חרות, 28 דצמבר 1951 — ‭_fe_^_tem^^ _te^^_tetaikjs tei_^_teij!ig3 ‬ [כתבה]
_fe_^_tem^^ _te^^_tetaikjs tei_^_teij!ig3
!יואל _יזפף _דיפלין
תורה ומדע כיודשלי_3 ימי ילדותו ונערותו של א"ש יהודה חלים בראשיתה של תקופה _ילמדע היהודי בירושלים. תקופה זו מתהילה לפי האמת עוד ?פגי בן עם רבי יהוסף שווארץ בעל -תבואות הארץ" ורבי יעקב ספיר בעל "אבן ספיר, "הממשיכים ל8עשד, תקופות שקדמו להם, כפי שנראה להלן. ואולם חק. י_8ה זו שנציינה בשם "תקופה חדשה" מגיעה לשיא ידוע ב"כתבי העת" הבלתי קבועים של ר' זאב יעבץ, כגון "הארץ, "ויותר מכן בד, וצ• אוהיו של ר' אברהם משר. לונץ, שיסד אכסניה קבועה למדע ב"ירושלים" ו"_לוח _ארץ־ ישראל, "שהוציא לאור עשרות בשניה, והש---כיל לרכז בתוכם סגל־חבורה של חכמי ירו---שלים וארץ ישראל בכלל. ושוב יש לציין שטעות היא שנשתרשה בהיסטוריה במה שנוגע ל"בערות הישוב הישן עד קום לו גאולת "ההשכלה, "אם מצד בתיספר האליאנס לפי רוחם או ־בית ספר למל" ו"הברת העזרה מיסוד יהודי גרמניה, "או גמ מבתי הספר של "חובבי ציון" וההסתדרות הציונית לאחרונה. טעות היא, כשם שטעות מושרשה היא גפ זו — שעדיין משכימים להשריש אותה, ולעתים גם מתוך זדון — במר. שנוגע לחיי העבודה והכלכלה של "הישוב הישן, "הספרדי והאשכנזי גם יחד, שנוהגים לחתום אותו בטבעת חיתם שליישוב השנוררות, " " ההמון הספרדי, זה שבו כוללים את כל עדות יהדות המזרח כולה, חי בירושלים מאז ומעולם על עבודה ומלאכה, יגיע־כפים. לא נהנו מנדבות שהגיעו מהגולה אלא "חכמים" שבתוכו, רשומים צחורה שעסקו בתורה, ב"ישיבות" שונות עתיקות ימים וחדשות יותר... .
מיישוב האשכנזי מראשיתו מביא שינוי בשיטה ? זו. הוא חמך?ב"חלוקה"־ גס - ב"המוגי עם. "ואולם "חלוקה" זו — כפי• שהוגדר יפה בשעתו ב"יהודה _וירושליט, "בס י אונו של "ועד כל הכוללים כנסת ישראל—. " לא מספיקה למקבלימ אלא לשלם את שכר המים ששתו במשורה וחלק מ"שכר הדירה, " היתה זו הרבה פחות מזו , התמיכה, "שנתמך "מיישוב מחדש" אמריו לכל פינותיו, באין ובאפס הוא לעומת מר-, שהשכילו לבלוע אחריו "אנשי התמיכה" המומחים לכך מאז ימי "העליה השניה" — כפי שהיא מכונה — ו"המשרד הארצישראלי" מיסודו על ד"ד ארתור רופין. עובדה היא זו שההיסטוריה עוד עתידה לגלות את הלוט מעל פניה, וחומר רב ומוסמך נמצא 'לכך. עובדה היא שמסד היישוב הישן שמתוכו יצאו רבבות ישראל הראשונים בארץ, זה שהיה מיסוד שעליו נבנה היישוב העירוני' ובחלקו גם החקלאי בכל רחבי הארץ, עלה לעם ישראל הרבה פחות ממה שעלת הישוב של האחרים, גם אם נביא בחשבון את הערכין היחסיים. לתקופות. ואולם יש להצויא עוד טעות אחת, והיא במה שנוגע למצב התורה בארץ ישראל. מונים היו את ארץ ישראל;. ובמי_$זד את ירושלים שלא הוציא "רבנים" גדולים. ואין האמת כך. בגלויות אמריקה, ואפריקה - הדרומית נתגלגלו הרבה גדולי. תורה מבני ירושלים ושאר ערי הקודש •שכיהנו ברבנויות חשובות. ואולם לשבחם של בני ירושלים יש לציין, שרק מקצת מן. המקצת מהפ נשאו עיניהם למרחקים להביא לחמם. מבכרים היו _קכ־חרובין בארץ על פרגיות. כחוץ לארץ. ומיתה גאותם של הגדולים והמצדיגים שבחכמי ירושלימ על כך ש"לא הנידו וגליהם החוצה כל ימימם" גם בשעת דחקם — במלי-
