הלבנון, 16 דצמבר 1874 — ידיעות הטבע־ חיי הצמחים ן [כתבה]
ידיעות הטבע־ חיי הצמחים ן
א) בין מערכות הטבע אשר יפליאו עין אגוש יחזה בם, ביתר שאת יפליאוגו משפחות חצסחים (פעגטאבילען) אשר נטע ה/ הפלא ופלא;עת נלכה לשוח בנאות אחו, הדר כרמל עת נביט, רעיונותינו ומבטינו יחד מצמח לצמח, מבד לבד ומעלה לעלה, תעופינה תתרוצצנה, ואף כי האיש אשר שמע או ראה לקח מחכמי חטבע אשר אל כל תכלית יחקורו, על כל עשב ימצא פליאה., על כל פורח וצומח יראה חקר, רב חקר, האיש הזה יחזה כפלים לפלא בחלק ילידי הטבע האלה, מבהמות ארץ וערף י שמים, אשר גם מהם לא יבצר לענות לב איש מתבונן לאשורם. כי נפש חיה הגח, וגפש חיח בסו אשר תחין " , תעוררן וכל אשוריהן תכונן " ;לא כן _ריצסחים אשר חיים איננם, ובכז רוח החיה כאופניהם, ככז נפלא
מעשיהם ועלילותיהם נתכנו, ביתרון חכשר חכמה יולדו יאמנו יחיו יולידו_^ יהלו וימותו וכמו נשמת שדי תניעם—. האיש הזה אם אך באמונתוזיחיה מלב מלא השתוממות יוציא סלים עם נעים זמירות ישראל: סח רבו סעשיך' ה כולם בהכסה עשית"! לכן קוראים אהובים, גם דבר בחרי• לקרוא להמאסר הנוכתי אשר אני גותן לפגיכם היום בשם "חיי הצמהיס" תדעו כי לא דבר-דיק הוא, כי אכן פינת מאמינו ירינו עליו, וחקר כבוד• חיי הצמחים?_כבודי — — אחרי שלשת חלקי הטבע — אשר בטח לא נכחדו ממך ' קורא נעים יהלקו עור מערכות הטבע לשלשת מחלקות. ראשית הלא המה ההוםרים הארגאניים והבלתי ארגאגים;החומרים הבלתי ארגאנים המה המקושרים מחלקים בלתי שוים וכללים, כעמיים או סעכאגיס, או אלה אשר יגדלו וישגו מחוץ לפנים אף אם יש למו תמונהכללית , ומשטרית מעט — הארגנים יקראו אלה אשר הרכבו ממכונות וכלים שומרים כלליהם ובמערבה אחת יצאו, יגדל!ספנים חוצח, יש למו תנועח חיונית ולשר" רגש, ובתםוגה הגגבלת ההיא יוסיפו לעשות פרי ותנובה, בכבוד הגופים הארגאנים יחדו בעה"ח וחצמחים;כח חחיוני ורגש התנועה הוא אצל ההומריס הארגאגים כלי המקבל של הפעולה הזולתית והחיצוגית הבאה _, עלימו, אם יפעלו _יסוךות הארץ והמורכבים םהם על הארגאניס . אשר בזאת כל חסר לא יבואם ולא יבולע לתמונתם עי" ההכנסה שלהם וההוצאה. של לשדם ויסודות אחרות, אז יקרא להפעולד. ההיא בשם *מעוררת" (רייץ, (ואשר עי" התגועה ההבגסית וההוצאות ההיא יהיו והצמחים, ישגו ויעשו חיל ;ברפות _והמשכי. הפעולה המעוררת עליסו יהל
רגשותיהן ותנועותיהן להבצר, תחדל מהם עדנה, ער כי לסוף יבא קציר למו יחדלו ויאספו; עי" הפעולה והחיים יוצרו הגופים הארגאנים, יגדלו, יתקיממ ויכולכלו, ועי" — ביד חחלקים הסבלעים י — ימותו ויגועו י ואל עפרם _ישובון. ־הנן הלשד החיוני (אסימילטי(! וכחההליפה (רעפראדוקטין) וכח היצירה א"ב אינם רק תולדות החיים, ורק כח הדחיפה וכח ההתאחזות המה תכונות החומר