המליץ, 21 יוני 1903 — Page 3
לאסוף םך של שמוגת אלפימ וארבע מאות ושלשים וארבעה דולארים לטובת האומללים, וזה אך ההלו לאסוף. בין המגדבים של העתון הזה נמנה בעל העתון בכבודו ובעצמו, מר הוירסט, שנדב סך אלף דולארים , למען קים " : נאה תרש ונאה מקים. " הסופר והמו"ל הנכבד הזה בודאי ראוי לתהלה ולתודה גלויה מאת כל עם ישראל בכל מקום שהמה נהתים. כין יתר המנדבים הנתלים שנדבו ממונמ ע"י קופת העתון הזה ימנה הארדער העברי " ברית אברהם" (_Indepedent order Brith Abraham) שנדב סך 1500 תללארים. יש להעיר, כי חברי אגודות הארדער הזה מוגים הרבה יותר מעשרים אל ף גפש אדם. בבקר זה שלח מגהל אגודת המםהר היותר גדולה כאמריקא " םטיל טראםט, "ה' טשאר־ לעם שוואב (גוצת, (סך מאה דוללארים בתור גדבתו הפרטית לבית מערכת העתון הנזכר. נהוץ להעיר עוד, כי בעל העתון הזה ראוי לתודה גם בער זאת, כי הוא כמעט היה הראש והראשון להעיר את הלבבות ולהולל את התגועה וממגו ראו וכן עשו כל יתר העתוגיס הגדולים והקטגים, שבכל רהבי אמריקא ההפשית. (סוף יבא) עקיבא פליישמאן.
הטבעc.
הטבע j בזרועותיה תהבקנו, אל לכה תאמצגו ותקיפגו סביב ואין אנהנו יכולימ לצאת מתוכה ולא להעמיק להדור אל קרבת יותר. בלא תן ותהנונים ובלא התראה והזמנה תקהנו ותםהבגו אל מעגל מהולה והמשכנו אהריה בעל כרהנו עד אשר תקצר רוהגו וגפלגו מזרועותית עיפים ויגיעי כת. היא תברא תמיד פגים הדשות;מה שהוא עדן לא היה ; מה שהיה לא יבוא עוד: הכל תדש ובכל זאת הישן הי וקים לעד. כל מפעליה ובניניה מיוסדימ על אדגי האהדות והכלבו המוהלט והאישיות הגמורה, ואולם לא תשים לב אל הפרטים ואל האישים האהדים. היא תקים ותהרס תמיד, בוגד. עולמות . ימהריבהן ואין מדרך כף רגל ורשות הכגיםה בהצרות בית עבודתה. ומה הם היי הטבע ?הלא הם בגיה, היא היה היא קימת בצאצאיה, והאם איה ?היא לבד הבוגד. היא לבד הכמת ההרשים: מן ההמר הפשוט ותשפל עד פליאות המורכב ותאמי ההפכים הגשגבים;עד כליל השלמות מלאכתה מגעת בלי כל אות יגיעה ועקבות זעה;יצירי כפיה בתריס ומפורשים כל צרכם אך עטויים מעטה רך, לבוש עגוג, בתוגת פסימ. לכל אהד ממפעליה. עצם ומהות מיוהדת , לכל מראותיה השגת הויה מיוהדת _, גשמה מיוהדת, ובכל זאת הכל אחד, כל אלה התמוגות וכל אלה המהזות מצטרפים לכלבו אהד.
