חרות, 9 אפריל 1952 — 1130 גאה על 'שדו _ול [כתבה]
1130 גאה על 'שדו _ול
... _^. _ . -_ כ
־רחוב השקני, מאת זלדה פופקין, הוצאת ליפינקוט היחס לציונות בספרות האמריקאית יכול לשמש קנה כירה ל י ההכההות ענינו של הי־ הודי האמריקאי בתנועה זו, החל י מתקופת האידיאליזם הקדומה ועד למאורעות המעוררים התרגשות, אשר הביאו להקמתה של מדינת ישראל. בשנות העשרים של המאה הזאת היה הסופר היהודי' האמריקאי מעמיק לחטט בחומר אמריקאי וכותב בעיקר על קבוצי המיעוטים האמריקאיים ועל מאבקם למען קיום כלכלי. רכים המשופרים האלי- היו אנשי _האסכדור, ה"פרולטרית" בשטח היצירה הספרותית. רק םופרים . שכורי יהדות, "גגון לודבע לוילון ומאיר לוין, תיאר־ ביצירות,. ־ ם את הכבופים היהודיים למולדת. לפעמים היד. מופיע ציוני ביצירותיהם של סופרים אחרים, אך ־בדרך בלל היו הסופדים היהודיים בארץ זו מתעלמים מנושא הציונותv. אולם, משהפכה ארץ־יטראל לבעיה בין* לאומית, הופיעו יותר. סכרים עם הציונות בתור נושאם הן בארץ זו והו באנגלית. ארתור קםטלר ?הצליח לכתוב ")גנבים בלילה(" י ספר שהיה מבחינות שונות יצירת חותכת _ןיל בעית ארץ־ישראל. ספור, זה זכה להצלחה אמנותית ומסחרית בארצות־הברית ובאנגליה. אם כי מה שקסטלר כתב היה כתב הגנה על הטרוריזם ? ב"רץ־ישראל, נתקבלה הגיר־ פה שלו לגבי ההיסטוריה . הציונית של ימינו הן ע"י הקוראים היהודיים והן ע"י הלא־ יהודים כמסמך ספרותי מימן. אלקמ _קומפורט, סופר אנגלי גודע, י יספרן "מצד זה לא, בלום" כדוגמת _ארגםט _פואל י בספרו "אי
בים תזמן, " שהופיע לא מזמן, הציג את נקודת הראות הלא־ציונית של פליטים יהודיים, אשד למרות האפשרות שהיהה להם להתישב בישראל, העדיפו לחפש אזרחות מחוץ לגבולו]! הבית הלאומי. גם מוריי גיט־ לין, בספרו "ההפלגה, " שאב אה החומר שלו מקבוצת פליטים המנסים להכנם לארץ־יש־ ראלי. גם אירבין שאו, ג'יימה מקסבל, אברהם דוטברג, דבורה קרפ, גורמן קטקוב וכותבי ספורים קצרים אחרים, טפלו בשנים האחרונות בארץ _י ־ישראל, הציונות והמאבק היהודי במקום שהפך _אחר־כך למדינת ישראל. אך היד, זה רק עם הופעתו של ספדה של זלדה• פופקין "הרחוב השקט, "שסופר כלשהו נסה 'לתת תיאור כולל של. כנמה של מדינת. ישראל ולהכניס לספור המעשה מאורעות שאמנם התרחשו במלהמה היהודית־ ערבית ואנשים המייצגים את כל ' הצדדים במאבק האכזרי בישראל: פרטלספורו של קסטלר ולגירסה האנגלית של תיאור החייט בקבוץ מאת דוד •מלץ, אשר פורסמה ? כאן תתת השם "לביות צעירים- , " מהוה ספרר, החדש של זלדה פופקין את הספר היחידי, הדן בחיים בארץ הקודש מאז התקופה בה דגל האלמלת המאלחדלת על י עתידה של ארץ־ ישראל לעד לאלתל זמן, בל כבש לל עם ישראל כארץ מדינה משל עצמו. זה הוא ספר, שאנשים עלולים לראותל כ"עתונאי י, " שכן הרבה י מהכלול בו הופיע בכותרות הראשיות בשנים האחרונות. אך הספר הוא, בקטעים?שונים מפוזרים אי פה 'אי שם, ספרותי בבירור. הוא מכיל קצת יותר מיד שעורים בהיסטוריה ;הוא. סנטימנטלי 5 הוא