ותולדותיו; עי" חברון הרגש יקרו בהגופיס הארנאנים התקשרות היסודות לפי חוקים אחרים, והארנאנים האלה יכלו, רצוני: התחברות היסודות שמהם הורכבו הארגאנים יתקשרו אז לפי החוקים של החומרים בלתי־הארגאנים: ב. (כח חדחיפה (שנעל קראפט) י אשר ימצא בהחומרים הארגאנים יראה גם במשפחות הצמחים חיים או מתים, ימצא בחוטי העצים, כשרפים ובשאר חלקי הצמחים: "כח ההתאהזות (צוא זאמן ציהען) הוא למגה ביותר ־לחוטי העצים י (בבאים יתבאר לך) הכח הזה הלא לטורח עד די להשימוש המסחרי והכיתי כנודע;ההוטר היבש והגבעול של הפרח הנודע מקדם בשם שושנת יריחו, שרביטי פרחים רבים וממם פרח קאנדיא הקלח היבש של הצמח קארליא פולגריס גם המה כהעץ יתפשטו באויר נשום ורטוב _ויתאחוו בעת רוח צח;ובן מיגי האיזוב אשר בעתות קיץ נראם וגתנם ליבשים וחדלי צמח, ובהיות האויר. רטוב או בסתיו יתפתחו וישגשג/לפנים חשבו רבים סהכמיהטבע אשההעץ יתפשט רק ע '' י התפשטות צרורי ההוטים (האל ץ פעזער, (והמה כמין צרורי חוטים אשר הרכבו במו העצים אשר יתבאר ל ך הלאה) והיה, בשאפם טל אורטיבה אחרת יתפשט נם הוא, אבל החכם דע לוקא הראה לדעת א_#ל נם צמרי החוטים בעצמם
לא יופעלו מיד הרטיבה והיבשת, וגם מצא לבבו להראות אשר יעץ הברוש עוד יקצר ויאתז את צרורי הוטין בעתותיהי"טיבה וברוח צה והרבוגי קיץ יאריכו; י וידרוש אצל כל משפחות העצים אבל לא מצא חבר בזאת לעץ הברוש. ג) בזאת לא יפול כל שפק אשר יש להצמחים רגש ותנועה חיונית כי חולרם צמיחתם וגבילתם ילפנו הרבה מזאת, אבל כח קבלת הפעולה המעווררת (רייץ עםפפאנגליכקייט) יראה לעינינו רק אצל אהדים םגהם, עלי מיסאזא פודיקא, זעגטיפא. דיאנעא סוםקיפולא, ונטעים אחרים הצמחים תחת עגולי ההיפוך וקו־השוה יחאחזו בנגוע בהם יד—. גם את האור נראה בעליל לפעולה מעוררת גדולה אצל צמחים רבים, כה העלעקטריצי יפעול בחזקה עליםו, ויחש אהד להם בזאת . עם חברי מחלקתם בעה"ח אשר מעט י מזער לכח חעלעקטרי עוד יוסיף למו עצמה יחיל לצמוח ' , אבל מעט יתרעל הסרה הוא לםהסור;החכם פאן מאריס המיתבו צמחים רבים, במו זרם עלעקטרי עור עמר חצמחי שלאנן ולעגן י , אבל כאשר התל להמליט כידודי אש ממנו ומעליו, חיש סהר נפלו שדוד ויבולו ז כח החליפה (רעפראדוקטון) אשר הוא מולדת חוזיים' ימצא אצל הצמחים ובעלי חיים יחד, ויראה בעליל יותר אצל הצמחים מבבעה"ח ואף " כי, מאצל האמפיביען והתולעים;כאשר נפצע ונבלע לקליפת צמח ונטעתבא חליפתה ותעלה ארוכה הותירו _ליפתו . לו, ואחרים שריד החכם , ובכ חשבו דיהמעל י'ז. אחרי וגם ראה • מצאו כלכלה עץ אחד אצל טובה אשר צמחים ושימת חשוף ' רבים חשפו עין כחוסר בעליו את מא קליפתו עליו י _תב חוטי חרש לא ק , אבק זרעם-שבו והחליפוהו_, אבל כל אלה לא יחליטו לבב חכמה לקרוא
