המליץ, 20 דצמבר 1860 — חבל על דאבדין ולא משתכהין. [כתבה]
חבל על דאבדין ולא משתכהין.
הגיעה לאזנינו השמועה לא טובה כי הרב המאוה"ג מופלג בתורה וצדיק נאמן, חכם עתיק ונהמר לאלהים וארם מוהר"ר יעקב •יוסף עטטינגער שהיה רב אב"ד בעיר הבירה ברלין משך ארבעים שנה, נוע בחרש העבר בשיבה טובה, באחר ושמונים לשנותיו ויקוננו עליו כל אנשי עירו וכל אוהבי תורה באשכנז ופולין. יאספהו כבור ה' למעונו ושמו וזכרו ישאר בישראל למזכרת עולמים. בהרש נאוועמבער נאסף אל עמיו בפראנקפורט דמיין אחר מבני עליה האמונים על התורה והחכמה, הוא ההוקר המשכיל בכל תושיה, בקי בתלמוד ומדרשים וספרי ראשונים _יאהרונים, סופר מהיר בשפת עבר ואשכנז ובלשונות רבות עתיקות והרשות, והבין גם לשון רוסיא מ' מרדכי י א ם ט בשבעים ושתים לשנותיו. הוא היה הראשון אשר סלל דרך לקורות עמנו בספרו;דברי הימים לבית ישראל אחר חתימת ספרי הקרש עד ימינו אלה י"א כרכים. אח"כ
כתב דברי הימים לבית ישראל מאז היה לגוי ער היום הזה בשני הלקים. וזה לא כביר כתב דברי הימים לדת היהודית וכתותיה בר' הלקים אך לא נשלם עור. מלבר זה הוציא לאור מכתב עתי בלשון אשכנז בשם »אניאלעי» ומכתב עתי כשפת עבר בשם » ציון» , ועור רבו ספריו ובכל כתבי העתים נמצאו מאמריו. ואם אמנם לרוב חפצו להראות לכל שוכני תבל כי אוהב אמת הוא ולא ילך בעינים עצומות אהר הקבלה המסורה מדורות קרומים, טרם יבהן היטב עפ י י' חקי המחקר והבקורת בימינו, נטה לפעמים לעבר השני לחלל את המהילל ולהלל אח המחולל בעיני אחיו, וע"כ העיר נגרו רוח אמונים וכן שלמים אשר לחמו נגרו בזרוע עזם;בכל זאת כלם יודו פה אהד, כי פעל ועשה רבות לתועלת הליטעראטור העברית ושגגותיו כמר מדלי נגר באר הרעת אשר כרה כמשענתו ודור אחרון יהלל שמו. כאשר נקבוץ את כל תולדותיו ורשימת ספריו ופעולותיו, נשיב להזכיר שמו במכתב עתנו כי לו יאתר.. י המל.