חרות, 13 ינואר 1965 — Page 4
מב1ע כף _הוהב " נ0שך 1 *1 י _^7" ־ ־ י r' הגב' פנינה זילברמן יי 1\" ' שכון א' ראש פינה : _^_W^^^^ יי 1§י I';" §_jf שלחה לנו מרשם »_CF־ \<4 1$"** * מענין שאנו מפרסמים ז י k, אותו להלן• מתוך _"*^ f*ךfe_? _1 המרשמים שיגיעו אלינו י ¥f *^ יבחרו טבחיויטה" את < ? '/' ־ _^ל10 |_4 המוצלחים " ביותר *? _^%_^ _" ואלה יזכו כל אחד ן " * *S , ן?בכפית זהב !~_z_~ls _^-_"_^-JaljJ 18)קאראט)• _TA_^-^^r_^jJ י! I \ I V הצעת גבי _זילברמן טרפי 2 ביצים. הוסיפי קמח ומעט מלח. ערבבי היטב בשקיק מרק ירקותויטה. "הוסיפי מים " בהתאם לצורך, טגני קציצות והגישי חם. ?; zj $ י ? ?" י —?י? ואת גברת!* _השלחת m המרשם שלך ד שלח* לויטה" _רמת־גן את הצעתך בצירוף 3 " שקיות ריקות של מרקעו ותשתתפי במבצע• עמ תום המבצע יזכו כל המשתתפים בשני מוצריויטה:" רוטב פטריות ורוטב " צלי אשר יישלחו לבתיהם•
— «_. —
י. _גיריון
15) שגה לפטירת יוענה ז'בוטינםקי)
א. למעלה: ־ משלוש עשרות שנים עברו וזייר, ב. צ, דו. אף אגו כמעט התרגלנו לראות : בה כוכב לכת, המקבל את אודו . מן, השמש. התרגלנו לבטא, כמעט גנש?מח., אחת,, ואב דגוטינסקי ורעי־ _וזו'|. "תוארימ רבים חיו לו לראש בית"ר. היא, "ייענה, נשארה, כמעט תמיד, בצל התוארים של בעלה. ברם, היא חיתחאם בית־ר" לא מפ- " ני _^_זחיתר. רעיתו של ראש בית''ר. היא אהבה את .. בית"ר ובל בית"רי ובית"רי — אחבת:אם. היא חיתה נסיכת חלומותיו(, של" ראש בית"ר. היתד, בת מ;יגה נפלאה של אם תמיכה. * ב. לפני "שלוש עשרות בשנים זכינו ל־ מכירד,.,, רק חמש שנים בלבד בטרם חשד עליה"עולמה, בטרם נתיתמנו כו־ ל1ו,, היה זד, בספטמבר , 1935בקונגרס היס_?ד של ההסתדרות הציונית החד־ שה.. למחרת נעילת הקונגרס הביע ראש בית_|'• את משאלתו להפגש עם עסקני הסתערות העובדים הלאומית. ישבנו מס־ ביבו, נחמן צארום, יעקב שובל וגרשון שץ. •'ו"ל, • וייבדלו לחיים ארוכים עקיבא , ברון., יוסף פעמוני וכותב שורות אלה. היינר גאים י ומאושרים על הבקיאות ש־ גילה ' ראש בית"ר בבעיות הסתדרותנו הצעירה. על הכל שמע בהתעניינות מרי־ בה. ברם, ברגע שנגענו בבעיות תק־ _ציביגח, הוא חייך ואמר: על כך תשו־ חחי S עם אננה מרקובנה. _חיא בקיאה יותר| בבעיח. כי על כן היתד,, בימים ההם* הנשיאה העולמית של . קח תל־ l. "n מנגור שעד, קלח עלינו אל חדרה ב־ מלון "'־ . מטריפולי. '
תמיד, כמעט תמיד. פרט לתקופות קצרוח, לא היתד, להם, בחייחם חמשו־ _הפינצ דירה משלהם. תמיד בנכר. תמיד בחד_$ מלונות קודרים, גם כשהשמש חדתן דרך החלונות, גם כשנערכו בהם מסיבות חגיגיות. תמיד במלונות בין _שטוקהולם, ויוחנסבורג ובין ניו־יורק _וורשאa. מלון זר. בעיר זרה, במדינה זרד!וב־ כל דזאת נכנסג אליו כאל טרקלין מלכותי. היא הציפה אותו הוד והדד. סיסמתו "האנושית של ראש ביח"ד היתד., "כל _1אדם הוא בן מלך. ''בתיי יום־יום ד, יתו_3 היא ההתגלמות של הרעיון הזח. בת !מלכה בפנימיותה. נסיכח בחיצו־ 8 גיותז. ?כל ניד־ראש, כל הגה־פח. כל מבט־יעין_0 ־— חוד מלכות זחר מחם וכ־ שהשיחח קלחה־שטפה. שוב לא ידעת %a הזוהר הקורן מישותח־זוהר הנסיכה או י זוהר אם :אוהבת. המשוחחת עם יל־ דיה*. י י י • ?:. ז _^.. /שוב מלון. הפעם מלון _בניי־יודק. לא משלחת. לא שיחד, על תנועה. אש־ הי המנוחה ואני חלכנו לבקרה.. סתם כך. " י" שנינו התרגשנו. מאז הפגישה כוי־ נהעברו שלוש עשרה . שנים בקירוב. _^ עולמות שלמים מפרידים בין הפגישות. בין ספטמבר 1935 ובין יוני 1948 אב־ דד• *לגו. יהדות אירופה, אבד לנו ראש בית_?ר. 4י יחד אתה התיתמנו?פרץ המדד הגואל., שבנצחונו הביא לנו. דק לפנ• שלושה שבועות. ראש גשר לגאולת ישראל.. ברם. דבר אחד לא נשתנה — הוד המלכוי*! שקדן מדמותה. כאילו נכנסו לטרקלין' '?. * של נסיכה. ושוב . המזיגה חנפלאח: לאט לאט נמו־ גה דמות הנסיכה ואת מקומה חפשה דמות אם. היא שאלה לפרטי־פרטיס של החיים במולדת. התברר לנו. בי בכל
