הפועל הצעיר, 15 פברואר 1924 — המכונה בחקלאות‭( ..(* ‬ [כתבה]
המכונה בחקלאות( .. (*
שונות חן דרכי ההתפתחות בחקלאות ובחרשת. האחת אורגנית על־פי טבע הרתה ונכנעת הכנעה גמורה לכל הקי הצמיחה והגידול, שאטיים הם ואין בהם קפיצות ודלוגים;והשניה מכנית היא כלה, ואין הקי ההדרגה שולטים בה בהרבה בהינות. . הראשונה כל אורחותיה — השתלשלות, ואפילו במהפכות החלות בה, לכאורה:
הכל כאילו צפוי מראש, נם — בפתאומיות שבתוםעוחיה;השניה בלה מהפכה נם — בדרכי השתלשלותה;כלה סופה ופתאומיות ואפילו — בדרכי ההדרגה שבה. ואף־על־פי־כן מורמים שהשפיעו בשני, אבות מקורות הכלכלה האלה על מדת גודל יהירות משקיהם ועל אפני נדולן, נתגלה חזיון הפוך. החרושת המכנית נדלה מתוך עצמה ובכתותיה הפנימיים ממש כנוף אורנני. והחקלאות האומנית יצרה . יחידות־נפילים' בכח מכני חיצוני ננד טבעה ונגד כהות־היצירה החיים ופועלים בתחומיה. התעשיות הקטנות היו כתאים יסודיים ברקמת התעשיה הגדולה בהבלען לתוכה או בהתרהבן בכהות־יצירה משותפים. על אשיות הסתות המילות- בתי־מלאכה קטנים הוקמו בתי־ההרושת האדירים בדרך שבלול _אומנויות־היד השונות, בכה המכונות שנועדו לשכלולים האלה ולהתמחות המקצועית המיוחדה הכרוכה בהלוקת־ עבודה דקה מן הדקה. ההליכה מהקל אל הנשגב ב"עולם־הנלנלים• הזה, ובמצעדית־האיתגים, נדרה אחריה הנכרת התוצרת, הגדלת כשרון־העמדה, הוזלת תבואות החרושת לתועלת. צרכי הרבים. הקפיטל שבנה את ההרושת היה מנצל אמנם ומנצל עוד היום את (*. טרק טםםרי "מדות• שיצא בקרוב לאור. עיין הפרק הכןודס "קבוצותינו ההקלאיות _לםםוסיהן• נליון . 16ועיין הםאטרים ב"כדרך' הנזכרים בהערה לםאםר זה.
הידים העובדות, אבל אף הוא לא שבת;תמיר יצר, תמיד נלה'דרכים וסלל דרכים בכבושי הטבע ובכבושי שוקים. ולא זכה מן ההפקר. יד העובד היתד, אמנם תמיד הבונה, אבל לא המכריעה;בינה ובין המוח ההוגה התלקחו אמנם מזמן לזמן מלחמות, אבל המוח כדמות הקפיטל שככש את . _חלק־רןארי• היה גם עו במפעלי־ יצירותיו כארי.
