המליץ, 28 ספטמבר 1902 — בארצנו. [כתבה]
בארצנו.
שר גליל הלמוד' ס בווילנא שלה מגלת ספר לפקידי הלמודים אשר תחת פקודתו לאמר: כאשר עיין הועד אשר על יד שלטון גליל הלמודים בווילנא בדבר המחלקות לנערות ללמוד בשעות הערב, הנמצאות על יד בהי הספר העברים, לנערים , החליט כי (1 אין צריכים לתת כלל להכין מחלקות לנערות ל יד בהי הספר , יכל ' המחלקות הקימות כבר , צריכים לשנות לבת• ספר נבדלים לנערות בלבד (2 והמחלקות לנערות אשר מן הנמנע לשנותן מהר ; לכהי ספר נבדלים , צריכים להכינן על יסודות רגילים, היינו כי הלמוד צריך להמשך רק שלש שעות ליום, היינו שמונה עשרה שעות בשבוע , מהן משש עד תשע שעות לשבוע צריכים להקדיש י לשפת תסיא, שלש שעות ללמודי הרת , ויתר השעית לחשבון _, יושר הכתיבה ולעבודת כפים (3; המחלקות שיש לה; מעונות גבדלים מבתי הספר לנערים , צריכים להשנור תיבף לבתי ספר נבדלים לנערות (4; ואם מאיזו סבר מן הנמגע לעשות את המחזקת לגערות לבית םפו נבדל, ובמקום שאי אפשר לסדר ולכונן על _יסידור רגילים, צריכים בבל מקרה לבר לפנות בהשהדרור כ• ישאירו את הסדר הקודם הידוע.
— העתון " דווינ. ליסטאק" מודיע , כי שר גליל הלמודים בווילנא הודי:; את שר פלך וויטעבסק, כי בבקרו בשנת 1901 שעברה את הידיעות אשר קבל מהדירקטור הממונה עי י בהי הספר לעם כדבר מצב השכלת העם בגלילו, שם לב, כי בפל ך וויטעבסק
— בימי החופש מלמודים בחג הלירה , תהיה :מאםקד אספת ראשי החברות לתמיכת המורים. ידוע לקוראינו השתדלה החכרת לתמיכת מירי ישראל עיר יעקטרינסלב, כי יזמיגו גם אותה להאםפה , למען הובל להציע הצעות מועילות למורי ישראל בכלל . עתה, לפי דברי העהון , בותשצנאםט, "קבל בימים האלה שלטון הברה המורים ביעקטרינםלכ תזמגה להשתתף בהאםפה. כיום 1 ספטמבר התאספו החברים לתן על אתת זה , ויחליטו: את גליון השאלה שנתקבל יחד עם ההזמנה בדבר פעולות החברה , למסור לראשי החברה ולמזכירו , לענות על השאלות המוצעות בו. הכן ההרצאות אשר החליטו להרצות באספה: (1 בדבר נתינה הזכות למורי ישראל לשבת בכל מקומות המדינה (2; להוסיף בספר התקגוה הכללי לדוגמא אשר לחברות המותםםמנים ז אשר על פיהם תהיה הזכות לחברות המורים , ליסד מוסדות הערוכים להרים אה מעלה ההשכלה של המורים , בגון: שיעורים פדגוגים, קריאות תפראטים, שיחות , שיעורים על הסדר וכדומה. עריכת ההרצאו הראשונה גמסרה לראש החברה ת' זאחאראיו והשניה—לחבר שלטון החברה ה;/נייפעלד, אחר כן, למען הוסיף לשכלל ולעבד את ההרצאות , החליט באספה כללית למנות קומיסיא מעורכי דינים מושבעים
* _>שר רב בי מםפר החסידים , המצטיינים לחרדים על הם , ולכן הם נוטים יותר למסור אה בגיהס על ידי מלמדים , נמצאים בסך הכל רק 115 חדרים ומספר תעודת , ־־ התלמידים זאת לדבר מלמדות שבהם ברור הוא שהמלמדים 933 על . פי בבארו משתמטים מיום את 1 העובדא מלקבל הקבועה הדין מארץ , : טנה ־־ כל ממונה יכלתי 1893 על , לעורר בתי צור, הספר אז אה שר כל לעם גליל היהירים בפל תלמידים ך וויטעבסק אה הדירקטור להשת בתהום דל , אה ־־פל התעודות ך בהוראה הנ ילדי "ל , ישראל ולהשגיח הורת בי לימים הרת העוסקים , הבאים לקחת ימלאו תיכף מלמדי ישראל בדיוק את חחק מיום 1 _מארץ שנת 1893 . בגלל הפקודה הזאת הודיע הדירקטור הממונה על בהי הספר לעם בהודעתו לשר גליל _הלמידיס : , !;. י אמנם משתמטים המלמדים מלהודיע לשלטון הדירקציא , הידעות גוםפות על אתת חפצם להכין חדתם במעוגוה מיוחדים אשר בחרו לזה , בהשכם כי טוב להם יותר להנצל מלמלאות אחרי ההקגיח השוררות בדבר מדת המעונות לחדרים וטיבם, ומההשגחה עליהם , ועוד כרומה לזה. לכן בקש שר גליל הלמודים את שר הפלך לעשות מצת את כל אשר ביכלתו שהפוליציא תשגיח בעין פקיחא לבל עברו היהודים המורים את ילדי ישראל תורת הדר והלמודים העברים, על החק מיום 1 מארץ שנר 1893 בדבר המלמדים .