שנות הטרד היא עקבה בדריכות אחדי הנעשה במולדת. היא ליוותה את בגיד. הגמדים לגרדום, היא!ליוותה אותם בשדות קרב ובמחנות המעצר. לבה חרד וגאח על אלד, שבדמם הגשימו את תורת ראש בית"ר. על חייה חיא — אף מלח. _חוא הנ־ סיכה לא נתן לה לגלות את הפצע. שזה שמונה שנים שותת דם ואינו מג־ ליד!אהבת אם לא הרשתה להראות לבני בית"ר את חצער והגעגועים. שלא פסקו. חרבח ידידים היו לח. בדם. היא היתה בודרח מרצון. חששח שמא יפריעו לה בגעגועיד, אל אותה כברת אדמה שבה טמון אלופה ובעלה. שלו נתנה את חייה לדורון. כל חייה. ח. רמז, דק רמז בלבד: ערי נוסע למולדת, אחריו תסע אביבה וקרני. אולי? !הנסיכה מחייכת חמך מלא תוגה. שיש בו כדי לזעזע לבבוח. את פירושו הא־ מיתי של החיוך הנוגה הרגשנו כעבור שבועות מועטים. כשעלינו בכ"ם בתמוז תש"ה אל קברו של ראש בית"ר. היא רק התכופפה ליישר את הפרחים שה־ נחנו בשם גולי קניה ששבו למולדת. ברם. ברגע שהרימה את ראשח וראינו את המבט. אמרנו איש לרעהו: לא,
היא לא תבוא יהידה למולדת. היא תבוא יהד עם הארון המקודש של בעלה. ו. באחד הערבים של התחלת חורף 1948 ישבנו אצלה אנשי המשלחת מארץ־ ישראל. את הפגישה היא יזמה: מחר הצגת הבכורה שלשמשח ודלילה" " הנהלת ,. פומוננו" חעמידח לרשותה תא גדול. היא רצתה שכולנו נראה את הצגת הבכורה. _שוחננו על הסרט ועל הספר. הגברת שטרסמן־לובינסקי. שהיתח קרובח אליה יותר מכולנו. סיפרה על החזש חמס' " חרי" שלה... רק חמשת אלפים דולר היא קיבלה מחברת ujitra"_־ בעד הס• רטח !הספר. אם כי עורך דין מפורסכ וידיד נדול תשב לתבוע רבבות. תשו־ בתה הדהימה את כולנו: לו ידעתם כמד. שמח ולדימיר רבגנוביץ אז. לפני 14 —13 שנים, כשקיבל את המפרעה מ"פ דמענו. "היא איפשרה לו ל... קיים את קוננרס היסוד של הסתדרות הציונית החדשה. היתה זאת הפעם הראשונה שגילתה באקראי טפח מחייהם המשותפים. היתד, זאת גם בשבילנו _אפתעח. שאת הקוני גדס בוינה מימן גם זאב ז'בוטינסקי.. .
ופגישה שלא התקיימה. לא באנו אליה... בחצות הזעיקה הגב' שטרסמן את הרופא. ואחר כך צלצלה לכמה ידידים שמספרי הטלפון שלהם היו רשומים בפנקס שעל יד הטלפון. לאור כוכבים נוצצים בלילח בהיר וקר. עשינו את חדרך. תוד דמעות חונקוח את גדונח סיםרח לנו שטרםמן־לובינסקי , כי רק שמעה את צלצול הפלפון. היא ביקשה את קופסת התמרוקים. גם על ערש מותה. נסיכה היתד- * * *- הפעם שוב לא היתד, בודדה. החיוך שקפא על שפתיה !זהיוורות. מכוון היה לזה שחיא הלכה לבקרו ולנוח לצדי מנוחת עולמים. כך ג_0 הגיעה למולדת.. שני ארונות הורידו מהאוירון זה אוזר ' זד- י שני ארונות הורידו לתוך אדמת חמולדת זח בצד זח. אחד של ראש בית''ר וא־ חד של אם בית"ד. נסיכת חלומותיו. הנסיכה יוענח.
העור כובש את האופנה
מ: 5 _דאמר שבגדי עור אינם נוחים ! _ואלגנשממז;ומי זד, קבע שצבעו של העור חייב להיות כהד. בנווני _חשחור. אפור""לחום. תצוגת אופנה שנערכה בשבו"_? שעבר הוכיחה כי העוד נחון בתכו1ותנ_. שכל בד אחד לא היה מתבייש בה ^• משדי:־ שעה ארוכח חוצגו בגדי עוד בדגניים נפלאים. על המסלול הופיעו בזו . אחר זו דוגמניות זוהרות שהפתיעו *'1 אתהצופים במירב התידושים האופ־ ' נתייםהאהרונים. כל לבושן עשוי היה מעור. פשוטו כמשמעו. עוד בשלל צבעי הקשת. פרי יצירתם של שני מפעלי י העוד., הידועים בארץ ושחברו עתה יחד י למפעלי אחד: , . . בגד עור" ו"גלובוס. '' חשבו " • נא רגע קט על מעיל זמש שחור_-_'_^_עדין ואלננטי בצוארון םרווח לבנה_-_^או _חליפח מזמש בנוון וורוד. ומה דעתכן ' על מכנסים לבנים כשמשליפ אותם מעיל שלושח־רבעים מזמש באדום מרחיב'. או מעילים ירוקים וחליפות צהי־ בות — הכל עשוי עור אמיתי. אך לא. לא -ד"ק, חליפות חיו בתצוגה. - או מעילים לשימוש- בימי חקור והגשמים. נם קימלות־* 5_; רב בדוגמאות מעניינות חוצגי לקהל שישב פעור פח ומוכח תדהמה למראה ד, קסם. אמנם ראינו בבר ביגוד ?שוי עור, אך חפעם חיח זח חידוש מקסים , בצבעיו חמגוונים של חמוצד והדוגמאות' שעד עתה היו כבחינת "בל יעבור. "־, בשטח אמית העול. י מר לסלי פילת. *המנצח על מלאכת היצירה, ה י יה באותו ערב חתן המאורע. לגביו אין מגבלות לגבי העור. כל גיזרה שראינו חבהירה כי הצדק עמו.