אחרת היא האחיזה הגדולה : היא לא גדלה מתאים יסודיים של אחוזות קטגות והיא לא גדלה בדרך ההשתלשלות, כי אם הופיעה במהפכה פתאומית. מעולם, לא כתהילת כריתה ולא היום, לא היתד, תוצאה של הכרתיות כלכלית: לא כבשה את עמדותיה הבצורות כמו החרושת בתוקף היתרונות הכלכליים המוגהים בטבע גדולה ובצורת גזרתה : היא אינה בכלל ילידת ההתפתחות של צורות בלבליות, שיש בהן מעין תוקף של איתני־חטבע, אחת היא אם יש צדק בהם או עול. בנח השלטון __ החיצוני והאלמות נולדה האחוזה הנמלה, בכהם נתקדשה מהשלטון העליון, ובכח הרישול ההסטורי שמקורו בסוציולוגיה ולא בכלכלה היא מוסיפה להתקיים;_הפיאודליזם יצר אותה, שרידי תקופה זו מהדקים בה. הכובשים האבירים שהחרב היתד, משלוה־ידם והשררה והשלטון משאת־נפשם ונושא־ מאווים היו זקוקים נם למקורות־מהיה עצומים. על החרב בלבד יכול להתקיס איש ציד המסתפק בשלל צירו, ולא רודפי חיי רוחה ותפנוקים. אבל בהרב אפשר לכבוש מקורות־עושר מן המוכן. האדמה ועובדה היו המקורות היחידים בתקופה זו, • בהם היה מזכה בל מלך וכל אדיר את אביריו הנאמנים. המקורות האלה יכלים להיות נאמנים ובטוחים בשתי דרכים ז יכלים . בחכמה ובשאר־רוח* לאזור את הכהות הצפונים באדמה, להאדיר את חילה ולעשות עושר משטחים קטנים;או ש. משתטחים על מצע _רתב־ ומשעבדים י כתות־עמדהרבים, והיים על נזל כפול: על נזל הקרקע ועל נזל עובדיה. לאוהזי הרב היתה הדרך הראשונה ארוכה ויגעה, השניה - קלה וקצרה. כל אהד הרבה איםוא נכסים, הרבה נפשות משועבדות, וכל המרבה הנדיל את עשרו ואת כבודו. לפי גידל האחווה ולפי מספר נפשות עובדיה נמדד בםולם־המעלות החברותי נודל בעלה ומדרנת־יהשו. האחוזה ' נופה נעשתה ברבות הימים כסמל יקר־ערך, כפולחן, כמורשת־קודש, והחזיקו בה אפילו כשהביאה הפסד. הפקעת השטחים מיחידים או מעדות . וכפרים ורכוזם כרשות אתת באו _איפוא בהוזק־יד. ולא במעלת התפתחות כלכלית. את התוצרת לא הגדיל רכוז זה, שכלולים לא הביא, את כתות־היצירה לא ערד, ורק הלך כקוצר אחרי העמיר ואסף, ובזבז את אשר העמלים גגזו. גם כהון, _. ההולך ונדל מרבית קצוצה, שאינו כשר ואיגו ישר, יש
גרעין שהוא פרי עמל והסבון. אהר הוא ההון העצום, הנצבר ממלםטמי דרכים כלו וביסודו הוא גזל־הרבים, ואין בו אפילו גרעין של יצירה כלכלית. אולם אם ההון הצבור הזה מתגבש בצורה ידועה מצד אהד ומתקדש במצות השלטון העליון מצד שני, נעשה הוא נורם עצום בכלכלה הלאומית, למרות התהוותו המלאכותית, ממלא ? י את סגולות־חחוםן מלידה בסגולות נרכשות ונורד אחריו בדרך
כבשוגו צורות כלכליות חדשות: והצורות הכלכליות האלה הגרבדוח כשכבות האתת על גבי חברתה בתמורת הדורות וחליפותיהם גראות כטבעיות והכרחיות עד אשר הן מאפילות על גזע־מחצבתן, הבלתי־ טבעי מבחיגה כלכלית טהורה. ככה לבשה ברבות הימיצ!האחוזה הגדולה צורה כלכלית מגובשה, כאילו היתד, צורת־בראשית_: ובתורת המשפטים היתד, להק ולא יעבור. גם כשנתן הופש לעובדי האדמה וחדלו להיות קנין בעלי האהוזות, עוד גשתמרו בהרבה ארצות צורות המשק העתיקות. באיטליה עוד היום אינם יודעים רבים מבעלי האחוזות הגדולות את גבולות אדמתם ואינם נוקפים אצבע לקדמת התקלאות,
כאננליה משמשות האחוזות בהרבה חבלים לכרי־טרעה אקםטנםיביים ולחורשות־ציד _: המשטר הזה המתקיים בתוקף ההק הסיג • את החקלאות כמה וכמה מעלות אחורנית והוריד אותה ממדרגת מחזור־ זרעים מתוקן למשקי־מרעה. אולם אפילו בגרמניה במקום שבעל האחוזה קשור לאדמתו, ושיש לו יד והלק גדול בכל הקדמה הגדולה של החקלאות וכמשיה אץ לראות בקדמה וו כאילו היא כרוכה במרת גודל השטח וכאילו היא תוצאה ישרה של המתת הגדולות. כבהרבה חזיונות החברה מערבבים גם כאן את הסבה במםבב, את הראשית ואת חאחדית.
