הצפירה, 26 אוגוסט 1901 — ע"ד בית אוצה"ס העברי שבוולנא. [כתבה]
ע"ד בית אוצה"ס העברי שבוולנא.
מפוזרים בבתי עקד של אנשים יחידים אש־* הוקירום מפז, אוצרות ספרי הנרמ"ש והרב ר' זלמן בער אינושישאק, והרי''ת עפשטיין וכדומה -היו לשם בליטא, וימשכו בכחם מחברים שוגים מסביב, אבל לא רבים יכלו ליחנות מדום והודם. ככה היו גם אוצרות הספרים של הרשי"ף ור"מ ראזענםאן ועוד. כשהיה אוצר ספרי הרמ"ש אחרי מות בעליו לגחלת הקהל רבו הנוהים לווילנא להשתמש בי שבעתים מבתחלה, אבל לב יושכי העיר עצמה פחד תמיד, פן ישוב. האוצר . הזה מרשות הרבים עוד הפעם לרשית תיתידים יורשי הרמ"ש אשר בהם היה תלוי גמר המסירה ליד הקהל. בימי חחרף שג י ת תר"ס עלתה סוף סוף ביר טיבי העיר להטות לב היורשים להקים רצון הרמ"ש ולנמיר מסירת הנהלה ליד הקהל כמשפט, ותוצאית הדבר היה הבנין התדש שנבנה עתה על יד בית
הכנסת, והיום הזד, גובל לקוות כי בקרוב יפתתו שערי הבית הזה לכל דורש. מוצא אני לא למותר לתת פת העתקפרטי הבל" מישיבת גבאי תצ"ג " דווילגא ויורשי בית עקד תשגות הרמ"ש בצרוף הציונים שהיתר!ביום כ' מרחשון הר"ס 12) אקט' (1899 כפי שהמציאום לידי, למען יהיו _לזכרון לדור אחרון תולדות המוסד הנכבד הזה. )"א) לישיבה הזה נכנסו, י ד' שמואל סאלץ, ר' יעקב פרנס, ר. 'אריה ניישול, ר' יהושע היים עפשטיין , ר' זלמן אליהשואן, ר' _^ ־ עקב בן־ יעקב , ר' יצחק ליב גאלרבערג, ר' ש' פייגענזאן, ר' ח"ל מארקאן ועורך הדין הפרטי מרקאווגער. מטרת האספה: ע"ד גתיגת ההצר _מעזכין הרה"ג ר' מתתיהו שטראשון במתגה לעדת ווילגא וקבלתה ע"י גבאי הצ"נ עם הזכיות וההתתייבות התלויות בזה. היורשים של עז בוז הרמ"ש גוחנים
לקהל עדת ווילנא במתנה גמורה לעולמי עד את החצר עם הקרקע שירשו מעזבון הג"ל העימד ברתוב _גלאזער נו' 212/68 וגו' , 349וגבאי הצ"ג מקבלים זאת בתודה, ומתתייבים לקיים את התנאים י האלה ן א) להשגיה על התצר שתהיה תמיד במצב שלם ומשוכלל, לתקנה . ולתזק בדקית ולחבטיתת באתריות מאש במלא שויה. ב) הקלויז שגמצא בתצר תזאת שייך י לחברה _קירזנער. ג) להפריש מדי שנה כשנה מהכגםית הכית תרומת צדקה 'סך כמפירש מטת ולתלק לעולמי עד: . מ/־רו"כ •למאכל־ כשר לאנת"י מב"י העובדים ' : ' . בצבא בווילנא, קצ"ו רו"כ להספקת לומדי תורה בקלויז הדש של היםו"ד _ביוילגא, מ' רו"כ לישיבות ת"ת בקלויז זאוואלגע שכק"ק מיד, ט' רו"כ לתתלים בריאות היוצאים מבית התולים פה ווילנא, בס"ה שלש מאית וששה עשררו"כ ' מדי שנה בשנה, ד) והיורשים מתתייכים למסור ההצר הנ"ל בלי איחור
על שם עדת ישראל בווילנא10©. ג 1©) (1\**3מ6גם110_*0x0. 11££1 •$¥_* ע"ט תעידה מאושרת ומקוימת כתק ומנתנ המדינה. ה) ונגד זה מתחייבים ראשי העדר, לשמור את אוצר ספרי- הר"מ שטראשוןז"ל בבית העקר שנמצאים שם כעת או כמקום של פומבי אחר לכשיבנה הבית לתכלית זו במהלקה מיוחדת כמפורשבפרטייזכל" מהיום הזה (סעיף " ב(' תחת השגחת היעד המפורש (בסעיף ־־ ג(' ונם לכלכל את• כל צרכי בית העקד כמפורש שם (סעיף ד, ('והכל שריר וקי ם. " עה"ח באו •פרנסי הערת ויתר ־הנקיבים. פרטי כל ב' מישיבת גבאי הצ"נ " ויורשי הרמ"ש בצריף הציוגים הג"ל ביום כ' מרתשון חר"ס 12) אקט' . "(. 1899 לישיבה הזאת נכנסו כל הנקובים למעלת. מטרת האספה. • על דבר יסוד בית
