חרות, 6 מרץ 1949 — שערוד _י _ת ב‭1_¥‬ _הזתונדם ‭?^_00_^"_°_1‬ךיךו ‭"I ?11‬ י ‭T% 8 ‬ [כתבה]
שערוד _י _ת ב1_¥ _הזתונדם ?^_00_^"_°_1ךיךו "I ?11 י T% 8
ילדים מוחזקים כמו _בכית־סווזר-, תנאי סבל _ודיוקה שיטה "פדגוגית" של ימי־הבינימ — מאת י. אופיר, םופר "ר!רות" בירושלים _^־
שלשת, 'שבר" ;" ק ו בירושלים 'לוררו את שאלת המוסד הזד, כעל גב ־ העתונות. טובי הסופדים התגייסו לתאר אר. פרשת כבלש של היתומים תחת הנהלה כושלת _וחסו־וךרהבדם. אלה שמכירים את הווי בית־הית־מ־ם הזה, יודעים כי _התאורים על חייהם של היתומים האומללים אינם מוגזמים, דיד־לים זאת ביחיד הבוגרים, אלה שעל גבם נשאו את העול הנורא ששמו: _ח־נוך בבית־דרתומים ריסק. " במוסד זה נמצאת תערובת שליתומים _ב חיים" אשר הוריהם נפרדו;באן נמצאים ילדים נחשלים ודפקסיביים, 'כאן נמצאים גם ילדים רצים מבני 5 ומעלה אשר נת־ יהמו מהוריהם. האדירה המציינת את המיסר היא אווירת מרה־שתורה הרובצת בכל פנה י אפלה של ה"ארמון" הגדול. המחנכים הם יהידיב זקנים חסרי־ השכלה, שתמורת משבירת זעומה עוסקים הם בלמוד גפ"ת, עפת ההוראה היא, כמובן, א־דיש. ההוראה באידיש איננה הדשה בירושלים ?כשמדובר בתלמידים מבת י י אשי־ גזים. אבל יהודים אשכנזים חדלו למסור את ילדי יישפחותיהם למוסד זה, ובשנים האח־ רונות מורכבים רוב היתומים מעדות המזרח, וילדי עדות המזרח חייבים, נוסף לבל סבלו־ תיהם, לסגל' לעצמם גם את האידיש. את שערי הברזל של בית היתומים פותי חים אחוז לשבוע: בערבי שבתות. אולם בבל ימות השבוע השער םגור על מסגר, והיציאה ייבתלי הבית אסורה בהחלט. ־מחנכים מס־ בירים זאת בדאגה יתר" "לשמור על הילדים שלא יריבו זר. עם זה.. ". בך כלואים ילדיש רכים' ימים על ימים מבלי לצאת לאויר העולם ומבלי לראות דברי מלבד פניהם הזעומים הל מחנכיהם.
זמן־מה קבוצת _צעיריב בי• והשיגו יהודי שתרם מקלט רדי1 למען ד. י* הומים. אולם המקלט *הוחרם" ע"י ההנהלה למען _יבאי מסוים". ביית _יהימים _דיבק־ן אץ מקום לשטויות באלי. " זוכרני, בעודי ילד, לייתי את חב, '_> ־ יתרם , אל המוסד. בדרך הוא בבה לפני: . איי מת, אמי איננה מתענינר. בי, ומר, יהי־ בפופיי אני רוצה ללמוד עברית וחשבון :די שאובל פעם להיות פקיד — אך אפיל• את הץתון אין נותנים להבניה למוסד. והיה מקרר, שהילד תפס בבית־הבסא עם עתין. העונש היה — שלילת ארוחת בוקר במשך שלשה ימיה. " זה היה לפני שנים רבות. אך הריה הזאת עדיין ימשבת. עתרי היא בבל יראת בין בתלי בית היתומים דיסקין. והתלבושת?מלבוש משינה _שיהידי ירו־ שלימ היו _נהזגיס להלביש אר. ילדי"ה לפני יובל שדם משמש גם כיוש הבגי-ד""מטנ• דרשי" של הילדים. והציע הוא קפדני. היד, ניקרה שיהודי 'אמריקאי " שלח בד לתחתונים המים לילדים. אבל י בד הצמר ימבר לקרובו של אהד _הגינהליפ, _ובשמורה קנו בד פ&וט, צמר הוא יקר מדי ליתומים. "לחם ותה י_£ לילדים באופן חפשי— . - אך זה הכל. קצת שעשוע , קצת גיוון, תפריט מזין או דירי מתיקה, בל אלה הם, כמובן, לוקסוס גדול מדי לילדי יתומים. והסבר. איננה בחופר תקציב, יש ככף, ואם אין — אפשר היה להשיגו, אילו היה המוסד נתון בידים _גאמגוה. ביום שוררת במוסד רוח רעה של בטלנים _חכדי השכלה _ותמרי־בשרון לטפל בילדים. והגיע הזמן לפעולה תקיפה מצד _גורמיפ ממשלתיים לשנוי המצב מהקצה א?הקצה,