חרות, 27 אפריל 1960 — שיטה המסובנת של בחירת רבנים ראשיים [כתבה]
שיטה המסובנת של בחירת רבנים ראשיים
ומוות שחובה _לתמו
במחצית חודש תמוז תיער_3נה נשעה טובה ומוצלחת הבחירות לרבנות הראשית. למעשה היינו. יכולים לשכוח כבר מזמן את המולת הבחירות• אולם בגלל סכסוכים פנימיים בממשלה וחילוקי הדעות בין מועצת הרבנות הראשית הנוכחית לבין?משרד הד' תות נדחה מועד הבחירות לחמשה חדשים. עתה הולכים ומשלימים את ההכנות לעריכת הבהירות ויש להגיה שלא _תנוא דחייה נוסי פת. שיטת הבחירות המסוככת ללא קשר עם התככים מסביב לבחירות אלו יש לבחון את שיטת הבחירות עצמה. האם היא מתאימה למציאות המודרנית, או לתנאים כלשהם. דעתנו הקדומה הוא כי השיטה המסובכת היא אחד הגורמים לאוירה הבלתי־בריאה שנוצרה מסביב לבחירת הרבנים . הראשיים. שיטה זו מקורה בפקודת העדות הדתיות שהיא מורשת המנדט. בנסיבות שונ, ות נקבעו לה על־ידי הכנסת כמה תיקונים. אנל אין הם ראדיקאלייפ ואין נהם כדי להביא שינוי בשיטה. השיטה שבה נבחרים רבנים ראשיים היא : שר הדתות ומועצת הרבנות הראשית ממנים ועדה של . שמונה חברים לשם ניהול הכהי־ רות למועצת הרבנות הראשית. ארבעה חברים (שני אשכנזים , ישנים ספרדיים) מתמי נים עליידי מועצת הרבנות הראשית. ארבעה אחרים (כנ"ל: שנים אשכנזים ושנים ספר־ דיים) — על־ידי שר הדתות. שממה אלה בוחרים מבין חבריהם יושב־ראש וסגן יושב־ ראש. 8 בוחרים 42 בועדת ה־8יישנה י איפוא נציגות שווה למועצת הרבנות הראשית ולשר הדתות. תפקיד ועדת ה־8 אינו לבחור את הרבנים. כל תפקידה הוא: להגיש בקשה בכתב למועצת הרבנות הראשית לערוך רשימה של רבני קהילות, דיינים ומורי־הוראה. מתוך רשימה זו תבחר ועדת ה־8 ארבעים ושנים (42) חב־ רים־רבנים לאספה הבוחרת את מועצת הרב־ נות הראשית. נא לא לשכוח: 21 מתוך ה־42 צריכים להיות אשכנזים!אותו מספר ספרדים.
28 נציגי קהילות לפי בחירת שר חדתות כך נבחרים 42 חברים לאספה הבוחרת אולם לאותה אספה יש לבחור 28 חברים נוספים. חברים אלו נשלחים על ידי הקהילות (קרי: המועצות הדתיות והרשויות המקומיות. (אלה אינם חייבים להיות רבנים דוקא. הסמכות לקבוע איזו "ק- ילר". תשלח נציג משלה לאספה הבוחרת נתונה בידי שר הדתות. קהילות אלו שולחות יחד 28 נציגים. כמובן: 14 אשכנזים ו־14 ספרדים, ועל ידי כך מגיע מספר חברי האספה הבוחרת ל־. 72 הנה כי כן ניתנת בפעם נופפת אפשרות ד_, שפעה לשר הדתות. הוא רשאי לקבוע איזו קהילה תשלח ציר. אין בזה פלא
- מאת יצחק דיש ־־־ אט "לפתע" מוצא השר איזו שהיא עייר. נדחת שהוא מוצא אותה מתאימה למשל! נציג, אם הוא משוכנע כי במקומ ז. ; יימצא ציר שיעשה את רצונו. באופן אריתמטי פשוט י ' שנת אפשרות לשר הדת, ת לבחור, או להשפיע על בחירתם של 28 חברי האספה. ונוסף לכך — אם נגרום חלוקה פשוטה — מחצית מהון 42 חברי האספה הרבניים, _נתוניט אלה אומרים כי בידי משרד הדתות השפע;. מכרעת בבחירת הרוב המכריע של 72 ־ צירים הבוחרים m הרב הראשי. רב בלתי תלוי ? כבר כאן מתעוררת השאלה : האם שיטת הבחירות היא נסבלת ?קודם כל הגיחוך נד:, ממנים ועדת 8 לפי "פאריטט. _" ואח"כ , 42ואח"כ עוד . 28ומי זה אומר ש־72 נכחדים אינטרסנטיים הם־הם המוס־ מכים לקבוע את רצון כלל ישראל לגבי הרב הראשי. שלו. היכן עוד קיימת שיטה כזו 1 אך לא בזה העיקר. הרב הראשי צריך להיות ארם בלתי תלוי. התורה ונצח יש־ ראל נר לרגליו. עליו לעמוד מעל לכל רשות אחרת. אולם כיצד יכול הוא להיות בלתי תלוי אם כ. ל בחירתו היא מעשה מרפבה התלוי בראש ובראשונה בידי משרד ממשלתי. יש אף לזכור שהבחירה היא לתקופה של חמש שנים בלבד.