בה בשעה שבחמשת המכונה הגדולה היא שקבעה את מדות המשק, וצרה את צורות הכלכלה החדשות, שפרצו כל נדר ובל סיג, והסיגו גבולות מקובלים, הסתגלה המכונה בחקלאות לצורות קבועות שמהחק גגזרו ובכהו גשתמרו למרות זרמי הכלכלה החדשים. כל הגלויים, החרושים והכבושים בחרושת קרו ויאתיו רק כעקבות המכונה הנתלה. ובהקלאות נהפך החזיון ן המכונה הגדולה הלכה או בעקבות כמשי־מדע אחרים שסללו לה דרך או בתהילת הויתה בנתיבות החק והמשפט שבמשטר החברותי: מעמד האצילים שומר על כסא המלכות והאחוזה היא סמל האצילות, אי־ אפשר בידים ערומות להקים נשרי־ברזל, לםולל מסלות־ברזל_, לבנות אניות אדירות;כל הקדמה הענקית הזאת הנובלת עם מעשי־בראשית לא תתכן בלי המכונה הנדולה. אבל יש ויש אפשרות להנביר את תנובת האדמה . במחרשת־המםמר?הזעירה לא פחות מאשר באחד מאדירי הטרקטורים ולפעמים עוד ביתר חצלהה, והיד הזריזה ההולכת מוציאה מפרה טובה יותר הלב מאשר מכונת החליבה היותר משוכללה. והפרה נופה ותכואותיה, מחלבה ופרי בטנה עד נלליה המשביחים את האדמה, אינן בודאי מעשי מכונה. בל נורמי התוצרת הפועלים בהקלאות במעלה ראשונה אינם תלויים במכוגות כאלה שמדת נדלן וכובד משקלן הם הכהות המכריעים בהגברת תנובת האדמה ובהנדלת ההכנסות—. בראש וראשונה גדל היבול מבלים. במחזור־זרעים מתוקן, בזמני־זריעה, בהשמדת עשבים רעים, בברור זרעים. כל העבודות האלה יכלות להעשות בתכלית
השליטות ובקצה נבול המהירות באמצעות טכשירי־עבודה קטנים הנהנים להרכש בכל משק קטן. ואפילו בשטות־עמד אין המחרשה הנתלה נחוצה. אלא בעונות בודדות ובשביל נידולים בודדים : ברוב העכורים פה בארץ כל פעולתה מוטלת בספק ספיקא, וגם בה יכלים להשתמש בשעת העונה אכרים אחדים בכהות משותפים. הפרה הגזעית, החרננלות הטובות, ההזנה והטפול בה ן הם מעשי ידי-אדם, ואין• למכונה שום הלק בהם. הטפול בעצים?, המלחמה במזיקים ובמחלות או שנעשים הם בכלי־עמדה קלים או בידים עירומות. והענפים האלה הלא הם מקורות־ההכנסה העיקריים כמשק!לגידול ירקות בודאי אין צורך במכונות נדולות. המכונות האחרות כמו ן המקצרות, המאלפות, מכונות־הדישה, האלבטורים אינם יוצרים, אינם מגדילים את. מקורות ההכנסה, אלא באים לשם קמוצים ידועים למלא את-היד העובדת החסרה או עושים את העבודה במקרים בודדים יותר נוהה ונעימה. ' החשבונות?'? האלה השובים מאד לבעל אחוזה־ גדולה שאינו עובד בעצמו, חחי על המטה ועל עודף המה הנשאר לו אתרי תשלום שכר העבודה לידים השכורות. אבל מהירות :קדחתנית ?זו, ערכה אפס _במשפן, משפחה . עובדת שיש ספק בידי בניה לעשות את כל העבודות האלה והיכלה בתחומים ידועים למשל בכל הענפים, מבלי אשר יש לה צורך להעריך הכל בחשבון כסף. מלבד זה העבודות החקלאיות גופן על־פי טבע תכונתן אינו כאות לפרק הרים ? ולקרוע ימים ואינן• כבדות כל־כך שתהיינה זקוקות למכונות נדולות וכבדות;כמעט כלן נתנות להמלא בתכלית
