הצפירה, 22 יולי 1901 — ‭._^ ,‬בדהבר _י־ה_^מלכה ‭... ‬ [כתבה]
. _^ , בדהבר _י־ה_^מלכה .. .
=?_ל ביום 10 •לת"ז היתד. בפט"ב ישיבת הועד המיוחד לעניני הטאריף, לתתיעץ בדבר ההנתות הראויות לתעשות לתלמידי בתי־־הספר בנסעם במסלות תכרזל . במועצות הועד השתהפו פקידים מאת המיניסטריום להשכלה, לאיצרות , לעבודת האדמה ולהכיר הדרכים. הוער הזה התליט : א) ההנהה הנהונה עהה להוזיל לתלמידים הנוסעים מן 70 עד 140 _וויארסט 50 — קאפ' ממחיר. המםע , ומן 140 עד 900 וויארםט 1 — רובל תשאר גם להבא. ואילם ההנחה הקטנה הזאת איננה מספקת עתה בהשתנות הנאי _הניך בני הנעורים ובהיות טוב ונתוץ לכונן פעם בפעם מסעות של טיול למען התלמידים למטרה למודית או _תיניענית, וע"כ תתלט
עוד: ב) כל בתי האולפנא הנמוכים של הממשלה ושל ' אנשים פרטיים ־יוכלו לשלות את •תלמידיהם הצעירים, ילדים וילדות, במסלות הברזל חנם אין כסף עד מרתק 50 וויאדסט . למטרה זו נותן מנהל בית"ס העידה ובא בהסכמה עם שלטון מסה"ב במקומו בנונע לזמן המסע, למען הפריש מרכבה מיותדה לתלמידים או די מקומות במרכבות הכלליות .
נ) כני תנעורימ (זכרים ונקבות) המבקרים בכתה"ס התימנים והעליונים _, והם יוצאים בדרך עד מרתק 2000 וויארסט_, משלמים בעד כל המסע, הלוך ושוב, רק 74 מן המהיר הקבוע לאחרים (ר"ל הם משלמים כילדים קטנים. (החנהד, הזאת תהיה נוהנת במרכבות מםהלקד, , 'ואם ' יחיח צורך לשלוח את מי מהתלמידים במחלקת ב, 'בנון נערות או נערים הולים הנוסעים למעיני הרפואה תתת השנתת נתל, הם משלמים את הבדל העודף—. המסעות האלה צריכים לתיות תמיד _בחבררעפרופיסור או משניח, והיא בשובו בלכדו משלם כפי המחיר הקמע לארם פשוט ואינו נהנה מכל הגהה. ב " אסף הטאריפים" תהפרסם רשימת שמות כל בתה"ס התיכונים ותעליונים אשר תנתן להם ההנהה האמורה בזה. ד) מן ההנחה הזאת יוכלו ליהנות במרחק 300 וויערסט נם הלמידי איזה
תוצאות מהפרוטוקולים של ישיבת הועד לחברת תמיכת ב"י עובדי אדמה ובע"מ באה"ק. (מון(" הד"ר טשערניחאוו חישב, כי אם על. ידי קציר שנגרע בסך _5 12, 000ר' דרוש להוסיף 5000 פר' ' , הלא אפשר לקיות, כי אם בשנה הבאה יהיה? כקום־־ טיני קציר כזה כאותו שהיה בשנת תרנ"ט, אז יוכלו הקולוניסטים ב_^_־צמם למלא את החסרון של השנה הזו. על כן ראוי לתת להם את ההוספה בתור הלואה על חשבון הוצאות הצבור . ה' ברכש מעיר, כי בקוסטיני לא היה בצורת, אך קציר גרוע . עד הזמן האהרון היו _הקילוניסטים תתת חסותנו ועתה אך השנה הראשונה לעמידתם ברשות עצמם, ועל כן אינו ראוי לנו לקהת _איהמ תיכף עוד הפעם התת חסותנו. על