המשקיף, 1 מאי 1941 — מ י כאל ה ל פ ר י ן [כתבה]
מ י כאל ה ל פ ר י ן
י. יערי־פולסקין ום. ניצן
| : ד ו ךק י שוט א ר ץ־י שואלי "?? 15
| בדרך' ־עיר לנשטיץ מתה. אשתו. של ממלבי"ם. בתו mל הרב איד תך שלותמ אותו בכל דרך נדודיו הארוכה. טרם . ן, מו ' ימי אבלו ומנמ ניתך עליו מטר מדש של הצעות. י מכל _נפוצות מגולמ נשמעמ קריאמ אמת: מבו לנו את ממלבי"ם! J אבל ממלבי"ם עסוק עכשיו בעבודמ ספרותית. אך זד, _^פיע ספרו של המשורר אדם -הכהן לבנזון "אמת ואמונה nl . " זה הטיל רעש גדול. נזדעזעו אמות הספים של היכל §מםורת מרעיונות האפיקורסים• עלולים לעשות שמות בקרב Jוער. מעולם מחרדי נתגייס כאילו למלחמת תנופה:. קוו ?!הליש את . השפעתו של מספר ממסוכן• א _י בל • מלחמתם לא י ~3מ פרי סי־רו של לב י נזון פרץ פרצות במומת היחדות • מאת : _^דוכסית. אז נתאזר המלבי"ם. הוא החליט. להחיש: את המכה; !_־, שתמשו בנשקו של מאויב. ממלבי"ם מימ מחונן בכשרון _51יטי ומצליח לחקות את צורתו תםפרותית של ממשורר _|עבת וספרו הקטן משל ומליצה ? כתוב' כמו ספרו של לבנזון :5 :, צורת דרמה וסותר ? את כל מנהויתיו של המשורר האפיקורוס. ייאש דםפר דשפ _ברומית: _^ Adiajup et Altera POP י
");צתך לשמוע גם 'את הצד השני? * . (" 1 י וכאן קרה דבר משונה. החרדים, גדולי הרבנים, שפכו _^ליו קיתונות של גדופים וחרפות. כיצד?רב בישראל, ־ויפגל את עטו בכתיבת דרמות, ממש כמו אפיקורוס מובהק. הרי !1יהי _בערותה ?מה לרב ולתעתועי תיאטרון!גם האפיקור־ ?םים לא טמנו יד בצלחת. תשובתו השנונה של המלבי"ם ןנתקעמ להם כעצם בגרון. אמנם, לא הופיעו בגלוי נגד הרב _עישורר, אבל רגמומו במכתבים. אנונימיים מלאי עקיצות ?גידופים. כד נמצא חמלבי"ם. מש;קץ ומנואץ מכאן . ומכאן. מעץ נחמה־מח באו לו נשואי' זו בפעם משלישית.
ויש אומרים: כי זו מיתר, מפעם ?מרביעית• אשתו ממדשמ מיתר, ביתו של הגביר זלקין מםמולנסק. עכשיו ניתנמ לו מאפשרות למיות היי " רחבות ושקט. הוא רצמ למתמכר לעבודה ספרותית, אבל קפץ עליו רוגזו של חותנו. תהילת מסופר אינמ ־ מספקת אותו, רוצה ־ מוא שיחזור חתנו לכסא הרבנות באחד המקומות המכבדים את בעליהם. ? קהלת מרםון מיתר, ־מקהלמ חמאושדת אשר בהלקה נפלה כהונתו של המלבי"ם:. אמנם, מצבם הכלכלי ־של יהודי _חרסון היה אז בכל רעב. אבל עובדה ממרנית זו לא מכריעה לגבי ממאורעמרומני בהיי י -הקהלה — בואו של המלבי"ם. : ;נקבעה לו. משכורת 'שנתית, _בםכןם של שלושת. אלפים רוב־ לים. אף רב אחד בכל רחבי-רוסיה לא זכה למשכורת כזו. " נדמה היה כי כאן מצא לו־המלבי"ם את מנוחתו ונחלתו, אבל הגורל חרץ : אחרת, חרםוןי היהודית• היתד, מפולגת ומפוררת;כולד, אחוזה _תםיםת מלחמה י בין חםיתם . ומתנגדים. כל מעיר מלאה רכילות' מלשינות, תאיות אישיות( רגשי נקמות. נער ירהב בזקן, חזניח את צרכי הישוב החיוניים והתמכרו למריבות?, קטטות ודברי תוע־ במ. ניסר. ממלבי"ם לטהר ' את האוידה המורעלת. נכנם בעובי מקורר, של מממלוקת ומתאמץ למשלים בין מיריבים, וכל . טרחתו היתד, לשוא. ־היו• יהודים שמלהמתם זו הפכה למטרת חיימם. ומם פמדו' מפני השלום פמד־מות ובראותם כי מרב ז לא ישקוט ולא ינוחעד שיחליש את משפעתם של כהות ההדס, נמלכו . אלה י בדעתם והלשינו עליו בפני הגובדנט י ור .. רב זמ מחרחד ריב' בעל . תאות . שלטון ואיש מדון מסוכן הוא לישוב.. בכלל ולימודי חדםון בפרט. אמנם/ התנדבו גבירים אחדים ורצו להגן על הרב " המהולל, אבל גברה פקודתו של