתחלק למחוזות. בכל מחוז _ומחיז שלט נטיך, אשר יועציו היו נסיכים נבחרים ומאושרים מאח הקיסר בפקין. כל הנסיכים האלה היו נחשבים לעבדי הכהן הגדול באורגא . לפני הריבולוציה שאפה הממשלה בהינה לבטל את האוטונומיה של מונגוליה ואסרה על הנסיכים לבוא בדברים על דעת עצמם עם בגי חדל. אהד כך התהילה ממשלת היגר. להעביד למונגוליח את בגי חינה ולהישיבם על גבולות רוסיה . בימי הקיץ שעבר נוסדה האורגא לשכה לקולוגיזציה והעברת בני חינה למונגוליה גדלה מאד * ..
בני הינה, אשר נושבו במונגוליה , לקחו להם את האדמה דפוריר, ועבדו אותה תחת הממנואם השונאים את עבודת האדמת. אחר בך עברה השמועה, שממשלת חינה אומרת להנהיג במדינה אדםיניפ_&רציר. חינאית, לסגור רבים מבתי הנזירים , לספת אל- הצבא. את _הלומים הצעירים. כל זאת עוררי. בלבם יעל הטוני נולים משטמה לתינאיס_, ולבן בשעה שפרצה הריבולוציה, . קמו ונפרדו מחינה .