צתו של בנימין ספיר ב"הלבנון* המגנצי במאמר מספד על אחד מחשובי, ירושלים, עוד בשנת תרנ"ז. וכמו כן לא חיו _חכמי־ י ירושלים להוטים מעולם - אחרי "הסמיכה לרבנות. "דאגו 'לכך רק אלה שיצאו לחוץ לארץ, או כשנתמנה אחד מד, ס "למורד, הוראה, "בשכונה משכונות ירושלים או באתת המושבות של ארץ ישראלי. _ודוקא הגדולים שבגדולים ־ והמצויינים ביותר לא פלח לבם אחדי הטמיכה שראוה כ"קמנות" או כ"מלא־ כה. "היו עוסקים בירושלים בתורה לשמה זמסלסלים בלימודה מבלי בקשת כבוד ושכר ומבלי להחזיק טובה לעצמם. היתה כאן "אהבה לתורה לשמה" , אהבה שאינה תלדה בדבר. "והיו ביגהם שעסקו במסחר וגם במלאכה לפרנסתם. י / /... ואולם לא רק ב"תורה" לפי המושג המק ובל עסקו חכמי ירושלים, אלא גם במד, שאגו ' נוהגים לכנות בשם . מדע. "ויש לציין שגם בעצם ענין "מתורה, "הצטיינו גדולי התורה בארץ ישראל וביחוד הספרדים בשיטתיות ובדרך ההגיון. סח לי — לדוגמא — אחד מעורכי הרין יורע תורה, שפסקי התשובות של רבי בן־ציון עוזיאל, הראשון לציון כיום יש להם ערך מעשי בנוי על ההגיון המשפטי, ותרומה חשובה הם למשפט היהודי י יחד על "השאלות ותשובות" של אחרים. באשר למדע תורני, הרי די מוא אם !יזכיר את הספר מירוע "שדי־חמד, "לרבי חיים חזקיהו מדיני, יליד ירושלים, אנציקלופדיה תורנית נפלאה במינה על פי סדר א"ב הכוללת שמונה עשר חלקים, או את הספר "פרי חדש" לרבי _חזקיה די סילוה הירושלמי, מרבה לפניו. ואולם גם ל"מדע" במלוא מובן המלה נתנו _חכמי־ירושלים בשעתם ביחס הרבה יותר ממה ש:חגו חכמי ישראל בגולה. די להזכיר את "שפ ד, גדולי5ד' לחידז'ו, רגי
חייט יוסף דוד אזולאי יליד ירושלים, דיבולל שתי מערכות", מערכת גרוליס, "סדר יוחסין למשפחות רבנים, סופרים י ומחברים על פי סדר א"ב ו"מערכת ספרים" חלק לביבליוגרפיה. יובנו המפורסם הוא אחד היצירות המופלאות. ביותר בסוג ספרות תיירים.. ולא פסק מדל מירושלים ומארץ ישראל מאז בשדרת הדורות, רבי יהוסף שווארץ ממשיך בספרו "תבואת הארץ־' על הגיאוגרפיה של ארץ ישראל ונוסף לו קונטרס "מעשה הארץ" ההיסטוריה של ארץ ישראל, את עבודתו של בעל "כפתור ופרח" שקדפ י י לו בהרבה הרבה, ספרו של רבי יעקב ספיר "אבן ספיר, "ספר מסעות מצויין _הוע שאין בדומה לו בספרות הגולה במשך מאות _שניפ_. עד דורנו האחרון אפשר למנות שורה חשובה דל חיבורים גדולים ונ_3לאיפ של בני ירושלים: האנציקלופדיה לארץ ישראל וסוריה לחכם הירושלמי רבי ישראל זאב הו־ י רוביץ ז"ל, מסבעות ארץ ישראל לרבי שמואל רפאלי ז"ל, תולדות חכמי ירושלים לרבי אריה ליב _טרומקין ז"ל, שהוציא לאור ר' אליעזר ריבלין ז"ל והוסיף עליו יותר מארבע חמישיות על עצם חבורו של הרא"ל פרומקין.