תוכר. רצו ף תיי עד, תגועת גצה והתהוות אין קץ ובכל זאת ממקומת לא תמוש ולא תצא הלאה ממעגל קסמיה. היא ת תנ ש פש תגד. לא ותתהל תדע ף מה תמיד זאת מנוהד , אף רגע שביתה לא תנוה וגפש , זרים א ף הרף לה עין לא ,,, ורהוקימ מהשגתה וקללתד. רובצת על כל שבתון ועמידה. והיא כבירת כה ותקיפה בדעתה : כל צעדיה במדד. ובמספר , חקיה גצבים לעד, לא תהליפמ ולא תמיר אותם, ואך לעתים רהוקות מאד תסור ממגהגה ותט הצרה ממסלתה. לבל ילד תת ן להתעלס עמה על פי דרכו, לכל איש בער להוציא רוחו ולהוות רעתו עליה, לאלפי רבבות לעבור על פניה מבלי ראות ומבלי התבונן, ותמצא בכלם נהת תה, תראה כל אהד פנימ מסבירות, ותוציא מכל אהד ההלק הראוי. את הקיר, ישמרו גם אם יתפרצו מפניהם ;עמה יחד יעבדו בעל כרהם גם העמלים לעבוד אחרת ולא רוחה. כל אשר תתן תעשה למתת הסד ולטובה רבה, אהרי אשר תעשהו ראשוגה ל להכרה מ ען לא . היא ישבעוה ' תאחר . לבוא למע ן יערגו אליה;היא תמהר לצאת היאהדלת לשון והדבר אין בה, אבל היא יוצרת לשוגות ולבבות_, בהם תרגיש ותדבר. עטרת תפארתה היא האהבה_: רק בעזרתה יקרבו אליה. היא תשים רוה בין כל עצם ועצם, והכל תחפוץ לבלוע באגודה אהת. הכל הפרידה למען הבר הכל ולמען אמץ הקשר ביגיהם. בגלל שתי גמיאות מכוס האהבה לא תהום על היים שלמים שבעי רגז ומלאי עמל.
היא הכל. גומלת גפשה ועוגשת את עצמה, משמהת ועוכרת את גפשה, היא קשה ורכה, עריגה ואיומה _, אין איל ורבת אוגימ. בה הכל תדיר והכל יש וגמצא בה תמיד. עבר ועתיד לא תדע. הוה הוא עתה עת גצה. היא טובה ולהסדיר, אין הקר. ביבי גפשי את הטבע וכל קרבי את מפעלותיה. היא הכמה ומעשיה בלאט לא ברעש. בעל כרהה לא יקהו מאתה כל מהר וכל מתן, כל פתרון וכל מענה אשר לא תתן בתה גדיבה. היא שוכנת ערמה, אך לתכלית טובה, ואשרי מי שלא יתבונן אל ערמתה. היא שלמה וכל בה ובכל זאת עוד לא כלתה השלמתה. בעבודתה עתה כן תעבוד לעד ולנצה נצהימ. לכל אהד תתראה בדמות אחרת. היא מסתתרת באל ף שמות ובאלפי בנויים והיא תמיד אהה. היא הכניסה אותי בםהיצתה והיא תוציאני. בידה אפקיד רוחי. תמשול בי ותעש בי כהפץ לבה;לא תשנא לא תמאם יגיע כפיה. לא פי המדבר על אדותיה: כל אשר הגד בזה, אם אמת ואם שקר , שפתיה הביעו. ממנה רכל ומידה גתגו לה . על הכל בה העון ועל הכל שכרה אתה ופעולהה לפניה. אלעזר דוד פינקעל.
פרידריך ניצשה ודעותיו. (המשך טנו' (125 לכל תקופה, לכל ציביליזציה ישגו " לוה ערכין" מיוהד—לפי מבטאו של גיצשה—או, במלימ אחרות, בכל עת ובכל מקומ יעריכו דבר זה או אחר בערך מיוהד. מפעל זה טוב מחברו (* ג_$טהע. הובא בראש ספד _" ש_^פפונגסגעשיכמע" להאקעל.