, בנדי חעור נוחים נם לניקוי. אפשר לנקוחם גם לאחר שעברו , שמיפה" של, ' גשמים ורוחות. אפשר ליבשם ע"י גיהוץ. כן, פשוט גיחוץ. נוטלים את העור ומניחים על קרש גיהוץ. מגיחים עליו ניד ועוברים במגחץ חם. לאחר טיפול זד. מקבל העור ברק ונראה כחדש, קיים גם חומר ניקוי המיובא _מחו''ל, לאלה המעוניינים בשמירה קפד־ _גיח!&£ל. -ד. עור. חוא אינו מתקמט ושומר על... נציבותו משך תקופה ארוכה יחסית למעילים או חליפות עשויות בד. שגי המפעלים שחתאגדו לאגודה אחת ; והממוקמים במגדל העמק ייקראו מעתה 1_אילד "אוסנת עוד ישראל. ''בנוסף להמצאותם של מוצרי המפעלים הנ"ל בש_^_־ י המקומי י מייצאים הם אח הסחורה , " י המוגמרת;י. לארצות חח ונמכרים בבתי :עסק- שמחיריהם נכוחים למדי. גם כאן מחירי _חמעיל. למשל, נעים בין 250 י ל־350ילידות ישראליות וחליפות אחדות ?טי _^ילוב_^של מערכות מכנסים וחולצות יקדיסי_^עגך יותר. קשה לומר _שחאשד, הממוצעת יבולה להרשות לעצמה רכישה זו, אך דייגו שראינו תצוגה זו ולמדנו למת, כי יש ועוד יהיה לאוםנת־העוד לוג_^"הדבה במה שקשור בביגוד משובח _זנאול של האשד. הישראלית האלגנטית. ~_4jg3? *חרותHAM - ''
העובדה שמפעל ישראלי מייצר את הדגמים המקסימים ומייצאם לחו"ל. נותנת
חליפת עור כזמש חופ לנו הרגשה של גאווה אפילו לאומית, אם אפשר כך להתבטא.
הדש בשוק: מרק תפוחי אדמה סופר מרק מסונן ומעולה זה — הוא רא־ שון מסוגו בארץ' ומחוור, חוליה נוס־ פת, בשרשרת מרקים מובחרים . )סו־ פר(" המיועדים במיוחד לאניגי־הטעם. מטרת "אסם "היא לחעשיר ולגוון את מבחר חמרקים חעומדים לרשות עקרת הבית. גם חפעם הושקעו מאמצים ונסיונות רבים, במטרה לשמור על םבעיותו ה־ ביתית של המטעם החדש, ועם זאת לתת לו גיוון ועידון נוספים. חב' "אסם" מקווה שמאמצים אלה יתרמו לשםורו של המטבח הישראלי.
- \ וומשועוד 7מעילי / / מח&ן כית החרושת ן / רח' שינהיו 6 ת"א 1
יום _הננבנדוז !_תראשוון של ! >_פ 1ל3 ־E3ת fl
לp1©uבט1 t_!j_»ri"(i1_tl Ha _3 ZA \ _KW A b*^ H ££3?J P ifid_m I La U O u mad OBo !11u ־י _£LA \"\ _y i _*3 _^ J S, 1-ITIJ_. HIMI 11 • \II a _a ־־ [י y— . ־H u " 4 dfi i-~ i*~ BM13 ומ־
I שעה קלה עם שולמית _ולגשטיין
שולמית ולנשטיין גרפ המעלות הישן _ג_5ית רומ? גו מוכיל אל אגף פרקליטות מחוז ת"א. המקום פרוץ וטחוב, גדוש גיירות, תיקיפ ו... פקידי, 0 חטורקיפ מאחורי גבס דלתות עץ ממוספרות. מזדרון ארוך וצר פונה שמאלה . כקצהו נמצא חדר מם' , 460חדרה של שולמית ולנשטיין_, שהתמנתה חשכוע כפרקליטת מחוז ת"א. גב' ולנשטיין סימח בית ספר למש־ פטים בתקופת המנדט. ההלח לעבוד כ־ עורכת דין לענינים פליליים. השתתפה במשפטי רצח מזעזעים. במשפט _ראשין שהתבסס על חוק בטחון המדינה תבעה את המרגל קוקוס על נםיון לצלם מת-
- מאת עדה _אושפיז ~
קנים תוך כדי נסיעה ברכבת. זמן מה , טפלה במשתמט מם הכנסה. יותר מאו־ חר עבדה במחלקת החוזים האחידים. מחלקת החוזים האחידים , מחלקה זו הוקמה" — ספרה לי . —כדי לרסן בעלי מונופולין, המעיזים להכתיב תנאים בלתי צודקים ללקוחותיהם, ויש לה הזכות לפסול סעיפים מתוך הוזיהם של ה"םפקים הגדולים. " מוסדות בנקאיים לא יכולים לאלץ את לקוחותיהם להתחשב רק בנתונים ה־ מופיעים בספרים שלהם ומי שמכר כי־ ריים של גז אינו יכול לאלץ את לקו־ חו לקנות אצלו גם בלוגים של גו ,.. תפקיד המחלקה להגן על "האזרח ה־ קטן" נגד הספק הגדול" אמרה בשבי־ עות רצון,.. אבל בינתיים החוק המיסה את כוחד לפסול סעיפים הוא בבחינת אות מתה, כי הוא וולונטרי וחברות רבות מעדיפים לחשפם ־ מאשר להעמיד אח חוזיהן הרשמיים לבקודת מחלקת ההוזים האחידים. לאחרונה היתה סגנית פרקליט המחוז. כיום היא יושבת אל שולחנו. מי־ צגת את המדינה. אבל בעצם תמיד היתד, כאן". גדלתי במשרד זה' אמרה לי מחיכת מאחורי שולחנה". כאן התמחיתי בתום למודי וכאן אני עוברת משנת . 1950 משרדה של פרקליטה המחוז גדול ומדווח. בפינה עומד שולחן כתיבה ארוך. כוננית ספרים תלויה על הקיר ופד,
ושם פזורים כסאות עץ נוחים. יש משהו רציני מלא הדרת כבוד באותו חדר, כאילו משהו צעק כאן בהברה פסוקה וחמורה: . בית המשפט. "אבל לא תמיד איש החוק מיושב, שקול. לפעמים הוא גם קל דעת. משועשע ועסוק בק־ מנות. היום הראשון של הפרקליטה גדוש סדורים. יש צורך לדאוג, ששליח קבוע יעמוד לרשותה, לברר אצל הס־ קיר הראשי. אם כבר הועברו הספרים שלה ממשרדה הקודם ולמנות כתבנית וטלפעסיטים חדשות. הפקיד הראשי נכנס להדר _יחגיש לפדקליטח רשום תולדות היים של אחת מהכתבגיוח המועמדת, חמהכה בחוץ. הכתבנית ה־ צעירה הוזמנה להכנס לחדר. גב' ולנ־ שטיין, מחיבת בחביבות, לוחצת יד ומ־ ציער?לה לשבת. מתחילה בשרשרת הש־ אלות השגרתיות. הבל נרשם. יש לגו " מספר מועמדות. נודיע לך אם חת־ קבלת או לא" — מסימת הפרקליטה את הראיון. שליח נכנס והגיש לה נידות. היא מעיינת בהם. עדויות נוספות לתביעתו של בעל פטנט מסויים נגד המכון לפריון העבודה". מישהו המציא מכונה לכפוף ברזל, בזמן שעבד במכון לפריון העבודה" — הסבירה לי — "המכון כופר בזכותו על הפטנט. אין הוא מעוניין. שאדם פרטי יעשה הון מזכות על פטנט. שיש להעמידו לרשות הצי־ בור". תיק ראשון נגד המשטרה התיק הראשון, שנפתח אותו יום הוגש נגד המשטרה. אזרח, שמכו־ ניתו נגנבה ונמצאה על ידי המשטרה תבע אותה לדין. היות ולא דווחה לו מיד על שנמצאה האבדה. ההתרשלות של הממשלה גרמה לו נזק רב. ילדיג־ פגעו במכוניתו אגב משחק יכך הפסיד את חפרמיח של חברת הבטוח. כן טוען מיצגו של האזרח. כי נשללה ממני ההנאה שבטיול , סוף שבוע" משפחתי .. .