וכן הקונקורדנציה ?משגה?, תרגום אונקלוס ' ותוספתא לרביחיים יהושע קאסיבפקי ו"נו־ המערב" תולדות היהודים ימארוקו , לרבי יעקב משה טולידאנו. היו' ילידי טבריה, רבה הראשי של תל־אביב כיום. ואין רשימה זו כוללת אלא את היצירות המקיפות שאצלה ארץ ישראל _וביחוד חכמי ירושלים תרומה למדע. אפ נביא בחשבון את התנאים לעבודה מדעית ואת החיים הכלכלייפ שבהם מיו נתונים מחברימ אלה, נעמוד משתאים _ומלאיפ יראת הכבוד בפני חכמי ירושלים. כאמור נמנים א"ש. יהודה ואחיו רבי יצחק על-בני ?אוהד-, תקופה- שתאריגתשבד., היו " רבי יחיאל מיכל פינס ורבי זאב יעבץ, וש־ _הפ. _עי. ל?... _ה.. בנותכ היה\, בי.. אברהם מעה לונץ בהוצאותיו. באופן מיוחד התעסק מדע ירושלמי זר, מיסודם של אלה, בהרצאות הרא"מ לויץ, בחקירת הארץ לפרטי הגיאוי גרפיה שלה ותולדותימ. נוסף על כך הוקדשה שימת־לב לחקירת. התנ"ך . לאור המציאות 'י בארץ ובחיי מאזרח. מדור קבוע היה ב " ירו־ שלים" של הרא"י לונץ בשם "טוב ' מראה י עינים ממלך נפש, "פירושים לתנ"ך על יסוד המציאות והשפה הערבית, שבו 'השי תתפו תתפו הרי הרי""ממ פינט פינט,, ר ר'' די דווו ילין יליו,, ר ר'' יצחה יצחק
י • י י ? יהודה ואמרים. כמובן שהמצויינים במקצוע זד, היו אלה בני מארץ שידעו את ממזרח מקרוב, מתוך השפה הערבית ומתוך ה"הוי" _המזרמי ש־ היה חלק מנפשפ. ואלה הלכו עוד הלאה, נהכניספ ' את הרוח המזרחית ' לתוך מספרות י על ידי _^אמריהב ועל ידי הרגומיהפ. במאמר על "ספרי •מלימוד" לבתי מספר של ר' דוד ילין עמדתי על ההופעה מזאת. הראיתי גפ על הזיווג. היפר, שעלה בהם בהשפעת הרי"מ פינס ור"ז יעבץ.. עשר?בזד. ר' דוד ילין י ועשר. בזר, גיסו ר' יוסף מיוחס, חתניו של . מיבם. והגדיל מהם לעשות בזה רבי יצחק יחזקאל ?מודה, מלבד בפרושיו לתנ"ך, בחיבורו מגדול "משלי ערב. " וברבה מיוחדת הכניס במקצוע זה בעודו כמעט גער, בבן. שש־עשרה, שבע-עשדה, מצעיר שבחבורה;1. ז אברהם , שלום יהווה. מתוך מאמרים שונים שפירסם בתקופתו הראשונה בשנות תרנו—תרם"ד ' בלוח ארץ ישראל לר"מ לוגץ, יש לציין את ספרו הנחמד י "קדמוניות הערבים בימי המערכות אשר ל3ני מוחמר. מיסד דת האיפלם" שנדפס עוד בשנת תרנ"ה -בירושלים.. מאמרו _, נדיבי וגבורי
ע ר ב, "שנדפס תחלה •בלוח א"י לרא"מ לוגץ (תרנ"י) ואח"כ. בהוצאה מיוחדת, שבו באו יי גם תרגומיו המצויינים לשירי ענתר. וכן "קול ערבי במדבר" שירים ערבים, באותו לוח א"י, שהנחיל לא_?ש ימודמ בשעתו גם עטרת משורר עברי. ועל זר. יש להוסיף את זכותו בחקירת משירד. העברית בספרד. על יסוד השירה הערבית, ענין שהגדיל בזת גם אחיו וביחוד בן 'משפחתו ר''שאול בן עבד־ אללה יוסף בפירושו "גבעת שאול, "פירוש לשירי ר' יהודה מלוי ו"משבצת התרשימ" פירוש לשירי משה בךעזרא, במקצוע זה י י פירסם א"ש יהודמ עוד בנערותו את מאמרו השירת הערבית של " המשוררים הימורימ "על בספרד" במאסף "מציון?'• ו"המזרהי - לר' זאב יעבץ, ' ירושלימ תרנג ז וכ' ן»"א»וו י י על י משירד, הערבית ב"ממזרח וממערב" לראובן בריינין, וינה תרס'יב'. יי י - - • ' יצירות אלו יצר א"ש יהודה כמעט כולן על טהרת ארץ ישראל עוד בטרם מעם טעם השכלה אירופית. תקופה חדשה בחייו מתחילה- עם נסיעתו לגרמניה באייר תרנ"ה, אתרי שמופיע ספרו־ מראשון "קדמוניות מערבים" שהזכרנו לעיל,