ודבר זה גבוה מרעהו. עריכת הלוה הגה מפעל ההיסטוריה העולמית, כי בכל מפעל ומעשה נכר פרי לוה־הערכין, ואמ לא ימצאו הערכין הן בעיגיו והגנו מתאמצים להרסם, עלינו לתת אהרימ תהתמ. " גיצשה איגו מסתפק בהריסה ועקירה לבד—אומר אחד ממציע שטתו—הוא הורם מקדש על מגת לבגות מקדש הדש במק־מו" והוא התאמץ לתת לבגי אדמ יושבי חשך וצלמות ערכין הרשים, יותר געליס וגשגבים, לדעתו, מהישגימ ויאמין, כי ערכיו יקובלו בבל הלקי תבל, כאשר כתב לגיאורג ברגדס בשגת . 1882 בראש לוה הערכי ן הציגה אגושיות־זמגגו את האמת והמוב וכל הפילוסופימ מרבים בשבהם ותהלתם . קגמ אמר: " התגהג באופן אשר הגהגתך תהיה לחק מקובל" ושופגהויער אמר: " אל תעשה עול לכל איש, אך עזור לכל, כפי יכלתך" ואת שני הערכין הללו הפץ ניצשה להדום וילחם אתם. מדוע טובה האמת מהשקר ? ומדוע גבוה הטוב מהרע ?אמ נתבונן היטב אל מעשי האדם פעולותיו גראה כי אותו תגהליה השאיפות והגטיות—פרי האיגס" טינקט ולא המוסר המפשט, וכל האינסטינקטים הנם פת האיגס־ טינקט האחד: " תאות הנבורה" (der WiJle zur Macht) כי כל בעל הי מתאמץ להגדיל את כהו ולהדביר תהתיו את הכתות האחרים, את יתר העצמים, וגמ המהשבות על דבר הצדקה, האמת ומלאכת הםהשבה גם הן הגן פרי הגטיה הטבעית. אבל האדם הבלתי־גורמלי יהשוב, כי עליו לעבוד להסד ואמת ולהדביר תהתס את יתר גטיותיו בשמ האידיאל ולהשוב את האיגואיזמ להטא
פשע. לפי דעתו מתאמצת הגמיה המבעית הגודמלית להגדיל את םגולת ההיים בגפש האדמ. איגגי יודע - אמר גיצשה - אמ _ההייה " כשהם לעצמם טובים או רעימ המ. המהלקת הגצחית בין הפם י־ מיםטימ והאופטימיםטים הבל הבלים הגה, כי אין כל איש יכול לשפומ על הדבר הזה;האגשים ההיים'-יען כי הם בעצמם יקהו חבל במהלקת ומהם גםבה והס ? גוגעימ בדבר, והמתימ —יען כי כבר מתו. ובכן לא אדע עד עולם את פתרון חחידח אם מוב לאדם שלא גברא משגברא או לחפך, אבל בכל עוד אשר גשמתי בקרבי הגגי חפץ כי חחיים בקרב גפשי וסביבי יחיו כל כך יפיס וגעימים, עד כמד. שיש באפשרותמ להיות. הגגי מוכן ומזימן לאמרמוב" לכל דבר _חעושח את חיי יתר יפימ יתר מלבבימ ומעגגים " . אם יאמרו לי, כי שקר ותרמית יוכלו לעזור , לחתפתחות ההיים כחפצי, אזי אומר להם " הודה" מקרב ולב;אם יוכיחו לי כי אותם תאיגסטיגקטיס, אשר מוסתות־זמגנו תקראם בשם " יעים" כמו ההיימ : , א עשק ומר " , מלה תודה מח , " לכל זדון, המא רטיח ופשע וא , כזריות זדון יגדילו ורע; בי אם את יוכיה סגולת ו לי כי היםורים טובים להגוך האדמ כמו המגעמים אומר " הודה" גמ לכל התלאות והיםותם, ולהפך, הגגי למאוס ולגאץ כל דבר המקטין את סגולת ההיימ של האדמ ואמ אמצא כי האמת, ההסד, הטוב, בקצרה: כל הערבין אשר בגי אדם יכבדום ויהללומ, יעמדו לשטן על דרך התפתהות ההיים ומגעמיהם אזי אסיר מעל פגי את הדעת והמוסריות ואגרשן הלאה. " (המשך יבא) צבי בן דוב שארפשםיין.
דברי שלמה.