'זאת כה רעפראדוקטין גמור, כי החלקים שמתו לא יחיו עוד אחרי נפלם בתמונה והומר ההוא 'הנפקד, וגוכל לקרוא לזאת , רק המרה ולא הליפה, כי כל עלה ויונק אם יחדלו אף אם עוד הפעם יפרהו ויעשו כמו נטע לא חליפה גמורה היא, בי העץ הוא נטע מורכב מחלקים רבים (כאשר תראה הלאה) וכל ענף גם בל עלה ופרח הוא צםח םיוהד, כי אצל רבים ממיני העצים מוכשר כל הגזע להציץ ציץ ועשות בדים. ד) חוקרי הטבע דרשו ומצאו תמיד השתוות בין שני חלקי הארגנים בעה"ח והצמחים ;אריסטו קרא • להצמחים "בעלי חיים נהפכים" לינע השוועדי (הוא האיש בחיר חכמת הבאטאניק אשר עד היום תתפאר בו מולדתו ותקם לשמו את *בית ליגע(" הגדיל את הדבר ביתר עז כי חזיונותיו חזו לו לערוך את חום הצמחים להלב, האדמה לקיבה, אבל ביתר צדק השוה את העלים לריאת בעה"ה. אמנם בכ"ז לא נוכל לכחד אשר שוגה מאור אראגאן הצמחים ־םהבע"ח ואם אדיר חפצנו למצוא איזה ערך ושיווי בינימו אז לנו לשמוח בדברי הנודע באגעט אשר השכיל פיהו לערוך . את חביצה פרי הבטן תוצאות הכלכלה לכהות הנ"ל של בעה"ה ;_ובבלתי השתוות בין בעה"ח והצמחים רב הוא:. הבע"ח יקחו ע יי פתחים מיוחדים את המחיה והכלכלה אליהם, ויש למד גם מקום מוצא מיוחד להוציא צאתם, לא כן הצמחים יקחו על בל חלקי שטחם " את כלכלתם, י ומבלעדי הוצאת האד — אשר בזאת אחת המה עם בעח — לא פולנ למו כל תעלת להוציא חלאתם רחוצה; הצמחים יש למו םב_^ה נבדל ממבנה הבע"ח, רימה נבנים מצרורי כלים אשר לפעמים יתאחדו, וםאורנים טשביבבארנ־־תאים( ? צעלען גוועבע)
, י שרירים " וגידים (מוםקעלען. (עוד לא גורע אם יש ' אצלם, נאמנה, עצבים . גכ עוד לא נמצא במו, העץ אשר חכמים אחדים ערכוהו לגרמי בעה"ה, ! דעת לנבון נקל אשר מאפע הוא, ובאמת אך שוא נעמול לכנות ולדמות בדברים אשר הטבע אהת דברה לבלי השווחם• ה) סבנה הצמהים הוא מעוי שבכי(געגיטערט) אשר אצל הצמחים העציים יהפך לקליפה, • היא תכסה את הגמי(באםט) היא הקליפה והפצולת הדקה אשר תהתה, הנבנה רק מכלים, אחרי כן הוא העץ הרך (שפלינט) וקימים ן ובתוכו סגור בבת העץ אחת , , ובתוכו אבל מהגסי משבן, יבא המה העץ (מארק הרך ) שלשת וממנו אלד העץ ; . אינם והסה נמצאים כלים דחוקים ומצומצמים ביחד אשר יתקשו מעט והרבה• הגזעים עי" שהעץ יתקשה יותר יצרו וידהקו להמוח ויםעיטוהו עד כי רק אצל אחדים מהצמחים העצים ישאר חסוח קים בהלקי ההוטר, גם בגבעולי הירקות ימצא המח, אבל ברוב הצמחים הםיםים יחסר ואינגו. לגבעולי הירק אין גסי ועץ — העור השבוך אשר להם שלעתים רחוקות _יהפך לקליפה יסגיר בו טבעת כלים אשר הוא סח שיקראו אצל חצסהים העציים בשם גמי (באסט) ועלימו ארג תאים ואשר לפעמים היא מלאה דשן ולשרה רויה, ואז תקרא בשם בשר י , ובתוך מעוטף המרו אשר באמת גם היא מין-ארג־ תאים עכר. מאד). ההמשך יבא) המעתיק: שז"א הלוי מכיעלז