הלבנון, 13 ינואר 1875 — ירכתי לבנז-ז [כתבה]
ירכתי לבנז-ז
ידי עות חטג3? ־ ' : : חיי הצמחים " (המשך פנו' (21 יח) נודע: הדבר אשר כל צפה יאהב- קרקע פיוחדת, לכן לא בכל עפר _^ הארץ-יציצו , הזרעים ויעשו:, פרי, ואם ינטעם:במקום: ?אשר לא יתכן _$פויפוחו _ט. ויבלג-חבםי. :הטבע נ&ל, להביא-זרע::ליד. י: ציצה ביסודות אחרות ס_^ב־ד העפר.. באנעט• נטע, צמחים בנסורת , עיפ צ, נסורת?ניר, ונודע. אשר ירק, הכר־שיייצ, יץ . במרבץ־ בלואי: סחבות 'של -צמר. _נםיון. ;אלכסנדר פאן הומבאלךט הורנו להציץ זרע . בפירי פתכיו. ת /. :וביחןד־בט>1נ-יג, בלייא גלאטע, גסי. בפחם. 'בתות :וג_&רית •הציצו הזרעים בטוב'/. ־הו/כפ-הוםבאלדט. הוציא לאור :אשר• אין?סעוךר• לצטךוים, :כסו יסוך •החמוצה- וגפ:בלעזזו לא- יוכלו להציץציץ * , ולפן עלו?ציציתזךעים בפירי פתכי _י_^ כה. םהרה _>. אבל בשמן ביסוד הפהםי',, והפיסי אבק ?עופרת, נחשה וברזל. לא: יעשה הזרע. כל תושימ. ולכ_^םצא-אתהיסוד חחפוצי לתעלה>:טובהלצמיחת_:וציצת הזרעים ומצא , _" ואלעם אשך /( בפשרת . ער עשרים :חפוץ . ; סלח פעלות אקסודי ר ? . יטהרו )'-. ואלץ 'חזרעיס _־זוערע _^הוצ 'אשר _^לציץ . הוא _^ כפין . לפשל פיטריאל : : זרע הכר שי יציץ בםשך :. שש_1שבע שעות• בהיותם בפשרת . חפוץ:; פלח אקפו ף
החת. אשר בסים פשוטים ימשך עד שלשים_.,. _ישפנת ושלשים ש_/זת, והדבר הזה הוא לישע, נדול לאלה. הזרעים• אשר יובאו: לאירופא. אחרי עבור עליפו יפים. רבים וחדל כמעט . סהם כח: יציצתס.., אשר:בהפשרח ההיא בלי שפקיעשו את מעשי הציצה :לשמחת: . לבב בעליהם• אבל ?בהיות תעורר _עןלא. . לכל אחרת בעל לקחת גן יש זרת המוץ פעוקב : :מלח פי_^ אקסודי ובף קטנה לכן פלאה , ערך • ; חמוץ הופבאלדט . :סלח פשוט עוד חגפצא לקנות , ' בכל, בתי-, הפרבולות בזול) שתי כפות . קטנות סיד א_^3 _אפוץ). ברוןשטיין קאלק) ולערבאותם . ביחד, ובתערובות ההיא ישים בעל הגן, את הזרע ויחזיקם בהוםט י ז עד כ' םעלוח ר. והזרע יפרח ויציץ ציץ מהר באופן היותר טוב. אילם לא':יחזיק. את הזרע עת רב. בהתערובות הנ"ל, פן יבולע ספני עזוז: ? חמוץ המלח הבוער . ככיור אשי יסוד החםוצי שבאויר הוא). לפי דברי הומבאלדט) הכה הםעוךדלכל זרע האדמה 'לתעלות יונקיהם., לכן. ברבות י היסוד• ?וזהפוצי באייר ירב:ויגדל כח הציצה, וזולתי יסוך החפוצי גם ש_^ליפי_^ק, ניפח טוב מאוד, ולכן טוב הדופן והזבל לשרות. תבואה כיבזבלהפרות יפצאחסוץ פלח. ואפאניאק הרבה, ובגוזליס אשר ;יסוד ההסוצי אין במו כמו השמן אשר יסודותיו המה רק. יסוד המימי והפחפי ' לא יעשה הזרע ציציס ולא ינוב כל פרי,. _־־ _- ... , ?