חרות, 11 פברואר 1964 — ד"ר ישראל בן־זאב - _חיוגיות המזרח ותרבות המערב [כתבה]
ד"ר ישראל בן־זאב - _חיוגיות המזרח ותרבות המערב
_w sraa ד'מדך _עכדאללה , אל הפרופסור החבר ישראל אבו זאב, בזה 'הנני מאשר קבלת מכתבך, קראתיו בשמחה ושמחתי על כך שאתה מודיע לי על כתב יד שני לספר על "הצייד והמטריד במדבר" שנמצא באחד המסגדים במוסול, אני מעריך את חריצותך שמצאת נוסחה שניה לכתב יד הנ"ל. בעזרת ה' , יש בדעתי לצאת לעיראק בחודש אפריל הבא ואבקש את עבדול אילה, הממונה על המלך הצעיר, שיתן פקודה לצלם בשבילך את הנוסחה הזאת, לכשאקבל את הצילומים אשלח אותם אליך כדי להש־ וותם עם כתב היד שלי שנמצא בביתי והיד. יקירי עכדאללד*. מכתב זה הכתוב ככתב ערבי נאה, בדיו אדומה על נייר הנושא ציור של כתר סמל האמירות של עבר הירדן מעל לכותרת ' : עב־ דאללה בן אל _חוסיין, נכתב ונשלח מארמון ראג'דן במרץ 1363, 1944 להגירה ע"י האמיר עבדאללה אל ד"ר ישראל. _בן־זאב בירושלים והוא מצוי בין צרור המכתבים של עבדאללה המצויים בביתו של ד"ד בן זאב. מתוך מכתבים אלה משתקפת הידידות הרבו;ששררה בין האמיר בעבד הימין לבין הדיר כירושלים. תוך כדי דיבור ותרגום המכתבים לעברית מוציא ר"ד ישראל בן־ זאב תיק עבה, מכורך כעור כחול ומעוטר באותיות ערביות מוזהבות. התיק נפתח ובתוכו אנו מוצאים 364 עמודים מצולמים מכתב יד ערבי עתיק. כתובים בצפיפות ולפעמים שורד. על גבי שורד" התיק והצילומים;שבחומ היו שייכים לעבדאללה ועתה הפ י _־מצוייםיבידי דיר בן־ואב, שנעשה באמצעות כתב יד זךהיורש-, היהודי היחידי של עבדאללר, מלך " ירדן" וספק אם _חוסיין, מלך ירדן• יודע על ירושה זו. מוח ספד זה " ומד. הם גלגוליו של _בתב־יד זה ז על כך מספר ד"ר ישראל כן־זאב כסיפור עובדתי המזכיר את ספורי אלף לילה ולילה.
במאה העשירית, בימי המושל סייף־אלדולה (חרב השלטון) ובתקופת המשורר ה־ ערבי אלמוטה נאבי , חי בחלב אדם בשם קסג'ם. הוא היה הספק של בשר וצייד למושל. ממונה היה על מאות ציידים ויחד עמם היה יוצא יום יום למדבר לצוד חיות ועופות לארמון המושל. במשך שנים תהה קמג'ס על ארתפ ודכעם של החיות והעופות במדבר והתבונן _בדרך־חייהם. את פרי התבוננותו העלה ' על כתב יד וכך חבר את הספר על תורת החי והעוף במדבר . הצייד והמטריד במדבר•. ספר זה שמש דורות רבים את החכמים . ואנשי המדע שעסקו בזואולוגיה• ד"ר בךזאב מדגיש חשיבותו של ספר זד, גם בשביל החוקרים היהודים, כיון שהוא מכיל שמות רבים של . חיות ועופות: האריה, הנמר, השועל, הזאב, והעוף למינהו. חלק גדול פן השמות הערביים הללו דומים להרבה שמות הנזכרים _בתניך
- מאת *?בידן משית _