_נאוואלכסנדרובסק ?)פ. קובנא—. ( שתי _שאלות סבוכות עומדות כעת על הפרק בעירנו, שאלת ־ב הערה, ושאלת ד"ר (רופא חולים, (רב הערה היד, לגו ה' גלינטערניק, אשר מלא את משלחתו באמונה, יקומו עליו הגי נטורי קרתא מבעלי האיפכא מסתברא, שכל ישעם וחפצם אך לחרחר ריב ומדגים, ובכה הדלטוריא הטובה עליהם בצעו את זממם , כי הרב גלינטערניק בראותו שלא יוכל לעמוד כפגיהם עזב את משרת הרבנות, ויהי למורד, בבית הספר העברי לילדים, שזה לא כבר הוקם בעירנו, ובכן נשארה עירנו ללא רב. ושאלה ד"ר הא כיצד ?עירנו שיש בה כשמונת אלפים תושבים , אין בה י כ'א דאקטור אחד, שהוא גם הרופא בבית החולים המחוזי בעירנו, דעת לנבון בקל, שקשה מאד עליו למלאית אה הפקירו בנוגע לחוליכ
־רטיים בכלל ולחולי ב'ב בפרט... והנה עתה לרגלי _מאלת רב הערה, לו חכמו השכילו אנשי עירנו כי _tt בנקל [מצאו פתרונים לשתי השאלות האלה :חרא מחת א: לבחור בד"ר אשר יהיה גם רב , ־עדה כי ד"ר העושה את חכמתו קרתם לחפור :ה לא יתרצה לההישב בעירגו ששכר הרופא :ה מעט. אבל אם גם רב מהוזי יקרא, כגון דא יקפצו עליה זביני. מובן מאליו שעלינו לבחור בד"ר שידע :ם פרק בדברי ימי ישראל דבר שבדורנו אפשר להשיג בנקל , *;' ; , ומדוע , לא , נשים לזה " לב?אולם לדאבון לבנו , עינינו אך אל הבחירות גשאות , ושחוק , מדאיב לב הוא לשמוע איך מחוכחים בני עירנו כל הימים לרבות הלילות , עיר בחירת נבחרים לבחור ברב מטעם וכל מה שראה הרואה ואינו נראה" באחת העירות , הקטגור, שעל , גדות _" הדניעפער אנהמ , רואים בעירנו , זה כועס על אשר לא בחרו בו להיוה נבהר ורוצה להפך אה הקערה על פיה וזה שוהה מטוב לב שמחה בפילה על אשר , בו בחרו ואר רעהו השחירו , , וכדי כזיון וקצף ! ,
:חודש לרגלי ימים אמרנו הגשמים אבדנו התכופים כי בני שירדו עירגו בלי בכלל הרף כרוב זה ירי ליטא שאחינו נחתים , שם מתפרנסים מהאברים , זכאים ביום השוק למכור ולקנות ואם נסתחפו _8דותיהם , בעת הקציר , מפני הגשם, , ולא יוכלו לאסוף ' »ת התבואה הביתה, אז נם לבני עירנו נשקף עתיד א טוב. עתה ת"ל זה ימים אהדים הגשם חדל, , שמים בהירים והאברים מכניסים את תבואתם , ותקוה :שקפת לנו שהשנה הכאה תהיה לשובע ולא לרזון. משה עוזר לעורן. _חרסון—. לשמחת לב כל חובבי השפה , ־עברית ומוקירי שטת עב"ע נתקבל אתמול רשיון מאת _טר גליל הלמודים האדעססי 3_^ 16 , 231 על שם מנהל בית התית שעל יד החוף בעירגו [א. פאפער לפתוח שעורי ערב ללמודים עבריים לתלמידי בתי ־ספר של הממשלה ולתלמידים סתם מבני תשע שנה ־מעלד, עד בני חמש עשרה שנה, ולהטיף שב את ה ש ע ו י ם ע פ " י השטה ה ט ב ע י ח ע ב " ב ע. מעתה יבשו כל שונאי ציון שהתנפלו עד כה על המציאה ושלחו רבתם לשרי ההשכלה על השטה הזאת לאמר שהיא נגד הק הממשלה אר את תכניה הלמודים המאשרת וכל החוקים , בזר בפרוטרוט אשלח בקרוב לבית מערכה . המליץ. " מלשכת הסופרים של שר גליל הלמודים האדעםם נודע לי על נכון, כי טרם נתאשרו חקי הבחיגור ונבחרי הקוםיסיא ו ב ש נ ה ז ו לא יהיו כ ג בחינות למלמדים ולמורים עברית. משה פרידמאן.