חרות, 26 פברואר 1959 — האיש ־ש פ 1צץ _לרסיסיס את שריד1 עלירת־הדם בקשר לרצח ארלווודוב [כתבה]
האיש ־ש פ 1צץ _לרסיסיס את שריד1 עלירת־הדם בקשר לרצח ארלווודוב
מר יהודה ארזי זיל, שהובל אתמול לקבורה, היד, האיש שפיצץ לרסיסים את שרי" רי _עלילורהלם האיומה של יהודים נגר יהד ריפ, שבויימה על־ידי מפא"י גבר הצה"ר בשנת , 1933בקשר לרצח ארלוזורוב. מר ארזי היה באותה תקופה ראש המחלקה הפוליטית של הבולשת הפלשתינאית (א"י) ושימש יחד עם זאת גם כראש הש"י ב־ "הגנה. " הודעתו־הודאתו של איש "הגנה" ותיק, :י לא הרביזיוניסטים רצחו את ארלוזורוב, אלא הערבים עבדול מג'יד ועיסה אלאברם — שני הערבים שהודו בשעתם ברצח וחזרו בהם אחר כך כתוצאה מלחין שהופעל עליהם — נמסרה על ידי מר יהודה ארזי, בנאום ממושך, שהסתמך על דוקומנטים, שנישא על ידו כמסיבה מצומצמת בלשכת "בני ברית" ע''ש תאודור הרצל בהל־אביב, ביום השנה
ה־22 _להרצחו של הד"ר ארלוזורוב, במחצית יוני . 1955 החשד הראשון נפל על הערכים מר ארזי ציין כי מיד כשנודע לו על הרצי הו של הדיר ארלוזורוב, היה משוכנע כי הרצח בוצע ע"י ערבים. באותם הימים נקנה עמק חפר ")וואדי _חיזאהית(" ע"י היהודים, ומנהיגי הלאומנים הערבים פתחו במסע הסתה חריף נגד היהודים ה"מנשלים אה הערבים מאדמותיהם, ''ופנו בקריאה לבידואים שהתגוררו באותו _איזור להתנגד בכח לפנויט מהאדמה. כן אירע הרצח ביום השנה לד, ו־ צאתפ להורג של שלשה פורעים ערבים שנידונו למות על השתתפות בפוגרום ביהודי צפת. היה איפוא חשש מבוסס שהערבים ינקטו בפעולות רצח, וכי רצח זה הוא מעשה ידם. לרגל תפקידו במשטרה היה מר ארזי עסוק _בעגיני _הבטחון בעמק חסר, בקשר לפנוי הבדואים מהמקוס. על אף החששות מפני התנגשויות עבר המבצע בשקט ומר ארזי חזר ביום ו' לירושלים. כעבור זמן!מה טלפן אליו
דב הרז מת"א ובקשו לבוא מיד לת"א, כי הד"ר ארלוזורוב נפצע קשה מיריות על שפת ר, יס בתל־אביב. בהגיעו לבית החולים "הדסה" כבר לא היד, ארלוזורוב בחיים. מאפרו של פטכפקי - על פמו "אינפורמציה" כעבור יומיים, נאסר סטבסקי לפי "אינפורמציה" שנמסרה למשטרה. כשנאסר ססבסקי, ציין מר ארזי, הוא הא־ מין כי סטבסקי הוא הרוצח, וכי הוא איש הקומינטרן אשר רצח את מנהל המחלקה המדינית של הסוכנות לפי פקודת _הקומינטרן, לאחר שהסתנן לשורות בית"ר לשם אותה מטרה. תפקידו של ארזי בבולשת היה בעיקר המלחמה בקומונסטיב, והוא הכירם כמסוגלים לבצע מעשה כזה, באם תנתן לר, _פ ההוראה מלמעלה, אולם כעבור 48 שעות נתברר לו ללא כל פפק כי םמבסקי הוא בית"רי נאמן, ומיד חדל להאמין באשמתו. הבולשת הבריטית עסקה
כ"ייצור" עובדות מר ארזי גילה כי הבולשת הבריטית עסקה ב"ייצור" "עובדות" לשם ביסוס ההאשמה נגד הנאשמים, לאחר שהחומר שנתקבל הוכיח את ההיפך. בין יתר הדוגמות הביא הנואם את ענין הגשש הערבי שבדק את עקבות המת־ נקשים. לדברי ההאשמה היה צבי _רוזנכלט זה שירה בארלווורוב, אולם כשנעליו של רוזנבלט לא התאימו לעקבות שנמצאו במקום נצטווה הגשש להכין ווי'ח שני אשר יתאים" את העקבות לנעליו של רוזנבלט. " הכנת הדו"ח השני של הגשש לא הבטיחה את בסוס האשמה, כי קיים היה החשש שבחקירת הסנגוריה יתגלה רבר קיומס של שני דו"חים. מר ארזי העיר את תשומת לבו של רייס לענין זה, והמשיך להוכיח לריים כי אין הנאשמים רוצחיו של ארלוזורוב — אך רייס איים עלי כי באם יעמוד בדרכה של המשטרה וינסה להתנגד לקו ההאשמה — ימעכו" אותו. "
