הלבנון, 5 פברואר 1873 — Page 7
איש איש בדרכהו יצעד ונבר במסילתו ילך, ואין פרץ ואין צוחה חלילה, כבערים אהרות לדאבון לבנו, אך שלום ושלוה השקט סלח• רבים פה הנערים השוקדים על דלתות המדע והתושיה. אשר אור הדעת גגה עליהם, ושמש חהכמה זרחה למו;אשר אמנם בכל זאת לא חל ך לבם אהרי גלולי הזמן, ולא עזבו הלילה את מקור כל דעתי פלג אלקים הגדל מעץ החיי, !והתורח מורשת יעקב חיא כל חגיוגם וחפץ לבבם. לא בנרות נחפש פה אהרי בעלי בקרא, בעלי משגה, ובעלי גמרא, אשר ידעו למצוא בים התלמוד דרך ונתיבה במימיו הרבים והעצומים. גס בעלי עט סיפר ודוברי צחות ונבוני דבר נמצא פה בנקל, סוף דבר, רבות תמצא פה כאלה אשר גם חתורח גמ החכמה שתיהן כאהד קנגו ב1זדרי לבבם ובבתי נפשותם, רבים הם עם גבוגיכ ועם קדושים נאמנים. — אלה הדברים האחדים אשר אמרתי להביא הנה _, הלבנונה/ _פאלאצק עיר מולדתי!ידעתי כי אך שמץ דבר דברתי, ואך מעט מתהלותיך הזכרתי היום, אבל הםתפקי גא גם במעט הלזה מעלג לשון כמוני. שמואל איש ליפשיץ יליד פאלאצק המתגורר בוויטעבסק.
אזיע
ירושלם עח '' ק. ביום כ י ד כסלו פתח ה' ארובות השמים ינף גשם '' נדבות ושלשה ימים ושלש לילות גתך המטר באין מעצור, וביום ה ב הנוכה הביאו אברים םכפר סילוואן לםכיריהם כדי מים מהבאר יוב כי שטף ועבר וזה סימן ברכה מרובה בי ברוב השנים לא ימלא הבור חזח עד הדש שבט. ביום ד' ב י הנובה קראו בני כולל חו '' דעצדח למועד מלאות תקופת חשנה הראשונה מעת האסף חרב הגאון הנדול םוהר י'ר יעקב יוקב עטליגגער זצ"ל אב"ר דק"ק אלטונא וגולת כותרת עמודי התודה והיהדות בארץ אשכנז. כל לב איש נמלא רגש זכר הגאון הזה בבואו אל בית הכנסת "אהבת ציון" אשר לעדת ' הו"ד, כל הנרות אשר בבית המדרש הנז' הועלו על נר אלוהים כי כבה. ואחד סבני העדה הזאת הביא נדבתו לבית המדרש הנ''ל מנורה אהת גדולה ויפה לכבוד זכר נשמת הגאון הנז. 'בליל חיום ההוא אהד תפילת ערבית נעצרו כל בני הערה הנז' בבית מדרשם וילמדו משגה באר היטב ויפרשו את המקוסות אשר בא עליהם פירוש הגאון חלל בביאורו ופירושו חעמוק. ואחד אחד אמרו קדיש אחר בלותו לימודו. לפנות בוקר הקיצו בל בני העדה ויתאספו אל בית מדרשם חנז' וילמדו עד אוד חבוקר, ואחר תתפללו תפילת חשחר ובעת קריאת חתורה ברך
שנים רבות (אולי מעת גלות הארץ) היד. המקום הנקרא , באב אל ואדי )''פתח העמק) בלב הדרך בין ירושלם ויפו מקומ מוכן לסכנת עוברי הדרך ההוא וציה ושממה וחביון שוררים. גס אחרי נםולה חססילח מיפו לירושלם והוקם במקום הזה סוכת עץ לבית קאווע, לא גמצא עוד במקום ההוא מנוה להולכי ארהות להנפש שמה מעמל הדרך ובפרט להאורופים הרי הארץ אשר לא נסו להשתרע על ערמת עפר ולתת תנומה לעפעפם על מצע מחצלאות בלות, עתה עלה על לב הפחה ויבן כמו רמים במקום ההוא חצר גדול רחב ידים בתחתית החצר אורות סיפים וממעל בתים נאים ובהס?מטות ושולהנות ומנורות ובית גדולה (סאלאן) עם שולחנות לאכול, ובאר מים. גם הפקיד שומרים על המקום ההוא, ולמען יהגו גם היהודים מטוב המקום ההוא השכירו חפחה ליהודים והמה הושיבו שמה איש יהודי שוחט למען ימצא שמה גם היחודי מטח. והמה הקימו עור מול המקום הזה בתי עץ למען שטה יסורו הערבים והאברים למען אשר לא יתערבו עם האורופים, תמול ב' טבת ראיתי ביד סוחר אחד מכתב ששלח לו רעהו מיפו כי ירדו ליפו שבעה מהנדסים(איגגינירער) עם מכונה להתל לעשות מסילת הברזל מיפו לירושלם, ואיזה הדרך תעבר המסילה הזאת לא נודע עוד. גם שבעתי כי ישובו לפתוח ולתקן את מבוא המים מברק באופן אשר לא יהיה עוד לאל יד האברים לסתמו כבתחילה, בנימין זאב הלוי ספיר. ירושלם. עה"ק ו' לסדר שמות תרל''ג. זה כחדש ימים אשר ארובות השמים פתוהות מעל לירושלם ויריקו גשמי ־ ברכה, ועגיי צאן קדשים ישתו מים מחבורות אשר בחצרות הבתים בעיר ולא יצטרכו עוד לקגות מים בבסף מלא מאשר יביאון הפאלחין יושבי כפר סאלוואן על הסוריהם. ואולם גם ד'פאלחין האלה לא ילכו הבוקי יד ומצאו לסו תחבולה אחרת לאסוף היל היהודים: הפאלחין האלה!