מת_^ר תיאור אידיאלי רבים מיהודיו, ביחוד את ר"_-צברים. _"יש בו כמד, נזבוסים ססרי־ אוסיפיים: המתנדב היהודי האמריקאי כעל לב הזהב, הפזיז אך מלא גבורה , ־ האנגלי, הרוצה להשאר בארץ למרות המהומות: המשורר, ההופך לחיל מוכשר: הרופא 'העיבד למעלה מכוחותיו;ה"צבר" האצילי;ובן רב־ם אחדים, שהגם פחות טכ-ו3ים חיים מאשר ספ" סים שקראנו עליהם בעתונות הציונית מוה עשר שנים. ויותר. אף־על־פי־כן, ומבלי להתחשב בתכונות ד*. מקובלות כנחוצלת לשם יצירתו י של בפר דמיון ממדרגה ראשונה", הרחוב השקם" הוא הספר הטוב ביותר, המתאר איך נעשתהיש •. * ראה' פה שהיא כיום ואת האנשים שתרמו את י חלקם לעצובד. של המדינה. הסופרת, קודם כל י , מעריצה אה עמה. היא מקדישה מקום מועט מאד לאל י ה. ־ ממילים ־ספק בערך הממי לכתיות (שלא ־ כדוגמתפואל ץ, קומפורם ושור. (. 'אין היא מתביישת בזר, שהיא מפארת בכנות את ה"צבר. "היא מאמינה, כפי שאפ־ שר לר. ־:לת בבירור, שמה שהיהודים השיגי בישראל הוא נס להוא לכבודו של העם המאכלס י את הארץ. היא כתבה שיר מזמור לישראל ועמה. ־ . י ו י א _י _ןער יש יג1עו _uiiftj it
'_, <'yןת ,,, _>, רוח יה הוא נכתב, יעשה הספר רושם עז, והוא אף יבכה למקרא קטעים רביש, התיאורים שד ירושלים במצוו/ של י המלחמה בנגב, של. מותם שלי י ה"צברים" הצעירים ' והאיריא• ליםטיים, של הוצאתו להורגשל יורה לוין למעשה זר, הוא , תיאור המקרה שיל מאיר מוביאיסקי, אשר הוצא להורג בתור מרגל ברגע י של י? בהלה. ואשר היה?למעשה קצין "הג:ה" נאמן, (של השיירות העגומות וקורעות הלב לבית־ההולים . הרסה" — כל אלה הנם חלק' . בלתי נפרד של ההיסטוריה היש־. _ראלית החרשתי , והעובדה, שגבי' פופקיך הס־ תמשה במידה ריר, מאד בעובדות, אינה מחלישה את רושם המעשר. שהיא מספרת. המשפחה המרכזית בספר זה היא משפחתו של דיר יעקב הירש. הוא, אשתו, בנו ? הצעיר ובתו דיגה סובלים כולם במשך. כלהספר; הם נשארים כולס בחיים, פרט י לדינה, הנופלת בנגב, קרבן אוירון מצדי. דינה ואחיד-הפ "צברים, "אך החירשים באו מאמריקה. נקו־ דת הראות של הסופרת היא . איפוא אמרי־ קאית־ישראלית, והיא אף• שומרת עליה ב־ הצלחה, פרט — וזה מענין — למקרה של המתנדב האמריקאי אל במרי, שנראה להיות _טפוס שאינל מתקבל על הדעת.. ומאחר שהוא מתואר באופן חלש ומוגזם, אין תיאור האהבה המתפתחת יביך אל ודינה נשמע כאמתי. אך . לא כן בל השאר. הקוראים, אשר יתאמנו ש"הרחוב השקט" אינו ספור בעצם, יכולים. להביט עליו בעל תיאלר נלהב של המלחמה להקמתה של מדינה עברית. ואלה, אשר יקבלל אלתו כםפלר, ' צריכים לדעת שריוא נוגע אל הלב דלקאמשום . _שחמרי הגל י ם שלו נובעים מהחיים, ב"הרחוב השקט" יש מהעצמה של "תשכח ימיני" של דניאל םפייסהנדלר, מהרוך של "בית אבי" של מאיר לוין, אף אין י בו מאומה מהמרירות של _קסטלר או קומפווט. זה הוא ספר גאה — והוא אף יעשר, את קוראיו גאים על כך, שבימיהם התרהשו באמתהמאורעות . המתו־ ארים בספור זה. ־