עקד ספרים עברים לעדת ווילנא על יד ביהכג"ס הגדול. אחרי מו"ם קצר ע"ד גחיצות מוסד גשנב. ונכבד כזה בעירגו החלט פה אחד: א) לכנות.. אגף חדש לביהכ"ג הגדול מזרהת במקום הגויות הגרש (קרופארגיע) ט"ן ארשין ארכו וזי ארשין רהבו כפי התכנית המאושרה והמקוימה מהממשלה ייר"ה מיום 20 אקט' 1898 , תתתייס ושניים, כל הקומה תעלית תהיה מוקדשת לעולם לבית עקד ספרי ישראל לעדת ווילנא והיה הכנין התדש עט בית עקד הספרים וכל אשר בו לקנין הקהל לעולמי עד . ב) ולבית העקר יובאו כל הספרים של הרה"ג המנוח _מיהר"ר מתתיהו שטראשון זלה"ה אשר עזב אתריו י מורשה לקהלת יעקב בווילגא ויעמדו כמחלקה מיותרת לבדם מבלי לערבב אותם עם שאר הספרים או עם מהלקית אחרות, והסתלקה הלזו . תשא עלית שם פרטי:איצר ספרי מתתיהו "
שטראשין ז"ל. "מלבד זה יובאו לבית העקר גם הספרים השוגים שיש מבכר לביהכ"ג. הנדול נם מעזבוגית אגשים אתרים ומתגות בתגאים מיוחדים ע"פ הסכמת תוער הגזבר למטת, וגם מקגת כסף. ג) לבתר כאותו מעמד ועד משבעה אנש־ם אשר יוציאו מכת אל הפועל את . כל ההתלטות כענין זר, ליסיד בית עקד הספרים, והם ייסדוהו ויתקנו תקנות ועל פיהם ישק כל הכית פנימה ותוצר, למשך שלש השנים הראשונות, וכחפקד מקים האחד אז, י כתרו דנותרים אחר במקומו . _י נגש' תו"מ אל הבהירה ונ־בתרו לועד; א) ז' אליהשזאן, ב) מרדכי עפשטיין, נ) פ' נעץ, ד) יעקב בן יעקב, ה' גאלדבערנ, ו) ה"ל מארקאן וז(' פרנסי העדה, )_ג_!_113. 1 11 > 8, 3_ג10_ג •(#73: . הערה* לשלשת נבאי הצ"ג יהית תמיד רק דעה אחת בהועד וכת אתד מהם ככת שלשתם באופן אשר כתם יפה אפילו אם לא יהיה רק אחד מהם. כישיבת הועד, ואפילו
בהיותי בימי חג הפסת העבר כווילנא ראיתי שם על יד ביהכ"ג הגדול מזרחה בגין חדש ויפה בעל שני יציעים ועל פגי היציע העליון ממול רחוב היהודים כתוב עברית באותיות בולטות מאירות עיגים : בית אוצר הספרים אשר־ לעדת ווילנא תר"ס תרם י א. למיתר לי להגיד מת שמת לכי לראות כעיגי את הבית אשר אליו שברו עיני כל המפלגות שבעיר התודה וההשכלה ההיא מכבר, ואזכור את הרה"ת רשי"ף ז"ל ואת. יתר החכמים והסופרים אשר עבדו עבודת ספרותנו כווילגא ואת צערם אשר הצטערו תמיד כהדרש להם ספר ישן לרגלי מלאכתם, ולעיסת זה שויתי לנגד עיגי בית פתות לרוהה לכל איש ואין מפגיע ומשרתים מגישים וממציאים םפרים שוגים לכל
הוקר ודורש כגפשו שבעו. ספרים הרבה יקרי המציאות היו מכבר כווילגא, ובכל זאת קשה היה להשיג אחד מחם יותר מקריעת ים סיף, י יען כי היו
אם יבואו שלשתם אין להם יחד יותר מדעח אחת , לטננים (קאנדידאטיס) נבחרו: ש' פיינענזאן ' וכ' ראטנער. ד(' לכלכל תמיד את כל צרכי בית עקד הספרים בכל טבל כל ע"ה הקהל מקיפת הצ"ג, בדירה הנ"ל, במאור ובהסקה, בהשלומ שכירות לכיבליותיקר מימתת, למשגיתים ומשרתים, לתבטית את הבית עם הספרים 'באחריות מאש י , כעריכת ארגזים לספרים, שלחנות, כסאות וכלי כתיבת, ותכל בעין יפה לפי כבוד עדת ווילגא . ה) והיה ילהק שיהיה בית העקר פתוה הפשי לכל יככל יום ויום אפילו בשבתות ויו"ט (מלבד יו"כ) ותועד יקבע זטגים ושעות לפתיחתו וסגירתו, "ועה"ת פרגסי הערת וכל תג"ל . אלת תולדות בית אוצה"ס העברי ־בווילנא.
ראה ראיתי כי איש מיושבי העיר ההיא איננו מודיע עד כה מכל אלה בקהל", וע"כ מצאתי כי אינני בן הורין 'מלהודיע זאת לקיראינו, אתרי אשר נודע ־לי במקרה הדבר לפרטיו. םפ"כ. צפוני־־מערבי.