כן הוא מסכים לדעת הד יי ר טשערניתאוו—. ראש הועד מםכים לחת להם סכום ידוע בתור כסף קדימה, לתת להם שתילים ואיזה סך לתקין המרהץ. ה ו ת ל ט : א) בסכת המצב המיוחד שבא על ידי הקציר הגרוע לההליט ביסוד לתת לבני קוםטיני סכום ידוע בתור הלואר. לזמן קצר לנכית איתר. מן הסכומים שינתנו להבא להוצאות תצבור. מדת הסכים הזה הקצב אתרי כן;ב) להציע לבני קוםטיני להכין את האדמת לנטיעות •עצי זיתים ואז ינתנו להם שתילים כמו שהם (לא כםף לקנותם;(נ) כל יתר הבקשות , בהיותן סותרות לההחלטות שרסכימו הקולוניסטים עליהן — לדהות ;ד) להעיר את הועד הפועל כי הצעת בקשות כאלה
, אין לה מקום . נקראה רשימה הועד הפועל ע"ד ההוצאות בהרש דעצמבר: להפועלים להדש דעצמבר 2600 פר, 'לבעלי המלאכה לחרשי נאוועמבר ודעצעמבר 400 פר, 'הוצאות הצבור לוואדי חאנין והדרה 600 פר, 'להמורה בקוםטיני 100 פר, 'חוב?לה' ניענא בער זריעה 420 פר/ לארט־ף 2000 פר, 'לנן הצבור (בזח נם חובותיו) 2000 פר/ לאורות קוסטיני 2 _, 223 פר, 'לרשיון בנין האורות 3000 פר/ לתקיף את תצרות קוםטיני 2000 פר/ להתעלה (נדבת ה' וואלף) 2650 פר/ להביבליותיקה 306 פר, ' _היצאות הועד הפועל 600 פר/ הוצאות לראש שנתם 500 פר, 'ם"ה 19, 393 פר. ' על זד, נשאר בקיפת הועד הפועל _ליים 1 דעצעמבר 11, 578 פר' צריך להוסיף 7815... פר. ' דרוש לחדש יאנואר (מבלי לחשוב ההמיכה להפועלים ובעלי המלאכה:( לנן הצבור 600 פר, 'לחדרה 200 פר_, ' לוואדי. האנין 105 פר/ לנדרה 225 פר, ' להוצאות הצבור בקוםטיני 400 פר, ' להמירה בקוסטיני 100 פר' , להועד הפועל 600 פר/ וביחד עם הסך 7815 פר' דרוש בס"ה 10, 045 פרי . הועד בשימו אל לב כי לא עת עתה לבנות את התעלה, ה ת ל י ט ג לשלוה להועד הפועל
81>^ פר. : נקראת בקשת המנהלת לבית הספר לנערות ביפו מרת ר. יפה, שבה היא מודיעה, כי הסך 300 פר' למעון נקצבו לת מאת המנותל .. בינשטאק וכי הסך 450 פר' שהיסיפו לה הברי ועד ביה"פ שנתבטל נזכרו _בתשביגות' ביה"ס שנשלהו להועד, ובכן ידע הועד על אתת ההוספה הזו ועל כן תיא מבקשת לתת לה את הסך הזה העולה 750 פר' שהועד אינו נותן לה. הועד בשימו אל לב, כי המנוח כינשטאק הוסיף למרת יפה את הסך 300 פר' לא בתור מורשה הועד, אך בתור