(סוף מגר (125 עט) (שמ) הביא במנהיג (דף ל"א רפוס בערלין) בשבת בירושלמי ובבראשית רבה [צ"ל בוי"ר פל"ד] א"ר אליעזר בן יעקב מה הלשון הזה ישמוט יזיין שזיב יניה כוי וא"ר אליעזר וההליצגו בן יעקב זו בשבת מעולה כוי. שבברכות וכן האבודרהם זתזי סדר גרמי בהמ מכא "ז ן דף סמך ק"ב לרצד דפוס . פראג) והטעם שאמר לשון זה רצה וההליצגו כשבה דגרסיגן בירושלמי, בשבת אר"א בן יעקב הלשון הזה משמש הרבה לשוגות בו' וזה ליתא בירושלמי. הערוך ערך הלץ הביא המאמר בשמ וי"ר לבד ומאמר בסגנון אהד מן פסיקתא דר"כ פסקא ותאמר ציון (הובא בשם הפסיקתא בילקוט ההלימ רמז השעיה ותתם"ז, ( ועיין מה שהעירותי בפסיקתא שם הערה מ"ר והובא בשמי בערוך השלם ערך הל ץ והאו"ז ה' סעודה סי' קצ"מ הביא ג"כ הפסיקתא בעגין " רצה וההליציגו, אבל כאשר הביא• המגהיג הוא משוגה מן גמרא ר רק בבלי ראד, יבמות זח מצאתי ק"ב ע כי "ב בערוך ואח"כ שם מן הביא וי"ר בתהלה וחמגחיג גאמר ערב ב מן ' המאמרים יחד. ומלת " ירושלמי" יש למחוק כי טעות חוא. והאבודרהם לקה דבריו מן סי המנהיג ומעה אהתו והשב שהוא ביתשלמי.
פ) (שם) הביא בהמנהיג (צד (92 הביא דאמר כירושלמי ובבראשית רבה ויכל אלהים ביום השביעי מה היה העולם הםר, מנוהה, באת שבת באת מנוהה אמר הקב"ה בואו ואמרו שירה פנים הדשות באו לכאן וזהו מזמור שיר ליום השבת ע"כ לפנינו בב"ר פ"י אותט' נאמר רק מה היה העולם הסר שבת. והמ"כ הביא לנו בפירש"י בחומש מה הי' העולם הסר טנוהה וכאשר באה שבת הרי באה ג"כ מנוהה ע"כ. ומצאתי בתום' כתובות ז' ע"ב, ד"ה והוא שבאו פנים הדשות דאיריגן באגדה מזמור שיר ליומ השבת אמר הקב"ה פגימ חדשית באו לכאן גאמר שירה ע"כ הוא המאמר שהביא בעל המנהיג. פא) (צר (166 בילקוט תורה רמז רצי'ו עבדך ואמתך אלו בני ברית בו' ונםמן על זה ירושלמי ולפנינו ליתא רק במכילתא יתרו פ"ז ע"כ. מלתירושלמי" הוא בטעות וליתא בדפוס ליווארני " ע"ש פי' זרע אברהמ גמ לא יתכן כי רשומ בילקוט שמ ירושלמי רמז מ"ט והירושלמי איננו מצוין ברמזימ. פב) (שמ) בילקוט יהושע רמז טו" כתיב אפרים מעוז ראשי אם יאמר לך אדם ונסמן על זה ירושלמי בשבת וליתא לפנינו. לעיל בצד 28 העירותי כי חסר על זה הציון תנחומא והוא בתנהומא נשא אות ל"א והציון ירושלמי הוא על מאמר שלפניו ע"ש.
ובזה תמו הערותי על ספרו בירושלמי מס' שבת ויען כי אץ עלי קצרתי באיזה מקומות, ועוד הפעם אני אומר כי כתב ספרו בשקידה נפלאה בעין הודרת ובבקיאות נפלאה ומי יתן כי הכמי זמנינו יעמדו לימינו למען יהי' לאל ידו להוציא גם על מסכתות אחרות. להגדיל תורה ולהאדירה. שלמה באבער. לטובת ננועי הפרעות בקישינוב _י גתקבלו בבית המערכת, עי" הצעירים _זנביל עהרליך ומשה העלליר מאנגופול (פ•
י ם י ג ס ו ת;
