הד המזרח, 3 פברואר 1950 — Page 15
ג מנס יה נגרות ירושלים שולחת את מיטב ברכותיה למיסד הגמנסיה המנהל והמורה הותיק, מרביץ תורה ברבים מד יצתק בסן בהגיעו ליובל השמונים . ומאחלת לו בריאות ואריכות ימים , חבר המורים והתלמידים ההנהלה המזכירה והעובדים
לאיש רב הפעלים, מפיץ התרבות וההשכלה בין בני עדתנו מר יצתק בסן בהגיעו לגבורות שלוחה ברכת ועד העדה הספרדית בירושלים
ברכותינו הלבביות למנהל הותיק של ביה"ס ני'יח מר יצחק בסן בהגיעו ליובל השמונים ביה"ס כי"ח לבנות המנהלת: רבקה _סטיינובסקי אסתר אלפיה רבקה חסון סח1 פישר יצחק אייזנשטיין גרציה חזן נתן צרנוביץ אברהם בךמאיר לאה מיוחס סימה קופר לבנה ' גבאי י רחל מזרחי הלנה שוורץ עליזה _דינגנט .. רחל . נגבי רבקה ששון לאה וינקלו־ רמה סורנגה רבקה חטרון י' מרים וין ? שרה עובדיה תרמה לנברג ?י , יצחק _וויס י חיים עשבי לורה כהן• מאיר עקנין ? :
למנהלנו הותיק מר יצחק בסן ל ליום הגיעו לגבורות ברכות מאליפות לאריכות ימים ושיבה טובה מאת : מנהל ביה"ם כי"ח נפתלי זילברשטיין ורעייתו אולגה וחבר המורים : הרב יעקב ש. לוי מאיר בך־עמי מיכאל סגל אלכסנדר קרמר פנחס זמרן יוסף _צוויגל מרכו כהן גבריאל טרגאן שלמה שלום משה ממן מרים אשכנזי
די •הודה \ ור ךד ?
ר' יהודה גור (גרזובסקי) הבלשן הנודע ומחבר המלון העברי שפעל למעלה מששים שנה בשדה ההוראה, הבלשנות והתרגום, נפטר בגיל של 88 שנה ביום ששי (כ"ד בטבת) בתל־אביב. הלויתו נערכה ברוב עם בבית העלמין הישן וקברו נכרה ליד קברו של אחד־העם. המנוח נולד בעירה פוהוסט פלך פינםק ברוסיה, למד בישיבות המפורסמות של סלובק וולוג'ין. עלה לארץ לפני . 63שנים. בתחילה עבד כפועל בשדח ושומר בכרם. אח"כ עסק בהוראת עברית בעקרון, זכרון יעקב, יפו ומקור, ישראל. מאז שנת 1896 התמסר גרזובסקי לבלשנות
וביחד עם הד"ר י. קלוזנר הוציא מלון ביס, ששמש יסוד למלון הגדול שלו שהופיע במהדו־ דורות רבות תוך הרחבה ושפור ממהדורה אחת לשניה. מלון הכיס שמש יסוד למלונים הקטנים בלשונות הלועזיות השונות. המנוח הניח אשה, שלושה בנים ושתי בנות. אחת מהן היא הגב' הדסה סמואל, אשתו של מר אדווין סמואל. תנצב"ה. במותו של יהודה גור הלך לעולמו אהד הה־ לוצים הראשונים, ממניחי היסוד לחידוש פני חייה של האומה בארץ מולדתה. יהודה גור היה ספרא וסייפא. רב חלקו בי־ צירת ביה"ס העברי, בהמצאת הכלים לעבודתו ולהתפתחותו. הוא היבר את ספרי הלמוד הראשונים, שעוד כיום נשמרה בהם היוניות לא מעט ורוויים דוה פדגוגית נאה. הוא השתתף בכלי מבטא עבריים וציוניים והאציל מפרי רוחו העשירה על מגשימי רעיון התחיה. במאמריו הרבים העריך הערכה מעמקת את המתרהש בארץ
והציע הצעות תקונים בכל שטהי הורתנו הלאו־ מית והורה דרך לעולים הראשונים ולציונים בגולה. מעולם לא הסיח את דעתו, מלאת התבונה, ממצוות עשה שבתנועת ההגשמה הלאומית ומתוך רוח ההולכת בגדולות, ידע להגדיל את רכושנו הקרקעי ברכוש בימים שהיה בהם משום תנאי הכרחי לפיתוהנו בארץ את אדמות הר הכרמל וביצר את . מעמדנו באיזור חיפה. •קודם לכן מילא במשך שנים תפקיד רב־אהריות במוסד הבנקאי הלאומי שלנו. גדולות זכויותיו בשטח התרבותי־החנוכי כבשטה החמרי לחיזוקו של ישובנו. זכות מיוחדת נתגלגלה לו בימי שיבה, כשהקדיש את שנותיו האחרונות לבלשנות העברית והעשיר מקצוע נכבד זה באוצר יקר, במלון העברי הג־ דול, שממנו יפיקו תועלת כל הקרובים ללבם ערכי הלשון הלאומית. הוא זכה להימנות עם הבונים הנאמנים, בעלי המעוף הלאומי והיזמה היוצרת בכל שטחי עבודת התחיה, שבזכות עמלם, עמל בראשית כוננה עצמאותנו. כ.
לקראת הקוערס העברי הראשון
בישיבת הועד המכין של הקונגרס העולמי הראשון ללשון ולתרבות עברית שנערכה בידו־ שלים במלון "עדך' הרצה מנהל הברית ' העברית העולמית ד"ד א. רוזנפלד על ההכנות שנעשו עד כה ועל ערותם של החוגים העברים בתפוצות לקונגרס. הישיבה אישרה את החוזר לסניפי הב. ע. ע. בענין הקמת ועדים ארציים לשם ארגון
הבהירות וכן טיפלה בתכנית הקונגרס בעמדת המוסדות העליונים. הוחלט שמשלחת בהרכב ה"ה — חבר הכנסת א. אלמאליח, פרופ' ש, האלקין, פרופ' נ. ה. טור־םיני , שלום שוארץ וד"ר א. רוזנפלד תבוא בדברים עם יו"ר הסוכנות היהודית מר ב. לוקר.
תנובת בית התרבות בטבריה
במעמד הגיגי שבו השתתפו נציגי הצבור מכל החוגים התקיימה ביום השלישי כ"ח בטבת הפתיחה הרשמית של הספריה ואולם הקריאה; בשם מחלקת התרבות במדינת ישראל ובשם עירית טבריה פתח את חטכס מר א. אלחסיד, מנחל ביתיספר כי"ח, וד"כריז על חנכת בית התרבות. הוא מסר סקירה כללית על פעולותיה השונות של ועדת התרבות. ד"ר א, לוברני המ־ . מונה. מטעם אגף התרבות י על איזור הגליל והשומרון וד"ר בר"דיין מנהל מדור הםפרנות ביש - ראל שבאו במיוחד להשתתף בחגיגה זו, ציינו בקורת רוח את ערך המאורע. הם הביעו את צערו של שר החינוך על שלא היה באפשרותו להשתתף בטכס זה. מר וייס סגן ראש העיר, הבליט את חשיבותו של המפעל והבטיח את עזרתה המלאה של העיריד, הן החמרית והן הרוח־ נית. הושמעו דברי עדוד בשם הסתדרות העובדים והסתדרות המורים. כן נתקבלו ברכות ממוסדות ואישים שונים בארץ. הטכס נסתיים בתכנית אמנותית שהשרתה באולם אווירה של הג.