בת"ס נמוכים של הממשלה, כגון בתה"ס המכניים, ואולם רק. בתעודת נתונה מאת שלטון גליל תלמודים. רשימת בתה"ס הנמוכים שיזכו להנחת זו התפרסם ב " אםף הטאריפים. " מלבד זאת, כל הילדים החולים יובלו חנם אין כסף אל נאות קיץ, אל בתי סאנאט_^ריופ וכו' כגהוג עתה . ההחלטות האלה הוגשו לשי־ האוצרות לקיימן ובעוד שבועית שנים או שלשה תחלנה לצאת לפעולות. — לקהלות האברים והעיךונים היתד. תמיד הזכות . לבלתי קבל בקהלן את חבריהן שנענשו לשלול מהם כל זכיותיהם. אברים ועירו נים מנודים כאלה היו נשלחים בארה המשטר לסיביר וליהר המקומות הרתוקים . כן היה נם נירל האנשים אשר על הנהגתם הרעה נמסרו ליד הממשלה לעשות במו כטוב בעיניה. התק מיום 12 יוני 1900 בטל את כה הקהלות לבלתי קכל בקהלן את ענושי הבי"ד , ונם ההבטלת זכות קהלות העירונים למסור ליד הממשלה את חבריהן הרעים, למען תהייבם תיבת גלות , עתה התפרסמה ההלטת סור המלכות מיום 15 מאי לשנה תזאת., כי רשות לשר עניגי הפנים להתיר לעירונים ולאכרימ ? שהגל ו בארה;המשטר—'?. ־;ל_&וב . אל_ מקים מולדתם אס התנהנו בארה ישר במקום נלוהס " — . נאוואםטי" מודיעים, כי המינים־ טריים של ההשכלה אומר לשלות בקרב הימים פקידים להתחקות על מצב התנוך : ובתי־־הספר במקימית שיושכיהס אינם _חםיים
— . הםינאט באר, כי איש פרטי יוכל להיות כטוען בעד איש אחר בכי"ד במשפטי עונשין יתר משלש פעמים בשנה, לא כמו שהיה נהוג עד כר). ק. פ — . (196. מכ"ע " רוס. וויעד". מודיע, כי בקרב הימים תעשה הממשלה בקרת לכל התקים המגעים ליהירים בעלי־טלאכה. — הדפרטמנט שעל המסים הקבועים באר, כי התעודה שיקת איש מאת אהד הרופאים הפרטיים למען הציעה בכי"ר במשפט לעניני נפשות, פטורה מחשלומי מס הגושפנקא. — כשנת 1902 נכונה להיות בפטר־־ בורנ אספת כל הרופאים ההוםיאופאטים. מספר כל הרופאים האלה בארצנו עילה עתה עד , 100ובתי ממכר תרופות ן ן תומיאיפאטיות נמצאים בכל ארצנו — . 20 התלנרף כבר תודיע ע"ר צאת פקודת הרוממות לאסור להביא מחו"ל ולהפיץ בין העם דברים שיש עליהם ציור איזו מטבעות או שטרי ערך וסימנים (כנין ציור מרקאות וכדומה) של הממשלה . האנשים שיביאו מהו"ל למען מכור ברבים או כי יעשו פה בארצנו או כי ימכרו מטבעות זכתן, פתקאות הזמנת, מודעות, כרטיסי ראיון, רשימות מחיר וכו, 'הנעשים בציור תבנית מטבעות כס<} או שטרות של הממשלה, או בתבנית שטרי קבלת על מס אקציז, או כתבנית מרקא של נושפגקא ומרקאות של פאםט שאפשר להונות הבריות ולמכרם בתור שטרות וסימנים כאלה, יהיה ענשם לקהת מאתם את הדברים ההם ולשימם במאסר לא יתר משלשה ירתים או לענשם כקנס עד
300 רובל . — מכה"ע מודיעים, כי הממשלה ננשה להתיעץ בדבר השאלות שנולדו לרגלי המארה בחבואוה־השרה בקיץ זה במקומות רבים, ובכללם גם בפלכי הווייכםל;שגם בהם לא עלתה התבואה יפה בקיץ הנכתי. הצעות שונות עלו, ובהן נם ההצעה להוזיל מהיר י הובלת החמאות _למקימות ששם היתה המנערת ביביל.