הוא היה שרד במתח כל אותו זמן עוצבן. אבל למיצגת המדינה יש תשו־ בח לאזרח הקטן — "המשטרה ממלאת חובותיה ככל יכולתה ולא היתה זו התרשלות מצדה. מוטל עליה למלא תפ־ קידים רבים והיא מבצעת אותם לפי סולם עדיפויות. שומר אינו יכול ואינו חייב להודיע על מציאת מכונית, שעה שהוא עסוק במילוי תפקיד חשוב יותר" זאת ועוון", מלבד זאת, זה קרה בראש השנה וביום חג כמות כוח האדם מצומ־ צמת במיוחד. " מעשה בגמלים שנגנבו תשחטו מקרה זד, הזכיר לגבי ולגשטין מש־ _פש דומה, שהוגש נגד המשטרה בזמן יריד המזרה. "מארגני התערוכה דא־ " גו בזמנו לאטרקציה — שני בדואים רכובים על גמלים. באחד הערבים עזבו הברואים את המקום והפקירו את הגמלים לשוטט בין ההמונים. נוצרה אנדרלמוסיה והמשטרה. שהוזעקה למקוס הפקידה על הגמלים שמירה. אלא שהשמירה לא היתה מעולה ולמחרת התברר' שהגמלים נגנבו ונשחטו. המשטרה נתבעה לדין על התרשלות במילוי תפקיד _וחוייבה. הוגש ערעור על פסק הדין והעניין נמצא עתה בשלבי דיון. "משעשע. לא כן"? התלוצצה הפדקל־־ טה. אבל לגב' ולגשטיין אין עדיין פנאי לעסוק במשפטים... יום העבודה הראשין הוא יום של סדורים, הדלת נפתחה ופקידה שחורת שער הכניסה את ראשה לחדר. בידה התנופף קולב בגדים ישן "גב' ולנשטין דצית־ לומר לך. שזה הקולב היחידי שהשגנו"• "ששון ושמחה" — קראו?הפר־ קליטה — "צריך לתלות אותו על הקיר. " יש לה חיוך סימפטי לפרקליטת המ־ הוז. היא ממצמצת בעיניה, מכווצת שפ־ תיה וקמטי צחוק דקים מתפשטים על הפנים הצרים". על מה תלו כאן מעילים עד עכשיו" י שאלה בחיור.
בציבור של _IOIMJ הידועה באופן 1 תה3וך באופן וזנק ל"בתו"
ארלט אלקייפ הגיעה לעיר האורות פריז לפני כעשר שגיפ אך רק גימיפ האהרוניפ היא הפכה לדמות אליה הופגו כל זרקורי הפרסומת. כי ארלט שברה את כל המוסכמות כ־ קשר לפילוסוף והסופר הצר־ פתי ז'אן פול פארטר, הידוע כפלידתו" מפגי נשיפ וכל הקשור " אליהן ושאף פיתח תורה מיוחדת הקשור בכך. אך מסתבר כי שום גבר. ואפילו םארטד. אינו מחוסן מפני ה"מין _חחלש. ארלט הצעירה כהת העור ו־ בעלה העיגים המפתות (בצבע כחול) הצליחה לשבות את ליבו. התוצאה: בימים אלה הגיש סארטר בקשה ל־ בית משפט צרפתי לאמץ לו אח אר־ לרמ לבת. פרט מענין נוסף: ארלט אלקיים ילידת אלג'יריה היא עתד, בחדשי הריונה האחרונים. וזאב המ־ אושר(!?) אינו אל ז'אן פול־סארטד. 0 שיחת־היום בפריז בקשתו של םארטר לאימוץ מזכי־ דתו.. הידועה בציבור" הפכה , לשיחת היום בפריז ולא רק בהוגים האינטלקטואליים שלח. שחרי ז'אן פול סארטר הוא מוסד המקודש עבור מיליוני אנשים. אבי האכזיסטנצי־ אליזם והנון־קונפורמיסט הידוע "זע־ זע" אח העולם על ידי עצם בקש־ תו המוזרה לקשור את שארית חייו עם היהודיה חאלג'יריח הצעירה שתהפוך אם לילדו. הוא לא התחתן עמה כפי שמקובל לעשות אלא ביקש את אימוצה ל"בת. "והרי יחסיו עם ,, בת" זו היו ויהיו מוגד־ דים וברורים היטב לכל פריזאי מ־
מוצע. העלמה ארלט אלקיים הגיעה לפריז לפני כעשר שנים _מאלגייריה אדץ מולדחה. כצעירה ערירית חיפשה ואף מצאה לבסוף עבודה . מעני־ נת" כמזכירתו של ז'אן פול סארטד. במשד עשר השנים בהן עבדד, אד־
לט בחברתו רווית ה"אוירה" של סארטר היא הצליהה לקלוט היטב את תורתו ואת להיות אחת מתםידו־