פושטים בעיר בכל לילה, ויחתרו בתי היהודים ויגנבו דים. לא אדע מדוע יבואו רק לבתי היהודים, הלא בבתי הישמעאלים והנוצרים ימצאו הרבה יותר ?ואולי בעבור שהיהודים נחשבים בעיניהם כמתים), כי כן יקראו אותם . וולאד אלמות(" ויודעים כי איש י יהודי לא יעמוד ננדם בחרב והניח. הקונזולים ממלכי אורופא כאשרראו כי מורא פחת העיר לא העצור בעד השודדים, חושבים להודיע להממשלה הנבוהה בקושטא להסיר הפחה הזה, כ' אמנם גם לפני שלש שגים בהיות הפהה הזר. מושל בעיר ביום, משלו הגנבים בלילה והרבו המס ושוד. לפני ימים אחדים פרצו הגנבים בבית איש יהודי?היושבמבחוץ . לעיר סמוך ונראה לבתי "משכנות שאננות * שבנה השר הצדיק סיר משה פונטיפיורי היו. "היהודי הזה נסה כחו לתפוש את הגנבים ורדף אחרי הם חוא וחתנו, _והגנביס ירו עליהם בקנה רובה, ושנים עשר כדורי מות הביאו בחתן היהודי המ י ואהר ד' ימים מת במכאוביו בבית החולים של שרי בית ראטהשילד. עד היום לא נודעו מי המה הרוצחים. גם בדרך העולה להירדן בפביבי יריחו יארבו השודדים, וביום ש י ק חעבר חרגו פלאח אחד ומשרתו הכושי אשר הובילו סחורה למכור בין הערביים. אתמול קרה פה מקרה זר ונורא מאד: איש יהודי ספרדי בן המשה וששים שנה, נמצא אחורי חומת העיר בעמק יהושפט, נרצח, ידו שבורה וראשו פצוע. וכה היה הדבר: האיש הזקן הזה, היה דרכו בכל יום לבוא לישיבת בעלי בתים ללמוד תהלים, ותמיר בא השמש מהישיבה ויוליך אותו אל הישיבה. ביום' ד משבוע זח, אחר השמש לבא. וילך הוא לבדו, ותעד. מן הירך ויבא עד חצר "הר הבית/ שמה י' מצאוהו הישמעאלים הקדושים ויכוהו עד אשר מת תחת ידפ. הרהג סי יקירירוי ג [עפענדי הי"ו? מהי* להודיע לחממשלח בקו 'שמא דבר חרצח הזה. יתן ה' ולא ישמע עור בתוכנו נאקה הלל ושורושבר . ושלום על ישראל.
הש" ץ בברכת מי שברך את כל צאצאי הגאון הנ"ל ואת ' חתניו הרבנים הגדוליםואת . כל נרולי הרבנים אשר באשכנז ויעתירו לה להאריך ימיהם לעולם. אהרי התפילה שבו ללימור המשנה ויחד סיםו כל שיתא סדרי משנה כי ששה שבועות לפני היום ההוא נתן לכל אהד מהם חלק משתא סדרי משנה ' למען יסיימו ביום הזה ואיזה מהם לקהו המסכתות אשר הגאון הגז ערך עליהם נרו הבהיר ויסיימו ביוב ההוא. בצהרים נקהלו כל תעדה אל בית הכנסת אורחימ אשי בבתי מחסה וגם כל תושבי הבתים ההם נקראו שמח. שלשת וששים עניים וכל אחד למד סם' אחת מששה סדרי משנה וכחתימם-יחד כל חששה סדרים אמרו קדיש ואחר תפילת המנחה נערכו שולחנות ויושס לפני חעניים לאכול לשבעח ויברכו את ח' וברכת הרחמן '' את צאצאי חגאון הגז' '' זיע '' א ואת הגאון אבד '' ק ווירצבורג והגאון מוהרעא הילריסהיימער והרהג דר. לעהמאגן ופקוא"ם אטשטרדם העומדים לנס עמינו מגיני היהדות בארץ אשכנז נוטרי כרם 'הצדקה והחסד להאכיל פריםלאהיהם בני הו'וד וגם לאחיהם צאצאי. ארצות אחרות 'היושבים בחר ח' וסםחפחים בנחלתו. וביום ו' ג , י חנוכה קראו כן עדת הו"ד עצרה ליום תקופת השנה על מות השר הצדיק םוהר"ר אנשיל ראטחשילד ז"ל ויעלו כל הנרות ולמדו משנה אחר תפילת ערבית ושחרית ואמרו קדיש לעילוי נשפת. השר חטרומס הנז' ז"ל צדקתו תעמוד לעד.