ובמקורותינו המשנה והתלמודים. כתב היד נשמר בשלמותו בספריית אייםופיה באים־ סמבול• והעתק שני ממנו — במסגד אחד במוסול בעיראק. כתג־היד של הפפר על חיות ועופות עבדאללה, שהיה בן־תערובות לעבדול חמיד השולטן, למד באיסטמבול ושם הכיר והתידד עם מוסטפד, קאמל, שנודע אח"כ כאתא־תורק. כאשר חזר עבדאללה בשנת 1924 לעבר הירדן כתב לו מוסטפה קאמל ידידו שהוא מוכן לשלוח אליו מתנה. חרב עם ירית זהב משובצת באבנים טובות או אשד. צ'דקסית יפה. ומוסספה קאמל ביקש מעכדאללר. שיבחר לו אחת משתי מתנות אלו. עבדאללה השיב לידידו ששתי המתנות אינן יפות לו, כיוון שהחרב מסמלת את שלשונם של התורכים בארצות ערב במשך דורות רבים ואילו אשד, הצ'רקסית אינה לפי מעמו., כי בשנים האחרונות יש לו נטייה לנשים כהות עור. על כן הוא מבקש מתנה אחרת והיא צלום מכתב היד של קשג'ם. מוסמפד, קאמל אתא־תורק מלא אחר בקשתו של עבדאללה ושלח לו צלום שלם מכתב היד. הצילומים הגיעו לארמון עבדאללה בעבר הירדן והיו מונחים שם עד שדיר ישראל בן־זאכ חזר מלימודיו בגרמניה לירושלים. אז התקשר עמו עבדאללה באמצעות הסוכנות היהודית ובקשו לבוא ולהתארח
בארמון האמיר• בשנת 1939 יצא ד"ר ישראל בן־זאב לרבת עמון רשם ביקש אותו עכדאללה לפענח את הצילומים מכתב 'היד ולהכשירו לדפוס. ד"ר בן־זאכ ביחד עם עבדאללד, ישבו ופענחו את כתב היד ולאחר מכן בקש עבדאללר, שד"ר בן־זאב יקח עמו את הספר לירושלים ולהדפיסו. ד"ר בן־זאב הספיק לכתוב הקדמה לספר ומאמר מחקרי שפורסמו במאסף של האקדמיה הערבית בדמשק. בינתיים פרצה מלחמת _השחרור, עב־ דאללה נהרג וכך נשאר כתב־היד בספרייתו של ד"ר בן־זאב בירושלים_^. נלל חשיבות הספר מתכונן דיר בן־זאב לתרגם את כתב היד לעברית. היחסים הידידותיים בין עב־ דאללה וד"ר בן־זאב היו הדוקים, כיחסים שהיו קיימים נם בין ד"ר בן־זאב לבין םלאל בן עבדאללה. בן 65 הוא כיום ד"ר בן־זאב, איש ידוש־ לים והוא מלא חיוניות ופעילות. אין לו שעה פנוייה מפעילות כמפקח על הלמודים הערביים בבתי הספר בישראל, כחוקר וכ־ יו"ר האגודה למען גרי צדק. לילותיו כימיו. עד שעות מאוחרות של הלילה הוא ער ב־ חדר עבודתו בין ספרים ותיקים שחכמת מורח ומערב אצורה בהם. כל שעה פנוייה מוקדשת אף היא לשיחת רעים עם וותיקי העיר. שפתו העברית 'מתנגנת בהברה ספר־ דית מובהקת שהשפעת הערבית רבד, עליה. כיליד העיר העתיקה של ירושלים הוא נתפס לגוסטלגיה תוך כדי שיחת חולין ולשאלה,
כיצד הגיע אל הערבית ותרבותה הוא משיב: כיליד ירושלים נמצאתי משחר נעורי בסביבה ערבית, למדתי בחורבת ר' יהד דה החסיד, גדלתי בעיר העתיקה, דברנו ערבית והייתה לי נסיה חזקה באותם הימים ל־ השתלב בלשון ובספרות הערבית. הדבור הערבי היה שנור בפי מתקופת הילדות, שכנינו היו מוסלמים, בחגים ובשבתות היו באים אלינו ואנו אליהם בחגיהם, חב'רי מאותם הימים היו מבין הנערים הערביים מהמשפחות המיוחסות של חוסיייגי ונשאשי־ בי ואחרים. שגי דוקמורטים כמזרח 'ובמערב' ד"ר בן־זאב נולד בשנת 1899 בתוך חו־ מות העיר ד'עתיקד, כבן למשפחה ירושלמית, דור חמישי לאחד מתלמידי הגר"א ש־