יום (20) 7 יוני (כה םיון. ( המהפכה בסרביה. גיניבה —. ' בהעתון: " ז'ורנאל ד' גייניבה" נתפרסם הקול הקורא של המלך הסרבי ההדש לאמר: " בהםד האל וברצון העם קראוני לעלות על כסא אבותי. אודיע כי אכגע בפני ההלטת העם ואעלה היום על כסא סרביה לתובתי הראשונה אחשוב " להעלות את תודתי להעליון בעד הםדו. אביע תקוה, כי הממלכות האדירות תסכמנה לבחירתי שנעשתה ע"פ הק, וביותר, כי ההלטתי בכל תקף להביא בסרביה תור של סרתם ושלוה. הנני נותן את דברתי, דברי מלך, כי אכבד את זכיות כל איש ;אעשד. את כל אשר בכחי בשביל להיות מל ך קונםטיטוצ־ יוני ומנין על ההקימ ועל הפרחת עמי היקר. אקרא עם הקול המבשר הזה הראשון לכל הבהנים, פקידי הממלכה ומפקדי הלקי הצבא השונים להשאר בכהונחם שהם עומדים בה ואפקוד עליהמ למלאות ביושר לבב את תובתמ המסורה להם ;אודיע, כי כל הענינים שיש להם תכונה פרטית, שקרו במשך 40 השנה האהרונית, כתנאים יוצאים מן הכלל, יעברו לתהום הנשיה. כל איש םרבי נאמן דוה באמת ימצא תהת ממשלתי המהסה הנהוץ לעניניו הרוהגיים והגשמיים. פתגם בית אבותי היה תמיד :בעד הצלב הקדוש ובעד הרוהנו היקרה. "בהפהגם הזה הםקשרגי " עם הצבא והדת _הפראוואסלאווית, עולה אני, פעטר הראשון ' , מלך סרביה על כסא _חמלוכח . אתפלל לחעליון, בי ישלחאת חםדו לעסו!אשלח לבלם את ברכתי, ברבת מלך. " בדרך רשמי מכחישים את _היריעח, כי בניש ובמקומות אהרימ נכרת תנועח מתנגדת _לחמצב חשורר כעת.
השנויים כהקונםטיטוציה משנת 1888 נתאשרו בהסקופשצינה ברוב דעות 113 גגד •, 3ובבית־המהוקקים — פה אחד. הצירים לג'יגיבה יובילו להמלך אכסמפלאר אהד של הקוג־ סטיטוציה משנת 1888 עם השנויים שגעשו בה, למען ילמד לדעת אותה. כאשר יבוא לבלנדר, כפי שי־ושבים_, ביום ד/ אז יהתום ידו על הקוגםטיטוציה בהסקופשציגה וישבע את השבועה הגהוגד.. לונדון—. בית הלורדים. לענפדאון הודיע, כי האגודה האגגלית־כינאית והסינדיקט האשכנזי נושאים ונותנים ביהד עם ממשלת כייא ע"ר אמגה לסלול מסלת ברזל מטיאךטזין עד הגהר יאגצזי. הלק האמגה שיתעגין בו הםיגריקט האשכגזי הוא סלילת עגף של מםלת ברזל מטעשו אשר על התעלה הגדולה עד צי ז'עג־ דיגפו ומהעיר יאגצ'י'ז אשר בגליל שאנדין עד קאיפינפו, העיר הראשה בגוף כוגאן. אולם הםיגדיקמ לא יפעל כגגד האגודה האגגלית, כ"א, לפי דעת הממשלה, בהסכם אתה. עוד משתדלים האגודה האגגלית והסיגדיקט הפעקיגי להשיג זכות לסלול מםלות ברזל למערב הלק מסלת הברזל האגגלי ' טיאן־טזין—יאגצזי. את ההשתדלות הזאת ההזיק ממשלת אגגליה בכל אשר תמצא ידה. הממשלה תהשוב ג"כ כי הםינדיקט של מםלת הברזל הפעקינית־ כאנקואית ישיג זכות לסלול מםלת ברזל מעיר קאיפינפו עד העיר כונאין. אמנמ ממשלת כינא מכהשת את הדבר כי היא הסכימה להאדיר את המסלה עד םינאגפו. לממשלה אגגליה יש יסוד להתאונן על אופן פעולותיה של כינא בענין ההשתדלות לקבלת זכיות;היא הגיש הרצאות נמרצות בדבר הזה.