־ ., . _".. :יס) אצל שיחי העץ (שטאודען: געוויכםע § ו) נצב ההוטר עלפי בצל. וכדור אשר בארץ,, וטערכתם הואכאסור ,, כלים. הם_^יאים המוציאים י וכלי האויך יעשו בם דרכם כאשר:_יהו_^ת:קורא־נעים'_> הירקות נצביס על גזע פשוט השולח שרשים ונם בתוכם בל חבלים הנ"ל יפצ_#ו אבל *־
לסו לעולם כי אם טבעת כלים אחת, בי זסן חייהם לא כביר הוא לכן אין לםו עת לגדול, אבל יוצא מגדרם היא התזרת האדומה (ראטהע ריבע) כי בכל שרש ממנה נראה בעינינו מהסש עד שטנה טבעות כלים (נעפאס ריננע, (ונס נוכל להתבונן במו היטב בלי כל עמל. שיהי העץ אלה אשר לפו בצל וכדור פתהת יש לםו בלבם ;ליל כלים מביאים וכלי אויר הםצוצסים ביחד וחםעוטף בארנ תאים חזק. כל שנה תוצר טבעת כלים חרשה, ' עד כי נוכל לדעת פםספר הטבעות שנות היי הצפה, אלה אשר שרשים פעטים לפו יחיו שנים רבות, שרשיהם הקטנים חיונקים לא יושתפשו, וישכבו בלי כל פפעל באדפה עד פות השרשים חזקנים ואז יבאו הפה על פקוםם. אבל לא כן תכונת השרשים הרוםשים והבצלים, אלה חוננו פירי יוצרסו אך בטבעת כלים אתת בתוך, אשר תתחדש שנה שנה ואהותה הקורסת האסף, עד כי לעולם לא יראה בפו יותר פטבעת אהת. להבצלים במרכזם מרנן בשרי(פלייםיגער אונטער זאטץ) אשר יוליד. בצלים חדשים. ונבנים הפה ססקלעת כלים כםעשה רשת. הצםהים האלה ימירו, את סקופם ויש לפו התנועה ללכת לגור בפקום אחר כסו כל נפש חיה, השרשיס הרופשים אשר לפו ירוצו תהת קרקע האדפה, הענף אשר קסו םסנו השרשים החדשים יפות ותחתיו יקום _בםקים אחר רחוק השרש החדש ויעש בדים. שרשם הנקרא שרש האשך(הארען וורצל) הוא פשני כדורים אשר אהד פגרים ייבש ובצדו יתכונן שרש אחר, כזאת יעשה בכל : ש א י נה חר , רחוק ולכן ? בםשך אשר אור. שנים לםושב רבות לו. נראה את צסח הבצל נסע ונגלה בםקום
כ) גפלא הוא דבר בהירת הכלכלה של הצסתיב הרוםשים, בגן *רפה טובה שפכו _בסקום אחד אדסת סלחה ורעה ועל ההול ' הזה נטעו את _עץ התותים, הנזע והשרשים התארכו ויוטו הצדה '' מ י עט פעט ' עד יצאם פהסקום הרע הזה אל פקוםטוב וקרן בן שפן. הגבעולי היורד למטה אבווארטם שטאק) הנהו יוצא ופורבב סן הגבעול העליון םחוטיהשרשיס (וורצל צאזרען) והכדורים הבצליים, חוטי השרשים (וורצל !צאזערן) הסה חוטים יוצאים ספני הנבעול אשר יתחדשו בכל שגה כסו העלים, ועת התחדשותם ויצירתם הוא בעת הסתיו וחחורף, או בקיץ ביפי הנשם, ויוצר עי" אופן זה: צרור ?