ד''ר י. פן־זאכ עלה מוילנה בשנת . 1809ראשית למוריו בחדר ובישיבה, י ואח"כ בבית המדרש למורים "עזרא. ""ב־1916 סיים את למודיו בסמינר ועבר להוראה בבתי הספר של ירושלים דאז'. לא עוברים ימים, רבים והנטייה ללשון הערבית וספרותה גוברת, הוא מפי סיק את ההוראה ונכנס ללמוד בסמינר העריב, שנוסד ע"י ממשלת המנדט כירושלים. הוא היהודי הראשון והאחרון שלמד בסמינר הערבי. היום אומר ד"ר בן־זאב לו היו לומדים בטמינר זד. תלמידים יהודים רבים, הייתה ההיסטוריה של העם היהודי בארד ישראל שוגה מכמה וכמה בחינות. בין ה־ תלמידים הערביים שלמדו אתו שם נמצאו צעירים שאח"כ נעשו ללאומנים הקיצוניים שנלחמו בציונות ונגד היישוב היהודי. בתו־ :ם ניקולה זייאדה ומחמד נימר אל הוואדי שהיו חבריו של _בן־זאב. עם סיום למוריו
בסמינר הערבי ?_בל את התעודה הראשונה והאחרונה כיהודי בוגר הסמינר הערבי. מכאן נסע למצרים ולמד 4 שנים באוניברסיטה בקהיר, ב־1927 כתב את הדיסרטציה שלו בערבית ־היהודים בערב בראשית הופעת . "האיפלםספר זה תורגם את"כ לעברית. הדיסרטציה שלו הוגשה לפרופסור טהא חד סיין וכך נתפרסם בן־זאב בעולם המדע הערבי. כאן נפסק המזרח וד"ר גן־זאב עובר אל העולם המערבי. ב־1928 הוא נוסע לגרמניה ולומד באוניברסיטאות פרנקפורט וברלין שפות שמיות וב־1933 הוא מגיש את עבודת הדוקטורט השנייה שלו על "משומדים יהד דים בראשית האיסלם" בגרמניה. הוא עוזב את גרמניה שבועיים לפני עלות היטלר ומתקבל כמרצה באוניברסיטה של קהיר. הוא כותב םפר על הרמב"ם בערבית. את ההקדמה לספר כותב המופתי של מצרים אז, מוםטפד. עבדול ראזק. בספר זה הוא מתעכב בעיקר על הטקסט העברי של "מר רה נבוכים" שלא היה ידוע לערבים). הרמב"ם כתב את מורה נבוכים בערבית, אך באותיות עבריות. (ספרו השני בקהיר הוא "תולדות השפות . "השמיותספריו אלה יוצאים ב־50 אלף טפסים ומביאים לו פרסום וממון.
מפקח על הלימודיפ חערבייפ בספרו "היהודים בערב בראשית הופעת האיסלם" השתמש ד"ר בן־זאב במקורות שלא היו כידי חכמי המוסלמים. החומר נשלח אליו מגרמניה בצילומים5. פרקים בספר עוסקים _במוחמד והיהודים וכיתן שעבדא־ ללה אמיר עבר הירן קובע את ייחוסו לאחי מצאצאי _מוחמד מתקבל הספד בהוקרה רבד. כמשפחות המלוכה בעירק והאמירות בעבר הירדן. כך נוצר קשר המכתבים שלו עם עבדאללה ועם המלך פייצל הראשון _>_ב־ בקורו אצל עבדאללר, בשנת 1939 מוצא ד"ר בן־זאכ את הספר בנוסח הערבי על שלחן עבודתו של עבדאללר. (, הספר יצא לאור ע"י חברה מוסלמית ידועה בקהיר. ספר אחר שלו "חולדות השפות השמיות" שנכתב ערבית ויצא לאוד בקהיר, משמש עד היום לפר למוד במצרים ובארצות ערב. בשנת 1939 חזר ד"ר בן־זאב מוכתר בשני תארים אקדמיים, לירושלים עיר מולדתו ומתקבל כמפקח על הלימוד הערבי במחלקת החינוך של הועד הלאומי ואח"כ עם קום המדינה הוא ממשיך בתפקיד זה במשרד החינוך עד היופ. יחד עם זאת הוא מכהן כמרצה לספ־ רות ערבית באוניברסיטת בר־אילן4, שנים. בצד ספריו החשוכים חבר ספרי לימוד ערביים, בהם לומדים היום כבתי הספר הערביים והיהודיים במדינת ישראל.
הד"ר בן־זאכ מפתח כל הזמן פעילות חברתית בקרב העדות, במסגרת התאחדות בני היישוב והעיקר באגודה למען גרי צדק שאותה יכד ב־1956 ומאז הוא מקדיש את כוחותיו ומאמציו לגרים וגיור בישראל.