השכלול בעזרת מכונות קטנות ובפחות הוצאות ויגיעה הכרוכות במכונות הנדולות. המכונה החקלאית הגדולה _עיפ עצם הויתה היא בדיה מלאכותית ואנכרוניםמום כאחוזה הנמלה יולדתה. הקדמה החקלאית יסודה בביולוגיה, וערש־ילדותה ומשכנה בחלקות־נםיונות קטנות ובמעבדות, שהמכונה הגדולה איגד, שולטת לא בתוך פתליה אף לא בתוצרת _מכשירי־עבודתן, _: למכניקה יש הלק קטן בקדמה זה באורח ישר. המכונה הנתלה הופיעה _בתקלאית בעולם הישן עם נטילת השלטון ממעמד האצילים ועם שהדור עבדי־השדר, הנכנעים לו_: היא באה איפוא למלא את היד העובדת, שהזרה אחרי אומנויות־יד אחרות במרכזי התעשיה. כאשר התק אשר לה את הופש־הבחירה ואת הופש־התנועה ממקום למקום. היא הופיעה בעולם החדש במקום שמשתרעים שטחי אדמת־בראשית עצומים, בקרקע בתולה הנותנת הרבה ואינה מקבלת מאומה שנים על שנים, ונוחה היא לקפיטל המהסש לו שדות־מרעה קלות שהוא מלחך אותן מהר ועובר לאהמח, ובמקום שהאוכלוםץ מעטים הם וכחות־העמדה מוצאים כר נרהב כתעשיה המשלמת שכר יותר נדול מאשר החקלאות, ואף מושכת היא יותר בקסמי חיי הכרך. כארצות אחרות, במקום שאוכלוםי השדה רבים חם ומעלת־חייהם נמוכה, במו במצרים, לדונמא, אין למכונה שליטה יתרה, וההקלאות מתקדמת גם בלעדיה ויכלה גם בלעדיה להגיע למרום פסגתה בגובה היבולים ובדמי ההכגםות.
תעשית המכונות החקלאיות הגדולות איגה איםוא ילידת הצורך של הטכניקה החקלאית נופה, המסתפקת למלוי כל העמדות במכשירי־עבודה . קלים ובמכונות קטנות. תעשיה זו נענתה . במכונות מדות• קודם כל לא לטבע החקלאות, כי אם לדרישות קימות ומשרשות בטבע משטר חיצוני: לגזרה כלכלית שעבר זמנה, כשם שעבר זמנו של המשטר החברותי שחולל אותה, עם דלדול אדמות־ בראשית , בעולם החדש ועם רמי־האוכלםים תחדל האהוזה הגדולה להיות בת־קימא. לקפיטל המשתרע על השטחים הרחבים יש עגין כשיש , יכלת לשאב עשר על נקלה מהאדמה, כאשר ישאבו ממעינוח־ישועה, אבל לא כשיש עורך לקיים בעמל רב שווי־משקל בין המרי־המזון המוצאים מהאדמה בדמות יבוליה . וחמרי־המזון שצריכים להשיב לה תמורתם בדמות זבלים וטיובים;המשק החקלאי תתל הקפיטליסטי הנהו . משק־הנזל• במובן החקלאי , ולא הקלאות מתוקנת;כשהיא צריכה לרשת אח מקום נזל־הקרקע, נעשים השטחים הרחבים נתלים מכפי יכלת־ההיקף ואפשרות־התפיסה של יחיד, ותבואות אדמתם חדלות להיות כנות־התהרות בשוקים. בעולם הישן קשורה האחוזה הנתלה עם כבוד מעמד האצילים ההולך והולף. עוד _הדרת־שיבתו חופפת אמנם עליו נם אחרי שנטל ממנו השלטון המלא : עוד האחוזה מסמלת את . _נזע־המחצבת־ , והמעמד הבורגני הקונה תואדי־כבוד בכסף מלא ורוצה לחתיהש על . אהוזת־נתלת־אבירים* משלם בעדה במיטב כספו ואינו בודק בחשבון רוח והפסד, באשר היא לו כלי־מותרות כאולםים רחבים וםרדסי־טיול נאים: אבל מקור־כלכלה נאמן פוסקת האחוזה הנתלה להיות. ועל התעשיה העוסקת בתוצרת מכונות חקלאיות, שהעמדה בתוקף הדרישות הבאות מהאחוזות הגדולות את מוחות הממציאים לכונן להן מכונות גדולות, בכדי לבצר את עמדותיהן הכלכליות ההולכות ומתמפסות מחוסר ידים עובדות המחפשות להן מקורות־ מחית בחרושת שבעיר ומזניחות את עבודות השדה—, על תעשיה