א) לערוך בכתב הצעות לכל ישיבת הוער על כל השאלות שהוער ידון עליהן ולהודיע עם זה את החלטות הועד _הקידםית כגוגע לשאלות האלה ועם הכרעה _הגיםדת על פי 'תידיעית שבהארכיוו. ההצעות האלת נכגמית כשלמות כפרוטו־־ קול . כ) חליפות המכתבים עם הועד הפועל ועם אגשים ומוסרים אחרים חבאיס בדברים עם הועד . ג) חליפות מכתבים עם המורשים והנהנת ענין קבלת תתרומות והנדבות לטובת החברה . ד) בסיף כל תדש צריך ת' דתיא־ נאוו להצינ לפני הועד תשכין ע"ד פעולות המורשים ועל מצב הכספים של חחברה. ה) כן מוטל על ה' דרויאנאוו להשתדל, כי כל הידיעות מאה"ק, היכולות לתת ענין לפני הועד, תוצענה במועדן לפגי הועד וכי כל מלואי החלטות הועד יהיו בדיוק על יסוד התלטות הפרוטו־ קי לים . ה ו ת ל ט : לקבל את התצעות האלה, ועם זה לזמן הבא נקראות הצעות הועד הפועל לפני הועד או מנוף ההצעה שקיראים אותה בשלמותה, או על פי קצור, הערוך על ידי המציע .
_פיליפלפול. בהצפירה נו' 132 כותב המודיע : כי התלתבותמ של הציונים בבולגריא, הפומבי והפרסום, _הדקירציא וההליכה בסך כתוצות העיר , דרדיפות באף ובמשטמת את כל המהננד לדעתמ, פרוד הדעית לשתי מתנות מתנגתות זו לזו, הד קול השאון וההמולה , התרועות והתקיעית של " השופר" וכו' כ"ז נתן להאדון פריסקו המהננד לציון וכו. ' לפי סגנון הדבור אשר ישתמש המודיע, נוכל לההליט כי המודיע איננו שבע רצון מהציוגים אשר בבולגריא, וכ"ז באה לו מההודעות אשר קלט מהאויר, אשר מקצתן לא היו ולא גברא/ ומקצתן לא בצדק וביושר, כאשר אראה . לא נכון הוא אשר כהב המודיע, כי הפומבי והפרסום, הדיקורציא וכו' נתנו המר לה' פריםקי להתנפל על הציונות בהמה שפוכה ובעזות פנים, ובהוצפה נדולה היוצאת מנדר האנשים המבקרים את דעות זולתם. ' וזה הדבר אשר הביא את'. ת פריםקו לידי פולמים של ' םיפרים : בעירנו החל לצאת עהון שבועי ציוני, ועורכו ר"ר מרקו רומאנו (לא פריסייאת רומאנו והמוריע בלל את שני _ד. שמית) והועד הפועל בוז ין תומך אותו , ותבנית השופר" עשויה לרות ההחלטות אשר _" התליטו הכנסיות בבזל, נם היעד הפועל אשר ויקים אותה .
הבר לועד בית תספר, וכי תועד שלא חשב עצמו לאדוני ביה י ''ס לא היה דן מעולם ע"ד חשבונות ביה"ס , וכי בכלל אין לבטל את החלטת הועד בענין זה, ה ח לי ט 5 להשאיר בתקפה את החלטתו הקודמת . מנהל החשבוגות ת' ז. עפשטיין הודיע, כי ככר מסר את כל עסקי הועד למנהל החשבונות החדש, ה' א. דרויאנאוו אשר מעתה החול עליו האחריות על יושר הנהנתם, עם זה מביע ה' עפשטיין את תודתו להועד על דאמין שהיה לו בו וכיתור לראש הועד / אשר בכל זמן עבירתו ההיחס אליו בחבה יהרה . ראש רועד הביע לח' עפשטיין את תודת תער על הנהנתו את הענין בדרך הראוי להיות למיפת ועל השתדלותו הנתלה לטובת הענין בכל זמן עבירתו, והביע חפצו, כי נם מנהל החשבונות החדש ישינ בעמדתו את מרום קץ המטרה כה' עפשטיין , הותלט: לשמור את הדבר , ישיבת הועד מיום כ"ה טבת. במושב ראש הועד' ה א. גריגבערנ, הגזבר ה' ש. ברכש, הסגנים ה"ה ה. לעווין ותד"ר מ. טשערגיתאוו, רואי ההשבין ה"ה ה. עטטיגגער_, א. גיגצבערג, מ, _דיזענהאף והרב ה. טשעיגאוויטש והחבר הנכבד ה' מ. ל. ליליענבלום. נקראה הצעת רואי החשבון כדברים
