הצפירה, 6 פברואר 1903 — קרית ספר. [כתבה]
קרית ספר.
יצא ל\_זיר החלק השני מהספר הנכבד כספרות התלמודית " אהבת ציון וירושלים" כילל "שגויי נוסחאות וגירסאות מתלמוד ירושלמי הנמצאים בספרי הראשונים ' בדפיסיס ישנים ופראגמנטין כתבי היד טס הערות ותקינים" מעשי ידי המבקר _הממיןן והתלמודי הגדיל מר בער ראטנער מווילנא . לפני שגתיס הוציא לאור את החלק הראשון על מסכת ברכות אשר משך אז לבות המלומדים והיודעים בטיב חכמת ישראל העתיקה, במצאם בי ידיעה •רחבה ועבודה חשיבה במקצוע בלתי מעובד כתלמוד הירושלמי יהעימדיס בראש החברה " *יק שכויפנווננ" בברלין נתנו ידם לי י להוסיף חיל לעבוד. עבודתו ולהוציא לאור את •יתר החלקים כסדרם, והנה זהו החלק השני המינר לפנינו על מסכת שבת . ובחלק הזה כמו בחלק הראשי! אנחנו' רואים את שקידתו העצומה של המחבר הנכבד מל ספרותנו העתיקה ושימת־לבו לכל אות ומלה שפלנוה קולמסס של קדמונינו ז"ל , להאיר אור על הנוסחאות הישנים , לצרף וללבן כל גירסא גכזנה ולהראות על כל נזעות שנפלה בדפיס ישן , ובזה הביא תועלת מרבה לכל ההוגים בתלמוד ירושלמי שכידוע רבו ככלו מלא שבישי הדפוס וכועיוח המעתיקים עד שכמעט אי אפשר ללמד בי וגס מפרשיו נלאו למצוא את הפשט הנכון ייצטרכו למצא את הדרך באמצעות הפלפול וההדיר , ויש שכל היגיעה הרבה וקישי הענין באו באשמת אית מייתרת שאיזה תלמיד טועה כתבו או איזה מדפיס הדיוט קלקל את הכינה בהחליפו ז' בחי וכדומה מהדברים המצוים . והמחבר דנן לא חש על טרחתו הרבה ויחפש בכל ספרי הקדמונים הצפיניס בגנזי . הביבליתקאות ובכתבי היד בלים יקרועים להשיזת את הגוסחאוח ילמצא את נקודת האמת המכוסה בערמת אפר ואבק עולמים .
תועלת ספרותית מעין זו הביא הח' רפאל זאלקינד דאבינאווין להתלמוד בבלי בספרו " לקלוקי סופרים, "אבל בשעה שלפני המחבר ההיא היו הגמרא בבלי ומפרשיו הראשונים להשתמש בהם ולמצא על נקלה את שנויי הנוסחאות , הגה לפני מחברנו דנן אין שום ספר מהראשונים שיפרש את הירושלמי , כי כידוע לא רבי חכמינו מאז להגות בו כבתלמיד בבלי וכמעט שהעלימו עין ממני , והמעט הנמצא בנוגע לי מפוזר בספרים עתיקים שינים בין המון שו"ת ומפרשים, שעל מחברנו היה לחפש אחריהם ולעיין בהם ימים ולילות עד אשר מצא שורה או שתים הנוגעת לעבידתו .
המומחים לחכמת ישראל בחויל שמחו מאד לקראת הספר הנכבד והחשוב הזה, ומשיצא לאור החלק הראשון על מסכת ברכות יצא הפרופיסור באכער במאמר גלול בהרעוזי" _" להללו ולהראות על גדל ערכו וגם הד"ר האפמאן הרבה לדבר בשבחו בה _" יידישמ פרעסע, "וראוי היה מאד כי גם אחינו ברוסיא שרוב מנין תופשי תורה בה ידעו להוקיר את הפיעל הכביר והמרוץ הזה שכמעט יחיל הוא במדינתנו שמקדיש כל ימיו לעבולה שאיננה מביאה שום טובת הנאה גיפגית, להאיר אזר על ספרותנו העתיקה שהולכת ומשתכחת מיום ליום .
מינח לפניני ספר " הנותן בים דרך" והוא , כפי שכתוב על השער, " יכוח בין חריף ובקי איזו היא דרך ישרה בלרכי הלמוד שיבור לו האדם בים התלמוד . ואגב אורחא יפיץ אור על הרבה מאמרים בש"ס , ברמב"ם ישאר ספרים , בבקיאות זהגיזן נערכים זבחריפזת זסלסזל ממולחים , מעוטר ומוכתר בירכתים הערות מגלילי הלור מאירית עינים. חיבר בעזר רבון העולמים ממני הצעיר לימים יהילה ליב הכהן פישמאן מ"מ _במארקילעשט. " בהקלמתו לספרי יפנה המחבר לקהל _קיראיו זמתחנן לאמר:אל תביטו אל כמיתו יאל תבוזי לקטנותי , כ י לא " בקומה גבוהה הכמה ולא בכתפות רחבות בינה ;יש ספר עב הכרס , קומתי כארז יהוא מלא פחתת ומנערת ;ויש מחברת , קטנה כזרת, י־יא תנחל כטל ותפארת_, גם לא מנקילת שנית המחבר (בן עשרים ישש שנים אנכי היום)
תמולו את ערך הספר , אל תראוני שאני שחרחר ושערי עיל לא הפך לבן, שיתי לבבם חביבי אל תיכן הספר _, הסתכלו במה שיש בו" . ותוכן הספר הוא , כאמור . יכוח נמרץ בין שני גבירים במלחמתה של תירה, האחד בקי והשני חריף , החריף יתן בקולו על הבקי ואזמר " : על מתי מאנת להוקיר ולהכיר , את מסלת החריפות, הפלפול והחליל אשר לולא הס שעמל לנו מי יורע אם נתקיימה תורה בישראל" וגם זה _, הבקי לא ישים ירו בצלחת ויען ייאמר :הלא זה לברי אליך " מאז , כי לפי לעתי נעלה הוא לרך הבקיאות על הפלפול והחריפית . שקר החלול , הבל החלוק _, כל פעלם מאפע ומאומה לא ישאו בעמלם, רק לרך הבקיאות היא תתהלל" זהמחבר לנן ישים בפי שני גבוריי טענות ומענות. ראיות והיכחות , על כי סיף סיף תעלה ביד הבקי להכריע את מננלו ולנצחו נצחין נמיר והחריף המנוצח יקום , כפי שמעיל המחבר , ממושבו וקורא בקול בהתלהבות נמרצה " : האר,. האח!מה יפית ומה נעמת בקיאות, אין לשוחח עוצם נפלאותיך . אין לתגית תוקף מפעליתיך זאין לפענח עומק תועליותיך" (עמוד (94 . א"ד,