באםמ הגשק בוואולוויץ התפוצץ היומ לידיט במשקל 206 ליטרות 9; בגיגים גהרםו15, איש גהרגו5, נעלמו17, נפצעו. פעקין—. אגגליה וכינא כרתו אמנת מכם בדבר העיר דאלגי והגבול הקרוב כאותה שכרתה אשכגז בעד ציא צ''זאו קיאא צ'או) את הכנסות בתי המכס יכניסו להבנק הרוםי הכיני. סופיה—. נאצעוויץ ישוב בעוד ימים אחדים. ע י'ד תוצאות משלחתו יש דעות שונות. בספירות חממשלח חושבים, כי משלהתו תעשה פרי בלי םפק ואמ לא תכף אז לאהד זמן. העתונים מודיעים ע"ד תגרות הדשות בין צבא טורקיה ובין להקות המתקוממימ במוקדון. על יד העיר הקטנה צערני גלהם סאטיר אטאגאזאוו שלשה ימים רצופים בצבא ' טורקיה וגם תושבי הכפרים הקרובימ השתהפו במלהמה זו. משני הצדדים נפלו רב. ונם על יד הכפר פתזאוויאן במהוז אכרידא היתה תנדה ואהריה ' הרגו הטורקים את התושבים וישרפו את הכפר;ועל יד זעליאווא היהה הגרה עם להקה של 100 איש. בית המשפט העליון הוציא כבר את משפטם של שרי הממשלה הקודמים, הגאשמים בעון העלמת • כסף הממלכה והשתמשות במשרה שלא בהק — טענצב_, שר האוצרות, יצא זכאי מחסר עדות, ויתר שרי הממשלה יצאו הייבים וגשפטו למאסר של _שמוגח חדשים ושלילת זכיותיחם חפוליטיות _וחפרטיות. ולבד מזה הם צריכימ לשלמ להממשלח את גזקח. בית חמשפט חחליט להשתדל לפני אספת העם כי יהנו להם הנינה.
ברלין—. בשעת 9 בערב נודעו תוצאות הבהירות של 397 גלילות. ממספר זד, צריכות עוד להיית בהירות שניות מכריעות . 184נבהת 39 קוגםרבטיבימ88, ה בת המרכז " 14 פילגימ פראים 6 ) " , שאיגם הבדי מתיהשים מפלגת הממשלה על כל , מפלגה , ( 54 םוציאל־תמוקרטימ 6 עלזאםימ, , 5 , לי 4 ־ כערלים־לאומיימ1, דאני1, הבר מפלגת הו/קונים3, _הביי אגורת האכרימ. בהבהירות השניות המכריעות משתתפים: 37
קוגסרבטיבים122, םוציאל־תםוקרטים24, חברי המפלגה העממית החפשים בדעותיהם65, ליברלים־לאומיים11, חברי אגודת ההפשים בדעות4, עלזאםים8, פולגים16_, הבת המפלגה הקים־ תת1, חבר אגודת בעלי האחוזות5, אנטישמיים35, הבת המרכז10, פראים6, הברי אגודה האכרימ&, הברי המפלגה האשכגזית העממית8, וועלפים8, הבת מפלגת התקוגים. בההלט גבהת עד כה . 213 בודאפעשט—. התכוגנות המיגיםטתון החדש תתגהל בכבדות המשרות ; . הגרף הוא מקוה טיסםא כי גשא בסו_^ וגתן השבוע עם יעלה אגשים בידו שוגים להגיש ע"ד להקיסר הלוקת את רשימת המיגיםטתם. יאקאהאמא. — שר המלחמה קוראפאטקין יצא לטאקיא. כריםטיאנא—. האגיהגיאצעאע" הפליגה עמ ארהת " התרים של הקפיטן אמינדםען לציר הצפוני המגניטי.
בפנים המדינה. קיוב—. בשוקי _התביאד, אשר בההבל הדרומי־מערבי שוררת עוד דומיה ועסקים גדולים לא נעשו. הדרישה היא רק מקומית. הםקחים בלי שנוי. לפי הידיעות של פקודת כלכלת האדמה התקוה ליבול טוב מאד נגדעה הרבה לרגלי כפיפת הקמה של החטים, הגשמים המרובימ ובמקומות רבים ע"י הברד. לרגלי הדבר הזה התגברה הדרישה על התבואה ההדשה. המוכרים עוצרים את עצממ בתקותמ כי המקחים יעלו. המקחים בקיוב: חטים 76-82 ק י , שפון 56—58 ק י , ש"ש 57—62 ק/ קטניות 70—95 ק' בעד כל פור. ־־"י_^-י*'