ארלט אלקייפ j תיה המושבעות ביותר. היא עשתה 5 את כל עבודות המזכירות, גיהלה $ את הקורסיפנדנציה הענפה של הסו־ £ פר הידוע והעתיקה במכונת כתי־ 5 בה את י ? כתב ידו הצפוף (והלא ברור ? כל־כך) י של מחבר ;, הפרוצה • המכו־ 5 בדת" ו"הבהילה?. " בגרותה ה"סארטרית" זכתה לה־ 5 כרה _מצידי של הםילוםוף־הסופר עם 5 קבלת ה"השדאה" לכו1וב מאמרים K עבור כתב־העת הפילוסופי , לה5? ט א ן מודדן" של סארטר — ה־ 5 איש שדחה לפני כחודש ימיב את 5 פרס נובל שהוענק לו וגרם בכר _1 לסנסאציה עולמית בנוסח המיוחד _? והאופייני לו. ? סארטר. חכופר במוסכמות של ה־ ? הברה המאורגנת על "כבליח חבור־ 5 נניים" ושמסיבה זו לא התחתן עד 5 כה יזכה ב"בת" וצאצא העשוי להמ־ 5 שיך במסורת. פרט נוסף הקשור 2 לארלט לבדה: היא תהפוך גם ל־ 5 יורשתו הבלעדית של הסופר הע־ I שיר. ודבר זה כשלעצמו הוא בעל 5 משמעות פינאנסית עמוקה כשלעצמי J
תצוגת אופנה _ללנעוKfFD,
- מאת סופרת "ח רות" -
מסיבת תה עם תצוגת אופנה לקראת "בזאר מיחא" נערכה בשבוע שעבד במלון "דן" בתל אביב. במסיבה _חש־ תתפו פטרונים של "מיחא'" אנשי חנהלה וגברות אשר תרמו כולם את חלקכ להגדלת ההכנסות של חאגודח על ידי עריכת מסיבת תה, מכירת כרטיסים ופרחים בהצגות בכורה ומבצעי התרמה אחרים. ה"אבא של מיחא" — ד"ר עזרא קר רץ סקר אח הישגי האגודח: "מיחא" נוסדה ב־1954 והחלה בחנוך 4 ילדים הרשים. כיום היא מטפלת בשטה מודרנית, הדומה לזו של ה"ג'ון טדייסי קלינק" בארה"ב, ב־100 ילדים חרשים, עוזרת ברכישת מכשירי שמיעה למקרי סעד, מכשירה מורים לילדים הרשים ומארגנת חרצאות ושעורי חדגמה להוריהם. •הגברת אתל כחן — סגן מנחלת התחנה ליעוץ וחדרבח מסרה על ה־ קשיים בנצול השמיעה ופתוח הקול. היא זכתה להסביר מה זאת בעצם חדשות:ילד הרש אינו שומע. אבל " לא זח העיקר. בעיתו הרבה יוחר מסו־ בכת - חוא אינו יודע כלל שיש קילוח. חוא אינו יודע. שישנם מלים באמצעותן אדם מגבש רעיונות. לכן הוא אינו יכול ללמוד ולהתחנך. על המורים מוטל. איפוא. ללמד את הילדים מה זאת שמיעה ולשכנע אותם שיש בעולם צרו־ פי מלים. "
* ?k?k בתצוגת האופנה. שנערכה אותו ערב. ראינו דברי עור ואריגה של זר דפנה בצבעים בהירים ועליזים, חליפות ג'ר־ סי ללבוש - יומיומי ושמלות בגזרת ה־ גלוזין והאמפייר עטורות באבנים טובות. במיוחד משכה את העין שמלת ערב לבנה של פרדי , הלופתת את הטאליה ומדגישה את קו המתניים. שרשרת ה־ זהב של גרא מוסרת בקלילות מהצוואר והופכת לחגורה דקה. הדגמים של פרדי חיו פשוטים. ח־
קשוט מודגש — הסרט גדול ומפלח את השמלה לארכה יליחרד _היפתידיס
רבים, מזדקרים לעין והצווארון רחב ועשיר. בתצוגה כשלעצמה לא היה משהו נועז• ומפתיע, שלובשים אותו רק כתצו־ גת אפנה. זו חיתה יכולה להיות חמל־ _תחה האישית של נשים רבות בארץ.. .
£!
כהוצאתפיון" 3צרפת הופיע " זה עתה שפרה של _הגערת מגי גרגואר בשפמקצוע ושמו אשה. " " להלן אגו מפרפמיפ פרק מתוך ספר זה. העובדה שנשים עובדות מחוץ לבית אינה מהוה מהפכה בצרפת. זה שנים רבות שהן נוהגות כך. עוד בשנת 1261 הכיל פנקס המקצועות של מחוז פא־ ריז שמות של שתי אגודות מקצועיות של נשים. בשנת 1860 היה יחס הנשים "הפעילות, " כלומר העובדות מתוץ ל־ בית, קרוב מאוד ליחס הנוכחי. ואילו המספר המקסימלי נרשם לא בשנת , 1963אלא בשנת . (36%) 1906כנראה שהעבודה גרמה להן פחות הפתעה מא־ שר החופש. הזמן הפנוי והשויון. המהפכה הגדולה שהתחוללה בעש־ רים השנים האחרונות היא הרבה יותר מסובכת וחשובה36. האחוזים של נשים עובדות בשנת 1960 הדו סוג מיוחד במינו. הן לא היו עוד "נשים. . " אלא פועלות. משרתות, סוחרות, מורות וכדומה' שנאלצו בגלל קשיי חחיים להסתגל למצב שהוא "שלא בדרך הטבע. '' וכל אדם בעל רחמים צריך היה לרחם עליהן, ואילו אחרים חיו רשאים לבוז להן. כל עבודה, פרם לכמה יוצאים מן הכלל, העמידה את האשח מחוץ לתחום חחברדהעבודה לא היתח אלא מעשה כפיה, יאוש או התקוממות: . אני נאלצת לעבוד, "אמרה בבכי הגיבורה הטראגית של שגת . 1880ואם המחבר רצה למצוא חן בעיני הקורא- היד, יותר באותו רגע איזה אדם בעל רחמים שמנע מן הגי־ בורה האומללה גורל מר זה.