חיכוכים כבחירת ועדת ה־8 דחיית מועד הבחירות לרבנות לחמשה חדשים היא תוצאה מאותו מצב נפסד הקיים בשיטת הבחירות. בגלל הפולמוס בעניין "תקנות הגיל" (שלהלכה הן עדיין לא נולדו אך למעשה הן כבר מתו) סירבה י מועצת הרבנות למנות את ארבעת נצי־ גיר, לועדת ה־. 8היא עשתה זאת ברגע האחרון, מתוך חשש שתוקפה החוקי יפוג, ואז ינצל שר 'הדתות סמכותו למנות את כל 8 חחברים. אלא שבינתיים האריכה הכנסת את תוקף ומועד כהונתה. בהתאם לכך בחרה מועצת הרבנות את הנציגים הבאים: הרב אליעזר גולדשמידט, חבר בית הדין הרבני בת"א!הרב צבי מר־ קוביץ, רב רמת־גן;הרב סולימן חוגי, חבר בית הדין הרבני בירושלים והרב עמרם אבו־רביע, רב הקהילה הספרדית נ־ פתח־תקוה. רק בימים אלה יביא שר הדתות לאישור הממשלה את ארבעת מועמדיו לועדה זו. נראה כי המוצעים יהיו: הרב י. ל. הכהן מימון (מעלים גם את האפשרות כי ח"כ יצחק רפאל יוצע לתפקיד זה במקרה שהרב מימון יסרב:( י הרב ר. קוק, רבה של טבריה, וכן שני רבנים ספרדיים שעליהם אין החלטה. רמת הרבנות הורדה החטא הקדמון הוא שיטת הבחירות. אולם בעבר כאשר הפועל המזרחי החזיק בידיו
את משרד הדתות לא התעוררו נעיות רבות. הם ראו את עצמם _כאפוטרופסיש בעיים גם של הרב הראשי , בינתיים הלו . י-־נויים בהנהלת משרד זה. זו הפעם ה־ _אשונה יצאה לרשות הרבים התנגשות אינטרסים. אין כוונתנו לנגוע בשאלה מיהו _הטוע־ :יד המתאים לרבנות. כל אלה ששמם ;וזכר ברצינות, למעט את אלה שמתוך ויפת כבור פרסומת הדליפו את //מזע . *_לדותם, "ראויים הם לכבוד רב ולאדרת מכובדת. יבחרו הבוחרים. הפגם החמור הוא כזה שהרשות החילונית התערבה ו־ ניסתה להשפיע בדרנים אדמיניסטרטיביות על הבחירה, מסיבה זו התעורר הפעם פולמוס שלא היה כדוגמתו בבחירת רבנים ראשיים. לא "מאחורי הצאן" הולכים הפעם לבחור רבנים ראשיים. הבחירות תהיינה דומות יותר לבחירות פוליטיות או עירוניות. אין זה, כמובן, לכבוד התורה ולכבודה של הרבנות הראשית. מעט שיש לתקן זמן מועט נותר ער לבחירות. אין ספק כי במשך זמן זד, לא יספיקו לשנות את השיטה — ואין אף סימנים לנטייה כזו. זוהי, דומנו, משימה שיש לשקוד עליה ולבצעה בתקופת כהונתה של המועצה ה־ באה. אולם אם כבודה של הרבנות עודנו יקר לאלה הבוחשים בקדירה והמגמה אינה להרוס את הרבנות כולה — ייטיבו לעשות אם יפסיקו את "מחול השדים" מסביב לאותן הבחירות. יתנו עתה לועדת ה־8 לבחור באספת בוחרים מתאימה. יהיו אלה 72 אנשי אמת, שונאי בצע ויראי אלוקים. ישאלו הם את פי גדולי ישראל וחכמיו, יתענינו ויבדקו את דרישות הציבור הרחב, הרוצה והזקוק לרבנים ראשיים כרועים רוחניים. ובהתאם לכך יבהרו ברב ראשי. ילכו הם אל הרב ויבקשו מהאיש, או מהאישים המתאימים, שיסכימו להיות מועמ־ דים לתפקיד הרם: רועים רוחניים לעם הנבחר.
עם זאת אין מנוס ולא יהיה מפלט מ־ שינוי שיטת הבחירות הנוכחית לרבנות הראשית. לא יתכן ששיטה מסובכת ופסולה _־זמשיך להיות שיטת בחירה של רבנים ראשיים בישראל.