הארה: מפני שמן היום הזה מסלק ה' עפשטיין מעל עצמו את האחריות בעד רשימות החשבונות של הקאםםא, _ריאי התשבון. _, בהתבוננם בפרטות אל מקצוע זה של הנהגת התשבונות, מצאו שהבא־ לאגם שנזכר בפרוטוקול רואי החשבון גומר 6 עוד לא נערך, ופנקס הקאססא ערוך עד יום 31 דעצעמבר לש' 1900 וגשלם ליום 1 יאנואר לשנת 1901 עם גשאר בסך 1374 ת"כ 89 קאפ. 'כן כל הפנקסים והרשימות שהציעו רואי החשבון עוד לא גערכו, ולמען שתתיר, אפשרות להשגיה על קצבות הועד והבאתן לפעולה מציעים תאי ההשבון לסדר פנקס של קצבות עמ טאל_^נימ לפי הדוגמא הערוכה. כפול מן הטאלאן ישולח להועד הפועל ביחד עם כל החלטה על איזה קצבה. מפני שמעתה הנהנת עסקי לשכת הועד מוטלת כשלמות על ה' דרויאנאוו, הושבימ רואי החשבון, כי לטובת השלמות והאתדות בפעולת הועד ראוי היה להנביל ברור את הוג עבודת ה' _דתיאנאיו ותובותיו על פי המטרות הכלליות ותונ פעולתו של הועד. על כן תאי תתשבון מתכבדים להציע לפי הועד להטיל על ה' דדויאנאוו, מלבד הנהנה פנקסי _ההשבונית את תתובות האלה:
מורים יהודים יש אשר יורו את שפד, : י תוגרמח בבתי הספר אשד בטירקיא? האיש אשר לא י ישים את האמת לקו ן !יאמר כי יהודי בולנריא הגס' במצב יותר גרוע מיתות תוגרמא. היהדות בבולנריא, אף כי עידנה רת־קה מהשכלה שלמה, אולם אין לכחש כי ככר עשתה היל והצעד בצעדי עגק , בעשרים השנים האחרוגות , בסיף מאמרי אעיר, כי־ האדון פריסקו הבטיח לפגי הדש _ימיכז לתת לקוראיו מערכת מאמרים ובה יגלה את דעתו * מדוע איננו ציוני. "האדון ©ריסקו י כתב רק מאמר אחד, כי הממשלה לא נתנתו למשך את מאמריו. ממקור בטות נודע לי כי הסבה היא על אשר דבר כגנד הציונות. ש. ב. ב.
יאםםי 4 יולי. בירח הקודם התאספו צירי לשכית " כני ברית" אשר בארצנו לאספה כללית בעיר תבירת ובין יתר הדברים שדנו עליהם החליטו נם לתפיץ את תה היהדות בקרב בני הנעורים ע"י ' מקרא דה"י וספרות ישראל, ליםד בית תנוך לנשים ללמדן לשרת את התולים ולהפיך משכבם כתלים כמו באשכנז, לשים עין על בע"מ מאתנו ההולכים בטל ולהמציא להם עבירת, להשתדל לפגי החברות הגדולות לטובת הנשים והילדים של הגוררים מש"ע שנשאת פה כארץ, לבקש אמצעים ליםד בי"ס לעבודת אדמה בעירנו. חחכי"ח המעיטה את התמיכת בארצנו שעלתה באחרונה לחמשים אלף פרנק לחודש עד החצי, יען נוכחו לדעת, כי בערים אחדות לא יביאו שום תועלת בתי־אכל לעניים שניסת, כי מעטים הם המבקרים שם לבקש לטו אוכל • ולכן נמרו, אומר לםנרם . מאת נדיב אהד מפאריז הניע לבוקארעשט אלפים פרנק ליד הד"ר שאכטאן לחלקם לעניים . ביום הג הכתר כירת- מאי הואיל ככור מלכנו לתת חנינה ולקרוא דרור לאהד מאהיגו (והוא האחרון מן השלשת שישבו במאסר) שישב במאסר על אשר נועז לעמוד על נפשו בימי הפרעות שהיו בעירנו ביום 16 מאי . 