השקפה
1896
1897
1898
1899
1900
1902
1903
1904
1905
1906
1907
1908

אודות העיתון
השקפה הוא כתב עת שהתפרסם בין 1896 ו-1908 (עם הפסקה ב-1901) על ידי אליעזר בן-יהודה. העיתון קשור בטבורו לעיתון העיקרי של בן-יהודה: 'הצביהאור' (1914-1884).
ניתן לחלק את הופעתו של השקפה לשתי תקופות: בתקופה הראשונה (1900-1896) הוא שימש כמעין מוסף לקוראים בתפוצות; ובתקופה השנייה (1908-1902) הוא הופיע כתחליף להצביהאור כאשר זה לא התפרסם.
השקפה הופיע לראשונה כעיתון שיועד ליהודים בתפוצות מסוף שנת 1896 ועד אמצע 1900, ושבתוכו נכללו מאמרים מעיתון הצבי. בתורה, גרסה זו של השקפה ליהודי התפוצות, השפיעה על הגרסא המקומית הארץ-ישראלית, הצבי, והפכה אותו מעיתון מקומי, ירושלמי, לעיתון עברי המחבר בין הקהילה היהודית בארץ-ישראל לקהילות היהודיות במזרח-אירופה. בתקופה זו השקפה היה מופיע אחת לשבוע או שבועיים, וכל גיליון הכיל בין 8 ל-16 עמודים.לאחר הפסקה של כשנה וחצי חזר השקפה לתקופה שנייה של פרסום, בין השנים 1902 ועד 1908, הפעם בתור תחליף לכתב-העת הצבי, שבשל הקשיים עם השלטונות העות'מאניים חדל לחלוטין מלהופיע. בתקופה זו קיבל העיתון אופי של כתב-עת, הוסרו ה"תלגרמים" ונוספו מאמרים פוליטיים רבים של בן-יהודה, והתרבו יצירות הספרות, בין השאר של חמדה בן-יהודה, אשתו של אלעזר בן-יהודה, ושל בן-ציון בן-יהודה (לימים איתמר בן-אב"י), בנו של אליעזר בן-יהודה. העיתון עסק רבות בתופעת הירידה מן הארץ ("הבריחה"), ובהתרחבות השימוש בעברית מדוברת. בסוף 1908 חדל השקפה להופיע עם חזרתו של הצבי והפיכתו לעיתון היומי הראשון בארץ ישראל. תדירות העיתון בתקופה השנייה נעה בין שבועון (מינואר 1902 עד מאי 1904) לדו-שבועון (מיוני 1904 ועד לסופו בספטמבר 1908). מבחינת מספרי עמודים היו גיליונות השקפה בתקופה זו על-פי רוב בני שמונה עד שנים-עשר עמודים, אך בשנה האחרונה לצאת העיתון ירדו מספר העמודים לכ-4 לגיליון
תגיות