תשובה למשאל היום מהוה העבודה בעיני הצרפתיות "מתנה, "משהו טבעי וכללי. בהתאם למשאלנו השיבו הנשים בגיל למטה מארבעים שנח: "מעולם לא עלה על דעתי כי אשד , יכולה לא לעבוד.. "בחרתי בעבודה בשם _חרותי". "לא חייתי יכולח לחיות, כמו שחיתה אמי. ללא מקצוע". "בחר־ תי בעבודה הן משום שכך מצא חן בעיגי והן משום שנגאלצתי לעשות כן. "
הייתי בת המש* עשרה כשאמרתי לא־ " בי כי אני מעדיפה להיות עוזרת־בית מאשר לא לעשות דבר". "לא הסכמתי לפשוט יד כל ימי חיי למען זוג גרביים. " אף לא תשובה אחת אשר לא תביע בצורה כלשהי , במישרין או בעקיפין. את הרעיון כי עבודה מקצועית מהוה חלק של החיים, מבחינה אחת או אחרת. זהו הדבר החדש. שלא יכלו להע־ לוחו על הדעת לפני שלושים שנה. לא גברים. לא נשים ולא ילדים. צעירה המסיימת את למוריה מתחי ־ לה לעבוד, לעשות סטאז' או ממשיכה גלמודים גבוהים. אפילו במשפחות המ - סורתיות ביותר. אפילו בעיירות המתות ביותר. כדאי להתעכב על מספר זה: 75 אחוז מהצעירות עובדות מחוץ לביתן (וכמה מ־25 האחוזים הנותרים עוסקות בעבודה בלתי מוצהרת. (? בשל ט ח זה יש לומר כי צרפת הנה מתקדמת באופן יחסי. כלומר שהיא מתקדמת לגבי ארצות מערביות אחרות. אבל יש גם לומר כי ארצות המערב מפגרות •אחדי הרבה ארצות חדשות במה שנוגע לאמנציפציה הנשית. וכי הצר־ פתיות רחוקות היום מלעמוד בראש התור לעבודה. כפי שהיה לפני שלושים שנה. אם כי בצרפת מהוה העבודה חלק הכרחי של חיי האשד" אין היא נוגעת דוקא לכל חייה. להיפך: העקומות הסטאטיםטיות מגלות הפסקה כללית של העבודה אחרי הלידה הראשונה. ועל אחת כמד, וכמר, אחרי הלידות הבאות. ודעת הציבור מסכימה לכך ( נם אני. ( מאידך נראה. כי בסין וברוסיה מהוה העבודה הלק של כל חיי הא־ שה. אין ספ־ כי בריסיה קיימת נסיגה ועדות לה העתונות והססרות_: אבל בתחילת המהפכה. הודות למושג מאוד תיאורטי של השריון. היי חגשיב בדו־ מה לגברים, יחידיה יציר. "הצרפתיות " נמצאות כמצב של אנדוגיניס: הן אינן נחשבות באופן אינדיבידואלי כ"יחי־
דות יצור, "אבל צבור חעובדות שחן מהיות חנו חכרחי למשטר חכלכלי של הארץ. חדרו לכל מקום ועוד מהפכה: הנשים שעבדו תמיד בשטה מוגבל. הצליחו להדור כמעט ל־ כל מקום. הן חרגו מתוך תחומן הישן. שנמצא בבית ובשכנותו: עבודות ארמד* מלאכות או מקצועות שהתייחסו להיי הבית. לבגדים, לחולים ולילדים. מק־ צוערת הקרויים . נשיים. " למעשה אין לך סקטור. שהנשים לא תהיינה מיוצגות בו. קודם כל נטשו את העבודה בבית ובחקלאות לטובת בית המלאכה והחרושת. אחר כך. בת־ הילת המאה. פנו בהמוניהן למסחר. ול־ מחרת המלחמה של שנת ?1914כבשי במערה את השרותים הצבוריים ואז המקצועות החפשיימ. אין לך עוד מקצוע אעיר ייאסר עליהן באורח רשמי. פרט לאי אלה משרות בצבא ובמשטרה. אין לך עוד בפדינציפ "מקצועות נשיים. " ואף לא . מקצועות גבריים" (במציאות הדבר שונה. אבל לעקרונות ישנה חשי - בות שלהם. ( מהפכה זו נתחוללה על ידי קומץ נשים משני הדורות שקדמו לנו, ואשר לא זבו כי ההיסטוריה שלהן תיכתב במ־ לואה. המהפכה האמיתית העובדה שהנשים ההדירו את כל העבודות לחייהן. ושהן נלחמו על כך. איננה מהוה ללא ספק את עיקר המה־ פכה. המהפכה האמיתית אינה נמצאת מחוצה להן: היא נעוצה בתוכן. כאשר הסוציולוגים בעולם כולו מצי־ גים לנשים עובדות את השאלה: "מדוע אתן עובדות"? _י־80 אחוז מהן משי־ בות: . כדי להרויח כסף ומשום ?כך צריך, "אמת דוברים היל. ובכל זאת הכל משקרים. אמת הוא הדבר בי רוב הגשים עובדות בתנאים, שבלעדי משכודתן היו חיות חיי עוני או שלא היו חיות ככלל. _גצון
!!, " _uui _»_, "מגיעות להחלטה זך מכירן שהן ־ודעות כי עבודה זאת אשר תחייב אותן לחיי פרך, תעלה ב־400 פרנקים הכרחיים את הכנסותיהן לחו* דש. יש איפוא אמת בתשובתן. אבל אם נהרהר בכך. עובדות _הנשיס מסיבות רבות ואחרות. שאי אפשר ל• הכחיש את קיומן. אף אם הנוגעות בד־ בר שוללות זאת בתוקף. אף אם הן עצמן אינן מודות בכך. עובדה היא כי לגבי נשים עובדות רבות?אמהות. גר• רמת עובדת היעדרן מן הבית אבדן החלק הארי של שכרן. הן עוסקות ב• מרבית הזמן בעבודות איומות, הרבה יותר עצובות מאלה שהיו עושות ב---בית. נראה כי העבודה מהוה לגבי הנשים משהו שונה: ראשית פיצוי , פחות או יותר מתוך הכרה• על אבדן האהבה. אלה ששיחקו ואף הצליחו באהבה — אך ורק באהבה - יודעות, או תגלינה באחד הימים,. שאי[ היא מהוה אלא חלק של החיים ותסתיים במוקדם אי בנך־ אוחד בבדידות. אבל קיים גם אליבי מסוים, דרך לב־
ריחה מפני גורל נשי זה שאיננו אלא צפיד, ממושכת: צפיה לגבר בחוסר ידיעה!צפיה אינסופית ל-־לדיפ_: צפיד, במשך ימים רצופים, בהתאם לקצב ה* חיים של הזולת ולא של עצמך, שעמום, בדידות, הרגשה שאת חיה בשולי הער* לם, כמעט בחסר. אכן. העבידה משבצת את הנשים בחיים הסוציאליים. מכניסה אותן למצעד העולם. בתקופה שהתפו־ צצות המשפחה גורמת לכך שהיי הזוב משאירים אותן . בחוץ. " אולם קיים עוד דבר נוסף: באחד הימים נתגלה שהנשים החליטו לפתע "להשתכר" והכריחו את עצמן לכך, בעוד שלפני מאה שנים . לא חלמו במצב דומה. אלא לחסוך ולהסליא את הטלאים בתקציב בכל מיני דרכים. לעי בוד מחוץ לבית. פירושו לגבי הנשים, סיבוב של מאה ושמונים מעלות: ברי* מה מעמדה פאסיבית. מהמעה: במקום להתכווץ ילהראות את הגב - לעמוך פנים אל פנים. .. הנה מדוע העבודה הנשית היא לל_3< ספק אחת הצירות של הדבר הקמ'ג בפיו של אדלר , המחאה הגברית"
קומפוזיטור יהרדי ?