קטן סכלי האויר יתארך עד כי יבקיע את העור, ירד לארץ ויועטף בארג תאיס בתמונת עור דק פאוד _פסביב, _הצאןערען האלר יפצאו ב:ל הצםחיס, לא בלתצפחים יקהו עמרתפ על פני הארץ, ולכן גצ1 לא כולפו ישלחו _בה־שרשיפי, צמח משי הפשתן (פלאכס זיידע) בצ£חו פהזרע. יאריך עד םאוד את נוצת עליו _העשויש כתוטים ארוכים. ויתנוללו שתלשלו על הצםהים הצופתיש בקרבתם• כפו ' קנבוס פשתן וישתרנו בפו חרטום הצפת ימות ועל כל פני ;בעולו רב השריגים _ת־זוטייש י יוציא כסו, פטפות (ווארצען) אשר יסלאו םקום השרשים, והוא רובץ על הצםהים הזרים לבטח. והנפלא סן 'הצמחים האל הוא הצפח _, אערי רעפ אדראטי" הצופה לסכביר אצל . גהר נאגנוס בהודו, אשר _יתלוהז בםרום הבית ובסקום זה יפרח וישנשנלהרהיב עיןאנוש• לאוראירא יבטיח על נאפנה אשר ראה כזאת בעיניו בחדר הפשכב אשר לאחר _פפיודעיו תלה יפים רבים הצפת הזה אשר נתן קטורה נעיפה בבית ויהיתאוה לעינים
כא) אשר הנבעול או ההטר העלי והתחתי לא שונים הסה איש שאחיהו נוכל לדעת מהנסיונות אשר נעשו בהברכת והפיכת הצמחים ואשר השזיפים לא;י־ זר יר א " _^ _, ח ־ 1ודנדניות :ה6ה י י יפ_^ אשר ל י איש עוד אדמה יננו א ובעל חזקיותר ב גן משכל , ונשחה : אם את נקח אמירו <ית ונזרו עץ , לארץ והציד השני אשר לצד השרשים נעקור ונשרש בדעת ובכשרון לאט לאט ונכסהו באיזוב ונשאירהו כה הפשי, או בעבור ימי הסתיו בעת הצמיחה יכה האמיר הנברך עדשים, והשרש הקודם יהפך לאמיר יפרה ישנשנ ויעשה פרי ישוה לו• נבעולי העצים בראשית טל ילדותם המה בסו גבעולי הירקות והשיחים, כל ' שנה יתוסף למו טבעת חדשה בת כלים מביאים וכלי אויר, צרורי הכלים פנימה ילכו הלך והתעבות עד כי לסוף יכרת הסח לגמרי ויהי לעץ?טבעת הכלים הנקשר. םעט תקרא בשם שפלינט " י והחדש הרך בשם נפי(באסט. (אחדים פםיני העצים והשיחים יארואת קליפתם שנה שנה ויחליפו אחרת תמורתה. כבר השמעתיך קורא נעים אשריפי , העצים יוכרו על ידי מסי1ר הטבעות הנמצאות במו!אבל החכם דאבענטאנס חדשה ישסיענו אשר ־לא כן הוא אצל עצי התמרים, אם נכרות את גזע הדקל באמצעיתו אז לא נמצא בלבו• כל הבדל בין עץ צעיר לבא ביסים, אמנם החכם הנזכר למעלה לא יחשוב את עצי התמרים לפין עץ כי לא דרכי העצים דרכיהם, י ענפים ושריגים אין לסו, ועליהם אינ_2 סנצים ופגים(קנאםפען) ורק סצרוריכליס הנפרדים מהנזע והםתפשטיב בדמות עלים, נ0 קליפ־ מיוחדת אין 'להדקלים והקליפה הגראת עליפו
הוא רק ע'י' העלים '" הישנים אשר שאריתם תעש למו כמו קליפה וגםי הנקרא י : בשם "קור. ־ (ההמשך יבא) , המעתיק: שז"א הלוי , מעעלז