1899 נשיאי לשכות המםתר מערים שונות מארצנו שהתאספו בעירנו בירה העבר, ובראשם שר המסחר ד. מיססיר, בקת את כית־הרשת . מעשה* תתבלים אשר לאחינו מ. וואכטעל אשר בקרבת העיר, והנהגת הכית מצאה הן בעיניתם עם הסדרים והנקיון וטוב העבודה . היום בבוקר נמצא הרונ אחד מאחיני מסותת עירנו על מוטית מסלת הברזל אשר בקרבת העיר, ואתרי הצתרים
ולאשר " השופר" יצא הנליון הראשון בשבוע אשר היה הראיון להד"ר _הירצ־ל עם השלטון, שמחו הציונים בבולנריא בראותם עתון ציוני יוצא לאור אשר יבשר לתם את כל הנעשה בעולם הציוני, ובפרט אשר הביא להם בגליון הראשון את תבשורה הזאת, ומה גם אשר גם עורך הטיימפו הביא בעתוגו החדשה תזאת . ראו זאת מתנגדי הציונות ויכתבו לפריסקו על אדות תעתון אשר התל להופיע פה בעירנו, וגם התאונגו עליו על אשר הביא בעתונו החדשה_, כי להד"ר הירצל היה ראיון עם השלט־ן / וכי נתכבד באית עותמני, כי זאת נתנה חמר להציונים להשיב למתננדי הציונות דבר, באמרם כי ממשלת תוגרמה איגנה עויגת את תגועת הציונות , להפך תיא מראה לה פגים מאירים. ועורך ה " טיימפו" כידוע טבעו להפיק רצון מלפגי העשירים ויעתר להם להפיג את צערם ולשמח את לבם וישגן את עטו ויחרף ויגדף בעתוגו את הציוגות , וישפך את כל חמתו על ראשי הציוגים , גם על הד"ר תירצל דבר קשות וירון את אחדים ממהזיקי הציונות לבני בליעל, ויכנס בשם מתעי העם, רמאים, נוזלי כסף העניים ועוד
"תשופר" שמע כל זאת ולא השיב מאומת, ויכחב כי לא ישא ויתן באיש אשר רק אל תבצע ישים עיניו., ואת הצדק והישר ירחיק מעליו, והבטתתו זאת שמר השיפר, כי לא כתב , לא גגד פריםקו ולא גנד דבריו. רק 'האדון פריסייאת תמאנו (ולא ד"ר רומאנו עורך השופר) השיב במכתב פרטי לה' פריםקו, ובו יעידנו למוסר , כי הנהגתו ומדותיו של ה " טיימפו" נודעות לכל כמשתתות וטוב לו לתקן את עצמו, לתקן את _יתידי תונרמה, מאשר יבקש לפי דעתו הוא לתקן את היהודים אשר _כבילגריא. פה מקום אתי לתראות מה גדלה , שנאהו להציונים עד אשר השנאה קלקלה את השורה, כי בבל פעם אשר ידבר ע"ר הציונות והציונים בבולגריא־, לא יבוש לאמר כי היהודים בבולנריא הנם עוד במצב הבעתה. אולם איש אשר רות בקדקדו יבין כי לפי הסטאטיסטיקא אשר הוציא שר ההשכלה לפני שבועות אהרימ , בבולנריא יודעים לקרא ולכתכ כין היהירים 66 אחוזים ?למאה ובין 28, 000 יהודים נמצאים הרבה רופאים, עורכי דינים, רוקתים וכו. 'בכל בתי הספר אשר בבולנריא ישמשו מורים עברים אשר נמת את למודם בבתי ספר פדנונים, ללמד את השפה הבולגאדית . יאמר לנו האדון פריסקו כמה אחוזים למאה יודעים לקרא ולכתב בין יהודי תוגרמה ?כמה
הכד. הרעם על ראש אחד מעגיי אחינו שואב־ימימ וימיתהו כרגע -— ' _£.. ־—־ג—~*!-1?*(_12*5)