ומכתב 1לוי למר *?בנר בו מיב_&ל_)
מנחל שרות השדוד בקשני להשיב על מכתבך הגלוי אליו. שפורסם בעתוז , הרות" מיום 18 בדצמבר ש. t. תחת הכותרת -בזיון של קומפוזיטור יהודי' ובו בקורתך על תכנית מאירבר בקונ־ צרט תזמורת "קול ישראל" ביום , 8. 12. 1964 בחירת הזמרים לקונצרט זד, לא מצאה חן בעיניך, ובתור מבקר יש לך, כמובן, כל הזכות לומר זאת. רק שלא מצאת לנחוץ לנמק את אי־שביעות רצונך, דבר שהיינו מצפים לו בביקורת מקצועית רצינית. על זמר הבאס, למשל, אתה כותב שהוא . צעיר מתלמד" הן ידוע לך כי באולם הקונצרימ של תזמורת "קול ישראל" הופיעו בזמנו , צעירות מתלמדות" כמו הילדה צאדק ונתניה דברת, שלא איכזבונו כלל וכלל. בלי לחתווכח אתך על בעיות של טעם ו"טאקט־־ מוזר בעינינו כי על זמרת הסופראן לא היה לך להגיד דבר אחר מאשר כי .. היא בגיל הפנסיה. "אגו מודים בכך שתכונותיו המוסיקליות של אמן חשובות לנו יותר מתעודת הלידה שלו, וזאת, כנראת, גס גישתם של מבקרי מוסיקה אחרים, אשר מיחסים לאותת הזמרת _. קולורטורה מצויינת וגקיה ונםיון אופראי ניכר. "על זמרת המצו־ סופראן שאתה מסלק _בחערתך כי קולה "אינו אלא טרמולו אחד גדול" כתוב באותה בקורת "מצו־סוסראן נאה וה-
בעה מוסיקלית אכספריסיבית. "אכן. יש גם דעות אחרות בצבור המבקרים, ומי אנחנו שנכריע איזה מבקר בר־סמכא מוסמך יותר?אין אגו חולקים על טענתך ש"אפשר היה להכין תכנית מאירבר אחרת" - על הניר. לתכניה אידיאלית כזו נחוצים תוים. כל מוסיקאי מקצוע־ בארץ יודע כי אין להשיג בספריותיני תוימ לתזמורת לאף אופרה אחת של מאירבר, וגם בארונות המול"ים בחו"ל הם אזלו לפג' עשרות שגים. חגים אלה מצויים בספריותיהם של בתי אופרה גדולים בבירות אירופה, אשד שם הם שמורים בקנאות. אחרי מאמצים רבים גילינו בקטלוג של ספרית השאלה בלונ־ נון מספר מצומצם של אריות ופתי־ הות מאת מאירבר, ומאלה הרכבנו את התכנית ששמעת, כמובן, בהתאם לק---לי" שעמדו לרשותנו. אשר להצעותיך להרכבת תכנית אהרת עם אריה של הטנור מ"האפריקאנית" קשה לנו ל־ התיחס אליהן ברצינות, כי הרי אתה מצהיר בנשימה אתת ש"האופרות של כאירבר דורשות טגורים כמו קארוזו ו"ביירלינג... "
חתכניח לא "כתבח בחורה ברוח של עגות־גאון על המחבר הדגול" כפי שאתה משער. הדברים היו מפדי־עטו של מנהל המדור להסברת מוסיקד. ב"קול־ ישראל, " שסמכותו המקצועית אינה נופ־ לת מזאת של מבקר מוסיקלי. יתד עם ואת. אנו נוודים בכך _שהת־ גנבה לתכניה כותרת בדתי נכונה לאריה "או, בני" שיוחסה לאופרההאפרי־ " קאנית" במקום להנביא. "אנו _מצטסרים " על מתן אינפורמציה בלתי נכונה וו ומתנצלים על־כך בפניך ובפני מאזי־
!לבסוף, לסי דעתנו _העקידה _5?ל ד_&י קורת הוא להצביע על הלקוי ולעד דד את הטוב _לעען ד?&\_את חרמה הכ י ללית של ד-אמגויות. אחרי קריאת הביקורת שנכללה במכתבך אל מר _גבתיז ברצוני לומר לך: . לא זו הדרך. ' שפתי ©טרושקה מנחל תכניות _המזניקזו אכן , סרות השידור , בזיון! (תשובת המבקר) . 8 י . 1מפכים אני כי יש לנמק 8ת קביעות הביקורת ולהסביר, אך למרבה הצער היה חקונצרט "מאירבר' מתחיו לבל ביקורת. דוקא משום שלא ראיתי כל אפשרות לכתיב _כיקורת, ברגיל. כתבתי הפעם בדרך של , מכתב לגעד־ל קול ישראל . 2 . "מר פטרושקה מודה אמנם בטצות. גסה שנפלה בעירבוב שתי אופרות מל מאירבר ובהטעיית הציבור בארץ. לדעתי הוא חייב היה לדעת על שתי היצירות המפורסמות ביותר של המחבר.. האפ * ריקאגית" וה"נביא. _"גם מנהל דםדור להסברת מוסיקה ב"קול ישראלי, _^ אשר לפי דעתו של מר פשרושקה סמכותי המקצועית אינה נופלת מלאת של מבקר. לא גילה את הטעות. נוסף לזה כתב בתכניה כמה דברים אשד אפשר להגדירם כ"חצי־אמת. "למשל: . מאירכר מ!_רע היהודים הוא. "האמת היא _שהמלחין נולד כיהודי ומת כיהודי נאמן לדת _אברחם יצחק ויעקב. בן כותם מנהל ההסברה: "הוא הקדים את מאיר לשמו על כי בקשת עשיר שהוריש לו מהונו. "איזה עשירי איזה הון?מאיר ליבמן וולף היה שמו של הסבא. אביה של ?אמי