ואמנם, כתוצאה מהתערבותו זו במהלך ההאשמה, הוא קבל לפתע פקודה לעזוב את ירושלים ולצאת לחיפה עד לקבלת הוראות חדשות ממפקד משטרת חיפה, מבלי שיימסר לו לשם מר, הוא נשלח לשם. היה זה אמצעי להרחיקו ממרכז הבולשת שבו הוקם בנין העלילה. לאחר ימים מספר, חזר ארזי לירושלים למשרדו על דעת עצמו, והכין דו"ח למפקד המשטרה בו הוכיח, בהסתמך על סמך החומר שהצטבר והעדויות, כי םטבסקי וחבריו חפים מפשע. לשם בטחון שלח העתק אחר מהדו"ח למר משה סמילנ־ סקי (שהיה בין הועד להגנת סטבסקי) והעתק שני לאביו. "נלחמתי ימים ולילות לשכנע אותם ששלשת הנאשמים
חפים מפשע" בשיחה שלו עם מר ירמיהו הלפרן, מטעם עתון "חרות, "כששאל מר הפלרן מדוע לא גילה בשעתו למפקדיו וחבריו לעבודה, לגולומב, לבן־גוריון, לדב הוז את אשר גילה ל"בני ברית, "השיב : ימים ולילות נדהמתי כדי לשכנע " אותם כי םטבםקי, רוזנבדט ואדויכאיר, חפים מפשע. את כל העובדות שידעתי מסרתי להם. " "גם את אשר כתבת בדו"ח שלך למשט־ רה "?> . "כמובן, איני זוכר אם הראיתי להם העתקה ממנו, אולם סיפרתי להם על כל סרט ופרט בו "— .. "אגלה לך כי על רקע של משפט אר־ לוזורוב הפסקתי לדבר למשך חצי שנה עם אליהו גולומב, אשר היה ונשאר בשבילי ידיר נפש ואדם שאני רואה בו אישיות נעלה — . " "מדוע — "? "הוא לא קיבל את ועתי ולא יכולתי לשכנעו כי "הם" חפים מפשע. בן־גוריון לא היה בתחילת המשפט בארץ, הוא קיבל אינפורמציה. אולם עם דוב הרז
ישבתי ימים ולילות — ימים ולילות ניסיתי לשכנעו ולא שכנעתיו... הם המשיכו להאמין כי רוצחיו של ארלוזורוב היו שלושת הנאשמים — . " "ועוד אספר לך, לפני עשר שנים נפגשתי עם ברל כצנלסון וסיפרתי לו את אשר ידעתי על פרשת רצח ארלוזורוב — . " "למה לא ספרת לי על כך לפני עשר שנים י — שאל אותי כצנלסון. " "הסברתי לו, כי לי לא היה אתו אז, כל מגע ישיר, וכי חשבתי כי אם ספרתי על כך לגולומב ולדוב הוז — הספיק הדבר בהחלט. " "ועור אומר לך — היה גם כועד הפועל של הסתדרות העובדים אדם אחד אשר היה משוכנע כי סטבםקי, רוזנבלט _ואהימאיר חפים מפשע — . " "מי היה אדם זה — "? "חייט גרינברג... "
— "עוד שאלה : איך אתה מסביר את הת־ נהגותם של מעלילי הרם, לאתר ע"הם ירעו את האמת, ידעו את כל העובדות, ידעו כי הם חפים מפשע, ובכל זאת המשיכו להעליל, המשיכו לדרוש להעלות שלשה צעירים עב - ריים חפים מפשע לגרדום .,. "? — "לדעתי לא היתה כאן עלילח־דמ" — אמר ארזי — "היו שם השתוללויות יצרים מפלגתיים אשר אמם יודעים גבול. דוקא על כך רציתי לספר, בהרצאתי בלשכת "בני־ ברית. "מטרת הרצאתי לא היתד, לגלות את אשר גיליתי כבר מזמן. רציתי לעשות . פסיכואנליזה" של אותו מצב , • להסביר עד היכן יכולה להביא שנאה בין־מפלגתית. אני כש־ לעצמי, אינני איש מפלגה ולעולם לא אהיה. כל ימי התהלכתי בשבילים הצרים בשולי ה־ ג'ונגלים המפלגתיים. היום — חלומי הוא לגשר, ליצור הוי אשר בו לא תוכל לחזור עוד אותה הפרשה". בפרטי הרצאתו ההיא גילה מר ארזי ז"ל, כי היה בטוח שארלוזורוב נרצח _על־ידי ער־ נים.