⁨⁨חרות⁩, 19 דצמבר 1954⁩ — משכן המלאכה בירושלים [⁨כתבה⁩]

משכן המלאכה בירושלים

‭m _mnw‬ !דב"דה

מאת י. אחיופף

מבלי לקרוא _לסכס הנחת אבךפינה וללא נימוקיפ *גסוךתיים" ‭—. ‬ הונח עתה היסוד למשכן בעלי &לאכה: בירושליפ. כתחליף לנאומיו וטכסים — נעשו מספר דברים מעשיים ;ההסכם הברור עם הקבלן הקובע כי . הקמת השלד תסתיים עד מחצית השנה הבאה י והנסחת הממון הדרוש — על מנת להבטיח ני _אבן־סינה זו לא תתגלגל עד לאותו גל גדול של אבנייפינה מיותמים הפזוריב- על פני המדינה. אחר שנקבע הזוכה במכרז בין הקבלנים הירושלמיים נקבעה תכנית הבניין ין חמשת הקומות שיהווה מרכז לבעלי המלאכה והתעשיה הזעירה בעיר לצורך פעולותיהם הארגוניות והתרבותיות־חברותיות. י פעלי' המלאכה _כגורפ פלפלי‭3. ‬עיף עד היום טרם זכתה ירושלים לתעשיה כבדה בעלת משקל ממשי. סר, ושם נעשו דברים בעלי ערך בלתי מבוטל, כדוגמת ביח התעשיה ברוממה‭., ‬אך עדיין רחוקה ה־ דרך עד לתעשייה בעלת ערך ממשי העומדת בהתחרות לפחות עם התעשיר, המקומית בערי השפלה. י לעומת זאת מורגשת עימות' נכרת בשטה המלאכה הזעירה. בענף זה ישנה מסורת לעיר זו. התעשייה הזעירה, דוגמת המסחר המוגבל, עיצבה את ד_^ותה הכלכלית של ירושלים במשך דורות. אם נראה זאת בלשון מספרים נווכח כי רישומו של. ענף זה ניכר למרי בירושלים: 1460 מפעלי. מלאכה ותעשייה זעירים מאורגנים. כיום בירושלים. מפעלים, אלה מעסיקים למעלה מחמשת אלפים עוברים ב־32 ענפים החל מצלמים עד. מיצרי מגרשות ומטאטאים. ' אם כי מרביתהמפעלים הקטנים מבוססים, הרי, הם . סובלים ורגישים ביותר לזעזוע ה־ י עובר עתה על המדינה: :השוק. המקומי הולך ומצטמצפ נוכח המהסור הכספי, כיום. מצליחים הם למכור בדרך: כלל רק דברים. שב-

הכרח. מצב זה מכוון רבים מבעלי מלאכה אלה לשווקים שמחוץ למדינה. כיוס מיצאת כבר ירושלים ממוצרים אלח לארצות . חברית, דרוס אפריקה, ניו־זילנד, אוטטרליה, צרפת ואנגליה. י המצב החמור. באשראי:הביא להגברת פעו־

לוה קופה המלווה והחסכון של ההתאחדות ו&_חזורה מגיע למיליון ל"י. ראוי לציין כי מחצית בעלי המלאכה הזעירה המאורגנים הנם עולים חדשים. בששה המקצועי, לפהות, הולכים ונעלמים ההבדלים. במסגרתם מקיימים השתלמויות מקצועיות ופעולות תרבותיות פנימיות, כדאי לציין את _הבטאון "המלאכה" וה_38_י המקצועי ‭3e_>a‬ "_גידריך לחיים‭. "‬ ־ . ־ _הלי5זת ‭!""‬עצו המלאפה" ריכוז?אותן פעולות מקצועיות — כגון ה־ קורסים לאורטופריה, כפרות והייטות — וכן ‭''‬ רכוזהפעולות התרבותיות של בעלי המלאכה הניעה. אותו לפעול להקמת בית משלהם. קומה מיוחדת נועדה לשרת את ההשתלמות _הגןקצועית לשוליות ומשתלמים, קומה שניה תשמש להרצאות/ואסיפות;וכן לספריה מקצועית בענפי המלאכה השונים. י בבניין יוקדש מקום מיוחד לתערוכה מת־ מדת של מוצרי המלאכה והתעשייה בירושלים. ליד תערוכה זו יהיה משרד מיוחד שיכוון את המעונינים ‭-~‬ סוהרים ובעלי מלאכה ממקימיה אחרים — לשטחים הדרושים. _ההתנדפות להקמת המיץ המגרש ברחוב. בצלאל נרכש מרשות הפיתוח. ההוצאות להקמת הבניין עד לגמר ממש תגענה למאה _וארבעיס אלף ל"י , מתוך סכום זה משתתפת הממשלה ' בהלוואה בסך ארבעים אלף ל‭;'‬י. הלק ניכר מההוצאות יכוסה על ידי העבודה העצמית של חברי. התאחדות בעלי המלאכה בתורת קבלנים־משניים ועבודות ללא תשלום. בראש הנהלת המפעל עומדים מר ש. אורחי (בריםקר‭, (‬מר א, ז. ־פוקס, מר ב‭.. ‬א. בר־ קאי, מר אביגדור עזריאל, מר מנדל. כהן ומר יוסף לוי. הועד הצבורי שהורכב מונה אישי צבור ידועים, בתוכם ח"כ ד"ר בנימין אבניאל' ראש עירית ירושלים. וסגניו, נשיא האוניברסיטה ועוד‭,. ‬ _־ ‭.... '‬ אין ספק כי המשכן יהווה תרומה נכבדה לגיבוש בעלי המלאכה והמסחר הזעיר _2ירו־ י שלים ויהיה לברכה לעיר בולו‭. ! ‬

⁨לחיצה על "ביטול" תעצור את ההדרכה. לחיצה על "אישור" או בכל מקום אחר תמשיך את ההדרכה⁩

⁨להסתרת חלונית המידע או התאמת את רוחב הצפיין⁩

⁨להגדלת הצפיין⁩

⁨להקטנת הצפיין⁩

⁨מעבר לגיליון הקודם⁩

⁨מעבר לדף המידע על הכותר - לצפייה ברשימת כל הגיליונות⁩

⁨מעבר לגיליון הבא⁩

⁨צפו בתוצאת החיפוש הקודמת⁩

⁨חזרה לרשימת תוצאות החיפוש⁩

⁨צפו בתוצאת החיפוש הבאה⁩

⁨לחצו על הכפתור הימני של העכבר ועל ⁨מאמר⁩ כדי לצפות באפשרויות⁩

⁨הפעלת מצב QA⁩

⁨לגזור חלק מהעיתון⁩

⁨זום אין ⁩

⁨זום אאוט⁩