של יעקב בר וממנו לקח את השם. . 3לעצם הענין נראה לי כי הנהלת "קול ישראל" היתה צריכה לעמוד על כושרם הלקוי של המנצח והזמרים לפני הקונצרט ולא לחכות לאכזבה בקונצרט עצמו. ודוקא כדי לא לפגוע ברגשות הזמרים לא הזכרתי את שמותיהם. . 4יתר דברי מר מטרושקה מאשרים את קביעתי כי מוטב חיה לכבוד הקומ---פוזיטור חרגול ולמניעת רושם מסולף ליצירותיו אלמלא נערך הקונצרט... מר פטרושקח שכח, כנראה, כי מבקרים אחרים שחיו נוכחים באולם קטלו את הביצוע בצורה יותר תדיפח ממני. . 5לסיום: אני תמים דעים עם פר פטרושקה כי תפקידו ?'_זל המבקר להצ* _ביע על ליקויים ולעודד את הטוב. וזאת אני מנסח לעשות זה שנים רבות. דומת כי עתון "חרות" הוא כמעט חעתון תעברי _חיחידי חמפרסם בקביעות רשי־ מות על היי •המוסיקה בירושלים. חסעם היו הליקויים רבים מאד• וכולם בכיוון זלזול בכבוד מאירבד. באשר ביצוע התכניות ישתפר, אני מבטיח גם "עידוד הטוב, '' כפי שעשיתי זאתםעמים רבות בעבר. או אז אומד לכם: , זו זד דרך/! א3נר גן־ מיכאל
זוג בולד ברכבת ישראל
- מאת יגאל יששכרוב -
רציף הרכבת _גנתחגה הדרומית 2תל־אביכ. תור מזדנכ ליד קופת הכרטיפיפ, הרכבת נחה על ה־ פפיפ. דאשיפ _מציצימ מכער החלונות, קטר הדיזל משמיע צפירה חדה. נשמעת שריקד, של משרוקית, נופעיפ אהרוניפ _עוליפ. הרבכת זזה. תא בקרון. שמונה "טיפוסים. "זרים זה לזד., כל אחד עולם אחר. נפרד. כל אחד עם מהשבותיו הוא. צרותיו, תקוותיו. הם נוסעים לבאר שבע. הקטר מגביר את מחירותו. חולפים על פני העיר. פרדסים, שטחי מזרע. קרני שמש ורוח הלילה חודרים לתא. "אפשר לסגור אולי את החלון, "? נשמע בתא קולה החושני של חיילת חיננית. שיערה נפרע בדוה. היא מנסר. לתקנו. דוהפת סיכה בראשה. הגבר ה־ שמנמן היושב ליד התלון, שמרכיב משקפיים כהים, מוריד שוב משקפיו. עוצם עיניו. פוקחן שנית. מבטו נופל על החיילת. המבט משתההה. הוא נכנע שולח 'ידו לזיז החלון, ומורידו באי רצון.. תודה, " משיבה החיילת,. על לא דבר, " עונה הוא מניה וביה. "כרטיסים לביקורת, " מהדהד קולו של המבקר. בתא השתרר שקט. רק קול ניקוב חכרטיסים נשמע. אנחה נפלטת מסי אחד היושבים. חאחד שקוע בקרי־ את רומן, השני מנמנם. משעין ראשי על תרמילו. שקשוק הרכבת מתמשר. מבטי היושבים נפגשים. משעמם. אשר גוצה מפצחת גרעינים. התא אפ־ף עשן סיגריות". םגדביץ — ט־ר־י — ט־ר־י. בבקשה, םגדביץ — מיץ, " _מברין המז־ מנאי העובר עם מרכולתו במסדרון ה־ התא.
"., _* . ., "" צעיר שחרתה אל החיילת". מאיפה" — מופתעת היא. מתפתחת שיחח ערח למרי. נוסעי הת_» סקרנים. הם מחייכים. חל בס?שינוי מסוים. הפיסח שוקולד נשלפת מארנק .., בבקשה מציע אהד הנוסעים ליתר ה"םיפוסיס. "השוקולד מתהלק שווה בשווי' בין בולם. משיבים תודח. מהייכיפ. יש כבר הבנה. התגבשה כאילו קבוצה, העתון חיומי, עובר מיד ליד. מן חתא תסמוך פורצת שירח אדירה מגרונות חיילים. נם רדיו טרנזיסטור אינו חסד. הנוסעים מחידדים, מוחלפים. רשמים, חשיחה קולחת, יש חווי. אפילו בידור. התוכנית האמנותית כוללת" את הופ* עתו של "אמן. "גבר בשנות העמידה. עברית אינו מדבר. אך את שפת ה• צפורים יודע הוא על בוריה. והוא מש־ מיע ציוץ כנרית. וסוגי ציפורים אחרים. הנוסעים שבתא, כולם אוזן, מתפעלים, מרוצים, מוחאים כף. ה"אמן" שולף לפתע ממחטה מכיסו ועובר בין הנוסעים. נשמע שקשוק מטבעות. התוכנית נגמרה• תחנה. חלק מן הנוסעים יורד. הצעיר _והחיילת נראים עתה מיודדים ביותר. עומדים זה ליד זה במסדר?! הצר ומשקיפים מבעד החלון. הכבשים שבאופק ומרחבי השדות, נותנים כנר־ אה את אותותיהם בשניים. הופכים אותט לרומנטיים. הוא שורק שיר ישראלי , והיא מביטה בו בהערצה גלויה. הרכבת מתקרבת ליעד. האוירה מצוינת. נראה, כי היושבים אינם רוצים להפרד זד. מזה. ואכן. נשאר משהו באותו חא. האש זה מקרה י האם זה מזל ?האם זה דבר רגיל שבשיגרה?הגענו. ה"טיפוסימ' יורדים. הוא עוזר לה בנשיאת המד• וודה. עוד זוג נולד הפעם ברכבת ישראלי.