וו יהיה לבקר את •מעשיה;ובמקום שבכל מעינה והגינה הסתגלה לצורת המשק הנדול, שלו היו בתקופת שנים ארוכה?ההשפעה, הכת, הרכוש והזגיחה את משקי האברים הזעירים להסתגל לצרכיהם 1 ולצידםבמכונות קלות וגוהות, יהיה על תעשיה זו להקדיש שימת־ לב למשק האבר, הקטן אמנם במדותיו אבל הולך וגדל בכתו
ובהםנו. במשך דורות נמצא המעמד הזה בתוקף ההק בשפל־ המרמה ולא היה לאל ידו לבא בדרישות על מכונות, אף לא הדגיש צורך מיוחד בהן כאשר הרניש בעל האחוזה הגדולה, באשר הראשון היה הי על עבודה עצמית והאחרון על כחוח־עבודה שכורים. אולם הזמנים משתנים. ויד האכר לא תבצר . לשלם בעד הדוהה שתביא לו המכונה הבנויה . בדמותו ובצלמו•: קטנה למראית־עין, אבל מוצקה וחסונה לפי כחותיה הפנימיים. _מנורטי־החוצרת חשליטים בחרושת רנילים להקיש על אלה השולטים בחקלאות. אבל החרושת והתעשיה הן שתי רשויות טבדלות. המכונה-הנתלה היתה והוה בנין־אב בכל התפתחות החרושת, אמצעי־תוצרת נם בשמשה בכלי מנן על המעמד הרכושני. המכונה הנתלה בחקלאות לא היתד, בעיקרד, אלא אמצעי־מנן על מעמד דם־היהש_: היא הנינה על עמדתו הכלכלית שלא תתמוטט, באשר תותחי־השלטון הנינו על עמדתו המעמדית וההברותית, שממנה צמחו וגדלו יתרונותיו הכלכליים. העובדה הקימה כי בתי־חרושת נדולים עסוקים בתעשית מכונות הקלאיות גדולות עוד אינה מראה על הכרתיותן. כל תעשיה ותעשיה מוציאה מכשירים לפי הדרישות
המוגשות לה, מבלי להתחקות על שרשיהן אם מוצאים הם את חיותם בקרקע פורה או אינם אלא שרירי קדומים שהשתמרו וסופם להבחד. טירות נתלות עם אולמים רהבים, עם רהיטים מיוחדים, שלטי נבודים, שטיחי־פרס אינם _אמצעי־תוצרת אלא דברי־ מותרות : אולם ממון שהם קימים הם נודרים אחריהם תעשיח מכשירים בכדי לההזיק את כל דברי־המותרות האלה. מבצרים ונשק כבד, שלא גוצרו . להגנת הארץ אלא לשמירת מעמד ולשם תאות שלטון דינסטי, אינם אמצעי תוצרת;אבל ממון שהם קימים נענים להם בתי־חרושת למלא את הדרישות הבאות. הרבה תעשיות עמקות בתוצרת כפתורים נוצצים למדי־השרד של שמשי מעמד האצילים, ובתוצרת . שלטי־הנזע* למרכבותיהם, והמדים האלה על שלטיהם וכפתוריהם בודאי שאינם אלא שרידי תפארת־קרומים של מעמד הולף ולא אמצעי־תוצרת. וככה הן נם עסוקות בעשית מכונות נתלות . לאהווות־נפילים, ' שנם בהן אין לראות לא קדמה כלכלית ולא צורך כלכלי. ואינן אמצעי־תוצרת ממש כאותם מדי־ השרד, אלא מורשת־קתמים בת־הלוף, ההולכת ומפנה את מקומה כפני הכה הישךהדש הבא לרשתה -כח האכדות הזעירה... יצחק וילקנסקי.