חרות, 14 מאי 1964 — קורס ללימוד תולדות השפה העברית־בסורבון [כתבה]
קורס ללימוד תולדות השפה העברית־בסורבון
- מאת אהרן בן־אביגדור, סופרנו בפריז — אוניכרפיטת פריז שוקקת תמיד י חייפ. המקופ הומה כפטודנטיפ צעי־ ריפ ככל שעות היופ והערב, ובני־ ניה צריפ מלהכיל את 40 אלף הפ־ טודנטים הלומדים בה. משכר "שטה המחיה" כםורכון" משמש לא פעם גורפ להפגנות " פוערות . וויכוחים פוערים לא פחות כמופדות האחראים _להיניד הגבוה ככירה. י אולם ביום בו נפתח חגיגית 'הקורם ללימוד השפה העברית _באמפיתיאטון גיזו" שברחבת חצר האוניברסיטה המה " המקום מבקרים יותר מן הרגיל. נוסף לםטודגטיפ מהפקולטה לפילולוגיה שנרשמו ללימוד השפה העברית, התקהלו ב־ מקוב אורחים לרוב, עתונאים, בל סגל השגרירות הישראלית בפריז, פרופסורים (ביניהם ראיתי את הפרופסור בראונשווייג, היו"ר לשעבר של מרכז הצה"ר בצרפת ואת ראש הקתדרה לערבית ב־ בורבון) וכן כמה עסקניות מסניף ויצ"ו בפריז. יתכן ונשים אלו באולבדוק" את כושר נאומו של הפרופסור חיים " רבין, הפרופסור לעברית שנשלח לכאן למספר חדשים, אם תוכלנה לנצל אותו בינתיים לחופעות לטובת איסוף תרומות לצרכי ארגונן". עלי להודות שנשכחו בלבי לרגע קט חובותי כעתונאי, כאשר ציפיתי בקוצר רוח שהפרופסור רבין פתה בשעורו הראשון. הרגשתי כבזמנים עברו, כסטודנט צעיר צמא דעת, שכל מבוקשו ללמוד ולהוסיף דעת.
קשרי תרבות הפרופסור קוקיו, ראש הקתדרה לעברית תנ"בית קם לברך את י עמיתו מאוניברסיטת ירושלים שהגיע לכאן ללמד את שפת האבות המדוברת. הפרופסור קוקיו דיבר על קשרי התרבות בין צרפת וישראל, על הידידות בין שתי המדינות ועל ההכרח להקנות את הלשון העברית ותרבות ישראל לנוער צרפתי:. ואז פתח הפרופסור רבין את שעורו הראשון. בהתאם למסורת של אוניברסיטת סורבון ניסח הפרופסור את הקורם שהוא עתיד לנהל, מטרותיו שיטת הלימוד וכר. הפרופסור ירצה כאן על תולדות השפה העברית. הוא פתח בהגדרת שלושת תקופותיה העיקריות של הלשון. תקופת הנביאים והתלמוד, תקופת הביניים בשהשפה פסקה להיותשפה " חיה, "והתקופה המודרנית של תהית השפה, הנחשבת לפנומן בקרב הפילולוגים. המרצה פירט את הניבים השונים שהיו נפוצים בקרב בני ישראל בתקופה
הקדומה, כשהוא קובע ששפת התנ""ך היתה שגורה בפיהם של• בני שבט יהודה בלבד, בעוד שהשבטים האחרי. םדיברו בניבים שוגים. הוא אמר ששפת התג"ך היתד. די עניה, וכללה כ8, 000- מלים בלבד, ובי הנביאי םינקו מהניבים שהיו נפוצים בקרב השבטים. לאחר מכן עבר הפרופסור לתקופה בה פסקה העברית להיות שפה מדוברת, כשאת מקומה תופסי 1 השפה הארמית ושפות אחרות, בעוד בני ישראל מתפזרים בתפוצות תבל ונשארים דבקיט למסורת ולדת. בימי הביניים,, אמר הפרופסור רבין, שימשו גפ שפות אחרות את הדת והמדע. ביניהן הלטינית, הסנסקריט והערבית הספרותית. אולם עברית היא הדוגמה הבולטת ביותר בין השפותשמתו" לגבי השימוש היום־יומי בהן ונשארו " נחלתם של אושי דת ומלומדים בלבד. טעות היא לחשוב שהעבריתמתה" יתקופת הביניים. להיפך, השפה " התפתהה אפילו באפיקיה הצרים, חזרה. לצורתה הקלסית של הםקנון התנ"בי ולסגנון הנביאים.
גשר הפרופסור רבץ הדגיש את תפקידה המיוחד במינו של השפה בתקופת הביניים' בשהיא משמשת גשר בין תרבות המערב והעולם הערבי. עברית היתח שפתה של תרבות ימי הביניים. השפה עמדה במבחן הזמנים ונתגלתה כפנומן שסוציולוגיה של השפות, כשהיא קמה לתחיה עוד לפני שהעם חזר להתנחל בארץ אבותיו. שפות אחרות, כמו אירית למשל, לא נקלטו כשדה מדוברת על אף כל המאמצים שהושקעו בכיוון זה. יזה משוס שהלשונות ההן לא היו שפות התרבות אלא שפתם של קבוצות אתניות מבודדות. אחר הסקירה המאלפת על תולדות השפה בימי קדם וימי הביניים הגיע התדופסור רבין אל אליעזר בן-יהודהמחיה השפה העברית" שעשה את מלאכתו " כאן בקרבת מקום, בשדרות פריז ובבתי " הקפה שלד. ". אינני יודע בדיוק באיזה ביתקפה היה " רגיל . לשבת בן-יהודה, למרות שניסיתי ' להתחקות אחריו" — אמר הפרופסור — כשדבריו מלווים בצחוק 'לבבי ומחיאות כפיים • מצד קהל המאזינים. הפרופסור רבין הוסיף לדבר על העברית החדשה, באמרו כיזוהי שפה שלמה ועשירה. הבלשנים של " ימינו יכולים למצוא בה גן-עדן למחקריהם. "לדידו של הפרופסור רבין נעוץ סוד תהיתה של העברית בקיבוץ העדות השונות של עם ישראל על אדמת האבות כשכל אחת מהן מביאה עמה את תרבותה, מסורתה ומנהגיה. נםיונות דומים להחיות את הערבית הספרותית נכשלו, מכיון _:שהאהדות הערבית עליה מדובר פה הרבה טרם התגשמה. בהרצאות הבאות ירחיב הפרופסור רביו
את הדיבור על הנקודות בהן גגע גהרצאתו על אף ההשתתפות הרבה של יהודים וישראלים בהרצאתו הראשונה של הפרופסור _רבין, היוו בה המאזינים הנוצריים את הרוב. בין הקהל שהאזין בדריכות לדבריו של הפרופםו רהישראלי נראו כמרים קאתוליים, אנשי דת פרוטםטנטיים וסתם אנשים _המתענינים a־ שאלות דת.